סורוס וברודר מדברים על יום הדין: מדוע הנפט יעלה לרמה של 262 ד'?
אומנם הנפט חתם היום בעלייה מינורית יחסית לימים האחרונים, אך שני משקיעים, מהמצליחים בעולם, מעבירים כעת מסר למשקיעים: "תפחדו, ממש תפחדו".
ביל ברודר, מחברת Hermitage Capital, סבור שהיצע הנפט יצטמצם במהלך החודשים הקרובים ומספר על 6 תרחישים שונים היכולים להביא את הנפט למחיר כמעט בלתי נתפס של 262 דולר לחבית.
ג'ורג סורוס, אחד מהשחקנים הגדולים בתחום הסחורות, אומר כי "אני מאוד מודאג מאיזון ההיצע והביקוש, אשר מאוד לחוץ. כוחה של ארה"ב והשפעתה נמוגו באופן משמעותי בשל המלחמה בעירק והמלחמה בטרור, דבר הפותח את הדלת ליוצרי בעיות נוספים." כדוגמא מצביע סורוס על המצב עם אירן: "אירן נמצאת כעת במסלול התנגשות, אני לא רואה כיצד ניתן להימנע מכך וכמובן שיהיו לכך השלכות", אמר סורס. מדינה בעייתית נוספת היא רוסיה אשר החליטה לאחרונה לקטוע את אספקת הגז הטבעי לאוקרינה.
אומנם ביל ברודר אינו נמצא במעמדו של ג'ורג סורס, אך קרן ה- Hermitageשברשותו, הנאמדת ב-4 מיליארד דולר, צמחה במהלך השנה שעברה ב-81.5% וב-1780% מאז היווסדה לפני כעשור.
שישה ימי הדין
בכדי להגיע למספר תרחישים אפשריים המובילים לקריסה בינלאומית, הצוות של ברודר השתמש בניתוח רגרסיבי, תוך שימוש בערכי הנפט מזעזועי העבר והשמתם בשישה תסריטים שונים. נפילת משפחת המלוכה של ערב הסעודית נראית כתרחיש הפחות סביר ביחס לשאר התרחישים והוא גם זה השולח את הנפט לרמת ה-262 דולר לחבית.
תרחיש ריאלי יותר, ולפיכך מפחיד יותר, יהיה התרחיש בו אירן מכריזה על אמברגו נפט. על פי אפשרויות אחרות לתרחיש זה, גם וונצואלה עשויה להכריז על אמברגו נפט. תרחישים נוספים? מלחמת אזרחים בניגריה, אלימות חסרת תקדים באלג'יריה והתקפה על התשתית בעירק, גם כן אפשריות.
אומנם הניתוח הרגרסיבי הינו פשוט מבחינה מתמטית, אך עדיין זוהי אומנות, לא מדע. וחלק מהתרחישים הללו הם די מפוקפקים, לדוגמא: מצב בו וונצואלה תפסיק לחלוטין את שאיבת הנפט.
בכירי האנרגיה בפורום הכלכלי העולמי בדבוס בחנו את הסיכויים למחסור רציני בנפט. בהצהרה רשמית של מנכ"ל חברת 'של', ג'רון ואן דר וור, נאמר כי "אין סיבה לפסימיזם". גם באופ"ק מנסים להרגיע את הרוחות, "אופ"ק תתערב אם יתעורר מחסור בשוק". אך מצד שני, אף אחד מהם לא חזה את התחזקות הנפט בכ-55 או 65 דולר לחבית.
החוזים העתידים על מחיר הנפט ננעלו היום בעלייה של 1.38 דולר למחיר של 132.19. עלייה שבועית של 4.9%.
סטיב ויטקוף (דוברות משרד ראש הממשלה)סטיב ויטקוף מכר מניות ב-120 מיליון דולר; הונו: מעל 350 מיליון דולר
השליח של טראמפ במזרח התיכון והאיש שאחראי בצד האמריקאי על השיחות לשחרור החטופים, נכנס לממשל כאיש עסקים אמיד; מחזיק במניות אובר, סיסקו, קריפטו, נדל"ן ועוד
סטיב ויטקוף סטיב ויטקוף, איש העסקים ואיש אמונו של טראמפ במזרח התיכון מכר חלק ממניותיו בחברת הנדל"ן שבשליטתו. בדיווח שלו נחשף היקף אחזקות מרשים שכולל השקעות במקרקעין, סטארט-אפים, מטבעות דיגיטליים, כלי טיס וחשבון מזומן בסך 50 מיליון דולר
ויטקוף, מכר אחזקות בשווי 120 מיליון דולר בחברת הנדל"ן הפרטית שלו Witkoff Group, במסגרת מהלך שנועד להפחית סיכונים של ניגוד עניינים. לפי הדיווח, המכירה בוצעה כחלק מתוכנית כוללת להקטנת חשיפות והכנסות פוטנציאליות שעלולות להתנגש עם תפקידו הדיפלומטי. ויטקוף משמש כשליח מיוחד מטעם טראמפ למזרח התיכון ומשימות שלום נוספות, כולל מעורבות פעילה במגעים בין ישראל לחמאס ואף הרחבת סמכויות לאזור אוקראינה.
הצצה לנכסים של ויטקוף
לפי המסמכים, לויטקוף שווי מינימלי של 350 מיליון דולר - אך מדובר בגילוי חלקי. ככל הנראה שוויו האמיתי גבוה בהרבה. בין הנכסים: נדל"ן יוקרתי במיאמי, ניו יורק ודרום פלורידה, מניות ברדיט, אובר, סיסקו ו-SpaceX והשקעות בקרנות גידור, מטבעות קריפטוגרפיים ואפילו כלי טיס.
המסמך כולל גם את פירוט ההכנסות מהשנה החולפת: 35 מיליון דולר שהתקבלו כדיבידנדים מאחת מחברות ההחזקות שבשליטתו - המחזיקה בין היתר בנדל"ן, חברת ניהול גולף, מלונות וחברת הקריפטו World Liberty Financial.
World Liberty Financial - שיתוף פעולה כלכלי עם משפחת טראמפ
ויטקוף ובניו הקימו בשנה שעברה את חברת הקריפטו World Liberty Financial יחד עם שלושת בניו של טראמפ: דונלד טראמפ ג'וניור, אריק טראמפ וברון טראמפ. החברה אחראית על השקת מטבע הקריפטו USD1, ששימש את קרן MGX מאבו דאבי להשקעת ענק של 2 מיליארד דולר בבורסת Binance. מדובר בקרן השקעות ממשלתית של איחוד האמירויות.
לפי גילוי קודם, טראמפ עצמו גרף רווחים של 58 מיליון דולר מהמיזם. ויטקוף, לעומת זאת, לא פירט את חלקו בהכנסות.
נתניהו: "ישראל בבידוד מדיני, ניאלץ להתנהל ככלכלה אוטרקית"
ראש הממשלה נאם בכנס החשב הכללי בירושלים: "המוסלמים שהיגרו לאירופה הפכו למיעוט ווקאלי שמכופף את הממשלות. יריבינו מנצלים את המהפכה הדיגיטלית. ניאלץ להיות אתונה וסופר-ספרטה" - הבורסה נרעדת מ'החלפת הקלטת' של נתניהו ועוברת לירידות
נתניהו ראש הממשלה בנימין נתניהו הודה היום כי ישראל נמצאת במצב של בידוד מדיני הולך ומחריף. בנאום שנשא בכנס החשב הכללי בירושלים, אמר נתניהו כי ממשלות באירופה מתקפלות ללחצים פוליטיים מצד מיעוטים מוסלמים וכי מדינות כמו קטאר וסין משקיעות הון עתק בבינה מלאכותית
ובמערכות דיגיטליות במטרה להשפיע על דעת הקהל העולמית. לדבריו, מציאות זו מגבילה את היכולת של ישראל לייבא חלקי נשק ועלולה לחייב את המדינה לפתח תעשיות ביטחוניות מקומיות ולשנות את מודל הכלכלה הקיים.
זה נאום שמבטא את "עם לבדד ישכון ובגויים לא יתחשב".
נתניהו מדבר על משק סגור, משק לוקאלי. זה היפוך של התורה הכלכלית שלו. הוא מאשים את האסלאם הקיצוני והכניעה של אירופה, כשבשורה התחתונה - צריך לשכוח ממה שהיה. אנחנו בתקופה חדשה. שורה של מדינות כבר לא מעוניינת בקשרים עם ישראל. השאלה, וזה מבלי להיכנס לפוליטיקה -
מה האחריות של נתניהו בכך ומה אחריותן של המדינות באירופה למצב שנוצר?
ישראל בודדה במערכה
נתניהו מסביר בנאום שלו שהמיעוטים המוסלמים שהיגרו לאירופה הפכו לקבוצת לחץ בעלת השפעה ניכרת על הממשלות המקומיות, בעיקר בסוגיית עזה. לדבריו, מנהיגים
אירופאים מודים בכך בשיחות פרטיות, אך בפועל נגררים לקו מדיני שמוביל לסנקציות והגבלות על ישראל. "זה מצמצם את היכולת שלנו לייבא חלקי נשק, ומציב אותנו בפני איום כלכלי של ממש", אמר. בנוסף, ציין כי ישראל אינה חלק משום גוש עולמי ברור, בשעה שהמערכת הגלובלית מתארגנת
סביב בלוקים חדשים של השפעה. "בעולם שבו המדינות מתלכדות לגושים, אנחנו נותרים במידה רבה מחוץ למשחק", אמר. בעקבות הנאום, הבורסה בתל אביב עברה לירידות.
"להיות אתונה וסופר-ספרטה"
ישראל תיאלץ להסתגל למציאות של כלכלה עם סממנים
אוטרקיים - סיכם ראש הממשלה בכנס. לדבריו, מדובר במושג זר לו אישית ולתפיסתו הכלכלית, שכן במשך שנים דגל בשוק חופשי וראה בעצמו אחד ממובילי הרפורמות שפתחו את ישראל למסחר בינלאומי. "אני חסיד של השוק החופשי, זה מה שהנחיתי לאורך השנים", אמר, "אבל ייתכן שניאלץ להקים
כאן תעשיות נשק עצמאיות ולבסס כלכלה סגורה יותר, אם לא תהיה לנו ברירה".
- דיווח סעודי: ישראל וחמאס הסכימו להפסקת אש של 60 יום
- שיחת הטלפון בין נתניהו וטראמפ: "מאוחדים בעמדותינו"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"אנחנו נצטרך להיות בעת ובעונה אחת אתונה וסופר-ספרטה". אמר ראש הממשלה כשהוא רומז להיבט התרבותי-מדעי של אתונה וגם להיבט הצבאי-לוחמני של ספרטה, שילוב של עצמאות טכנולוגית ותעשייתית
לצד הסתמכות מוגברת על כוח צבאי מקומי. המשמעות, מבחינתו, היא שינוי כיוון בחשיבה הכלכלית של ישראל מהסתמכות על שותפויות בינלאומיות ליכולת קיום עצמאית רחבה יותר.
