אורכית זינקה 18%: קרובה לעסקה עם לקוח מגרמניה

(עדכון)כך נודע ל-Bizportal; אחרי שפל של 4.5 שנים וצניחה של 82%. התקווה חוזרת לאורכית
אריאל אטיאס |

מניית אורכית נסחרה ביום רביעי, ה-30 לינואר, בעליות שערים חדות של עד 20% בבורסה בת"א. מניות החברה שהחלו ביום שלישי לטפס המשיכו היום את מסעם צפונה זה יום חמישי ברציפות והשלימו עלייה של כ-33%, זאת ללא כל הודעה מצד החברה.

העליות במנייה, שהצליחה להתרסק לשפל של ארבע וחצי שנים בשבוע שעבר, נובעות משמועות המסתובבות בשוק והגיעו ל-Bizportal על עסקה או עסקאות חדשות שחברת קוריגנט, חברת הבת של אורכית, חתמה בימים האחרונים עם לקוח אחד או שניים, שמוצריה היו בבדיקה אצלם.

נשיא אורכית, איציק תמיר, אומר כבר זמן מה למשקיעים, כי המוצרים של החברה, וביחוד מוצר הדגל החדש, CM-4000, נמצאים בבדיקה אצל מספר ספקיות תקשורת מובילות ברחבי העולם. "אנו נרגשים מאוד מההזדמנויות שעומדות בפתח, ומעודדים מהאפשרות של היתכנות הטכנולוגיה וקו המוצרים שלנו, מאחר שהביקוש לרוחב פס בנפח גבוה ימשיך לצמוח", כך אמר תמיר בשיחת הוועידה האחרונה לאחר פרסום הדוחות לרבעון השלישי בה הציגה החברה הפסד של 6.5 מיליון דולר על הכנסות של 1.7 מיליון דולר.

אורכית צפויה לפרסם את דוחותיה לרבעון הרביעי של 2007, בבוקר יום שלישי, ה-12 לפברואר.

לקוחה גרמנית חדשה?

מוצר ה-CM-4000 הינו גרסה המתקדמת יותר של מוצר ה-CM-100. הוא בעל קיבולת העברת נתונים גבוהה יותר, מיועד בין השאר לאפשר לחברות הטלפון אספקה של יישומים הדורשים רוחב פס מוגבר, כדוגמת שידורי טלוויזיה באיכות גבוהה (HD) ושירותי וידיאו סלולאריים מדור 3.5.

היום, מדברות השמועות על לקוחה גרמנית חדשה, העונה לשם InTiCom System AG. מרחשים בשוק עולה, כי המוצרים של אורכית היו בניסויים אצל ספקית מוצרי החיבורים ל-DSL (קוי מנויים דיגיטליים) - המיועד לשירותי טרייפל פליי באמצעות VDSL ו-ADSL – ניסויים אשר הבשילו לחוזה חדש.

במידה והשמועות נכונות וחברת InTiCom הינה אכן הלקוחה החדשה של אורכית, הדבר לא רק משקף חדשות טובות לחברה אלא אולי גם קצה תקווה למשקיעים, אותם אלו שצפו בהשקעתם נחתכת בכ-82% מאז פברואר 2006, עת המנייה נסחרה במחיר של 28 דולר. InTiCom רשמה ברבעון השלישי של 2007 הכנסות של 9 מיליון אירו, סכום קטן בהשוואה ללקוחה המרכזית שלה.

חברת אורכית (סימול: ORCT) המפתחת פלטפורמת תקשורת להעברה מהירה של נתונים על גבי רשתות רחבות פס המיועדות לשירותי טריפל פלי (Triple Play), העברה של וידיאו, אינטרנט ושיחות טלפון ביחידה אחת, השיקה את המוצר הראשון שלה, CM-100, לפני מספר שנים. החברה נסחרת כעת לפי שווי של כ-100 מיליון דולר בנאסד"ק (אורכית חו"ל).

הצד היפני של הסיפור

המוצר המיועד להעברת שירותי טלפון, האינטרנט המהיר וטלוויזיה למנויים, נמכר בעבר בעיקר למפעילת הטלקום השנייה בגודלה ביפן - KDDI. החברה היפנית, רכשה מאורכית משנת 2005 בסכום מצטבר של מעל מ-150 מיליון דולר ושלחה את מניית החברה שנסחרה רק שנה לפני במחיר של כ-5 דולר למחיר של 28 דולר תוך פחות משנה.

אך בתחילת שנת 2006, החלום הרטוב של המשקיעים באורכית התמוגג לו, לאחר שההתקנות ביפאן הסתיימו והזמנות משמעותיות חדשות למוצרי החברה לא זרמו.

אך, מה יקרה אם יתברר, כי לא מדובר רק ב- InTiCom או בחברה אחרת, אלא מדובר גם בלקוחה הוותיקה של אורכית, KDDI. ביום שישי האחרון, הודיעה האחרונה, במקביל לפרסום דוחותיה כי היא תחל בבדיקות ראשוניות של מערכת אלחוטית חדשה בתחילת שנת 2009, וכי הזמנות לציוד הנחוץ למערכת צפויות להתבצע בחודשים הקרובים.

הזמנה מצד KDDI למוצר CM-4000 החדש של אורכית, באיחוד בסכומים שהחברה נוהגת להזמין, בהחלט צפויה לתת את הטון, אם ותתקיים, על מניית חברת הטכנולוגיה הישראלית. החברה היפנית, גם זכתה לאחרונה בחלק ממכרז חדש עם ממשלת יפן להתקנת רשתות WiMAX ברחבי המדינה, דבר שלעצמו מהווה סיבה לתקווה.

ציפיות לעסקה חדשה והאנליסטים

לא רק תמיר, שחרר ציפיות באוויר לעסקאות חדשות. "אנחנו מאוכזבים מכך שלא הצלחנו להודיע על זכיות אצל לקוחות חדשים מוקדם יותר. עם זאת, אנחנו אופטימיים כי נוכל השנה עדיין להודיע על זכיות חדשות", אמר גדי רוזנפלד, סמנכ"ל השיווק של אורכית בכנס של בית ההשקעות RBC באוגוסט, שנה שעברה. ביולי, היה זה אביב בוים, סמנכ"ל הכספים לשעבר של החברה שאמר בכנס של אנטרברג, "אנחנו עדיין מעורבים בתהליך לקראת חוזה עם לקוח מסוים באסיה".

ניסינו לדבר עם מספר אנליסטים בנוגע לאורכית, אך מרובם נמסר לנו שעד שהחברה לא תפרסם הודעה חדשה, בצינורות המקובלים, אין להם על מה להתייחס.

כאמור, ההודעה האחרונה מהחברה, הגיעה ב-17 לדצמבר 2007, כאשר הכריזה על מספר שינויים בהנהלת חברות הבנות. אורי שלום מונה לסמנכ"ל כספים בקוריגנט והחליף את אביב בוים, שמונה למנכ"ל חברה בת אחרת, טיקרו.

אורכית בקצה המזלג

לאלו שלא כל כך בקיאים בנושא אורכית, נציין רק, שבימי טרום התפוצצות בועת ההיי-טק, בחודש מארס 2000, הגיעה מניית אורכית למחיר של 148 דולר, בנאסד"ק. עד סוף אותה שנה, הספיקה מניית החברה לצנוח למחיר של כ-3 דולר.

מצב החברה, התדרדר כל כך באותם ימים, שהחברה נאלצה בשנת 2002 לבצע איחוד מניות (Reverse Share Split) ביחס של 1 ל-5, וזאת כדי להגדיל את מחירה של המניה, כך שתעמוד בתנאי הסף של הנאסד"ק ולא תמחק ממסחר ברשימה הראשית, לאחר שלא עמדה בכללי השימור של הבורסה הדורשים מחיר של דולר למניה לפחות.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מאגר לוויתן  (צילום: אלבטרוס)מאגר לוויתן (צילום: אלבטרוס)

גז ישראלי - רווח מצרי; כך א-סיסי מרוויח מיליארדי דולרים בשנה על חשבון ישראל

כחלק ממערכת היחסים הסבוכה עם מצרים, ישראל דרך מאגר לוויתן מספקת גז למצרים שמשמש גם לייצוא. הרוו ח עליו הוא סביב 80% - ב-15 שנים הבאות תספק ישראל גז למצרים ב-130 מיליארד דולר, חלקו יעבור לאירופה וישאיר סכומי עתק במצרים - מחיר השלום

רן קידר |
נושאים בכתבה מצרים לוויתן

מצרים מתכננת להגדיל את יצוא ה-LNG לאירופה החל מנובמבר הקרוב. ידיעה לקונית שפורסמה בתקשורת האמריקאית והמצרית, מסתירה סיפור גדול. מצרים שלה מאגרי גז משל עצמה לא יכולה לשרת את האנרגיה שלה היא נזקקת והיא מייבאת גז מישראל בכמויות שהולכות וגדלות. אלא שחלק מגז הזה לא משמש לצרכים פנימיים כי הממשל עושה חשבון פשוט ורואה שכדאי לייצא את הגז הזה לאירופה ולהרוויח סכומי עתק. 

כעת, בהמשך לפיתוח והרחבת ההפקה של מאגר לוויתן היקף העברת הגז למצרים יעלה. דיווח על כך ניתן לפני חודשיים ובמקביל מתברר מצרים תיערך להגדלת הייצוא. זה מהלך עסקי לכאורה, אבל יש כאן הרבה מאוד פוליטיקה וקשר עסקי שתומך בעצם בשלום. אחרי הכל, למה בעצם ישראל נותנת מתנה כזו גדולה לשכנה שלה ולא מוכרת בעצמה לאירופה? נכון, יש להקים תשתיות, אבל מלכתחילה הכוונה היתה לספק גז לשכנות (גם ירדן מקבלת גז מישראל) כסוג של עוגן להסכמי השלום והרחבת האינטרסים המשותפים. זה כנראה בחשבון הכולל משתלם - ירדן היתה שותפה שקטה בהגנה על ישראל בעת הטילים, מצרים דחפה להסכם. אבל זה החשבון המדיני, מה עם החשבון של השותפויות - ניו מד ורציו, ושל שברון המחזיקות במאגר?

האם יכול להיות שייצוא כבר לפני שנים לאירופה היה מגדיל את הרווחים שלהם? בטח. אבל, ייצוא הגז לצד שאלות כמה גז להשאיר לדורות הבאים ולאן לייצא הן שאלות פוליטיות. תחום הגז והנפט בעולם בכלל מעורב בפוליטיקה. המחזיקים בלוויתן התיישרו לפוליטיקה.     


על פי הדיווחים האחרונים, הממשלה המצרית מנהלת מגעים למשלוח של גז נוזלי נוסף מדי חודש ממתקן ההנזלה באידקו, החל מחודש נובמבר ועד סוף מרץ. המהלך מתבצע על רקע מאמצים לחזק את שיתופי הפעולה עם חברות זרות ולהבטיח להן חלק מייצוא התפוקה המשותפת. לא מדובר כאן בשימוש בתוספת הייצוא של הגז הישראלי, זו תקפוץ מדרגה רק בהמשך. אבל, לא צריך להיות חכם גדול כדי להבין שלמצרים תהיה האפשרות להגדיל את הייצוא ולהגדיל רווחים, כשאירופה עדיין זקוקה מאוד לגז בהינתן המשבר הגדול מול רוסיה. עם זאת, מצרים עצמה מתנדנדת עם ייצוא הגז בהתאם לצרכים המקומיים. בשנה האחרונה היא הורידה את היקף הייצוא, על רקע דרישות הכרחיות של התעשייה המקומית. 


הסכם הענק - 35 מיליארד דולר ל-130 BCM


באוגוסט האחרון נחתם הסכם ייצוא חדש בין שותפי לווייתן למצרים בהיקף של 35 מיליארד דולר, הגדול ביותר שנחתם אי פעם בתחום. ההסכם כולל ייצוא של כ-130 BCM עד לשנת 2040, בשני שלבים: כ-20 BCM בשלב הראשון החל מ-2026, ו-110 BCM נוספים לאחר הקמת צינור גז חדש. צינור זה, שייקרא "ניצנה", צפוי לחבר ישירות את מאגר לווייתן למצרים ולהכפיל את קיבולת ההולכה, עם תוספת של כ-600 מיליון רגל מעוקבת ליום. פרויקט זה, שהובילו שברון והחברות הישראליות, נועד לשדרג את תשתיות ההולכה ולהתאים את הייצוא לגידול העתידי.

מטוס אתיחאד (אתיחאד)מטוס אתיחאד (אתיחאד)

טיסה לארה"ב ב-700 דולר: התעופה הבינלאומית חוזרת ומחירי הכרטיסים בנפילה

אחרי חודשים ארוכים מאוד של מונופול ישראלי ומחירי טיסות בשמיים, 60 חברות זרות חוזרות לפעול לנתב"ג והתחרות מתפוצצת; שיקגו ב-720 דולר, הוואנה ב-875, אתונה ב-124 • יונייטד מוסיפה קווים, אתיחאד משלשת טיסות, והאירופאיות נוחתות בהמוניהן

רן קידר |

אחרי חודשים ארוכים של בידוד תעופתי כמעט מוחלט, השמיים נפתחים מחדש. הפסקת האש מביאה עמה מהפך דרמטי בענף התעופה הישראלי: עשרות חברות תעופה זרות מכריזות על חזרה מהירה לנתב"ג, התחרות מתעוררת לתחייה, והמחירים שזינקו לגבהים בלתי נתפסים במהלך הלחימה יורדים ואפילו נופלים. 

השוק הישראלי, שהפך במהלך השנתיים האחרונות לחצר האחורית הפרטית של אל על, ישראייר וארקיע (בעיקר אל על) עומד בפני מהפכה של ממש. עד סוף אוקטובר צפויות לפעול בישראל 60 חברות תעופה, כמעט פי שניים מהמצב לפני חודשיים בלבד. המשמעות המיידית והמוחשית עבור הצרכן הישראלי: ירידה חדה במחירי הכרטיסים, הרחבה משמעותית של היצע הקווים והיעדים.

מלחמת המחירים: הצרכן הישראלי מנצח בגדול

טיסות עם חניית ביניים, שבמהלך המלחמה נחשבו לאופציה בלתי אפשרית בגלל החשש הביטחוני, חוזרות להיות הבחירה החכמה למטייל החסכן. טיסה לשיקגו דרך קופנהגן עם SAS הסקנדינבית מתחילה ב-720 דולר בלבד - מחיר שלא נראה כאן כבר שנתיים. רוצים לממש את החלום האמריקאי ולבלות בלאס וגאס? בריטיש איירווייז מציעה כרטיסים החל מ-715 דולר, כולל מעבר בלונדון. חולמים על הוואנה? איבריה הספרדית תיקח אתכם לשם ב-875 דולר עם חניה קצרה במדריד.

גם ביעדים האירופיים הקרובים המחירים נופלים בצורה דרמטית ומזכירים את התקופה שלפני המשבר: לרנקה בקפריסין מ-170 דולר בלבד, לאתונה העתיקה מ-124 דולר ולפריז עיר האורות החל מ-256 דולר.

יונייטד איירליינס, הראשונה מבין ענקיות התעופה האמריקאיות שחזרה לפעילות מלאה בישראל, לא מסתפקת במה שיש ומרחיבה פעילות. החברה הודיעה על תוספת של ארבע טיסות שבועיות בקו הפופולרי והמבוקש לניו יורק כבר בקיץ הקרוב, מה שיביא את התדירות לשיא של 14 טיסות שבועיות. אבל הבשורה האמיתית והמשמעותית תגיע בנובמבר: חידוש הקווים הישירים לשיקגו ולוושינגטון די.סי, מה שיהפוך את יונייטד לחברה האמריקאית היחידה עם טיסות ישירות לשלושה מרכזים עירוניים מרכזיים בארצות הברית.