אורכית זינקה 18%: קרובה לעסקה עם לקוח מגרמניה
מניית אורכית נסחרה ביום רביעי, ה-30 לינואר, בעליות שערים חדות של עד 20% בבורסה בת"א. מניות החברה שהחלו ביום שלישי לטפס המשיכו היום את מסעם צפונה זה יום חמישי ברציפות והשלימו עלייה של כ-33%, זאת ללא כל הודעה מצד החברה.
העליות במנייה, שהצליחה להתרסק לשפל של ארבע וחצי שנים בשבוע שעבר, נובעות משמועות המסתובבות בשוק והגיעו ל-Bizportal על עסקה או עסקאות חדשות שחברת קוריגנט, חברת הבת של אורכית, חתמה בימים האחרונים עם לקוח אחד או שניים, שמוצריה היו בבדיקה אצלם.
נשיא אורכית, איציק תמיר, אומר כבר זמן מה למשקיעים, כי המוצרים של החברה, וביחוד מוצר הדגל החדש, CM-4000, נמצאים בבדיקה אצל מספר ספקיות תקשורת מובילות ברחבי העולם. "אנו נרגשים מאוד מההזדמנויות שעומדות בפתח, ומעודדים מהאפשרות של היתכנות הטכנולוגיה וקו המוצרים שלנו, מאחר שהביקוש לרוחב פס בנפח גבוה ימשיך לצמוח", כך אמר תמיר בשיחת הוועידה האחרונה לאחר פרסום הדוחות לרבעון השלישי בה הציגה החברה הפסד של 6.5 מיליון דולר על הכנסות של 1.7 מיליון דולר.
אורכית צפויה לפרסם את דוחותיה לרבעון הרביעי של 2007, בבוקר יום שלישי, ה-12 לפברואר.
לקוחה גרמנית חדשה?
מוצר ה-CM-4000 הינו גרסה המתקדמת יותר של מוצר ה-CM-100. הוא בעל קיבולת העברת נתונים גבוהה יותר, מיועד בין השאר לאפשר לחברות הטלפון אספקה של יישומים הדורשים רוחב פס מוגבר, כדוגמת שידורי טלוויזיה באיכות גבוהה (HD) ושירותי וידיאו סלולאריים מדור 3.5.
היום, מדברות השמועות על לקוחה גרמנית חדשה, העונה לשם InTiCom System AG. מרחשים בשוק עולה, כי המוצרים של אורכית היו בניסויים אצל ספקית מוצרי החיבורים ל-DSL (קוי מנויים דיגיטליים) - המיועד לשירותי טרייפל פליי באמצעות VDSL ו-ADSL – ניסויים אשר הבשילו לחוזה חדש.
במידה והשמועות נכונות וחברת InTiCom הינה אכן הלקוחה החדשה של אורכית, הדבר לא רק משקף חדשות טובות לחברה אלא אולי גם קצה תקווה למשקיעים, אותם אלו שצפו בהשקעתם נחתכת בכ-82% מאז פברואר 2006, עת המנייה נסחרה במחיר של 28 דולר. InTiCom רשמה ברבעון השלישי של 2007 הכנסות של 9 מיליון אירו, סכום קטן בהשוואה ללקוחה המרכזית שלה.
חברת אורכית (סימול: ORCT) המפתחת פלטפורמת תקשורת להעברה מהירה של נתונים על גבי רשתות רחבות פס המיועדות לשירותי טריפל פלי (Triple Play), העברה של וידיאו, אינטרנט ושיחות טלפון ביחידה אחת, השיקה את המוצר הראשון שלה, CM-100, לפני מספר שנים. החברה נסחרת כעת לפי שווי של כ-100 מיליון דולר בנאסד"ק (אורכית חו"ל).
הצד היפני של הסיפור
המוצר המיועד להעברת שירותי טלפון, האינטרנט המהיר וטלוויזיה למנויים, נמכר בעבר בעיקר למפעילת הטלקום השנייה בגודלה ביפן - KDDI. החברה היפנית, רכשה מאורכית משנת 2005 בסכום מצטבר של מעל מ-150 מיליון דולר ושלחה את מניית החברה שנסחרה רק שנה לפני במחיר של כ-5 דולר למחיר של 28 דולר תוך פחות משנה.
אך בתחילת שנת 2006, החלום הרטוב של המשקיעים באורכית התמוגג לו, לאחר שההתקנות ביפאן הסתיימו והזמנות משמעותיות חדשות למוצרי החברה לא זרמו.
אך, מה יקרה אם יתברר, כי לא מדובר רק ב- InTiCom או בחברה אחרת, אלא מדובר גם בלקוחה הוותיקה של אורכית, KDDI. ביום שישי האחרון, הודיעה האחרונה, במקביל לפרסום דוחותיה כי היא תחל בבדיקות ראשוניות של מערכת אלחוטית חדשה בתחילת שנת 2009, וכי הזמנות לציוד הנחוץ למערכת צפויות להתבצע בחודשים הקרובים.
הזמנה מצד KDDI למוצר CM-4000 החדש של אורכית, באיחוד בסכומים שהחברה נוהגת להזמין, בהחלט צפויה לתת את הטון, אם ותתקיים, על מניית חברת הטכנולוגיה הישראלית. החברה היפנית, גם זכתה לאחרונה בחלק ממכרז חדש עם ממשלת יפן להתקנת רשתות WiMAX ברחבי המדינה, דבר שלעצמו מהווה סיבה לתקווה.
ציפיות לעסקה חדשה והאנליסטים
לא רק תמיר, שחרר ציפיות באוויר לעסקאות חדשות. "אנחנו מאוכזבים מכך שלא הצלחנו להודיע על זכיות אצל לקוחות חדשים מוקדם יותר. עם זאת, אנחנו אופטימיים כי נוכל השנה עדיין להודיע על זכיות חדשות", אמר גדי רוזנפלד, סמנכ"ל השיווק של אורכית בכנס של בית ההשקעות RBC באוגוסט, שנה שעברה. ביולי, היה זה אביב בוים, סמנכ"ל הכספים לשעבר של החברה שאמר בכנס של אנטרברג, "אנחנו עדיין מעורבים בתהליך לקראת חוזה עם לקוח מסוים באסיה".
ניסינו לדבר עם מספר אנליסטים בנוגע לאורכית, אך מרובם נמסר לנו שעד שהחברה לא תפרסם הודעה חדשה, בצינורות המקובלים, אין להם על מה להתייחס.
כאמור, ההודעה האחרונה מהחברה, הגיעה ב-17 לדצמבר 2007, כאשר הכריזה על מספר שינויים בהנהלת חברות הבנות. אורי שלום מונה לסמנכ"ל כספים בקוריגנט והחליף את אביב בוים, שמונה למנכ"ל חברה בת אחרת, טיקרו.
אורכית בקצה המזלג
לאלו שלא כל כך בקיאים בנושא אורכית, נציין רק, שבימי טרום התפוצצות בועת ההיי-טק, בחודש מארס 2000, הגיעה מניית אורכית למחיר של 148 דולר, בנאסד"ק. עד סוף אותה שנה, הספיקה מניית החברה לצנוח למחיר של כ-3 דולר.
מצב החברה, התדרדר כל כך באותם ימים, שהחברה נאלצה בשנת 2002 לבצע איחוד מניות (Reverse Share Split) ביחס של 1 ל-5, וזאת כדי להגדיל את מחירה של המניה, כך שתעמוד בתנאי הסף של הנאסד"ק ולא תמחק ממסחר ברשימה הראשית, לאחר שלא עמדה בכללי השימור של הבורסה הדורשים מחיר של דולר למניה לפחות.
בנקים קרדיט מערכתהמס החדש על הבנקים - 9% על "רווח חריג"
שיעור המס עדיין בדיון, אך הדוח מדגים אפשרויות ותרחישים לפי 9%; ההצעה של הצוות הביו-משרדי - מס מדורג על רווחים גבוהים ב-50% מהממוצע בשנים 2018-2022 (רווחי הבנקים גבוהים פי 2 ויותר מהרווחים ב-2018-2022 ). הבנקים ילחמו. כל מיסוי גבוה על הרווח העודף הוא נכון; הבעיה הגדולה שהמיסוי הזה יתגלגל על הציבור וקיימת חלופה הרבה יותר פשוטה - לחייב את הבנקים לתת ריבית על העו"ש ולהגביר תחרות
דוח הצוות הבין-משרדי לבחינת מיסוי הבנקים, שפורסם להערות הציבור, ממליץ על הטלת מס רווח דיפרנציאלי שיחול רק כאשר רווחי הבנקים יעלו ב-50% מעל הממוצע שלהם בשנים 2018-2022. המס הנוסף, שגובהו טרם נקבע סופית מוערך בכ-9% מעל מס הרווח הקיים וזה גם השיעור שמודגם בהצעות של הצוות שדן בסוגייה. המס הזה נועד לתפוס את הרווחיות החריגה שנובעת מסביבת הריבית הגבוהה. חשוב להדגיש - רווחי הבנקים ב-2025 כפולים ויותר מהרווח הממוצע ב-2018-2022, כלומר מדובר על רווח שייכנס כבר מהיום הראשון ויהיה משמעותי.
חשוב להבהיר עוד נקודה חשובה - מיסים על הבנקים עשויים לחלחל ללקוחות כי אין תחרות בין הבנקים. האוצר יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה הקשה שנוגעת לכל בעל חשבון בנק. הוא יכול בקלות להעביר מהרווחים של הבנקים לרווחה של הציבור. המהלך הראשון שהוא יכול וחייב לעשות הוא לחייב בריבית על פיקדונות העו"ש ויש מקומות בעולם שבהם זו חובה. הפעולה הפשוטה הזו תוריד כ-20% מרווחי הבנקים ותחזיר לציבור את העושק הגדול.
עוד כמה פעולות נוספות ובעיקר הגברת התחרות, ולא צריך חוק מיוחד על מיסוי הבנקים, מה גם שהסיכוי שהוא יעזור לא גבוה.
בכל מקרה, הצוות, בראשות יוראי מצלאוי, סגן מנכ"ל משרד האוצר, הוקם בעקבות החלטת ממשלה מאוקטובר 2024 והתכנס במהלך תשעה חודשים. הדוח חושף את עומק הרווחיות החריגה: הבנקים הרוויחו 46 מיליארד שקל ב-2024 לעומת ממוצע של 9.8 מיליארד בעשור הקודם – עלייה של כמעט 400%. במחצית הראשונה של 2025 נרשם רווח נקי של 17 מיליארד, המבשר על שנת שיא נוספת. נעדכן שבינתיים דוחות רבעון שלישי פורסמו, הבנקים בקצב רווחים שנתי של קרוב ל-40 מיליארד שקל.
המנגנון: מיסוי חכם שמותאם לסביבת הריבית
- מזרחי טפחות: רווח של 1.48 מיליארד שקל וחלוקת דיבידנד של 50%
- לאומי מסכם רבעון חיובי, התשואה להון 16.3%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בניגוד למס החד-פעמי שהוטל ב-2024-2025, ההצעה החדשה מציעה מנגנון דינמי. המס יחול רק כאשר רווחי הבנק יעלו ב-50% מעל הרווח הממוצע שלו בתקופת הבסיס (2018-2022), כאשר הרף יוצמד לתוצר או לגידול בנכסי הבנק. המשמעות: בשנים של ריבית נמוכה ורווחיות רגילה, הבנקים לא ישלמו מס נוסף כלל.
בנקים קרדיט מערכתהמס החדש על הבנקים - 9% על "רווח חריג"
שיעור המס עדיין בדיון, אך הדוח מדגים אפשרויות ותרחישים לפי 9%; ההצעה של הצוות הביו-משרדי - מס מדורג על רווחים גבוהים ב-50% מהממוצע בשנים 2018-2022 (רווחי הבנקים גבוהים פי 2 ויותר מהרווחים ב-2018-2022 ). הבנקים ילחמו. כל מיסוי גבוה על הרווח העודף הוא נכון; הבעיה הגדולה שהמיסוי הזה יתגלגל על הציבור וקיימת חלופה הרבה יותר פשוטה - לחייב את הבנקים לתת ריבית על העו"ש ולהגביר תחרות
דוח הצוות הבין-משרדי לבחינת מיסוי הבנקים, שפורסם להערות הציבור, ממליץ על הטלת מס רווח דיפרנציאלי שיחול רק כאשר רווחי הבנקים יעלו ב-50% מעל הממוצע שלהם בשנים 2018-2022. המס הנוסף, שגובהו טרם נקבע סופית מוערך בכ-9% מעל מס הרווח הקיים וזה גם השיעור שמודגם בהצעות של הצוות שדן בסוגייה. המס הזה נועד לתפוס את הרווחיות החריגה שנובעת מסביבת הריבית הגבוהה. חשוב להדגיש - רווחי הבנקים ב-2025 כפולים ויותר מהרווח הממוצע ב-2018-2022, כלומר מדובר על רווח שייכנס כבר מהיום הראשון ויהיה משמעותי.
חשוב להבהיר עוד נקודה חשובה - מיסים על הבנקים עשויים לחלחל ללקוחות כי אין תחרות בין הבנקים. האוצר יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה הקשה שנוגעת לכל בעל חשבון בנק. הוא יכול בקלות להעביר מהרווחים של הבנקים לרווחה של הציבור. המהלך הראשון שהוא יכול וחייב לעשות הוא לחייב בריבית על פיקדונות העו"ש ויש מקומות בעולם שבהם זו חובה. הפעולה הפשוטה הזו תוריד כ-20% מרווחי הבנקים ותחזיר לציבור את העושק הגדול.
עוד כמה פעולות נוספות ובעיקר הגברת התחרות, ולא צריך חוק מיוחד על מיסוי הבנקים, מה גם שהסיכוי שהוא יעזור לא גבוה.
בכל מקרה, הצוות, בראשות יוראי מצלאוי, סגן מנכ"ל משרד האוצר, הוקם בעקבות החלטת ממשלה מאוקטובר 2024 והתכנס במהלך תשעה חודשים. הדוח חושף את עומק הרווחיות החריגה: הבנקים הרוויחו 46 מיליארד שקל ב-2024 לעומת ממוצע של 9.8 מיליארד בעשור הקודם – עלייה של כמעט 400%. במחצית הראשונה של 2025 נרשם רווח נקי של 17 מיליארד, המבשר על שנת שיא נוספת. נעדכן שבינתיים דוחות רבעון שלישי פורסמו, הבנקים בקצב רווחים שנתי של קרוב ל-40 מיליארד שקל.
המנגנון: מיסוי חכם שמותאם לסביבת הריבית
- מזרחי טפחות: רווח של 1.48 מיליארד שקל וחלוקת דיבידנד של 50%
- לאומי מסכם רבעון חיובי, התשואה להון 16.3%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בניגוד למס החד-פעמי שהוטל ב-2024-2025, ההצעה החדשה מציעה מנגנון דינמי. המס יחול רק כאשר רווחי הבנק יעלו ב-50% מעל הרווח הממוצע שלו בתקופת הבסיס (2018-2022), כאשר הרף יוצמד לתוצר או לגידול בנכסי הבנק. המשמעות: בשנים של ריבית נמוכה ורווחיות רגילה, הבנקים לא ישלמו מס נוסף כלל.
