אורכית זינקה 18%: קרובה לעסקה עם לקוח מגרמניה
מניית אורכית נסחרה ביום רביעי, ה-30 לינואר, בעליות שערים חדות של עד 20% בבורסה בת"א. מניות החברה שהחלו ביום שלישי לטפס המשיכו היום את מסעם צפונה זה יום חמישי ברציפות והשלימו עלייה של כ-33%, זאת ללא כל הודעה מצד החברה.
העליות במנייה, שהצליחה להתרסק לשפל של ארבע וחצי שנים בשבוע שעבר, נובעות משמועות המסתובבות בשוק והגיעו ל-Bizportal על עסקה או עסקאות חדשות שחברת קוריגנט, חברת הבת של אורכית, חתמה בימים האחרונים עם לקוח אחד או שניים, שמוצריה היו בבדיקה אצלם.
נשיא אורכית, איציק תמיר, אומר כבר זמן מה למשקיעים, כי המוצרים של החברה, וביחוד מוצר הדגל החדש, CM-4000, נמצאים בבדיקה אצל מספר ספקיות תקשורת מובילות ברחבי העולם. "אנו נרגשים מאוד מההזדמנויות שעומדות בפתח, ומעודדים מהאפשרות של היתכנות הטכנולוגיה וקו המוצרים שלנו, מאחר שהביקוש לרוחב פס בנפח גבוה ימשיך לצמוח", כך אמר תמיר בשיחת הוועידה האחרונה לאחר פרסום הדוחות לרבעון השלישי בה הציגה החברה הפסד של 6.5 מיליון דולר על הכנסות של 1.7 מיליון דולר.
אורכית צפויה לפרסם את דוחותיה לרבעון הרביעי של 2007, בבוקר יום שלישי, ה-12 לפברואר.
לקוחה גרמנית חדשה?
מוצר ה-CM-4000 הינו גרסה המתקדמת יותר של מוצר ה-CM-100. הוא בעל קיבולת העברת נתונים גבוהה יותר, מיועד בין השאר לאפשר לחברות הטלפון אספקה של יישומים הדורשים רוחב פס מוגבר, כדוגמת שידורי טלוויזיה באיכות גבוהה (HD) ושירותי וידיאו סלולאריים מדור 3.5.
היום, מדברות השמועות על לקוחה גרמנית חדשה, העונה לשם InTiCom System AG. מרחשים בשוק עולה, כי המוצרים של אורכית היו בניסויים אצל ספקית מוצרי החיבורים ל-DSL (קוי מנויים דיגיטליים) - המיועד לשירותי טרייפל פליי באמצעות VDSL ו-ADSL – ניסויים אשר הבשילו לחוזה חדש.
במידה והשמועות נכונות וחברת InTiCom הינה אכן הלקוחה החדשה של אורכית, הדבר לא רק משקף חדשות טובות לחברה אלא אולי גם קצה תקווה למשקיעים, אותם אלו שצפו בהשקעתם נחתכת בכ-82% מאז פברואר 2006, עת המנייה נסחרה במחיר של 28 דולר. InTiCom רשמה ברבעון השלישי של 2007 הכנסות של 9 מיליון אירו, סכום קטן בהשוואה ללקוחה המרכזית שלה.
חברת אורכית (סימול: ORCT) המפתחת פלטפורמת תקשורת להעברה מהירה של נתונים על גבי רשתות רחבות פס המיועדות לשירותי טריפל פלי (Triple Play), העברה של וידיאו, אינטרנט ושיחות טלפון ביחידה אחת, השיקה את המוצר הראשון שלה, CM-100, לפני מספר שנים. החברה נסחרת כעת לפי שווי של כ-100 מיליון דולר בנאסד"ק (אורכית חו"ל).
הצד היפני של הסיפור
המוצר המיועד להעברת שירותי טלפון, האינטרנט המהיר וטלוויזיה למנויים, נמכר בעבר בעיקר למפעילת הטלקום השנייה בגודלה ביפן - KDDI. החברה היפנית, רכשה מאורכית משנת 2005 בסכום מצטבר של מעל מ-150 מיליון דולר ושלחה את מניית החברה שנסחרה רק שנה לפני במחיר של כ-5 דולר למחיר של 28 דולר תוך פחות משנה.
אך בתחילת שנת 2006, החלום הרטוב של המשקיעים באורכית התמוגג לו, לאחר שההתקנות ביפאן הסתיימו והזמנות משמעותיות חדשות למוצרי החברה לא זרמו.
אך, מה יקרה אם יתברר, כי לא מדובר רק ב- InTiCom או בחברה אחרת, אלא מדובר גם בלקוחה הוותיקה של אורכית, KDDI. ביום שישי האחרון, הודיעה האחרונה, במקביל לפרסום דוחותיה כי היא תחל בבדיקות ראשוניות של מערכת אלחוטית חדשה בתחילת שנת 2009, וכי הזמנות לציוד הנחוץ למערכת צפויות להתבצע בחודשים הקרובים.
הזמנה מצד KDDI למוצר CM-4000 החדש של אורכית, באיחוד בסכומים שהחברה נוהגת להזמין, בהחלט צפויה לתת את הטון, אם ותתקיים, על מניית חברת הטכנולוגיה הישראלית. החברה היפנית, גם זכתה לאחרונה בחלק ממכרז חדש עם ממשלת יפן להתקנת רשתות WiMAX ברחבי המדינה, דבר שלעצמו מהווה סיבה לתקווה.
ציפיות לעסקה חדשה והאנליסטים
לא רק תמיר, שחרר ציפיות באוויר לעסקאות חדשות. "אנחנו מאוכזבים מכך שלא הצלחנו להודיע על זכיות אצל לקוחות חדשים מוקדם יותר. עם זאת, אנחנו אופטימיים כי נוכל השנה עדיין להודיע על זכיות חדשות", אמר גדי רוזנפלד, סמנכ"ל השיווק של אורכית בכנס של בית ההשקעות RBC באוגוסט, שנה שעברה. ביולי, היה זה אביב בוים, סמנכ"ל הכספים לשעבר של החברה שאמר בכנס של אנטרברג, "אנחנו עדיין מעורבים בתהליך לקראת חוזה עם לקוח מסוים באסיה".
ניסינו לדבר עם מספר אנליסטים בנוגע לאורכית, אך מרובם נמסר לנו שעד שהחברה לא תפרסם הודעה חדשה, בצינורות המקובלים, אין להם על מה להתייחס.
כאמור, ההודעה האחרונה מהחברה, הגיעה ב-17 לדצמבר 2007, כאשר הכריזה על מספר שינויים בהנהלת חברות הבנות. אורי שלום מונה לסמנכ"ל כספים בקוריגנט והחליף את אביב בוים, שמונה למנכ"ל חברה בת אחרת, טיקרו.
אורכית בקצה המזלג
לאלו שלא כל כך בקיאים בנושא אורכית, נציין רק, שבימי טרום התפוצצות בועת ההיי-טק, בחודש מארס 2000, הגיעה מניית אורכית למחיר של 148 דולר, בנאסד"ק. עד סוף אותה שנה, הספיקה מניית החברה לצנוח למחיר של כ-3 דולר.
מצב החברה, התדרדר כל כך באותם ימים, שהחברה נאלצה בשנת 2002 לבצע איחוד מניות (Reverse Share Split) ביחס של 1 ל-5, וזאת כדי להגדיל את מחירה של המניה, כך שתעמוד בתנאי הסף של הנאסד"ק ולא תמחק ממסחר ברשימה הראשית, לאחר שלא עמדה בכללי השימור של הבורסה הדורשים מחיר של דולר למניה לפחות.

חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד
המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים
צים ZIM Integrated Shipping Services 3.82% , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף. המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.
ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה.
היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי, להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.
כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים.
- דירקטוריון צים: "בודקים מכירת החברה; יש מציעים רבים"
- צים: "האנליסטים מעריכים שנה פחות טובה ב-2026, אבל אי אפשר לדעת"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית. בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.
יואב תורג'מן מנכ"ל רפאל, צילום: דוברות רפאלמנכ"ל רפאל: "גרמניה היא ידידה מאוד קרובה של ישראל ויש שיח מאוד אינטימי בין מערכת הביטחון הישראלית לגרמנית"
יואב תורג'מן, מנכ"ל החברה על כיפת ברזל -"הצלנו רבבות אזרחים", על מכירת כיפת ברזל בעולם - "רק לידידות הקרובות ביותר, המדינה נזהרת במתן רישיונות ייצוא", על הצמיחה העתידית, הנפקה ומכירות לגרמניה וסעודיה
התוצאות של רפאל לרבעון השלישי טובות - מנכ"ל רפאל: "מערכות הלייזר ייכנסו באופן סופי בסוף דצמבר", התוצאות של רבעון רביעי שעונתית הוא חזק מאוד יהיו טובות עוד יותר. הצבר בשיא של כל הזמנים. זה זמן להנפיק, אבל יואב תורג'מן, מנכ"ל רפאל שמכוון להנפקה, יודע שיש תור - רק אחרי שהתעשייה האווירית תונפק (אם תונפק) יהיה אפשר לדבר על רפאל. ברפאל יש רגישות גודלה יותר בשל קשר סימביוזי חזק מאוד עם מערכת המו"פ של משרד הביטחון (מפא"ת). לכל חברות התעשייה הביטחונית יש קשר הדוק עם משרד הביטחון והצבא, ברפאל מסיבות היסטוריות וכי היא נחשבת ל"מעבדת מו"פ" של הצבא, זה אפילו משמעותי יותר.
ועדיין, תורג'מן סבור שהנפקה מאוד חשובה ונחוצה, ובכלל, בין השורות, אפשר לשמוע ממנו קולות שמדברים דווקא על החסמים שנובעים מהקשר ההדוק למשרד הביטחון. הוא לא מתלונן, הוא כמובן יודע שההצלחה הגדולה של המערכות היא תולדה של שיתוף פעולה הדוק עם משהב"ט והצבא, אבל כיפת ברזל שהיא מערכת מאוד מוצלחת כמעט ולא נמכרת החוצה. "רק לידידות הטובות ביותר שלנו", אומר תורג'מן ומכוון לארה"ב.
ההצלחה מוכחת, פתרון שהציל אלפים רבים של חיים. למה לא לנצל את הביקושים ולמכור הרבה?
"רבבות אנשים. אנחנו מעריכים שהפעלת כיפת ברזל במלחמה הצילה רבבות אנשים. הקמנו עכשיו מפעל יחד עם ריית'און, שותף אמריקאי שלנו לייצור כיפות ברזל למארינס. כיפת ברזל היא עוגן מאוד משמעותי ביכולת ההגנה של מדינת ישראל וככזה המדינה נזהרת במתן רישיונות של שיווק לייצוא. זה ברור ונכון, אבל, זה אומר שלא מיצינו כלל את הפוטנציאל של מכירות המערכת".
נורמליזציה עם סעודיה, אם תהיה ובהמשך להצטיידות שלהם במטוסי קרב מארה"ב - ה-F-35, עשויה להגדיר אותה כידידה. הם צריכים את כיפת ברזל מול האיומים מסביב. תמכרו להם מערכות כיפת ברזל?
- 10 החברות הביטחוניות הגדולות בעולם, ובאיזה מקום החברות הישראליות?
- מנכ"ל רפאל: "מערכות הלייזר ייכנסו באופן סופי בסוף דצמבר"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"אני מניח שהיא תרצה הרבה מאוד מערכות של כיפת ברזל. כל העולם ראה את היכולות שלנו במלחמה, ראה את היכולות ב'עם כלביא'. כולם מבינים את העליונות האווירית, את יכולות המודיעין ומערכות ההגנה של ישראל. הביקושים למערכות שלנו מאוד גדולים".
ועדיין, יש עלייה בצבר, אבל איך זה שכיפת ברזל לא נמכרת לידידות שלנו בעשרות רבות של מיליארדים?
"אישורי הייצוא לא פשוטים. אנחנו מוכרים לידידות קרובות, ולא ממצים את פוטנציאל השוק".
גרמניה היא לא ידידה קרובה?
"גרמניה היא ידידה מאוד קרובה של ישראל ויש שיח מאוד אינטימי בין מערכת הביטחון הישראלית לגרמנית וגרמניה זוכה לעדיפות גבוהה".
