רואים עליות לטווח הארוך? תסתכלו על 1960-1980
שתי מקהלות מקיימות תחרות זמרה קולנית בימים אלה מעל גבי העיתונים הכלכליים: המעודדים ונביאי הזעם. המפולת הנמשכת בשווקים הגלובליים הגיעה לתל אביב ויום המסחר אתמול (ד') היה עדות נוספת לחולשה הגדולה ולחששות שחזרו לכנן בכל רגע במהלך המסחר. צד אחד אומר: תקנו זה נהיה זול. צד שני אומר: חכו, זה יהיה הרבה יותר זול. שניהם צודקים, כי אחד התרחישים יהיה נכון. אבל אם הסיכון גדל והפאניקה מכל עבר מייצרת הזדמנויות – איך בוחרים? והאם התעלמות היא בכלל מנגנון נכון בעת המפולות?
במהלך היום הוסבר שהירידות החדות בבורסה התל אביבית באו בתגובה חרדתית להתבטאות של נגיד הבנק האירופאי. נו באמת, מישהו ספר פה את ז'אן קלוד טרישה בשנתיים האחרונות? השם האירופאי שלו היה נחלתם של כמה סוחרי מטבעות, ומי שניסה לשרוד נאום אחד שלו מול ה-ECB ולא נרדם הוא גיבור. השוק קרס כי הוא קרס. כי הפחד בכל מקום, והסברים יש לכל תרחיש. אם היה נוסק ב-3% היו אומרים שהמהלך של ברננקי תפס, ושהכלכלה הישראלית תלויה בכלכלה האמריקנית.
מה שצריך להתרגל אליו ומהר זה הפעלה של "מסננת לעיתות פאניקה". זאת צריכה להיות מסננת גסה מאוד שמנפה את מרבית זרמי המידע ששוטפים את כל המתעניינים בבורסה. אבל היא צריכה להיות מצוידת במנגנון מיוחד לאיתור פיסות זהב בשטפון. מי שמעוניין לנהל את השקעותיו בתבונה, לא צריך לשבת על הדוגית, בשלהיי נהר המבול, ולקוות שלא ייסחף עד למפל המים ויתרסק. הוא צריך לצאת לאחת הגדות, גם אם הוא חבול ופצוע, ולחזור לדוג את הדברים יקרי הערך שנסחפים בזרם.
ומה הם יכולים להיות? ככל שטווח ההשקעה ארוך טווח, הפתרון הוא פשוט: לחזור להשקיע בעסקים מצוינים שחטפו מכה על לא אוול בכפם. זהו דבר שאמרו חכמי ההשקעה (ביניהם וורן באפט) לא פעם, וזאת העת להגיד זאת שוב. זה הזמן לעשות דיג באמצע המבול, ולדוג את האוצרות שנסחפו במורד הזרם השלילי. מי שמחפש מקום מקלט יחסית בטוח בימים טרופים שכאלה יכול לנבור בערמות האג"ח של החברות הציבוריות. המפולת לא הגיעה לשם והיא שוטפת את המניות. עסקים נהדרים שצפויות לשלם את אגרות החוב שלהם בסופו של דבר זה לא עניין של מה בכך.
השאלה הפנימית היחידה שיש לשאול את עצמנו בימים שכאלה היא: האם השוק מקרטע או גווע? מי שהחליט שהשוק גווע צריך להסיק את המסקנות. נזכיר ששוק מניות יכול לגווע. היו תקופות ארוכות מאוד שבהן שוק המניות "לא עשה". למשל מדד הדאו-ג'ונס בין שנות השישים לתחילת שנות השמונים, במשך 15 שנים תמימות (!) נע ברצועה לא רחבה בין 800 ל-1000 נקודות. מי שמעריך שהמשבר הזה זה רק הקדימון ושהחגיגה נגמרה, עדיף לו לחפש את המקומות הסולידיים כמו אג"ח (שבחר בקפידה רבה), פקדונות ומק"מים. מי שמאמין שהשוק מקרטע ושההתאוששות תבוא בחודשים הקרובים, יכול לנצל את ההזדמנויות שנוצרו לתפיסתו בשוק המניות.
חזי שטרנליכט משמש יועץ לקשרי משקיעים בחברת תקשורת פיננסית. ספרו, המדריך למתחילים בשוק ההון הישראלי בהוצאת מודן יצא בימים אלה לחנויות הספרים.
.jpg)
ביטוח לאומי מסרב להיות אחראי על בדיקות תגי הנכים
המוסד לביטוח לאומי - "העומסים חריגים, הוועדות מטפלות ב-600 אלף תיקים בשנה"
הצעה שמופיעה בטיוטות חוק ההסדרים לשנת 2026 מבקשת לבצע שינוי דרמטי בתהליך הנפקת תגי חניה לנכים: ביטול הבדיקות הרפואיות הישירות ברשות הרישוי של משרד התחבורה, והעברת הסמכות להחליט על הזכאות לגופים אחרים, בעיקר הביטוח הלאומי, משרד הביטחון ומשרד העבודה והרווחה. במקום בדיקה חדשה בכל בקשה, המערכת תסתמך על אישורים רפואיים קיימים שכבר ניתנו לאותם אנשים במסגרת קצבאות נכות או שיקום.
הביטוח הלאומי מתנגד נחרצות. המוסד טוען שהוועדות הרפואיות שלו מטפלות כיום בכ-600 אלף תיקים בשנה, מספר שיא שנובע בעיקר מהשלכות מלחמת “חרבות ברזל”, תביעות מילואימניקים, נפגעי פעולות איבה ומשפחות חטופים ונעדרים. הוספת מאות אלפי בקשות לתגי חניה תגרום לעיכובים של חודשים ארוכים, ודווקא האנשים שהתג נועד לסייע להם, נכים קשים, חולים כרוניים וילדים עם מוגבלות – יישארו ללא פתרון ניידות מיידי.
תגים מזוייפים
בישראל חל זינוק חסר תקדים במספר תגי הנכה. ב-2020 עמד המספר על כ-90 אלף תגים פעילים; כעת הוא הגיע כ-660 אלף גידול של פי 7.5 בחמש שנים בלבד. חקירות משטרה ודוחות מבקר המדינה חשפו כי עשרות עד מאות אלפי תגים הונפקו במרמה, באמצעות מסמכים רפואיים מזויפים או “רופאים מומחים” שחתמו בתשלום. התוצאה בשטח: חניות נכים תפוסות על ידי מי שאינם זכאים, ונכים אמיתיים נאלצים לחפש חניה רחוק או לוותר על יציאה מהבית.
במהלך השנה פרסם משרד התחבורה נוהל חדש וקשוח יותר להנפקת תגים, שכלל דרישה למסמכים עדכניים וביטול חידושים אוטומטיים. אולם יישום הנוהל נדחה שוב ושוב, וההצעה הנוכחית בחוק ההסדרים נתפסת כניסיון לעקוף את הבעיה הבירוקרטית על ידי העברת האחריות לגוף אחר.
- בנקאי נורה מחוץ לביתו - והוכר כנפגע בתאונת עבודה
- קיבלתם חוב מהביטוח הלאומי? ייתכן שהוא בכלל לא שלכם - כך תיפטרו ממנו בקלות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הביטוח הלאומי מדגיש שוב ושוב כי “תגי חניה לנכים אינם בסמכותנו ואינם חלק מהמשימות שלנו”. נציגי המוסד אמרו בדיונים בכנסת שהעומסים כבר כיום חריגים, וקליטת הנושא תפגע קודם כל באוכלוסיות המוחלשות ביותר. מנגד, משרד האוצר ומש משרד התחבורה טוענים שהשינוי יחסוך כסף ציבורי, יקטין משמעותית את הזיופים ויאפשר בדיקה מחודשת שיטתית של כל התגים שהונפקו בעשור האחרון. לפי הערכות פנימיות, שלילת התגים הלא-כשרים עשויה להחזיר לשוק מאות אלפי מקומות חניה ייעודיים. בחלק מגרסאות ההצעה נקבע גם שתושבי חוץ ומי שאינם זכאי קצבה מביטוח לאומי או ממשרד הביטחון ימשיכו להיבדק במשרד התחבורה – כדי למנוע ניצול נוסף של הפרצה.

וויז אייר בדרך להקים מרכז פעילות בישראל באפריל 2026
בתום ביקור בארץ של מנכ"ל וויזאייר חברת הלואו קוסט ההונגרית מאשרת כי היא מקדמת תוכנית לפתוח בסיס מקומי, צעד שעשוי להגביר תחרות ולהוזיל את מחירי הטיסה - מניות חברות התעופה הישראליות בירידות
התרחבות שוק הלואו-קוסט בישראל מקבלת היום איתות משמעותי, אחרי שמנכ"ל וויז אייר הודיע בתום פגישה עם שרת התחבורה מירי רגב כי החברה מתכננת לפתוח מרכז פעילות מקומי באפריל 2026. ההכרזה מציבה את הענף לקראת חודשים של דיונים רגולטוריים, מתיחות עם החברות הישראליות, ושאלות פתוחות לגבי מיקום הבסיס החדש - נתב"ג או רמון.
בפגישה שנערכה בירושלים הצהירה וויז אייר כי כבר בחורף הקרוב תתחיל להיערך להקמת המרכז, צעד שמוגדר במשרד התחבורה כמהלך שיוכל לשנות את מבנה השוק. הקמת בסיס בישראל תאפשר לחברה להציב מטוסים וצוותים באופן קבוע בארץ, לנצל סלוטים בשעות העמוסות ולהגדיל את מספר היעדים. לצד ההבטחה להגברת התחרות ולהוזלת מחירי הכרטיסים, הצדדים מודים כי חסמים רגולטוריים עדיין דורשים טיפול, והם יעמדו במוקד סבב דיונים נוסף בינואר.
בענף מציינים כי שאלת מיקום המרכז היא עדיין במחלוקת: וויז אייר מעדיפה לפעול מנתב"ג בשל הביקוש הגבוה והנגישות, בעוד במשרד התחבורה שוקלים את שדה רמון כאופציה שתעניק דחיפה לתעופה הדרומית ותפחית את הלחץ בנתב"ג. החברה אף בוחנת הפעלה של טיסות פנים לאילת וקידום מסלול טיסה מעל עומאן, שיוכל לקצר משמעותית את זמני ההגעה לתאילנד ויעדים נוספים במזרח.
על רקע התוכניות החדשות, חברות התעופה הישראליות לא מסתירות את אי־נוחותן. בימים האחרונים נשמעו איומי השבתה מצד ועדי העובדים, לצד טענות שלפיהן המהלך יוצר אפליה לטובת חברה זרה שתזכה בתנאי בסיס זהים לאלו של חברות ישראליות - אך בלי הרגולציה הביטחונית המחמירה שמוטלת עליהן.
- בין חידוש הקווים למרוקו לבסיס החדש של וייז אייר - תמורות בענף התיירות
- יו"ר ועד עובדי אל על נגד רגב: "מהלך מסוכן"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שרת התחבורה הביעה הבנה לחששות, אך הדגישה כי מדיניות המשרד נועדה להגביר תחרות ולהוזיל מחירים, במיוחד בתקופה שבה - לדבריה - מחירי הטיסות הורגשו כמופקעים. במשרד מודעים לרגישות הביטחונית, והנושא יעמוד כחלק מהמשא ומתן מול וויז אייר, במיוחד בכל הנוגע להתחייבות שלא להפסיק פעילות בימי חירום.
