רואים עליות לטווח הארוך? תסתכלו על 1960-1980

שאלה אחת בלבד: השוק מקרטע או גווע?
חזי שטרנליכט |

שתי מקהלות מקיימות תחרות זמרה קולנית בימים אלה מעל גבי העיתונים הכלכליים: המעודדים ונביאי הזעם. המפולת הנמשכת בשווקים הגלובליים הגיעה לתל אביב ויום המסחר אתמול (ד') היה עדות נוספת לחולשה הגדולה ולחששות שחזרו לכנן בכל רגע במהלך המסחר. צד אחד אומר: תקנו זה נהיה זול. צד שני אומר: חכו, זה יהיה הרבה יותר זול. שניהם צודקים, כי אחד התרחישים יהיה נכון. אבל אם הסיכון גדל והפאניקה מכל עבר מייצרת הזדמנויות – איך בוחרים? והאם התעלמות היא בכלל מנגנון נכון בעת המפולות?

במהלך היום הוסבר שהירידות החדות בבורסה התל אביבית באו בתגובה חרדתית להתבטאות של נגיד הבנק האירופאי. נו באמת, מישהו ספר פה את ז'אן קלוד טרישה בשנתיים האחרונות? השם האירופאי שלו היה נחלתם של כמה סוחרי מטבעות, ומי שניסה לשרוד נאום אחד שלו מול ה-ECB ולא נרדם הוא גיבור. השוק קרס כי הוא קרס. כי הפחד בכל מקום, והסברים יש לכל תרחיש. אם היה נוסק ב-3% היו אומרים שהמהלך של ברננקי תפס, ושהכלכלה הישראלית תלויה בכלכלה האמריקנית.

מה שצריך להתרגל אליו ומהר זה הפעלה של "מסננת לעיתות פאניקה". זאת צריכה להיות מסננת גסה מאוד שמנפה את מרבית זרמי המידע ששוטפים את כל המתעניינים בבורסה. אבל היא צריכה להיות מצוידת במנגנון מיוחד לאיתור פיסות זהב בשטפון. מי שמעוניין לנהל את השקעותיו בתבונה, לא צריך לשבת על הדוגית, בשלהיי נהר המבול, ולקוות שלא ייסחף עד למפל המים ויתרסק. הוא צריך לצאת לאחת הגדות, גם אם הוא חבול ופצוע, ולחזור לדוג את הדברים יקרי הערך שנסחפים בזרם.

ומה הם יכולים להיות? ככל שטווח ההשקעה ארוך טווח, הפתרון הוא פשוט: לחזור להשקיע בעסקים מצוינים שחטפו מכה על לא אוול בכפם. זהו דבר שאמרו חכמי ההשקעה (ביניהם וורן באפט) לא פעם, וזאת העת להגיד זאת שוב. זה הזמן לעשות דיג באמצע המבול, ולדוג את האוצרות שנסחפו במורד הזרם השלילי. מי שמחפש מקום מקלט יחסית בטוח בימים טרופים שכאלה יכול לנבור בערמות האג"ח של החברות הציבוריות. המפולת לא הגיעה לשם והיא שוטפת את המניות. עסקים נהדרים שצפויות לשלם את אגרות החוב שלהם בסופו של דבר זה לא עניין של מה בכך.

השאלה הפנימית היחידה שיש לשאול את עצמנו בימים שכאלה היא: האם השוק מקרטע או גווע? מי שהחליט שהשוק גווע צריך להסיק את המסקנות. נזכיר ששוק מניות יכול לגווע. היו תקופות ארוכות מאוד שבהן שוק המניות "לא עשה". למשל מדד הדאו-ג'ונס בין שנות השישים לתחילת שנות השמונים, במשך 15 שנים תמימות (!) נע ברצועה לא רחבה בין 800 ל-1000 נקודות. מי שמעריך שהמשבר הזה זה רק הקדימון ושהחגיגה נגמרה, עדיף לו לחפש את המקומות הסולידיים כמו אג"ח (שבחר בקפידה רבה), פקדונות ומק"מים. מי שמאמין שהשוק מקרטע ושההתאוששות תבוא בחודשים הקרובים, יכול לנצל את ההזדמנויות שנוצרו לתפיסתו בשוק המניות.

חזי שטרנליכט משמש יועץ לקשרי משקיעים בחברת תקשורת פיננסית. ספרו, המדריך למתחילים בשוק ההון הישראלי בהוצאת מודן יצא בימים אלה לחנויות הספרים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)

לקראת מימוש חוק הרווחים הכלואים - המוקש הגדול שטמון בהעברת נכסים מחברה לידיים פרטיות

חוק הרווחים הכלואים מייצר אי וודאות ובלבול רב. מדובר בחוק שמתמרץ בעצם במקרים רבים סגירת חברות והעברת הנכסים לבעלי המניות - לפעמים זה מוביל לנזק גדול; על החוק ועל הסיכונים

נושאים בכתבה רווחים כלואים

במסגרת חוק הרווחים הכלואים (או בשמו הרשמי: חוק ההתייעלות הכלכלית), אישרה הכנסת הוראת שעה שמקנה הקלות במס לחברות ולבעלי המניות שלהן. סעיף 6 לחוק מאפשר העברת נכסים מחברה לבעל מניות בשני דרכים: הליך פירוק החברה או העברת נכסים מהחברה לבעל מניות פרטי, וזאת בפטור ממס רכישה וממס שבח.

ואולם, בניגוד לפטור שניתן בעניין מס רכישה ומס שבח, החוק "שותק" בכל הנוגע להיטל השבחה והיטלי פיתוח, ואינו מקנה פטור מהיטלים אלה במסגרת העברת הנכסים.

מדובר במוקש גדול שיכול "לצוף"  בדיעבד, לאחר השלמת המהלך, בדמות של היטל השבחה או היטל פיתוח. אי הוודאות הזו בעת ביצוע ההעברה, עלולה לגרור למיסוי מוניציפלי בו ייתקל בעל המניות המעביר, בשלב מאוחר יותר.

בימים אלה אנו מצויים בישורת האחרונה של יישום וביצוע הוראת השעה, שכאמור כוללת שתי אפשרויות אשר ביצוען צריך להיות עד סוף השנה ואף מוקדם מכך.

מסלול פירוק - פירוק מלא של החברה והעברת כל נכסיה והתחייבויותיה לבעלי המניות. מועד הפירוק חייב להסתיים עד 31 בדצמבר 2025  והמס על רווחים ראויים לחלוקה מחושב במועד זה.  

יואב תורג'מן מנכ"ל רפאל, צילום: דוברות רפאליואב תורג'מן מנכ"ל רפאל, צילום: דוברות רפאל

מנכ"ל רפאל: "מערכות הלייזר ייכנסו באופן סופי בסוף דצמבר"

רפאל בתוצאות שיא; יואב תורג'מן, מנכ"ל החברה: חנכנו בארה"ב את מפעל ייצור מיירטי "כיפת ברזל" הראשון מחוץ לגבולות ישראל בשיתוף פעולה עם חברת ריית'און. מפעל זה יחזק את כושר הייצור שלנו על מנת לעמוד ביעדים"

רן קידר |

תוצאות טובות לרפאל ברבעון השלישי. רפאל שוברת מדי רבעון שיא, וזה לא צפוי להשתנות. ברבעון השלישי ההכנסות הסתכמו ב-5.2 מיליארד שקל, עליה של 14.5% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. צבר ההזמנות עומד על 72.3 מיליארד שקל. 

הרווח הנקי ברבעון עומד על סך של 311 מיליון שקל, לעומת 189 מיליון שקל ברבעון המקביל ב- 2024. היקף המכירות בסיכומם של תשעת החודשים הראשונים של השנה עומד על סך של 14,550 מיליון שקל עלייה של 17.6% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. ההזמנות בתקופה הגיעו לסך של 23 מיליארד שקל עלייה של 18% לעומת התקופה המקבילה וצבר ההזמנות עומד  על כ- 72.3 מיליארד שקל לעומת 60 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד. הרווח הנקי בסיכומם של תשעת החודשים הראשונים של 2025 עומד על 922 מיליון שקל , כלומר עלייה של כ- 67% לעומת הרווח בתקופה המקבילה בשנת 2024.

 יו"ר רפאל, ד"ר יובל שטייניץ, אמר על רקע הדוחות: ״רפאל ממשיכה לצמוח ומסכמת רבעון נוסף עם התוצאות הטובות בהיסטוריה, עם עלייה משמעותית במכירות, וביקושים גוברים למערכות שלה בארץ ובעולם. העולם כולו נחשף לעליונות הטכנולוגית שרפאל מביאה לשדה הקרב המודרני. ברבעון האחרון סיכמנו גם סדרת ניסויים מבצעית מוצלחת ביותר במערכת הלייזר "אור איתן"  שהנה הראשונה מסוגה בעולם. התוצאות הביטחוניות והכלכליות המדהימות הם פרי עמלם של עובדי ועובדות רפאל, הפועלים במקצועיות ובנחישות כדי לשרת את מדינת ישראל ולהפוך את הבלתי אפשרי לאפשרי. בשמי ובשם הדירקטוריון אני רוצה להודות לעובדות ולעובדים על כך שעשייתם הביטחונית והמבצעית באה לידי ביטוי גם בצמיחה עסקית וכלכלית חסרת תקדים".

 

מנכ"ל רפאל, יואב תורג'מן: "שנת 2025 מסתמנת כשנה המוצלחת ביותר בביצועיה של רפאל- גם בתרומת מערכות רפאל בשדה הקרב וגם בהיבטים העסקיים ובצמיחה. לצד הצמיחה העסקית המתמשכת המשכנו ברבעון האחרון ביתר שאת לתמוך את מערכת הביטחון בשלל מערכות ואמצעים מתקדמים, ואנו נערכים למסירה סופית של מערכת הלייזר בסוף חודש דצמבר. השבוע חנכנו בארה"ב את מפעל ייצור מיירטי "כיפת ברזל" הראשון מחוץ לגבולות ישראל בשיתוף פעולה עם חברת ריית'און. מפעל זה יחזק את כושר הייצור שלנו על מנת לעמוד ביעדים. רפאל ממשיכה במגמת ההתרחבות ומאז תחילת השנה קלטנו כ- 1100 עובדים חדשים באתרים השונים ברחבי המדינה. אני מבקש להודות ולהביע הערכה עמוקה לעובדות ועובדי רפאל, מקצוענותם, התגייסותם ומסירותם אפשרו לרפאל לספק למערכת הבטחון יתרון איכותי ולאפשר צמיחה משמעותית גם בשעת מלחמה. אני מבקש להודות גם לכל החברות הבנות בקבוצת רפאל, בארץ ובעולם, על שגשוג וצמיחה יוצאי דופן".


שאלות ותשובות על רפאל

מה תחום עיסוקה העיקרי של רפאל?

רפאל היא חברה ממשלתית ישראלית לפיתוח מערכות לחימה מתקדמות. היא עוסקת בין היתר בפיתוח וייצור של מערכות הגנה אווירית, טילים, מערכות לוחמה אלקטרונית, פתרונות סייבר ואמצעים אלקטרו-אופטיים לצרכים ביטחוניים.

כמה עובדים מועסקים ברפאל?