רואים עליות לטווח הארוך? תסתכלו על 1960-1980

שאלה אחת בלבד: השוק מקרטע או גווע?
חזי שטרנליכט |

שתי מקהלות מקיימות תחרות זמרה קולנית בימים אלה מעל גבי העיתונים הכלכליים: המעודדים ונביאי הזעם. המפולת הנמשכת בשווקים הגלובליים הגיעה לתל אביב ויום המסחר אתמול (ד') היה עדות נוספת לחולשה הגדולה ולחששות שחזרו לכנן בכל רגע במהלך המסחר. צד אחד אומר: תקנו זה נהיה זול. צד שני אומר: חכו, זה יהיה הרבה יותר זול. שניהם צודקים, כי אחד התרחישים יהיה נכון. אבל אם הסיכון גדל והפאניקה מכל עבר מייצרת הזדמנויות – איך בוחרים? והאם התעלמות היא בכלל מנגנון נכון בעת המפולות?

במהלך היום הוסבר שהירידות החדות בבורסה התל אביבית באו בתגובה חרדתית להתבטאות של נגיד הבנק האירופאי. נו באמת, מישהו ספר פה את ז'אן קלוד טרישה בשנתיים האחרונות? השם האירופאי שלו היה נחלתם של כמה סוחרי מטבעות, ומי שניסה לשרוד נאום אחד שלו מול ה-ECB ולא נרדם הוא גיבור. השוק קרס כי הוא קרס. כי הפחד בכל מקום, והסברים יש לכל תרחיש. אם היה נוסק ב-3% היו אומרים שהמהלך של ברננקי תפס, ושהכלכלה הישראלית תלויה בכלכלה האמריקנית.

מה שצריך להתרגל אליו ומהר זה הפעלה של "מסננת לעיתות פאניקה". זאת צריכה להיות מסננת גסה מאוד שמנפה את מרבית זרמי המידע ששוטפים את כל המתעניינים בבורסה. אבל היא צריכה להיות מצוידת במנגנון מיוחד לאיתור פיסות זהב בשטפון. מי שמעוניין לנהל את השקעותיו בתבונה, לא צריך לשבת על הדוגית, בשלהיי נהר המבול, ולקוות שלא ייסחף עד למפל המים ויתרסק. הוא צריך לצאת לאחת הגדות, גם אם הוא חבול ופצוע, ולחזור לדוג את הדברים יקרי הערך שנסחפים בזרם.

ומה הם יכולים להיות? ככל שטווח ההשקעה ארוך טווח, הפתרון הוא פשוט: לחזור להשקיע בעסקים מצוינים שחטפו מכה על לא אוול בכפם. זהו דבר שאמרו חכמי ההשקעה (ביניהם וורן באפט) לא פעם, וזאת העת להגיד זאת שוב. זה הזמן לעשות דיג באמצע המבול, ולדוג את האוצרות שנסחפו במורד הזרם השלילי. מי שמחפש מקום מקלט יחסית בטוח בימים טרופים שכאלה יכול לנבור בערמות האג"ח של החברות הציבוריות. המפולת לא הגיעה לשם והיא שוטפת את המניות. עסקים נהדרים שצפויות לשלם את אגרות החוב שלהם בסופו של דבר זה לא עניין של מה בכך.

השאלה הפנימית היחידה שיש לשאול את עצמנו בימים שכאלה היא: האם השוק מקרטע או גווע? מי שהחליט שהשוק גווע צריך להסיק את המסקנות. נזכיר ששוק מניות יכול לגווע. היו תקופות ארוכות מאוד שבהן שוק המניות "לא עשה". למשל מדד הדאו-ג'ונס בין שנות השישים לתחילת שנות השמונים, במשך 15 שנים תמימות (!) נע ברצועה לא רחבה בין 800 ל-1000 נקודות. מי שמעריך שהמשבר הזה זה רק הקדימון ושהחגיגה נגמרה, עדיף לו לחפש את המקומות הסולידיים כמו אג"ח (שבחר בקפידה רבה), פקדונות ומק"מים. מי שמאמין שהשוק מקרטע ושההתאוששות תבוא בחודשים הקרובים, יכול לנצל את ההזדמנויות שנוצרו לתפיסתו בשוק המניות.

חזי שטרנליכט משמש יועץ לקשרי משקיעים בחברת תקשורת פיננסית. ספרו, המדריך למתחילים בשוק ההון הישראלי בהוצאת מודן יצא בימים אלה לחנויות הספרים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ביטוח לאומי
צילום: Shutterstock

ביטוח לאומי מסרב להיות אחראי על בדיקות תגי הנכים

המוסד לביטוח לאומי - "העומסים חריגים, הוועדות מטפלות ב-600 אלף תיקים בשנה"

רן קידר |

הצעה שמופיעה בטיוטות חוק ההסדרים לשנת 2026 מבקשת לבצע שינוי דרמטי בתהליך הנפקת תגי חניה לנכים: ביטול הבדיקות הרפואיות הישירות ברשות הרישוי של משרד התחבורה, והעברת הסמכות להחליט על הזכאות לגופים אחרים, בעיקר הביטוח הלאומי, משרד הביטחון ומשרד העבודה והרווחה. במקום בדיקה חדשה בכל בקשה, המערכת תסתמך על אישורים רפואיים קיימים שכבר ניתנו לאותם אנשים במסגרת קצבאות נכות או שיקום.

הביטוח הלאומי מתנגד נחרצות. המוסד טוען שהוועדות הרפואיות שלו מטפלות כיום בכ-600 אלף תיקים בשנה, מספר שיא שנובע בעיקר מהשלכות מלחמת “חרבות ברזל”, תביעות מילואימניקים, נפגעי פעולות איבה ומשפחות חטופים ונעדרים. הוספת מאות אלפי בקשות לתגי חניה תגרום לעיכובים של חודשים ארוכים, ודווקא האנשים שהתג נועד לסייע להם,  נכים קשים, חולים כרוניים וילדים עם מוגבלות – יישארו ללא פתרון ניידות מיידי.

תגים מזוייפים

בישראל חל זינוק חסר תקדים במספר תגי הנכה. ב-2020 עמד המספר על כ-90 אלף תגים פעילים; כעת הוא הגיע כ-660 אלף גידול של פי 7.5 בחמש שנים בלבד. חקירות משטרה ודוחות מבקר המדינה חשפו כי עשרות עד מאות אלפי תגים הונפקו במרמה, באמצעות מסמכים רפואיים מזויפים או “רופאים מומחים” שחתמו בתשלום. התוצאה בשטח: חניות נכים תפוסות על ידי מי שאינם זכאים, ונכים אמיתיים נאלצים לחפש חניה רחוק או לוותר על יציאה מהבית.

במהלך השנה פרסם משרד התחבורה נוהל חדש וקשוח יותר להנפקת תגים, שכלל דרישה למסמכים עדכניים וביטול חידושים אוטומטיים. אולם יישום הנוהל נדחה שוב ושוב, וההצעה הנוכחית בחוק ההסדרים נתפסת כניסיון לעקוף את הבעיה הבירוקרטית על ידי העברת האחריות לגוף אחר.

הביטוח הלאומי מדגיש שוב ושוב כי “תגי חניה לנכים אינם בסמכותנו ואינם חלק מהמשימות שלנו”. נציגי המוסד אמרו בדיונים בכנסת שהעומסים כבר כיום חריגים, וקליטת הנושא תפגע קודם כל באוכלוסיות המוחלשות ביותר. מנגד, משרד האוצר ומש משרד התחבורה טוענים שהשינוי יחסוך כסף ציבורי, יקטין משמעותית את הזיופים ויאפשר בדיקה מחודשת שיטתית של כל התגים שהונפקו בעשור האחרון. לפי הערכות פנימיות, שלילת התגים הלא-כשרים עשויה להחזיר לשוק מאות אלפי מקומות חניה ייעודיים. בחלק מגרסאות ההצעה נקבע גם שתושבי חוץ ומי שאינם זכאי קצבה מביטוח לאומי או ממשרד הביטחון ימשיכו להיבדק במשרד התחבורה – כדי למנוע ניצול נוסף של הפרצה.

יואב תורג'מן מנכ"ל רפאל, צילום: דוברות רפאליואב תורג'מן מנכ"ל רפאל, צילום: דוברות רפאל
ראיון

מנכ"ל רפאל: "גרמניה היא ידידה מאוד קרובה של ישראל ויש שיח מאוד אינטימי בין מערכת הביטחון הישראלית לגרמנית"

יואב תורג'מן, מנכ"ל החברה על כיפת ברזל -"הצלנו רבבות אזרחים", על מכירת כיפת ברזל בעולם - "רק לידידות הקרובות ביותר, המדינה נזהרת במתן רישיונות ייצוא", על הצמיחה העתידית, הנפקה ומכירות לגרמניה וסעודיה

רן קידר |

התוצאות של רפאל לרבעון השלישי טובות - מנכ"ל רפאל: "מערכות הלייזר ייכנסו באופן סופי בסוף דצמבר", התוצאות של רבעון רביעי שעונתית הוא חזק מאוד יהיו טובות עוד יותר. הצבר בשיא של כל הזמנים. זה זמן להנפיק, אבל יואב תורג'מן, מנכ"ל רפאל שמכוון להנפקה, יודע שיש תור  - רק אחרי שהתעשייה האווירית תונפק (אם תונפק) יהיה אפשר לדבר על רפאל. ברפאל יש רגישות גודלה יותר בשל קשר סימביוזי חזק מאוד עם מערכת המו"פ של משרד הביטחון (מפא"ת). לכל חברות התעשייה הביטחונית יש קשר הדוק עם משרד הביטחון והצבא, ברפאל מסיבות היסטוריות וכי היא נחשבת ל"מעבדת מו"פ" של הצבא, זה אפילו משמעותי יותר.

ועדיין, תורג'מן סבור שהנפקה מאוד חשובה ונחוצה, ובכלל, בין השורות, אפשר לשמוע ממנו קולות שמדברים דווקא על החסמים שנובעים מהקשר ההדוק למשרד הביטחון. הוא לא מתלונן, הוא כמובן יודע שההצלחה הגדולה של המערכות היא תולדה של שיתוף פעולה הדוק עם משהב"ט והצבא, אבל כיפת ברזל שהיא מערכת מאוד מוצלחת כמעט ולא נמכרת החוצה. "רק לידידות הטובות ביותר שלנו", אומר תורג'מן ומכוון לארה"ב. 

ההצלחה מוכחת, פתרון שהציל אלפים רבים של חיים. למה לא לנצל את הביקושים ולמכור הרבה?

"רבבות אנשים. אנחנו מעריכים שהפעלת כיפת ברזל במלחמה הצילה רבבות אנשים. הקמנו עכשיו מפעל יחד עם ריית'און, שותף אמריקאי שלנו לייצור כיפות ברזל למארינס. כיפת ברזל היא עוגן מאוד משמעותי ביכולת ההגנה של מדינת ישראל וככזה המדינה נזהרת במתן רישיונות של שיווק לייצוא. זה ברור ונכון, אבל, זה אומר שלא מיצינו כלל את הפוטנציאל של מכירות המערכת".

נורמליזציה עם סעודיה, אם תהיה ובהמשך להצטיידות שלהם במטוסי קרב מארה"ב - ה-F-35, עשויה להגדיר אותה כידידה. הם צריכים את כיפת ברזל מול האיומים מסביב. תמכרו להם מערכות כיפת ברזל?

 "אני מניח שהיא תרצה הרבה מאוד מערכות של כיפת ברזל. כל העולם ראה את היכולות שלנו במלחמה, ראה את היכולות ב'עם כלביא'. כולם מבינים את העליונות האווירית, את יכולות המודיעין ומערכות ההגנה של ישראל. הביקושים למערכות שלנו מאוד גדולים".

ועדיין, יש עלייה בצבר, אבל איך זה שכיפת ברזל לא נמכרת לידידות שלנו בעשרות רבות של מיליארדים?

"אישורי הייצוא לא פשוטים. אנחנו מוכרים לידידות קרובות, ולא ממצים את פוטנציאל השוק".

גרמניה היא לא ידידה קרובה?

"גרמניה היא ידידה מאוד קרובה של ישראל ויש שיח מאוד אינטימי בין מערכת הביטחון הישראלית לגרמנית וגרמניה זוכה לעדיפות גבוהה".