הדולר מרים ראש בעקבות נתוני האינפלציה: הוסיף 0.7% ל-3.737 שקלים
מהפך התנהל היום בשוק המט"ח במסחר התוך-יומי: השקל, שפתח את הבוקר בהתחזקות למול המטבעות העיקריים, עבר כאשר שערו היציג נקבע בהיחלשות אל מול הדולר והיורו. עם זאת, נדגיש, כי העליות שרושם כעת הדולר אל מול השקל עדיין אין בכך לשנות את העובדה כי הוא נסחר ברמות שפל של כתשע וחצי שנים.
סוחרי המט"ח מגיבים היום לנתוני האינפלציה אשר פורסמו אתמול על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה והצביעו על חריגה מיעד האינפלציה ב-2007 (1%-3%), שכן האינפלציה הסתכמה ב-3.4%. זאת, לאחר שמדד דצמבר העיד על עלייה של 0.6% במחירים במשק, מעבר לתחזיות האנליסטים המוקדמות שעמדו על עלייה של 0.3%-0.5%.
למרות חריגת יעדי האינפלציה, גורמים בשוק מעריכים כי נגיד בנק ישראל, הפרופ' סטנלי פישר, יותיר את הריבית בהחלטתו הבאה אשר תתבצע ב-28 לינואר, על כנה. זאת בעקבות המשך היחלשותו של הדולר ברחבי העולם בכלל ובישראל בפרט, אשר ממתנים את האינפלציה וברקע להערכות כי יו"ר ה'פד', בן ברננקי, יוריד ב-30 בינואר את הריבית בשיעור חד של 0.5%-0.75%.
החלטת הריבית הקרובה תהיה קשה עבור בנק ישראל. מחד, יש צורך בהעלאת הריבית על מנת לרסן את האינפלציה הגבוהה. מנגד, יש צורך בהורדת הריבית כדי לתת מענה להיחלשות הדולר המתמשכת. לפיכך, כאמור, ההערכה הרווחת בשוק היא כי בנק ישראל יישב על הגדר ולא יבצע החודש שינוי מוניטרי.
שערו היציג של הדולר הוסיף 0.7% לרמה של 3.737 שקלים, שערו היציג של היורו עלה ב-0.158% לרמה של 5.5231 שקלים.
פינוטק: הדולר עלול לצנוח לרמות של 3.63 שקלים
מחדר המסחר של פינוטק נמסר, כי נתוני האינפלציה עברו את רף ה-3% בשנת 2007 - שיא שלא היה כמותו כבר 5 שנים. זאת על רקע העלייה במחירי המזון והאנרגיה. האינפלציה ב-2007 הסתכמה ב-3.4%. נזכיר, בשנת 2006 האינפלציה עמדה על 0.1% בלבד. התוצאות מחזקות את ההערכות כי סטנלי פישר, נגיד הבנק המרכזי הישראלי, עשוי להעלות גם החודש את הריבית במשק בעוד 0.25% ובכך לתת רוח גבית לשקל להמשיך ולהתחזק אף עד לרמות של 3.63 אל מול המטבע האמריקני.
פורקסיארד: נתוני האינפלציה מגבירים הסיכויים להעלאת ריבית ב-0.25%
מחדר המסחר של פורקסיארד נמסר כי אתמול משעות הצהריים בשוק המט"ח העולמי החלו הסוחרים למכור את הדולר עד לפרסום מדד המחירים ליצרן והמכירות הקמעונאיות. נתונים אלו המחישו את חששות השוק כאשר התפרסמו שניהם ברמה שלילית ונמוכה מן הצפי. ירידה שכזו מזכירה לסוחרים את החלטת הריבית ב-20 לחודש אז צפוי הבנק להכריז על הורדה נוספת בריבית על הדולר בשיעור שעלול להגיע לכדי 0.75%. ירידה באינפלציה לצד ירידה בצמיחה מגדילות את היכולת של הבנק לבצע את המהלך הזה.
האירו הגיע אמש למחיר הגבוה ביותר שלו מאז ה-23 בנובמבר 2007, מדד האמון של גרמניה, שהתפרסם מעט מתחת לצפי לא עניין את הסוחרים שבחרו להתרכז בחולשת הדולר לאורך שעות היום עד למימוש רווחים שהגיע כשעתיים לאחר פרסום הנתונים בארה"ב. היום יתפרסם מדד המחירים לצרכן בגרמניה ובגוש האירו.
עידן הרטמן אנליסט בכיר מחדר העסקאות של פורקס יארד מציין כי נתוני האינפלציה שפורסמו אתמול עברו את רף ה 3.0% בשנת 2007 שיא שלא היה כמותו כבר חמש שנים, זאת על רקע העלייה במחירי המזון והאנרגיה.
נדגיש כי היעד שקבע בנק ישראל עמד על 1% עד 3% אך עפ"י נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בארץ האינפלציה לשנת 2007 נעמדת על 3.4%.
OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה
דוח חדש של ה-OECD אומר כי בישראל יש המרה נמוכה בין רמת המיומנויות וההשכלה הגבוהה ובין איכות התעסוקה, שמתווספים לפערים גדולים במיומנויות ובכישורים המושפעים מהסטטוס הסוציו-אקונומי
דוח חדש של ה-OECD שפורסם השבוע מצביע על משהו שישראלים רבים מרגישים: לא משנה כמה נשקיע בהשכלה גבוהה וברכישת כישורים ומיומנויות רלוונטיים, ההשקעה לא בהכרח מיתרגמת לעבודה איכותית או לשכר גבוה. הדוח מצביע גם על פערים סוציו אקונומיים משמעותיים ועמוקים ברמת המיומנויות וכן על פערי תעסוקה מגדרים שאינם מצטמצמים. מהשוואה מול מדינות אחרות, בהן לימודים והכשרה על תיכונית יביאו לעלייה במיומנויות שתביא לעלייה ברמת השכר, בישראל הלימודים וההכשרה העל תיכונית לא תביא לעלייה של ממש ברמת המיומנויות. אצלנו גובה רמת ההשכלה משפיע באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות, ואינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות.
דוח OECD Skills Outlook 2025 בא לבחון את רמת המיומנויות התעסוקתיות במדינות החברות בארגון ואת המיומנויות הנדרשות בשוק העבודה במאה ה-21 ומהם הגורמים המשפיעים על רמת המיומנויות. עבור הדוח, מופו כ-3,500 מקצועות שונים שמאחוריהם כ-14,000 מיומנויות עבודה שונות. כאשר המיומנויות ההופכות לחיוניות ביותר בשוק העבודה המשתנה, זה שבצל האוטומציה והבינה המלאכותית, הן אוריינות, נומרציה, דיגיטל, יצירתיות ומעל הכל למידה מתמדת לאורך החיים. הדוח מלמד בבירור שהמיומנויות שלנו טובות יותר וברמה גבוהה יותר ככל שההשכלה שלנו גבוהה יותר, ולרוב כפועל יוצא מכך, יעלה הסיכוי שלנו להשתלב באופן אפקטיבי יותר בשוק העבודה ולהשתכר טוב יותר. אך בישראל גובה רמת ההשכלה משפיע אך באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות והיא אינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות.
בישראל השכלה אינה שווה מיומנויות
הדוח מעלה תמונה לא טובה עבור ישראל. דוח ה-OECD משווה בכל מדינה בין רמת המיומנויות של ציבור שלא מסיים לימודי תיכון ובין הציבור שלו יש השכלה על תיכונית.המיומנויות שנבחנות על ידי ה-OECD היא אוריינות ויכולת הבנת טקסט, יכולת פתרון בעיות כמותניות ופתרון בעיות מורכבות. במדינות כמו ניו זילנד או פינלנד רואים פער משמעותי בין שתי הקבוצות, עם סטיית תקן העומד על כ-0.72 וכ-1.16 סטיות תקן בהתאמה. המשמעות של כך היא כי רמת המיומנויות של הציבור שמסיים תיכון וממשיך ללימודים על תיכוניים היא משמעותית גבוהה יותר מרמת המיומנויות של אלו שלא.
לעומת פינלנד וניו זילנד, בישראל הפער נמוך בהרבה, עם כ-0.27 סטיות תקן במסלול מקצועי וכ-0.32 במסלול עיוני. המשמעות של הפער הוא כי בעוד שבמדינות אחרות ב-OECD נראה קשר חזק ועקבי בין עלייה ברמת ההשכלה לבין קפיצה גדולה במיומנויות חשיבה כמותית, בישראל ההשפעה של לימודים על תיכוניים היא מוגבלת הרבה יותר, ואין ללימודים על יסודיים או פוסט תיכוניים השפעה של ממש על המיומנויות של הציבור.
- חברת הסייבר Echo גייסה 50 מיליון דולר תוך 10 חודשים מאז הקמתה
- Dux נחשפת עם סבב סיד של 9 מיליון דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ובכל זאת, מהדוח עולה כי המסלול שמראה את הפער הגדול ביותר מאנשים ללא השכלה, הוא המסלול של לימודים אקדמאיים, בעלי תואר ראשון ומעלה, כאשר שאר המסלולים העל תיכוניים אינם מציגים סטיית תקן גבוהה כלל, מה שאומר שאלו לימודים והכשרות שאינם משפרים את המיומנויות באופן ניכר. למעשה, השכלה גבוהה מעלה את איכות התעסוקה ב-18 נקודות אחוז בממוצע.
OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה
דוח חדש של ה-OECD אומר כי בישראל יש המרה נמוכה בין רמת המיומנויות וההשכלה הגבוהה ובין איכות התעסוקה, שמתווספים לפערים גדולים במיומנויות ובכישורים המושפעים מהסטטוס הסוציו-אקונומי
דוח חדש של ה-OECD שפורסם השבוע מצביע על משהו שישראלים רבים מרגישים: לא משנה כמה נשקיע בהשכלה גבוהה וברכישת כישורים ומיומנויות רלוונטיים, ההשקעה לא בהכרח מיתרגמת לעבודה איכותית או לשכר גבוה. הדוח מצביע גם על פערים סוציו אקונומיים משמעותיים ועמוקים ברמת המיומנויות וכן על פערי תעסוקה מגדרים שאינם מצטמצמים. מהשוואה מול מדינות אחרות, בהן לימודים והכשרה על תיכונית יביאו לעלייה במיומנויות שתביא לעלייה ברמת השכר, בישראל הלימודים וההכשרה העל תיכונית לא תביא לעלייה של ממש ברמת המיומנויות. אצלנו גובה רמת ההשכלה משפיע באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות, ואינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות.
דוח OECD Skills Outlook 2025 בא לבחון את רמת המיומנויות התעסוקתיות במדינות החברות בארגון ואת המיומנויות הנדרשות בשוק העבודה במאה ה-21 ומהם הגורמים המשפיעים על רמת המיומנויות. עבור הדוח, מופו כ-3,500 מקצועות שונים שמאחוריהם כ-14,000 מיומנויות עבודה שונות. כאשר המיומנויות ההופכות לחיוניות ביותר בשוק העבודה המשתנה, זה שבצל האוטומציה והבינה המלאכותית, הן אוריינות, נומרציה, דיגיטל, יצירתיות ומעל הכל למידה מתמדת לאורך החיים. הדוח מלמד בבירור שהמיומנויות שלנו טובות יותר וברמה גבוהה יותר ככל שההשכלה שלנו גבוהה יותר, ולרוב כפועל יוצא מכך, יעלה הסיכוי שלנו להשתלב באופן אפקטיבי יותר בשוק העבודה ולהשתכר טוב יותר. אך בישראל גובה רמת ההשכלה משפיע אך באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות והיא אינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות.
בישראל השכלה אינה שווה מיומנויות
הדוח מעלה תמונה לא טובה עבור ישראל. דוח ה-OECD משווה בכל מדינה בין רמת המיומנויות של ציבור שלא מסיים לימודי תיכון ובין הציבור שלו יש השכלה על תיכונית.המיומנויות שנבחנות על ידי ה-OECD היא אוריינות ויכולת הבנת טקסט, יכולת פתרון בעיות כמותניות ופתרון בעיות מורכבות. במדינות כמו ניו זילנד או פינלנד רואים פער משמעותי בין שתי הקבוצות, עם סטיית תקן העומד על כ-0.72 וכ-1.16 סטיות תקן בהתאמה. המשמעות של כך היא כי רמת המיומנויות של הציבור שמסיים תיכון וממשיך ללימודים על תיכוניים היא משמעותית גבוהה יותר מרמת המיומנויות של אלו שלא.
לעומת פינלנד וניו זילנד, בישראל הפער נמוך בהרבה, עם כ-0.27 סטיות תקן במסלול מקצועי וכ-0.32 במסלול עיוני. המשמעות של הפער הוא כי בעוד שבמדינות אחרות ב-OECD נראה קשר חזק ועקבי בין עלייה ברמת ההשכלה לבין קפיצה גדולה במיומנויות חשיבה כמותית, בישראל ההשפעה של לימודים על תיכוניים היא מוגבלת הרבה יותר, ואין ללימודים על יסודיים או פוסט תיכוניים השפעה של ממש על המיומנויות של הציבור.
- חברת הסייבר Echo גייסה 50 מיליון דולר תוך 10 חודשים מאז הקמתה
- Dux נחשפת עם סבב סיד של 9 מיליון דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ובכל זאת, מהדוח עולה כי המסלול שמראה את הפער הגדול ביותר מאנשים ללא השכלה, הוא המסלול של לימודים אקדמאיים, בעלי תואר ראשון ומעלה, כאשר שאר המסלולים העל תיכוניים אינם מציגים סטיית תקן גבוהה כלל, מה שאומר שאלו לימודים והכשרות שאינם משפרים את המיומנויות באופן ניכר. למעשה, השכלה גבוהה מעלה את איכות התעסוקה ב-18 נקודות אחוז בממוצע.
