הדולר מרים ראש בעקבות נתוני האינפלציה: הוסיף 0.7% ל-3.737 שקלים
מהפך התנהל היום בשוק המט"ח במסחר התוך-יומי: השקל, שפתח את הבוקר בהתחזקות למול המטבעות העיקריים, עבר כאשר שערו היציג נקבע בהיחלשות אל מול הדולר והיורו. עם זאת, נדגיש, כי העליות שרושם כעת הדולר אל מול השקל עדיין אין בכך לשנות את העובדה כי הוא נסחר ברמות שפל של כתשע וחצי שנים.
סוחרי המט"ח מגיבים היום לנתוני האינפלציה אשר פורסמו אתמול על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה והצביעו על חריגה מיעד האינפלציה ב-2007 (1%-3%), שכן האינפלציה הסתכמה ב-3.4%. זאת, לאחר שמדד דצמבר העיד על עלייה של 0.6% במחירים במשק, מעבר לתחזיות האנליסטים המוקדמות שעמדו על עלייה של 0.3%-0.5%.
למרות חריגת יעדי האינפלציה, גורמים בשוק מעריכים כי נגיד בנק ישראל, הפרופ' סטנלי פישר, יותיר את הריבית בהחלטתו הבאה אשר תתבצע ב-28 לינואר, על כנה. זאת בעקבות המשך היחלשותו של הדולר ברחבי העולם בכלל ובישראל בפרט, אשר ממתנים את האינפלציה וברקע להערכות כי יו"ר ה'פד', בן ברננקי, יוריד ב-30 בינואר את הריבית בשיעור חד של 0.5%-0.75%.
החלטת הריבית הקרובה תהיה קשה עבור בנק ישראל. מחד, יש צורך בהעלאת הריבית על מנת לרסן את האינפלציה הגבוהה. מנגד, יש צורך בהורדת הריבית כדי לתת מענה להיחלשות הדולר המתמשכת. לפיכך, כאמור, ההערכה הרווחת בשוק היא כי בנק ישראל יישב על הגדר ולא יבצע החודש שינוי מוניטרי.
שערו היציג של הדולר הוסיף 0.7% לרמה של 3.737 שקלים, שערו היציג של היורו עלה ב-0.158% לרמה של 5.5231 שקלים.
פינוטק: הדולר עלול לצנוח לרמות של 3.63 שקלים
מחדר המסחר של פינוטק נמסר, כי נתוני האינפלציה עברו את רף ה-3% בשנת 2007 - שיא שלא היה כמותו כבר 5 שנים. זאת על רקע העלייה במחירי המזון והאנרגיה. האינפלציה ב-2007 הסתכמה ב-3.4%. נזכיר, בשנת 2006 האינפלציה עמדה על 0.1% בלבד. התוצאות מחזקות את ההערכות כי סטנלי פישר, נגיד הבנק המרכזי הישראלי, עשוי להעלות גם החודש את הריבית במשק בעוד 0.25% ובכך לתת רוח גבית לשקל להמשיך ולהתחזק אף עד לרמות של 3.63 אל מול המטבע האמריקני.
פורקסיארד: נתוני האינפלציה מגבירים הסיכויים להעלאת ריבית ב-0.25%
מחדר המסחר של פורקסיארד נמסר כי אתמול משעות הצהריים בשוק המט"ח העולמי החלו הסוחרים למכור את הדולר עד לפרסום מדד המחירים ליצרן והמכירות הקמעונאיות. נתונים אלו המחישו את חששות השוק כאשר התפרסמו שניהם ברמה שלילית ונמוכה מן הצפי. ירידה שכזו מזכירה לסוחרים את החלטת הריבית ב-20 לחודש אז צפוי הבנק להכריז על הורדה נוספת בריבית על הדולר בשיעור שעלול להגיע לכדי 0.75%. ירידה באינפלציה לצד ירידה בצמיחה מגדילות את היכולת של הבנק לבצע את המהלך הזה.
האירו הגיע אמש למחיר הגבוה ביותר שלו מאז ה-23 בנובמבר 2007, מדד האמון של גרמניה, שהתפרסם מעט מתחת לצפי לא עניין את הסוחרים שבחרו להתרכז בחולשת הדולר לאורך שעות היום עד למימוש רווחים שהגיע כשעתיים לאחר פרסום הנתונים בארה"ב. היום יתפרסם מדד המחירים לצרכן בגרמניה ובגוש האירו.
עידן הרטמן אנליסט בכיר מחדר העסקאות של פורקס יארד מציין כי נתוני האינפלציה שפורסמו אתמול עברו את רף ה 3.0% בשנת 2007 שיא שלא היה כמותו כבר חמש שנים, זאת על רקע העלייה במחירי המזון והאנרגיה.
נדגיש כי היעד שקבע בנק ישראל עמד על 1% עד 3% אך עפ"י נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בארץ האינפלציה לשנת 2007 נעמדת על 3.4%.
מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.
ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- הנחיות חדשות במימון: איך משפיע קיבוע הקלות המשכנתא על הזינוק בהלוואות "לכל מטרה"?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.
