הדולר מרים ראש בעקבות נתוני האינפלציה: הוסיף 0.7% ל-3.737 שקלים
מהפך התנהל היום בשוק המט"ח במסחר התוך-יומי: השקל, שפתח את הבוקר בהתחזקות למול המטבעות העיקריים, עבר כאשר שערו היציג נקבע בהיחלשות אל מול הדולר והיורו. עם זאת, נדגיש, כי העליות שרושם כעת הדולר אל מול השקל עדיין אין בכך לשנות את העובדה כי הוא נסחר ברמות שפל של כתשע וחצי שנים.
סוחרי המט"ח מגיבים היום לנתוני האינפלציה אשר פורסמו אתמול על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה והצביעו על חריגה מיעד האינפלציה ב-2007 (1%-3%), שכן האינפלציה הסתכמה ב-3.4%. זאת, לאחר שמדד דצמבר העיד על עלייה של 0.6% במחירים במשק, מעבר לתחזיות האנליסטים המוקדמות שעמדו על עלייה של 0.3%-0.5%.
למרות חריגת יעדי האינפלציה, גורמים בשוק מעריכים כי נגיד בנק ישראל, הפרופ' סטנלי פישר, יותיר את הריבית בהחלטתו הבאה אשר תתבצע ב-28 לינואר, על כנה. זאת בעקבות המשך היחלשותו של הדולר ברחבי העולם בכלל ובישראל בפרט, אשר ממתנים את האינפלציה וברקע להערכות כי יו"ר ה'פד', בן ברננקי, יוריד ב-30 בינואר את הריבית בשיעור חד של 0.5%-0.75%.
החלטת הריבית הקרובה תהיה קשה עבור בנק ישראל. מחד, יש צורך בהעלאת הריבית על מנת לרסן את האינפלציה הגבוהה. מנגד, יש צורך בהורדת הריבית כדי לתת מענה להיחלשות הדולר המתמשכת. לפיכך, כאמור, ההערכה הרווחת בשוק היא כי בנק ישראל יישב על הגדר ולא יבצע החודש שינוי מוניטרי.
שערו היציג של הדולר הוסיף 0.7% לרמה של 3.737 שקלים, שערו היציג של היורו עלה ב-0.158% לרמה של 5.5231 שקלים.
פינוטק: הדולר עלול לצנוח לרמות של 3.63 שקלים
מחדר המסחר של פינוטק נמסר, כי נתוני האינפלציה עברו את רף ה-3% בשנת 2007 - שיא שלא היה כמותו כבר 5 שנים. זאת על רקע העלייה במחירי המזון והאנרגיה. האינפלציה ב-2007 הסתכמה ב-3.4%. נזכיר, בשנת 2006 האינפלציה עמדה על 0.1% בלבד. התוצאות מחזקות את ההערכות כי סטנלי פישר, נגיד הבנק המרכזי הישראלי, עשוי להעלות גם החודש את הריבית במשק בעוד 0.25% ובכך לתת רוח גבית לשקל להמשיך ולהתחזק אף עד לרמות של 3.63 אל מול המטבע האמריקני.
פורקסיארד: נתוני האינפלציה מגבירים הסיכויים להעלאת ריבית ב-0.25%
מחדר המסחר של פורקסיארד נמסר כי אתמול משעות הצהריים בשוק המט"ח העולמי החלו הסוחרים למכור את הדולר עד לפרסום מדד המחירים ליצרן והמכירות הקמעונאיות. נתונים אלו המחישו את חששות השוק כאשר התפרסמו שניהם ברמה שלילית ונמוכה מן הצפי. ירידה שכזו מזכירה לסוחרים את החלטת הריבית ב-20 לחודש אז צפוי הבנק להכריז על הורדה נוספת בריבית על הדולר בשיעור שעלול להגיע לכדי 0.75%. ירידה באינפלציה לצד ירידה בצמיחה מגדילות את היכולת של הבנק לבצע את המהלך הזה.
האירו הגיע אמש למחיר הגבוה ביותר שלו מאז ה-23 בנובמבר 2007, מדד האמון של גרמניה, שהתפרסם מעט מתחת לצפי לא עניין את הסוחרים שבחרו להתרכז בחולשת הדולר לאורך שעות היום עד למימוש רווחים שהגיע כשעתיים לאחר פרסום הנתונים בארה"ב. היום יתפרסם מדד המחירים לצרכן בגרמניה ובגוש האירו.
עידן הרטמן אנליסט בכיר מחדר העסקאות של פורקס יארד מציין כי נתוני האינפלציה שפורסמו אתמול עברו את רף ה 3.0% בשנת 2007 שיא שלא היה כמותו כבר חמש שנים, זאת על רקע העלייה במחירי המזון והאנרגיה.
נדגיש כי היעד שקבע בנק ישראל עמד על 1% עד 3% אך עפ"י נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בארץ האינפלציה לשנת 2007 נעמדת על 3.4%.
לוגו יד2 – שימוש הוגן לצורכי דיווח וחדשותיד 2 - מאפס ל-3 מיליארד שקל; האתר הכי רווחי בישראל עובר לאייפקס
מאתר מודעות צנוע ליד שנייה ודרושים לעסק דיגיטלי שנמכר בכ-950 מיליון דולר לקרן אייפקס, אחרי מסלול בעלים שנע בין וואלה, אקסל שפרינגר ו-KKR
מה שהתחיל כפלטפורמה פשוטה לפרסום מודעות דרושים ומכירת יד שנייה, הפך לאחד האתרים המרכזיים בישראל ששווה 950 מיליון דולר (3.07 מיליארד שקל). יד2, אחד המותגים החזקים באינטרנט הישראלי, נמכר היום לאייפקס. המוכרת KKR קיבלה את האתר כחלק מרכישת אקסל שפרינגר שהחזיקה בו, אחרי שרכשה אותו מוואלה ב-2014 ב-820 מיליון שקל.
יד2 - כך נבנתה הדרך לאקזיט
2005 - ההתחלה הצנועה
שני יזמים, שמעון וינר ויאיר גולן, משיקים את yad2.co.il כפלטפורמה לפרסום מודעות קנייה ומכירה של מוצרים ושירותים - בעיקר רכבים, נדל"ן, דרושים ויד שנייה. תוך זמן קצר האתר הופך לכתובת מוכרת למודעות חינם באינטרנט.
2009 - רכישה על ידי וואלה תקשורת

מתווכי הנשק גוזרים עמלה של 350 מיליון דולר בשנה מהתעשייה הביטחונית בישראל
דו"ח מבקר המדינה: החברות הביטחוניות התחייבו לתשלומי עתק של מעל מיליארד דולר למתווכים בין 2022 ל־2024, משרד הביטחון לא הקים מנגנון פיקוח למרות התחייבויות והנחיות
דו"ח מבקר המדינה האחרון מציג תמונת מצב בעייתית במיוחד בענף היצוא הביטחוני של ישראל. מאות מיליוני דולרים שולמו למשווקים ולמתווכים שפועלים מול לקוחות זרים, אך הפיקוח הממשלתי על המנגנון הזה כמעט ואינו קיים. למרות הנחיות ברורות שניתנו כבר ב־2017, משרד הביטחון לא הקים מערכת בקרה לבחינת עמידת החברות הביטחוניות בכללי הציות, ולא דרש אישור דירקטוריון לעסקאות הכוללות תשלום עמלות.
לפי ההערכות, בין השנים 2022 ל־2024 הסתכם היצוא הביטחוני בכ־40 מיליארד דולר, כאשר העמלות ששולמו למתווכים חצו את רף מיליארד הדולר. חלקים גדולים מהדו"ח נשארו חסויים מטעמי ביטחון, אך הנתונים שכן פורסמו מעידים על מערכת שמאפשרת זרימת כספים בהיקף עצום - בלי בקרה מהותית מצד המדינה.
המבקר מצביע על שורה של כשלים שיטתיים: לא הוקם מנגנון שמבצע ביקורות תקופתיות, לא קיימים מסמכים שמעידים על עבודת מטה סדורה, ובפועל אין דרישה להצהרה על אישור דירקטוריון לעמלות. גם תוכניות הציות שנדרשו מחברות גדולות אינן נבדקות או מפוקחות בפועל, ובקרב חברות קטנות ובינוניות אין כלל סטנדרט אחיד.
המבקר מציין מקרה שבו עסקה ביטחונית נבלמה רק לאחר שגורמים במשרד נחשפו לגובה העמלה באופן מקרי. הדוגמה הזו ממחישה עד כמה היעדר הפיקוח עלול להוביל להקצאת כספים משמעותית לגורמים חיצוניים, בלי שקיפות ובלי מנגנון בקרה.
- לראשונה בישראל: תערוכה ביטחונית בהשתתפות חברות ומשלחות מהעולם
- התעשייה הביטחונית תחת לחץ; מה הסיבה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
החשש: פתח לשחיתות
ישראל מחויבת להסכמים בינלאומיים למניעת שחיתות בעסקאות ביטחוניות. עם זאת, המצב בפועל רחוק מהדרישות. משרד הביטחון לא קבע כללים ברורים לחברות הקטנות והבינוניות, לא בחן את יישום תוכניות הציות בחברות הגדולות, ולא הגדיר כלים לפיקוח אפקטיבי על מניעת מתן שוחד לעובדי ציבור זרים.
