האיש מאחורי פרשת ויקיפדיה

מה נגלה כאשר החשיפה תכלול גם את השפה העברית?
יונתן קורפל |

בשבוע החולף הדהדה בטרקליני הענף - מקצה העולם ועד קצהו השני - פרשת ויקיפדיה. מסתבר כי האנציקלופדיה האינטרנטית המוכרת כל כך, מעודכנת כל העת על ידי גורמים בעלי עניין עליהם ניתן להצביע. כך, למשל, סוכני CIA שינו תכנים של ערכים שלא הלמו את הקו בו דבק הארגון החשאי, ארגונים דתיים עולמיים ניסו להכתיב את תפיסותיהם, ישויות מסחריות ריככו דברים שנגדו את האינטרסים שלהם, עובדי עיתונים מובילים ניצלו את האנונימיות והכניסו לערכים של פוליטיקאים מובילים - כולל נשיא ארה"ב - גידופים שונים; רשימה ארוכה של מעשים עסיסיים שדי בכל אחד מהם להוליד כותרות עבות אותיות במיקומים מרכזיים. כחלוף הזמן נדע על מעללים מסקרנים נוספים.

הדיון בנושא רק החל, אך כבר יש לו משמעויות מעמיקות, עליהן תוכלו בין היתר לקרוא במדור זה בסוף השבוע הקרוב. אולם, חדוות החשיפות העסיסיות הותירה בצל את מי שהביא לכל החשיפות הללו. את החוב הזה אנחנו רוצים לסגור כאן ועכשיו. בכתבות שעסקו בפרשת ויקיפדיה באמצעי התקשורת המרכזיים בעולם נמסר, כי החשיפה נתאפשרה תודות לתוכנה חדשה שמאפשרת זיהוי מקור משלוח העדכונים לאנציקלופדיה המקוונת. מאחורי התוכנה עומד וירג'יל גריפיט, סטודנט אמריקני בן 24 שמגדיר את משלוח ידו כ"האקר". מי שעומד בספטמבר הקרוב לסיים את התואר הראשון במכון הטכנולוגי של קליפורניה, הצליח להכין אתר שקושר את העדכונים באנציקלופדיה האמורה עם הארגונים מתוכם הם הגיעו בצורה מקוונת. זאת באמצעות היכולת לקשר בין כתובות IP לשמות של ארגונים.

במרכז המערכת שפיתח וירג'יל עומד בסיס נתונים עם מעל 2.5 מיליון ארגונים. העדכון נשען על הפרסומים החודשיים של ויקיפדיה עצמה. מסתבר שתופעת העדכון הנה אדירה: בחמש וחצי השנים האחרונות היו קרוב ל-35 מיליון פעולות עריכה. בגרסה האנגלית היו כ-200,000 עדכונים שבוצעו מתוך מערכות מחשב של ארגונים אותם יודעת המערכת לזהות ללא ספק. בגרסה הגרמנית מדובר ב-50 אלף ארגונים שכאלה ובגרסה היפנית - כ-20 אלף. המפתח מבטיח להרחיב בקרוב את יכולת הזיהוי לשפות נוספות. מעניין מאד מה נגלה אם וכאשר אפשר יהיה לבדוק גם את הגרסה העברית.

מעתה יכול כל אחד יכול כל אחד להיכנס לאתר המרושל מאוד של וירג'יל, ובעזרת המנוע הפנימי, לאתר איזה ארגון עדכן ומתי, איזה ערכים. את הפרויקט ביצע הסטודנט החריג בעזרת מכון סנטה-פה שנתן לו את ההזדמנות והכלים.

בהיותו בן 20 כבר התפרסם גיבורנו ברשת ובעיתונות הכתובה במסגרת פרשה אחרת. אז הוא נתבע על ידי חברת התוכנה בלקבורד, המתמחה בתוכנה ללמידה מקוונת. וירג'יל, יחד עם חבר, הוציאו לאור והתכוונו להציג מסמך שתיאר את הפרצות במערך התנועות של התוכנה. חשוב לציין, כי אותו וירג'יל מוקיר ומעריך את האנונימיות של רשת האינטרנט ובתוך זה של מעדכני ויקיפדיה. הוא רק סבור שבערכים רגישים ושנויים במחלוקת חייבת להיות בקרה של האנציקלופדיה. הכלי שהוא פיתח ודאי יכול לסייע לכך.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אבטלה מובטלים שירות התעסוקה
צילום: שירות התעסוקה

שירות התעסוקה: יותר משכילים ובעלי מיומנויות הפכו לדורשי עבודה

ניתוח נתוני השנים האחרונות מראה כי דורשי העבודה לא מגיעים רק מהשכבות המוחלשות אלא ישנם יותר משכילים, בעלי משלחי יד אקדמאיים ומאשכולות גבוהים שמחפשים עבודה


הדס ברטל |

הבוקר מפרסם שירות התעסוקה את דופק שוק העבודה המסכם את התנועות שנרשמו בשוק העבודה הישראלי במהלך חודש נובמבר, כאשר עולה מהם כי מספר דורשי העבודה שנרשמו, דומה למספר דורשי העבודה בשגרה שקדמה למתקפת ה-7 באוקטובר ופרוץ מלחמת חרבות ברזל. עם זאת, גם אם נדמה כי השוק התאושש לגמרי מהשפעות המלחמה, עיון בתמהיל דורשי העבודה מלמד על עקבותיה. כך, למשל,  עלה שיעורם של היהודים שאינם חרדים בקרב דורשי העבודה בהשוואה לשיעורם קודם למלחמה. מגמות אלו ואחרות משקפות את השפעת המלחמה על הרכבה האנושי של מצבת דורשי העבודה.  נתון בולט נוסף הוא עלייה בשיעור דורשי העבודה מאשכולות חברתיים-כלכליים גבוהים, 8 עד 10, לעומת ירידה בשיעור דורשי העבודה מהשכבות המוחלשות, אשכולות 1-3. הנתון עולה ממבט על  התפלגות דורשי העבודה מחודש נובמבר 2022, המלמדת על הצטרפותם של עוד ועוד דורשי עבודה בעלי מיומנויות גבוהות.

מנהלים עסקיים לעומת פועלים בתעשייה

לפי נתוני לשכת התעסוקה נראה כי תמהיל דורשי העבודה השתנה באופן משמעותי, כאשר ישנם יותר אקדמאים ומנהלים ופחות עובדים בלתי מקצועיים. כך, שאף שבמספר הכולל ניכר דמיון בין חודשי נובמבר בזמני שגרה לנובמבר השנה, נראה כי השפעת המלחמה ובכלל השפעת השנים האחרונות ניכרת בתמהיל דורשי העבודה.

מספר דורשי העבודה שהם מפתחי תכנה ומנתחי יישומים הוכפל בכפי 2.5 ממספרם בנובמבר 2019, זה שקדם למשברי השנים האחרונות- מכ-3.3 אלף ב-2019 לכ-8,000 השנה, ושיעורם עלה מ-2.3% ב-2019 לכ-6.3% השנה. בדומה, נרשמה עלייה משמעותית בשיעור המנהלים מקרב דורשי העבודה ובמספרם- מ-17.3 אלף  ב-2019 לכדי 22.8 אלף (מ-12.2% ל-18%) השנה. העלייה ניכרת יותר בקרב מנהלים בתחום השירותים העסקיים והמנהלים האדמינסטרטיביים, מ-6.2 אלף  ב-2019 ל-9.6 אלף (מ-4.4% ל-7.6%)   השנה. מגמה הפוכה נרשמה בקרב בעלי משלחי יד מרוויחי שכר נמוך.כך למשל, ירד מספר דורשי העבודה שהם עובדי ניקיון ועוזרים בבתים פרטיים, בתי מלון ומשרד מכ-9.8 אלף ב-2019 לכדי 6.1 אלף ( מ-6.9% ל-4.8% השנה). בדומה, ירד מספר דורשי העבודה שהם פועלים בלתי מקצועיים בתעשייה מ-5.7 אלף ל-3.8 אלף (מ-4% ל-3%) השנה.

 

אבטלה מובטלים שירות התעסוקה
אבטלה מובטלים שירות התעסוקה - קרדיט: שירות התעסוקה




יותר אבטלה בערים חרדיות וערביות

כבמרבית חודשי השנים האחרונות, גם בנובמבר 2025 הובילו את הרשימה אום אל פחם ורהט (6.1% ו-5.8%, בהתאמה), רהט ואום אל פחם (שיעור זהה של 5.7%), שאחריהן עכו (4.9%) ועפולה (4.6%), כערים הגדולות שבהן יש מספר הרבה דיותר של דורשי עבודה. עפולה היא העיר היהודית בעלת שיעור דורשי העבודה הגבוה ביותר. ככלל, גם החודש הערים עם שיעור דורשי העבודה הגבוהים ביותר הן פריפריאליות, חרדיות או ערביות, כשמנגד השיעורים הנמוכים ביותר נרשמו גם החודש בערים החזקות יותר כרעננה, כפר סבא ורמת השרון. בהשוואה לחודש שקדם, במרבית הערים נרשמה עלייה, אשר עמדה בממוצע על 2.9% - הבולטות ביותר נרשמו בראש פינה (17.8%), קריית גת (9.8%), ובאום אל פחם ורמלה (7.8%, כל אחת). מנגד, בחלק מהערים נרשמה ירידה, כאשר לרוב דובר בערים חזקות מהמרכז.

סופרמרקט אינפלציה קניות
צילום: תמר מצפי

מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות

אם חשבתם שישראל הרבה יותר יקרה מהעולם, המספרים מוכיחים אחרת: עשור של אינפלציה נמוכה מציב את ישראל בפער של יותר מפי 2.5 מול ה-OECD

ד"ר אדם רויטר |
נושאים בכתבה אינפלציה OECD

מסתבר שקצב האינפלציה בישראל נמוך בהרבה מאשר ברוב המדינות המפותחות, ה-OECD. זאת בניגוד ל"תחושות בטן" שיש לנו. מסתבר גם שמדד מפתיע מראה שאפילו מחירי השירותים העירוניים בתל אביב, כבר אינם בראש רשימת הערים המרכזיות היקרות בעולם המערבי, כפי שהיה בעבר. המסקנות הללו מספקות ללא כל ספק עוד תחמושת לאלו הדורשים מבנק ישראל להוריד את הריבית במיידי וכמה שיותר.

בממוצע שנתי קצב האינפלציה בישראל ב-10 השנים האחרונות היה 1.4% לשנה מול ממוצע של 3.8% ב-OECD. משמע בחו"ל, ברבות מהמדינות המערביות, קצב האינפלציה הממוצע גבוה ביותר מפי 2.5 מאשר אצלנו!

המקור: עיבודי חיסונים פיננסים לפרסום של ה-OECD  

www.oecd.org/content/dam/oecd/en/data/insights/statistical-releases/2025/7/consumer-prices-oecd-07-2025.pdf


תל אביב (מבחינת יוקר המחייה) זה לא מה שהיה פעם

כדי להבין עד כמה תמונת האינפלציה מורכבת וכוללת הרבה מאד אלמנטים שהמדיה הכלכלית פעמים רבות מתעלמת מהם, להלן טבלה ובה בדיקה שפרסמו Visual Capitalist על בסיס נתונים שבדק דויטשה בנק, בנוגע לעלות החודשית שמשקי הבית ועסקים בערים שונות בעולם משלמים על שירותים עירוניים דוגמת חשמל, מים, פינוי אשפה וכו':