שוק אגרות החוב בישראל עבר טלטלה עזה מאז אמצע חודש מאי 2007. עד אז רשמו משקיעי השוק הסולידי רווחי הון נאים שעה שהתשואות הגלומות באגרות החוב הציגו בכל יום שחלף רמת שפל חדשה. מאז חל מפנה דרמטי ואגרות החוב השילו מערכן אחוזים ניכרים שגרמו לכולנו לעסוק מחדש בהגדרה מהי השקעה סולידית.

עקומי התשואות התרוממו והתחדדו לצלילי משבר הנזילות בארה"ב, כשאת הבונוס המקומי מספקת לנו חברת חפציבה. היום נסחרות אגרות חוב ממשלתיות צמודות מדד בתשואה של 4% בטווחים הארוכים והאג"ח השקליות בריבית קבועה כבר מזמן מביטות על רמת ה-6% מלמעלה. מאחורי הקלעים באגרות החוב הקונצרניות התרחשה דרמה של ממש. לאחר נפילות שערים חדות, אגרות חוב בדירוגים גבוהים מעניקות תוספת תשואה שנתית המגיעה לכדי 2%. בד בבד הקבוצה הלא מכובדת של "אג"ח זבל" הלכה ונעשתה צפופה מרגע לרגע וכיום אין שום בעיה לרכוש תשואה ריאלית שנתית של 15% ויותר.

השאלה שנותר לנו לענות עליה כעת היא האם השוק הסולידי ככלל הוא מציאה ? השקפתנו לפיה אין מציאות בשוק ההון לא משתנה גם כעת. השוק הסולידי מעניק כיום תשואות נאות למשקיעים ואת זאת לא ניתן להכחיש. אולם הוא מגלם רמת סיכון אדירה שלא נחזתה בעיני המשקיעים אך לפני שלושה חודשים בלבד. יתכן שהשוק סובל מתופעות של פאניקה ועודף פסימיות אך לא ניתן לומר על השוק שאינו מאוזן או שאינו סביר. שכן השוק אמור להימצא בשווי משקל תמידי.

המציאה היא בעיני המשקיע...

מחפשי המציאות, ובפרט אלה הניחנים בראיה לטווח קצר, עשויים להתאכזב. על המשקיעים להבין שהשוק מעניק ובצדק תשואות גבוהות שלא היו כאן לפני מספר חודשים אך יחד עם זאת גם הסיכון לא נראה מוחשי קודם לכן כפי שהוא נראה היום. כל משקיע צריך לבחון באופן סובייקטיבי האם התשואות הנוכחיות בשוק אגרות החוב מגלמות בצורה עודפת את פרמיית הסיכון הנדרשת ממנו.

רק הזמן שיחלוף יגלה לנו בדיעבד אם היו כאן מציאות או שמה מה שנראה כך היום יתברר כמציאה עוד יותר גדולה בעוד זמן לא רב.

*הכותב: שמעון מיכאל כהן מפרובידנס שוקי הון