האם השוק הסולידי הוא מציאה...?
שוק אגרות החוב בישראל עבר טלטלה עזה מאז אמצע חודש מאי 2007. עד אז רשמו משקיעי השוק הסולידי רווחי הון נאים שעה שהתשואות הגלומות באגרות החוב הציגו בכל יום שחלף רמת שפל חדשה. מאז חל מפנה דרמטי ואגרות החוב השילו מערכן אחוזים ניכרים שגרמו לכולנו לעסוק מחדש בהגדרה מהי השקעה סולידית.
עקומי התשואות התרוממו והתחדדו לצלילי משבר הנזילות בארה"ב, כשאת הבונוס המקומי מספקת לנו חברת חפציבה. היום נסחרות אגרות חוב ממשלתיות צמודות מדד בתשואה של 4% בטווחים הארוכים והאג"ח השקליות בריבית קבועה כבר מזמן מביטות על רמת ה-6% מלמעלה. מאחורי הקלעים באגרות החוב הקונצרניות התרחשה דרמה של ממש. לאחר נפילות שערים חדות, אגרות חוב בדירוגים גבוהים מעניקות תוספת תשואה שנתית המגיעה לכדי 2%. בד בבד הקבוצה הלא מכובדת של "אג"ח זבל" הלכה ונעשתה צפופה מרגע לרגע וכיום אין שום בעיה לרכוש תשואה ריאלית שנתית של 15% ויותר.
השאלה שנותר לנו לענות עליה כעת היא האם השוק הסולידי ככלל הוא מציאה ? השקפתנו לפיה אין מציאות בשוק ההון לא משתנה גם כעת. השוק הסולידי מעניק כיום תשואות נאות למשקיעים ואת זאת לא ניתן להכחיש. אולם הוא מגלם רמת סיכון אדירה שלא נחזתה בעיני המשקיעים אך לפני שלושה חודשים בלבד. יתכן שהשוק סובל מתופעות של פאניקה ועודף פסימיות אך לא ניתן לומר על השוק שאינו מאוזן או שאינו סביר. שכן השוק אמור להימצא בשווי משקל תמידי.
המציאה היא בעיני המשקיע...
מחפשי המציאות, ובפרט אלה הניחנים בראיה לטווח קצר, עשויים להתאכזב. על המשקיעים להבין שהשוק מעניק ובצדק תשואות גבוהות שלא היו כאן לפני מספר חודשים אך יחד עם זאת גם הסיכון לא נראה מוחשי קודם לכן כפי שהוא נראה היום. כל משקיע צריך לבחון באופן סובייקטיבי האם התשואות הנוכחיות בשוק אגרות החוב מגלמות בצורה עודפת את פרמיית הסיכון הנדרשת ממנו.
רק הזמן שיחלוף יגלה לנו בדיעבד אם היו כאן מציאות או שמה מה שנראה כך היום יתברר כמציאה עוד יותר גדולה בעוד זמן לא רב.
*הכותב: שמעון מיכאל כהן מפרובידנס שוקי הון
"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?
השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה. אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.
המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.
יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.
ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי".
- מחלבות גד: צמיחה בהכנסות, שחיקה ברווחיות - ודיבידנד ראשון כחברה ציבורית
- אחרי 12 שנה, סלקום תחלק 200 מיליון שקל דיבידנד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?
השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה. אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.
המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.
יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.
ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי".
- מחלבות גד: צמיחה בהכנסות, שחיקה ברווחיות - ודיבידנד ראשון כחברה ציבורית
- אחרי 12 שנה, סלקום תחלק 200 מיליון שקל דיבידנד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
