האם השוק הסולידי הוא מציאה...?
שוק אגרות החוב בישראל עבר טלטלה עזה מאז אמצע חודש מאי 2007. עד אז רשמו משקיעי השוק הסולידי רווחי הון נאים שעה שהתשואות הגלומות באגרות החוב הציגו בכל יום שחלף רמת שפל חדשה. מאז חל מפנה דרמטי ואגרות החוב השילו מערכן אחוזים ניכרים שגרמו לכולנו לעסוק מחדש בהגדרה מהי השקעה סולידית.
עקומי התשואות התרוממו והתחדדו לצלילי משבר הנזילות בארה"ב, כשאת הבונוס המקומי מספקת לנו חברת חפציבה. היום נסחרות אגרות חוב ממשלתיות צמודות מדד בתשואה של 4% בטווחים הארוכים והאג"ח השקליות בריבית קבועה כבר מזמן מביטות על רמת ה-6% מלמעלה. מאחורי הקלעים באגרות החוב הקונצרניות התרחשה דרמה של ממש. לאחר נפילות שערים חדות, אגרות חוב בדירוגים גבוהים מעניקות תוספת תשואה שנתית המגיעה לכדי 2%. בד בבד הקבוצה הלא מכובדת של "אג"ח זבל" הלכה ונעשתה צפופה מרגע לרגע וכיום אין שום בעיה לרכוש תשואה ריאלית שנתית של 15% ויותר.
השאלה שנותר לנו לענות עליה כעת היא האם השוק הסולידי ככלל הוא מציאה ? השקפתנו לפיה אין מציאות בשוק ההון לא משתנה גם כעת. השוק הסולידי מעניק כיום תשואות נאות למשקיעים ואת זאת לא ניתן להכחיש. אולם הוא מגלם רמת סיכון אדירה שלא נחזתה בעיני המשקיעים אך לפני שלושה חודשים בלבד. יתכן שהשוק סובל מתופעות של פאניקה ועודף פסימיות אך לא ניתן לומר על השוק שאינו מאוזן או שאינו סביר. שכן השוק אמור להימצא בשווי משקל תמידי.
המציאה היא בעיני המשקיע...
מחפשי המציאות, ובפרט אלה הניחנים בראיה לטווח קצר, עשויים להתאכזב. על המשקיעים להבין שהשוק מעניק ובצדק תשואות גבוהות שלא היו כאן לפני מספר חודשים אך יחד עם זאת גם הסיכון לא נראה מוחשי קודם לכן כפי שהוא נראה היום. כל משקיע צריך לבחון באופן סובייקטיבי האם התשואות הנוכחיות בשוק אגרות החוב מגלמות בצורה עודפת את פרמיית הסיכון הנדרשת ממנו.
רק הזמן שיחלוף יגלה לנו בדיעבד אם היו כאן מציאות או שמה מה שנראה כך היום יתברר כמציאה עוד יותר גדולה בעוד זמן לא רב.
*הכותב: שמעון מיכאל כהן מפרובידנס שוקי הון
הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.
עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת 2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.
עיקרי ההסכם:
שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר.
תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית.
- פנסיה בגיל 50: כל הכלים לפרישה בטוחה בלי להתרסק
- פרישה לפנסיה בישראל: מהם הסימנים שמעידים שהגיע הזמן?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה.

חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד
המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים
צים ZIM Integrated Shipping Services -2.23% , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף. המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.
ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה.
היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי, להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.
כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים.
- דירקטוריון צים: "בודקים מכירת החברה; יש מציעים רבים"
- צים: "האנליסטים מעריכים שנה פחות טובה ב-2026, אבל אי אפשר לדעת"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית. בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.
