האם השוק הסולידי הוא מציאה...?
שוק אגרות החוב בישראל עבר טלטלה עזה מאז אמצע חודש מאי 2007. עד אז רשמו משקיעי השוק הסולידי רווחי הון נאים שעה שהתשואות הגלומות באגרות החוב הציגו בכל יום שחלף רמת שפל חדשה. מאז חל מפנה דרמטי ואגרות החוב השילו מערכן אחוזים ניכרים שגרמו לכולנו לעסוק מחדש בהגדרה מהי השקעה סולידית.
עקומי התשואות התרוממו והתחדדו לצלילי משבר הנזילות בארה"ב, כשאת הבונוס המקומי מספקת לנו חברת חפציבה. היום נסחרות אגרות חוב ממשלתיות צמודות מדד בתשואה של 4% בטווחים הארוכים והאג"ח השקליות בריבית קבועה כבר מזמן מביטות על רמת ה-6% מלמעלה. מאחורי הקלעים באגרות החוב הקונצרניות התרחשה דרמה של ממש. לאחר נפילות שערים חדות, אגרות חוב בדירוגים גבוהים מעניקות תוספת תשואה שנתית המגיעה לכדי 2%. בד בבד הקבוצה הלא מכובדת של "אג"ח זבל" הלכה ונעשתה צפופה מרגע לרגע וכיום אין שום בעיה לרכוש תשואה ריאלית שנתית של 15% ויותר.
השאלה שנותר לנו לענות עליה כעת היא האם השוק הסולידי ככלל הוא מציאה ? השקפתנו לפיה אין מציאות בשוק ההון לא משתנה גם כעת. השוק הסולידי מעניק כיום תשואות נאות למשקיעים ואת זאת לא ניתן להכחיש. אולם הוא מגלם רמת סיכון אדירה שלא נחזתה בעיני המשקיעים אך לפני שלושה חודשים בלבד. יתכן שהשוק סובל מתופעות של פאניקה ועודף פסימיות אך לא ניתן לומר על השוק שאינו מאוזן או שאינו סביר. שכן השוק אמור להימצא בשווי משקל תמידי.
המציאה היא בעיני המשקיע...
מחפשי המציאות, ובפרט אלה הניחנים בראיה לטווח קצר, עשויים להתאכזב. על המשקיעים להבין שהשוק מעניק ובצדק תשואות גבוהות שלא היו כאן לפני מספר חודשים אך יחד עם זאת גם הסיכון לא נראה מוחשי קודם לכן כפי שהוא נראה היום. כל משקיע צריך לבחון באופן סובייקטיבי האם התשואות הנוכחיות בשוק אגרות החוב מגלמות בצורה עודפת את פרמיית הסיכון הנדרשת ממנו.
רק הזמן שיחלוף יגלה לנו בדיעבד אם היו כאן מציאות או שמה מה שנראה כך היום יתברר כמציאה עוד יותר גדולה בעוד זמן לא רב.
*הכותב: שמעון מיכאל כהן מפרובידנס שוקי הון
הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.
עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת 2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.
עיקרי ההסכם:
שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר.
תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית.
- בקרוב? ההחלטה שעלולה לעלות למדינה מאות מיליונים
- פנסיה בגיל 50: כל הכלים לפרישה בטוחה בלי להתרסק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה.
מילואימניקים. קרדיט: Xהבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה
תקציב הביטחון משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה.
המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".
הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.
