חצי יובל להולדת הווירוסים

לפני 25 שנים בא לעולם וירוס המחשבים הראשון. למרות שאתרי אינטרנט אחדים בארץ גורסים כי הווירוס הקדמון נוצר בפקיסטן בשנת 1986, הבכורה שמורה ל-ריץ' סקרנטה, שייצר כבר ארבע שנים קודם לכן את הווירוס Elk Cloner. זה האחרון נועד לפעול במחשבי מקינטוש של אפל ופגיעתו לא הייתה מזיקה ממש. קדמו לו Creeper, שהתמקם ברשת הארפנט (אביה מולידה של האינטרנט) עוד בשנות ה-70' וכמה יצורי מעבדה שלא היו וירוסים של ממש - כמו מכונות החישוב האלקטרוניות שקדמו למחשב.

מאז הלכה התופעה והתעצמה ונכתבו עוד ועוד קודים זדוניים. אלה זכו בכינוי "וירוס" בשל אופיים המדבק, המפיץ עצמו ממחשב למחשב. בעשרים השנים הראשונות, מאז אותו תאריך היסטורי, נרשמו ברחבי העולם כמאה אלף וירוסים שונים. בחמש השנים האחרונות מספרם כבר הרקיע לרבע מיליון והיד עוד נטויה. מה שלפני חצי יובל שנים הייתה התפוקה השנתית, נוצרת בימינו מידי מספר שעות.

השינוי איננו רק בכמויות הגדלות. הוירוסים הראשונים נשאו אופי שפיר - הם באו למשוך תשומת לב ולהוכיח יכולת. בני אותו דור זוכרים את הוירוסים שריצדו על המסך בצורת כדור פינג-פונג מקפץ שאפילו לא הפריע להמשיך ולעבוד. כיום רבות מתוכנות הקוד הזדוני פוגעות ומכאיבות בצורה משמעותית. בכותרות יש מי שמדברים אפילו על נזקים בהיקף שנתי של כ-20 מיליארד דולרים.

גם שיטת ההפצה השתנתה. בשנים בהן התופעה הייתה בחיתוליה, ההדבקה ממחשב למחשב נעשתה בעיקר באמצעות דיסקטים שבהם עברו תוכנות ונתונים ממחשב אחד למשנהו. כיום אחראית להפצה באופן כמעט בלעדי רשת האינטרנט.

במניין חצי יובל שנים מובנית סיבה למסיבה. ברשת בי.בי.סי הבריטית הקדישו לנושא כתבה נוסטלגית מיוחדת. אנחנו מקדישים לכך את פינת הפרשנות. הבחינה הפרספקטיבית הולידה אצלי כמה הבזקי מחשבות: עם הצרה הזאת נצטרך כנראה לחיות, אבל מסתבר שהדבר אפשרי. החזיונות האפוקליפטיים בתחום זה לא נתממשו. המלחמה בווירוסים הינה מאבק סיזיפי בין תוקפים למגנים, אולם אין ספק כי כבר כיום רוב המתקפות נבלמות בהצלחה ובעודן באיבן.

גופי הממסד ובהן מערכת עשיית הצדק, מגיבים לאט להתפתחות הטכנולוגיה, אולם הם מגיבים ומסתגלים. מערכות האכיפה והמשפט נערכות טוב מבעבר מול פורעי החוק. מי שנחשב פעם ל"שובב אופנתי" הנו כיום עבריין, ממנו נשללות יותר ויותר שנות חירות. אם נוסיף לכך את הפוטנציאל הגלום במערכות המופקדות על החדרת נהלים וחינוך, יש סיבה להניח שהעברות בתחום זה ילבשו מימדים שאינם שונים מכל תחום בו אנשים רעים מפרים את החוק.

עיקר הכותרות והנתונים אודות הווירוסים ופגיעתם הרעה מסופקים על ידי יצרניות תוכנות האנטי-וירוס - אין סיבה לחשוד שהן אובייקטיביות בנושא. הן נגועות באינטרס ברור. רוב הדוברים אודות נזקי הווירוסים אינם כוללים בתחשיביהם את תת הסעיף העיקרי: עלויות תוכנות המגן. אם להתייחס לנתוני חברת גרטנר מן השנים הקודמות, אפשר להניח שהשנה מדובר בהוצאה של 5 מיליארד דולרים פחות או יותר. בעוד התחשיבים על סעיפי הנזק מעורפלים ונזילים כאן מדובר בסכומים מוצקים הרבה יותר.

לדעתי, המונחים "וירוס" ו"אנטי וירוס" יהפכו לפחות ופחות שמישים ושגורים ככל שיעבור הזמן. במקרים רבים, דרך העברת הקוד הזדוני פחות חשובה - יותר רלוונטי לציין מה נועדה התוכנה לעשות (ריגול, גניבת זהות, שיבוש וכו'). השוק גם מכתיב דרישה לתוכנות הגנה כלליות, כאלה שמונעות השתלת רוגלות, כמו גם חדירה של האקרים, אך בנוסף את ההפצה של ספאם, פעילות פישינג וכדומה. לכן אין שום סיבה שהן יקראו דווקא "אנטי וירוס". כך, דווקא הרחבת והעמקת בעיות האבטחה, יוציאו מן הלקסיקון את המונח הכה שגור.