חצי יובל להולדת הווירוסים

יונתן קורפל סבור שעד יום ההולדת הבא, המונח "וירוס" כבר לא יהיה שגור בפינו
יונתן קורפל |

לפני 25 שנים בא לעולם וירוס המחשבים הראשון. למרות שאתרי אינטרנט אחדים בארץ גורסים כי הווירוס הקדמון נוצר בפקיסטן בשנת 1986, הבכורה שמורה ל-ריץ' סקרנטה, שייצר כבר ארבע שנים קודם לכן את הווירוס Elk Cloner. זה האחרון נועד לפעול במחשבי מקינטוש של אפל ופגיעתו לא הייתה מזיקה ממש. קדמו לו Creeper, שהתמקם ברשת הארפנט (אביה מולידה של האינטרנט) עוד בשנות ה-70' וכמה יצורי מעבדה שלא היו וירוסים של ממש - כמו מכונות החישוב האלקטרוניות שקדמו למחשב.

מאז הלכה התופעה והתעצמה ונכתבו עוד ועוד קודים זדוניים. אלה זכו בכינוי "וירוס" בשל אופיים המדבק, המפיץ עצמו ממחשב למחשב. בעשרים השנים הראשונות, מאז אותו תאריך היסטורי, נרשמו ברחבי העולם כמאה אלף וירוסים שונים. בחמש השנים האחרונות מספרם כבר הרקיע לרבע מיליון והיד עוד נטויה. מה שלפני חצי יובל שנים הייתה התפוקה השנתית, נוצרת בימינו מידי מספר שעות.

השינוי איננו רק בכמויות הגדלות. הוירוסים הראשונים נשאו אופי שפיר - הם באו למשוך תשומת לב ולהוכיח יכולת. בני אותו דור זוכרים את הוירוסים שריצדו על המסך בצורת כדור פינג-פונג מקפץ שאפילו לא הפריע להמשיך ולעבוד. כיום רבות מתוכנות הקוד הזדוני פוגעות ומכאיבות בצורה משמעותית. בכותרות יש מי שמדברים אפילו על נזקים בהיקף שנתי של כ-20 מיליארד דולרים.

גם שיטת ההפצה השתנתה. בשנים בהן התופעה הייתה בחיתוליה, ההדבקה ממחשב למחשב נעשתה בעיקר באמצעות דיסקטים שבהם עברו תוכנות ונתונים ממחשב אחד למשנהו. כיום אחראית להפצה באופן כמעט בלעדי רשת האינטרנט.

במניין חצי יובל שנים מובנית סיבה למסיבה. ברשת בי.בי.סי הבריטית הקדישו לנושא כתבה נוסטלגית מיוחדת. אנחנו מקדישים לכך את פינת הפרשנות. הבחינה הפרספקטיבית הולידה אצלי כמה הבזקי מחשבות: עם הצרה הזאת נצטרך כנראה לחיות, אבל מסתבר שהדבר אפשרי. החזיונות האפוקליפטיים בתחום זה לא נתממשו. המלחמה בווירוסים הינה מאבק סיזיפי בין תוקפים למגנים, אולם אין ספק כי כבר כיום רוב המתקפות נבלמות בהצלחה ובעודן באיבן.

גופי הממסד ובהן מערכת עשיית הצדק, מגיבים לאט להתפתחות הטכנולוגיה, אולם הם מגיבים ומסתגלים. מערכות האכיפה והמשפט נערכות טוב מבעבר מול פורעי החוק. מי שנחשב פעם ל"שובב אופנתי" הנו כיום עבריין, ממנו נשללות יותר ויותר שנות חירות. אם נוסיף לכך את הפוטנציאל הגלום במערכות המופקדות על החדרת נהלים וחינוך, יש סיבה להניח שהעברות בתחום זה ילבשו מימדים שאינם שונים מכל תחום בו אנשים רעים מפרים את החוק.

עיקר הכותרות והנתונים אודות הווירוסים ופגיעתם הרעה מסופקים על ידי יצרניות תוכנות האנטי-וירוס - אין סיבה לחשוד שהן אובייקטיביות בנושא. הן נגועות באינטרס ברור. רוב הדוברים אודות נזקי הווירוסים אינם כוללים בתחשיביהם את תת הסעיף העיקרי: עלויות תוכנות המגן. אם להתייחס לנתוני חברת גרטנר מן השנים הקודמות, אפשר להניח שהשנה מדובר בהוצאה של 5 מיליארד דולרים פחות או יותר. בעוד התחשיבים על סעיפי הנזק מעורפלים ונזילים כאן מדובר בסכומים מוצקים הרבה יותר.

לדעתי, המונחים "וירוס" ו"אנטי וירוס" יהפכו לפחות ופחות שמישים ושגורים ככל שיעבור הזמן. במקרים רבים, דרך העברת הקוד הזדוני פחות חשובה - יותר רלוונטי לציין מה נועדה התוכנה לעשות (ריגול, גניבת זהות, שיבוש וכו'). השוק גם מכתיב דרישה לתוכנות הגנה כלליות, כאלה שמונעות השתלת רוגלות, כמו גם חדירה של האקרים, אך בנוסף את ההפצה של ספאם, פעילות פישינג וכדומה. לכן אין שום סיבה שהן יקראו דווקא "אנטי וירוס". כך, דווקא הרחבת והעמקת בעיות האבטחה, יוציאו מן הלקסיקון את המונח הכה שגור.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןגרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאלין

יותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים

5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?  

רן קידר |
נושאים בכתבה מיליונרים הייטק

בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר. 

לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים. 

שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק

שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.

לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.

שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.

גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןגרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאלין

יותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים

5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?  

רן קידר |
נושאים בכתבה מיליונרים הייטק

בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר. 

לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים. 

שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק

שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.

לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.

שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.