העתירה נדחתה - אסירי הפת"ח ישוחררו מחר

שופטי בג"ץ דחו את העתירה של ארגון נפגעי הטרור "אלמגור" שדרש למנוע את השחרור של 256 האסירים. בדעת מיעוט סבר השופט רובינשטיין כי היה ראוי לבדוק את הרשימה יותר לעומק
אפרת פורשר NRG |

מאמציו של ארגון "אלמגור" המייצג את נפגעי הטרור, למנוע ברגע האחרון את שחרורם של 256 אסירי הפת"ח מחר בבוקר, לא נשא פרי. בג"ץ דחה הערב את העתירה שהגיש הארגון נגד כוונת הממשלה לשחרר מחר את האסירים הפלשתינים, למרות טיעוני אלמגור שלפיהם לא ניתן מספיק זמן כדי לבחון את רשימת האסירים. העתירה נדחתה ברוב דעות של השופטים אליעזר ריבלין וסלים ג'ובראן, ומנגד סבר השופט אליקים רובינשטיין כי היה ראוי לבדוק יותר לעומק את רשימת האסירים.

"לא מצאנו עילה להתערב בהחלטה", נימקו שופטי העליון את החלטתם. "במקרה זה, כמו במקרים קודמים ודומים, בהם החליטה הממשלה על שחרור אסירים טרם השלמת ריצוי עונשם, מדובר בהחלטה מדינית הנתונה לסמכות הממשלה, אשר פועלת במסגרת האחריות המוטלת עליה ומגבשת את עמדתה על פי מכלול השיקולים הביטחוניים והמדיניים הכרוכים בכך" עוד הדגיש השופט ריבלין כי "החשש מפני הסיכון הכרוך בשחרור האסירים נבחן על-ידי ועדה בין משרדית, שעמדה על עניינו של כל אסיר המיועד לשחרור".

השופט רובינשטיין, מאידך, מתח ביקורת על הפרקליטות. "בכל הכבוד למאמץ בלוח זמנים קצר שעשתה פרקליטות המדינה, לא קיבלנו את מלוא ההסברים הנחוצים בנושא רגיש זה, כדי לבדוק את הטעון בדיקה". רובינשטיין ציין כי עיין באינטרנט ברשימת המועמדים לשחרור וראה כי חלק ניכר מהם הורשע בעבירות קשות וחמורות. "אין המדובר ב'עסקנים' גרידא או במי שנדונו על עישון בקולנוע", ציין ואף מתח ביקורת על המדינה שלא סיפקה נתונים באשר למספר האסירים ששוחרר בעבר לאחר ריצוי העונש ושבו לסורם.

"איננו יודעים מה הוצג לפני הממשלה במדויק, איננו יודעים מה היתה עמדת ראש השב"כ", תהה רובינשטיין והוסיף כי לדעתו מרווח הזמן שניתן לציבור לערער על החלטות שפורסמו רק לפני יומיים, פשוט אינו מספיק. "הגיעה עת להרהר בסד 48 השעות לעתירות", אמר. "ככל שנוקפים הימים, דומני כי הזמן העומד לרשותם של בני הציבור המעוניינים להשיג על ההחלטה, בנסיבות של רשימות גדולות, אינו מספיק בגדרי השכל הישר". אך רובינשטיין נשאר בדעת המיעוט ובכך אפשר בג"ץ את שחרור האסירים מחר.

החלטת בג"ץ ניתנה בעקבות העתירה שהגיש ארגון אלמגור המייצג נפגעי טרור, בדרישה לדחות את שחרורם של 256 אסירי הפת"ח שתוכנן להתבצע מחר. במהלך הדיון בבג"ץ טענו נציגי אלמגור כי "אין חוק כזה, ולממשלה אין דריסת רגל בכל מה שקשור לאסירים שהורשעו. מה שהרשות השופטת גוזרת - הממשלה לא יכולה לשנות. העניין פה הוא משפטי נטו".

לדברי עו"ד נפתלי ורצברגר, המייצג את ארגון אלמגור בבג"ץ, מדובר במחווה מדינית שאין לה מקום לאור החלטת בית המשפט בעבר לשפוט את האסירים הללו. "אנו טוענים שהשימוש באסירים שנשפטו בבית המשפט ונכלאו – זה לא שימוש לגיטימי", אמר היום במהלך הדיון. "הרעיון שאסירים בגלל שהם שייכים לפת"ח, זוכים למחירי סוף עונה כאלה – זה יותר מדי".

ורצברגר הוסיף כי "אם בעבר מדובר היה על שחרורים שהם כתוצאה ממשא ומתן מדיני שיצר את לוח הזמנים, במקרה שלנו אין זה. כל מה שיש כאן זו מחווה חד-צדדית שממשלת ישראל מבקשת לבצע. כאשר יש מחווה מהסוג הזה, אז לוח הזמנים צריך להיות כזה שמאפשר ביקורת ציבורית, משפטית אפקטיבית".

עורך הדין התייחס לעובדה שרשימת האסירים המועמדים לשחרור, פורסמה על-ידי שירות בתי הסוהר, רק כ-48 שעות לפני מועד השחרור. בארגון אלמגור החלו, מאז פורסמה הרשימה, לעבור על שם שם, אולם בעתירה שהוגשה טענו כי הזמן הקצר לא מאפשר להם לעבור באופן יסודי על כל שם ודרשו מבג"ץ להוציא צו ביניים שיעכב את השחרור.

לאתר NRG מעריב

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל

בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?

ד"ר אדם רויטר |

קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.

ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.

צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.

לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.

תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח

בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

לבנון
צילום: Getty Images Israel

לבנון בין משבר לתקווה: כלכלה קורסת, רפורמות מתחילות והשקעות זרות חוזרות

בורסת לבנון, מהעתיקות במזרח התיכון מאז 1920, מציגה תמונה עגומה: מדד BLOM צנח ב-23% בשנה האחרונה. המדד משקף משבר כלכלי עמוק המשפיע על כל תחומי החיים, אך לצד התמונה האפלה צומחים גם סימני תקווה ראשונים.

רן קידר |
נושאים בכתבה לבנון

בורסת ביירות, שהוקמה ב-1920 ואחת הוותיקות במזרח התיכון, היא בורסה במלחמה. המלחמה של ישראל בחיזבאללה וחוסר היכולת של לבנון להשתלט על ארגון הטרור מייצר אי וודאות גם לגבי ההמשך. המלחמה פגעה בכלכלה, הגדילה את אי הוודאות, אבל גם קודם הכלכלה הלבנונית היתה בקריסה ונשענה על לבנונים בחו"ל שמעבירים כספים לבני המשפחה. 

מדד BLOM של המניות הנרכזיות בבורסה ירד בכ-23% ב-2025, ועמד על 1,888 נקודות בסוף דצמבר, וזאת על רקע משבר פיננסי מתמשך שהחל ב-2019 והוביל לאובדן 40% מהתמ"ג. הבנקים איבדו מעל 72 מיליארד דולר. עם זאת, יש קצת סימני התאוששות לאחר הפסקת האש בנובמבר 2024 והקמת ממשלה חדשה בתחילת 2025, עם צמיחה צפויה של 3.5%-4.7% בתמ"ג.

הממשלה קידמה רפורמות בעיקר בבנקאות, לצד צעדים תקציביים לקיצוץ הוצאות, רפורמת מסים ושקיפות. הבנק העולמי מציין כי לבנון לקראת תקציב מאוזן, גירעון חשבון שוטף 15% ואינפלציה של 15%. אלו לא נתונים טובים, אבל מעודדים לעומת העבר.

הירידות בבורסה מבטאות את המצב - תוצאות חלשות על רקע משבר קשה. מדד CLFI (מדד מניות הפיננסים) ירד מ-983 ל-791, כ-20% מהשיא; CLCI (בנייה) מ-6,679 ל-4,365 נקודות. השאלה מה יהיה בהמשך? המצב הביטחוני עדיין מתוח: הפסקת אש מחייבת פירוק חיזבאללה מדרום לליטני עד סוף 2025, אך זה לא קורה, וישראל מגיבה. אם לבנון לא תצליח להשתלט על חיזבאללה, התקיפות במרכז לבנון ובירות יכולות לחזור.

בשנה האחרונה יש התאוששות בתיירות שעלתה בכ-20%  עם 2.8 מיליון מבקרים. במקביל, מדינות מפרץ בשיחות עם הממשל על סיוע וזרם ההשקעות הזרות עלה ב-50% ל-1.45 מיליארד דולר


מהו מצב מדד BLOM נכון לסוף דצמבר 2025?