העתירה נדחתה - אסירי הפת"ח ישוחררו מחר
מאמציו של ארגון "אלמגור" המייצג את נפגעי הטרור, למנוע ברגע האחרון את שחרורם של 256 אסירי הפת"ח מחר בבוקר, לא נשא פרי. בג"ץ דחה הערב את העתירה שהגיש הארגון נגד כוונת הממשלה לשחרר מחר את האסירים הפלשתינים, למרות טיעוני אלמגור שלפיהם לא ניתן מספיק זמן כדי לבחון את רשימת האסירים. העתירה נדחתה ברוב דעות של השופטים אליעזר ריבלין וסלים ג'ובראן, ומנגד סבר השופט אליקים רובינשטיין כי היה ראוי לבדוק יותר לעומק את רשימת האסירים.
"לא מצאנו עילה להתערב בהחלטה", נימקו שופטי העליון את החלטתם. "במקרה זה, כמו במקרים קודמים ודומים, בהם החליטה הממשלה על שחרור אסירים טרם השלמת ריצוי עונשם, מדובר בהחלטה מדינית הנתונה לסמכות הממשלה, אשר פועלת במסגרת האחריות המוטלת עליה ומגבשת את עמדתה על פי מכלול השיקולים הביטחוניים והמדיניים הכרוכים בכך" עוד הדגיש השופט ריבלין כי "החשש מפני הסיכון הכרוך בשחרור האסירים נבחן על-ידי ועדה בין משרדית, שעמדה על עניינו של כל אסיר המיועד לשחרור".
השופט רובינשטיין, מאידך, מתח ביקורת על הפרקליטות. "בכל הכבוד למאמץ בלוח זמנים קצר שעשתה פרקליטות המדינה, לא קיבלנו את מלוא ההסברים הנחוצים בנושא רגיש זה, כדי לבדוק את הטעון בדיקה". רובינשטיין ציין כי עיין באינטרנט ברשימת המועמדים לשחרור וראה כי חלק ניכר מהם הורשע בעבירות קשות וחמורות. "אין המדובר ב'עסקנים' גרידא או במי שנדונו על עישון בקולנוע", ציין ואף מתח ביקורת על המדינה שלא סיפקה נתונים באשר למספר האסירים ששוחרר בעבר לאחר ריצוי העונש ושבו לסורם.
"איננו יודעים מה הוצג לפני הממשלה במדויק, איננו יודעים מה היתה עמדת ראש השב"כ", תהה רובינשטיין והוסיף כי לדעתו מרווח הזמן שניתן לציבור לערער על החלטות שפורסמו רק לפני יומיים, פשוט אינו מספיק. "הגיעה עת להרהר בסד 48 השעות לעתירות", אמר. "ככל שנוקפים הימים, דומני כי הזמן העומד לרשותם של בני הציבור המעוניינים להשיג על ההחלטה, בנסיבות של רשימות גדולות, אינו מספיק בגדרי השכל הישר". אך רובינשטיין נשאר בדעת המיעוט ובכך אפשר בג"ץ את שחרור האסירים מחר.
החלטת בג"ץ ניתנה בעקבות העתירה שהגיש ארגון אלמגור המייצג נפגעי טרור, בדרישה לדחות את שחרורם של 256 אסירי הפת"ח שתוכנן להתבצע מחר. במהלך הדיון בבג"ץ טענו נציגי אלמגור כי "אין חוק כזה, ולממשלה אין דריסת רגל בכל מה שקשור לאסירים שהורשעו. מה שהרשות השופטת גוזרת - הממשלה לא יכולה לשנות. העניין פה הוא משפטי נטו".
לדברי עו"ד נפתלי ורצברגר, המייצג את ארגון אלמגור בבג"ץ, מדובר במחווה מדינית שאין לה מקום לאור החלטת בית המשפט בעבר לשפוט את האסירים הללו. "אנו טוענים שהשימוש באסירים שנשפטו בבית המשפט ונכלאו – זה לא שימוש לגיטימי", אמר היום במהלך הדיון. "הרעיון שאסירים בגלל שהם שייכים לפת"ח, זוכים למחירי סוף עונה כאלה – זה יותר מדי".
ורצברגר הוסיף כי "אם בעבר מדובר היה על שחרורים שהם כתוצאה ממשא ומתן מדיני שיצר את לוח הזמנים, במקרה שלנו אין זה. כל מה שיש כאן זו מחווה חד-צדדית שממשלת ישראל מבקשת לבצע. כאשר יש מחווה מהסוג הזה, אז לוח הזמנים צריך להיות כזה שמאפשר ביקורת ציבורית, משפטית אפקטיבית".
עורך הדין התייחס לעובדה שרשימת האסירים המועמדים לשחרור, פורסמה על-ידי שירות בתי הסוהר, רק כ-48 שעות לפני מועד השחרור. בארגון אלמגור החלו, מאז פורסמה הרשימה, לעבור על שם שם, אולם בעתירה שהוגשה טענו כי הזמן הקצר לא מאפשר להם לעבור באופן יסודי על כל שם ודרשו מבג"ץ להוציא צו ביניים שיעכב את השחרור.
עובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוקשכר המינימום מתעדכן, המציאות לא
שכר במינימום, יוקר במקסימום: הנוסחה הקיימת מעלה את השכר הנומינלי, אבל מתעלמת מהמחירים ומהכנסה פנויה וגם - בכמה יעלה יעלה שכר המינימום באפריל על פי המנגנון החדש?
שכר מינימום היום, ה-4 בינואר 2026, שוק העבודה הישראלי חווה רגע נדיר של נחת. מנגנון העדכון האוטומטי של חוק שכר מינימום נכנס לתוקפו, ובהתאם לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - השכר יזנק החל ממשכורת אפריל הקרוב בכ-3.3% לרמת שיא של 6,443.85 ש"ח. על הנייר, זוהי בשורה פנטסטית: בזמן שיוקר המחיה משתולל, העובדים ברמות השכר הנמוכות מקבלים תוספת של כ-196 ש"ח בחודש. במציאות שבה כ-23.3% מהשכירים בישראל משתכרים "שכר נמוך" (עד שני שלישים מהשכר החציוני), מדובר באוויר לנשימה.
הפרדוקס הישראלי: שכר גבוה, ארנק ריק
כדי להבין את ייחודיות המצב בישראל, כדאי להרים את הראש אל מעבר לים. האיחוד האירופי אימץ לאחרונה את דירקטיבת "שכר המינימום ההולם" (Adequate Minimum Wages), המהווה שינוי תפיסתי דרמטי: לא עוד מספר שרירותי, אלא יעד כפול - שכר מינימום שיהווה לפחות 60% מהשכר החציוני ו-50% מהשכר הממוצע.
כאן נחשף הפרדוקס: במונחים יחסיים, ישראל היא "מעצמת שוויון". שכר המינימום שלנו (כ-61% מהשכר החציוני) הוא מהגבוהים ב-OECD ביחס לשכר הכללי במשק. אולם, כשבודקים את יכולת ההשתכרות במונחי כוח קנייה (PPP), הבלון מתפוצץ. בגלל יוקר המחיה הקיצוני - מהדיור ועד מחירי המזון - השכר הישראלי קונה הרבה פחות משכר מקביל בגרמניה או בהולנד. בעוד אירופה מתמקדת ב"הלימות" ובקיום בכבוד, ישראל נצמדת לנוסחה מתמטית עיוורת (47.5% מהשכר הממוצע). נוסחה זו נגזרת מעליות השכר בענף ההייטק, אך מתעלמת לחלוטין ממחירי העגבנייה והשכירות. התוצאה? השכר הממוצע עולה נומינלית, אך ההכנסה הפנויה של משקי הבית נותרת מאחור.
זאת ועוד: העובד הישראלי נדרש לעבוד 42 שעות שבועיות כדי להגיע לשכר המינימום, לעומת ממוצע של 37 שעות ב-OECD. המשמעות היא שעלינו לעבוד 14% יותר ממקבילינו בעולם כדי להגיע לאותו רף בסיסי.
- רשתות השיווק לוחצות להגדיל את מכסת העובדים הזרים - על חשבון העובדים הישראלים
- גידול של מיליונים בהוצאות: איך העלאת שכר המינימום תשפיע על שופרסל?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שני צדדים למטבע הכלכלי
מול הנימוקים המוסריים והחברתיים של תומכי ההעלאה, ניצבים המתנגדים - המגזר העסקי וחלק מהאקדמיה הכלכלית. לשיטתם, התערבות אגרסיבית במחיר העבודה בעת משבר עלולה לפגוע במרקם העסקי ובתעסוקה. גם החשש מ"סחרור אינפלציוני" עולה בכל פעם שהשכר מתעדכן, וזאת למרות שהוכח כי משקלה של עליית שכר המינימום באינפלציה של השנים האחרונות היה זניח.
בית משפט (גרוק)ניצחון לביטוח הלאומי בבג״צ - עתירת חברות הסיעוד בדרך למחיקה
ההליך ביקש להגביל את שיקול הדעת של הביטוח הלאומי במקרים שבהם זכאי סיעוד לא מקבלים שירות בפועל. בית המשפט מאותת להשאיר את הסמכות בידי הביטוח הלאומי, על רקע מחסור בשירותים, כ-390 אלף זכאים לקצבה, ומאבק מתמשך סביב מכרזי הסיעוד
בג״צ ממליץ לחברות הסיעוד למשוך את העתירה שהגישו נגד המדינה והביטוח הלאומי, סביב האפשרות להעביר גמלת סיעוד בכסף לזכאים שלא מקבלים שירות בפועל מחברות הסיעוד. לפי הדברים שנאמרים בדיון, השופטים מצביעים על כך שההסדר נשען על שיקול דעת מנהלי, ובנסיבות שבהן השירות לא מסופק בשטח, הביטוח הלאומי פועל בתוך המסגרת החוקית.
המחלוקת נוגעת לשאלה פרקטית שמתרגמת מהר לכסף ולשירות. כאשר זכאי סיעוד מאושר לשעות טיפול, אבל בפועל לא מקבל את המענה שאושר לו, הביטוח הלאומי מעביר את שווי הגמלה בכסף כדי לא להשאיר אותו בלי פתרון. חברות הסיעוד ביקשו למנוע את המנגנון הזה, ולטענתן אין לאפשר העברת זכאות במזומן בהיעדר שירותים זמינים.
ברקע עומד גם המהלך המתמשך של הביטוח הלאומי לקדם מכרז סיעוד שמבקש, בין היתר, להטיל סנקציות על חברות במקרים שבהם לא ניתנים שירותים לאזרחים ותיקים סיעודיים. לאורך השנים, וכחלק מההתאמה למציאות בשטח, הביטוח הלאומי מעביר את כספי הגמלה בכסף במצבים שבהם קשישים לא קיבלו שירות, כדי להבטיח שהזכאות שלהם לא תישאר תאורטית.
המחסור בשירות והפער בין זכאות על הנייר למציאות בשטח
לתוך הדיון נכנס נתון שמחדד את הפער בענף. יש כ-390 אלף זכאים לקצבת סיעוד, וכ-50% מהם מטופלים על ידי בני משפחה. הנתון הזה משמש אינדיקציה לכך שחלק גדול מהטיפול בפועל לא נשען על מערך שירות זמין ורציף, אלא על הבית, והוא מצביע על מחסור במטפלות סיעודיות מוכשרות, במיוחד באזורים שבהם קשה יותר לגייס כוח אדם.
- שיח מדיקל - החלטת בג"צ בקשר עם צו ביניים
- כחלון: "נתחיל בהליכים לצורך צמצום המכסים על ייבוא מוצרי חלב"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לדיון מגיעים סגן יו״ר הכנסת אליהו רביבו, נציגי עמותות ׳נכה לא חצי בנאדם׳ ועמותת ׳מטה מאבק הסיעודיים׳. הנוכחות שלהם באולם מדגישה שהאירוע לא נשאר בתוך מסגרת משפטית בלבד, אלא נוגע לשאלת ההגנה על זכויות ולדרך שבה המדינה מתמודדת עם מצב שבו השירות המובטח לא תמיד ניתן בפועל.
