העתירה נדחתה - אסירי הפת"ח ישוחררו מחר
מאמציו של ארגון "אלמגור" המייצג את נפגעי הטרור, למנוע ברגע האחרון את שחרורם של 256 אסירי הפת"ח מחר בבוקר, לא נשא פרי. בג"ץ דחה הערב את העתירה שהגיש הארגון נגד כוונת הממשלה לשחרר מחר את האסירים הפלשתינים, למרות טיעוני אלמגור שלפיהם לא ניתן מספיק זמן כדי לבחון את רשימת האסירים. העתירה נדחתה ברוב דעות של השופטים אליעזר ריבלין וסלים ג'ובראן, ומנגד סבר השופט אליקים רובינשטיין כי היה ראוי לבדוק יותר לעומק את רשימת האסירים.
"לא מצאנו עילה להתערב בהחלטה", נימקו שופטי העליון את החלטתם. "במקרה זה, כמו במקרים קודמים ודומים, בהם החליטה הממשלה על שחרור אסירים טרם השלמת ריצוי עונשם, מדובר בהחלטה מדינית הנתונה לסמכות הממשלה, אשר פועלת במסגרת האחריות המוטלת עליה ומגבשת את עמדתה על פי מכלול השיקולים הביטחוניים והמדיניים הכרוכים בכך" עוד הדגיש השופט ריבלין כי "החשש מפני הסיכון הכרוך בשחרור האסירים נבחן על-ידי ועדה בין משרדית, שעמדה על עניינו של כל אסיר המיועד לשחרור".
השופט רובינשטיין, מאידך, מתח ביקורת על הפרקליטות. "בכל הכבוד למאמץ בלוח זמנים קצר שעשתה פרקליטות המדינה, לא קיבלנו את מלוא ההסברים הנחוצים בנושא רגיש זה, כדי לבדוק את הטעון בדיקה". רובינשטיין ציין כי עיין באינטרנט ברשימת המועמדים לשחרור וראה כי חלק ניכר מהם הורשע בעבירות קשות וחמורות. "אין המדובר ב'עסקנים' גרידא או במי שנדונו על עישון בקולנוע", ציין ואף מתח ביקורת על המדינה שלא סיפקה נתונים באשר למספר האסירים ששוחרר בעבר לאחר ריצוי העונש ושבו לסורם.
"איננו יודעים מה הוצג לפני הממשלה במדויק, איננו יודעים מה היתה עמדת ראש השב"כ", תהה רובינשטיין והוסיף כי לדעתו מרווח הזמן שניתן לציבור לערער על החלטות שפורסמו רק לפני יומיים, פשוט אינו מספיק. "הגיעה עת להרהר בסד 48 השעות לעתירות", אמר. "ככל שנוקפים הימים, דומני כי הזמן העומד לרשותם של בני הציבור המעוניינים להשיג על ההחלטה, בנסיבות של רשימות גדולות, אינו מספיק בגדרי השכל הישר". אך רובינשטיין נשאר בדעת המיעוט ובכך אפשר בג"ץ את שחרור האסירים מחר.
החלטת בג"ץ ניתנה בעקבות העתירה שהגיש ארגון אלמגור המייצג נפגעי טרור, בדרישה לדחות את שחרורם של 256 אסירי הפת"ח שתוכנן להתבצע מחר. במהלך הדיון בבג"ץ טענו נציגי אלמגור כי "אין חוק כזה, ולממשלה אין דריסת רגל בכל מה שקשור לאסירים שהורשעו. מה שהרשות השופטת גוזרת - הממשלה לא יכולה לשנות. העניין פה הוא משפטי נטו".
לדברי עו"ד נפתלי ורצברגר, המייצג את ארגון אלמגור בבג"ץ, מדובר במחווה מדינית שאין לה מקום לאור החלטת בית המשפט בעבר לשפוט את האסירים הללו. "אנו טוענים שהשימוש באסירים שנשפטו בבית המשפט ונכלאו – זה לא שימוש לגיטימי", אמר היום במהלך הדיון. "הרעיון שאסירים בגלל שהם שייכים לפת"ח, זוכים למחירי סוף עונה כאלה – זה יותר מדי".
ורצברגר הוסיף כי "אם בעבר מדובר היה על שחרורים שהם כתוצאה ממשא ומתן מדיני שיצר את לוח הזמנים, במקרה שלנו אין זה. כל מה שיש כאן זו מחווה חד-צדדית שממשלת ישראל מבקשת לבצע. כאשר יש מחווה מהסוג הזה, אז לוח הזמנים צריך להיות כזה שמאפשר ביקורת ציבורית, משפטית אפקטיבית".
עורך הדין התייחס לעובדה שרשימת האסירים המועמדים לשחרור, פורסמה על-ידי שירות בתי הסוהר, רק כ-48 שעות לפני מועד השחרור. בארגון אלמגור החלו, מאז פורסמה הרשימה, לעבור על שם שם, אולם בעתירה שהוגשה טענו כי הזמן הקצר לא מאפשר להם לעבור באופן יסודי על כל שם ודרשו מבג"ץ להוציא צו ביניים שיעכב את השחרור.
מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.
טקס מסירת אור איתן לצה"ל, צילום: אגף דוברות וקשרי ציבור במשרד הביטחוןאור איתן נכנסת לשירות: צה"ל קיבל לראשונה מערכת לייזר מבצעית ליירוט איומים אוויריים
מערכת "אור איתן" פותחה במפא"ת במשרד הביטחון, בהובלת רפאל ובשיתוף אלביט, וצפויה להשתלב במערך ההגנה הרב-שכבתי של צה"ל
אחרי שנים של פיתוח, ניסויים והתאמות מבצעיות, צה"ל מקבל לידיו לראשונה מערכת לייזר מבצעית ליירוט איומים אוויריים. משרד הביטחון וחברת רפאל מסרו הבוקר את מערכת "אור איתן" (Iron Beam) הראשונה, בטקס רשמי שנערך במתקן רפאל, במעמד שר הביטחון ישראל כ"ץ ובכירי
מערכת הביטחון. במערכת רואים במהלך צעד נוסף בבניית שכבת הגנה משלימה, שמיועדת להתמודד עם איומים זולים ורבים במספר, ובעיקר לשנות את משוואת העלות של ההגנה האווירית.
במשרד הביטחון מדגישים כי "אור איתן" תשתלב בחיל האוויר כחלק מהמערך הרב-שכבתי, לצד כיפת
ברזל, קלע דוד וחץ. בשלב זה, המערכת מיועדת בעיקר להתמודדות עם רקטות קצרות טווח, פצמ"רים וכלי טיס בלתי מאוישים, איומים שמאפיינים את הזירות הקרובות לישראל. לא מדובר עדיין במענה לטילים בליסטיים ארוכי טווח, אך במערכת הביטחון מבהירים כי הפיתוח לא נעצר כאן, וכבר
מתבצעת עבודה על יכולות מתקדמות נוספות.
המערכת עברה סדרת ניסויים נרחבת והוכיחה יכולת יירוט בפועל של מגוון איומים. הניסויים כללו תרחישים מבצעיים שונים, והם היוו תנאי מרכזי לפני ההחלטה להעביר את המערכת לשימוש מבצעי בצה"ל.
יירוט בעלות שולית נמוכה
אחד האלמנטים המרכזיים שמבדילים את "אור איתן" ממערכות יירוט קודמות הוא ההיבט הכלכלי. בניגוד למיירטים מבוססי טילים, שבהם כל יירוט כרוך בעלות גבוהה, מערכת הלייזר פועלת בעלות שולית נמוכה במיוחד לכל הפעלה. במשרד הביטחון מציינים כי השילוב בין
מקור לייזר מתקדם למכוון אלקטרו־אופטי ייעודי מאפשר דיוק גבוה, טווח פעולה משופר ויעילות מבצעית, בלי תלות במלאי מיירטים יקרים.
- חברת DSIT רוצה להנפיק בבורסה בת"א; רפאל היא המחזיקה הגדולה
- 10 החברות הביטחוניות הגדולות בעולם, ובאיזה מקום החברות הישראליות?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשמעות היא לא רק שיפור ביכולת ההגנה, אלא גם שינוי באופן שבו ניתן להתמודד עם מתקפות רוויות, שבהן נדרש מספר גדול של יירוטים
בזמן קצר. עבור מערכת הביטחון, מדובר בכלי שמרחיב את סל האפשרויות, גם מבצעית וגם תקציבית, ומוסיף שכבה נוספת לאסטרטגיית ההגנה האווירית של ישראל.
