Web 2.0 לאן?

כנס דפוס-אינטרנט-קהילה משמש עילה ליונתן קורפל להשמיע דעתו בנושא
יונתן קורפל |

כנס דפוס-אינטרנט-קהילה שנערך באחרונה בתל אביב, שימש במה נוספת להתנצחות המתלהטת לגבי עתידו השנוי במחלוקת של ה-Web 2.0. הוויכוח האמיתי התנהל בעצם בין שני מרצים שכלל לא נכללו באותה קבוצת דיון והופיעו בשני חלקים שונים של היום.

את הצד האחד הציג בקיצוניות דב אלפון, העורך הראשי של הוצאת כנרת, זמורה-ביתן, דביר ומחלוצי האינטרנט בישראל ("קפטן אינטרנט"). הוא תקף את התופעה המכונה Web 2.0 מכל היבט אפשרי. בין היתר ציין, כי הוא מאוכזב מהתוכן הנופל מה"דור הראשון", שהיה לדעתו יותר טוב, יותר מעניין ויותר תוסס. כעת, לדבריו, חוגגות כל התופעות השליליות, כגון תכנים ירודים, מילים נבובות, העתקות של יצירות מוגנות, עברות בחסות האנונימיות. מזווית הראיה שלו, זוהי בעצם מכירה של אריזות זוהרות שלא תמיד מכילות דבר.

כבכל אופנה, גם פה ההתייחסות איננה רציונאלית. "די שיצרן תוכנה יכתוב שהיא תואמת Web 2.0 בכדי שהיא תימכר במחיר גבוה ב-20%", אמר. משרד פרסום שמשמש כ"ריטיינר", מעלה בארץ תעריפיו בעוד כמה אלפי שקלים לחודש אם הוא מוסיף לרשימת השירותים המסופקים ללקוח גם תמיכה בתווית האמורה, הוסיף. למרות כל אלה, אלפון אופטימי. התופעה שכה הדגיש דעתו השלילית לגביה, צפויה להיעלם, כך אמר. אם לא די בהכרזה כה חדה, הרי שהוא גם מבטיח שהדבר יקרה מיד - בטווח של עד שנה. ואיך הוא יודע? כאשר חברה שממותגת בתחום האמור שווה, למשל, כבר יותר מיצרנית המטוסים בואינג, הסביר. ב"זנב הארוך" של Web 2.0 ספר עולה 15 שקלים והמרווח של המוציא לאור הנו שקל בודד. בקיצור, אמר, אין רציונל כלכלי. אפילו על עצם תופעת השיתופיות קרא המרצה תגר. על פי הממצאים שהציג, רק 0.16% מהגולשים ב-YouTube העלו וידיאו משלהם ורק 0.2% מגולשי Flix העלו תמונות. היכן אם כן המעורבות הגדולה, שאל.

מהצד השני של המתרס ניצב פרופ' שיזף מיכאלי, יו"ר המרכז לחקר חברת המידע באוניברסיטת חיפה. במידה לא פחותה של להיטות הוא הציג דעה הפוכה. הוא אף עשה שימוש באותם נתונים עצמם, רק פירש אותם אחרת. לגבי נתוני המעורבות הנ"ל, לדעתו יש להסתכל על המגמה, וזו ברורה כשמש. הנתונים כפי שהובאו על ידי קודמו, אמר, מתייחסים לשנת 2007 והם מגלמים גידול של 668% לעומת השנה הקודמת, עם המשמעות הברורה המשתמעת מהכוון המסתמן. את הנבואה הקשה של היעלמות התופעה בטווח כה קצר הוא השווה להתערבותו של אחד ממציאי רשת האינטרנט שקבע ואף התערב, כי הרשת כולה תקרוס בשנת 1996. "נכון שב'זנב הארוך' יש הרבה רעש וזבל, אבל זוהי בדיוק ההזדמנות למעורבות הקהילה, היא זו שתסנן את התכנים. יש הסדרים חדשים והקהילה קובעת אותם. אנחנו נמצאים בעידן שתופעות השיתוף שבבסיסו רק ילכו ויתחזקו", אמר.

אני אוהב את העמדת הדברים הברורה של שני הצדדים. כך, אפשר להבין מה היא טענתו של כל צד ובחלוף הזמן גם לבחון את יכולת הניתוח שלו. איש מהם לא חיפש מקלט בניסוחים מעורפלים הנעשים כיום יותר מידי מקובלים. אם בוחנים את הדברים לעומקם, הרי שלדעת אלפון, Web 3.0 ה"מוחשי", הוא הפתרון והוא שיחליף את האופנה החולפת הקלוקלת הנוכחית. פרופ' מיכאלי סבור כנראה שהתופעה הבסיסית תתעצם ותפרוץ ובאשר למודלים הכלכליים, הם יכולים להשתנות מפעם לפעם. זוהי גם דעתי שלי. אשר על כן, אני סבור שהנבואה על ההסתלקות הקרובה של ה-Web2.0 מאתנו לא תתממש, זאת למרות שאני מסכים עם ההערכה שבועת האינטרנט הכלכלית תתפוצץ שוב. אין זה קשור לתופעת השיתוף ושירותי החינם - זו כבר בעיה של הערכת יתר למודלים עסקיים

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןגרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאלין

יותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים

5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?  

רן קידר |
נושאים בכתבה מיליונרים הייטק

בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר. 

לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים. 

שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק

שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.

לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.

שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.

גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןגרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאלין

יותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים

5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?  

רן קידר |
נושאים בכתבה מיליונרים הייטק

בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר. 

לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים. 

שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק

שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.

לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.

שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.