כישלונות בפרויקטי מיחשוב מזעזעים את בריטניה
כישלונות צורבים בפרויקטי מיחשוב קולוסאליים בבריטניה, צוברים תהודה רועמת והופכים לנושא פוליטי משמעותי. לשיא חדש הגיעו הדברים בימים האחרונים, עת התברר כי עובדי ציבור נצטוו להשמיד דו"חות בעייתיים אודות המצב בפרויקטים של תעודת הזהות החכמה ומיחשוב מערכת הבריאות, בממלכה המאוחדת. הדו"חות במקור נועדו לבחון ההתקדמות בפרויקטים האמורים ולהעריך את סיכויי ההצלחה שלהם.
לפני כחודש הורה בית המשפט, בשם חופש המידע, לחשוף מסמכים אלה שהכינו מומחים עצמאיים. כלולים בהם פרטים אודות מצבן העגום של שתי המערכות הללו שהפכו לסלע מחלוקת. אולם, המקבילה הבריטית של יחידת החשב הכללי, הגישה ערעור לבית המשפט העליון ובה בעת הורתה על השמדת מסמכים. כל זאת על פי טענת העיתונות הבריטית ובראשה הטלגרף. חברי אופוזיציה בפרלמנט טוענים כי על שר האוצר הבריטי גורדון בראון, להתפטר אם מידת מעורבותו אכן משמעותית.
המערכת האחת לה מייחסים כשלון צורב היא זו של תעודת הזהות הממוחשבת. הביקורת נגד הפרויקט גאתה עת הצטרפה למבקרים סטלה רימינגטון, מי שניהלה עד לפני למעלה מעשר שנים את MI-5, השירות החשאי הבריטי, הזכור לטובה מסרטי ג'יימס בונד. רימינגטון קבעה, כי למערכת הכרטיסים המתוכננת לא תהיה שום תועלת במלחמה בטרור והרי זו הייתה ההנמקה המרכזית למערכת האמורה. שר הפנים הבריטי העריך בזמנו כי ההשקעה בנושא זה תהיה 5.8 מיליארד ליש"ט. מבקרים קיצוניים של הרעיון טוענים כי בפועל העלויות עלולות להגיע לכדי 40 מיליארד ליש"ט.
האחרת, עוסקת במיחשוב הכולל של מערכת הבריאות הלאומית. שם מדובר בתקציב של 12.4 מיליארד ליש"ט. בתוך הדיון הציבורי בנושא, התבלטה לה השבוע תבוסתה של שרת הבריאות פטרישיה הוויט. היא אולצה לנטוש את המערכת הספציפית להשמת רופאים בראשית דרכם. אחרי חודשים של כאוס גדל והולך הודיעה השרה כי בסבב הקרוב של חיפוש מקומות עבודה, לרופאים שסיימו לימודיהם, לא תהיה חובה להשתמש במערכת הממוחשבת שכבר העלתה אות קלון על ראשה. ההודעה יצאה בעקבות מחאות מהדהדות של גורמים במערך הרפואה ומיד אחרי שנוגעים בדבר פנו לבית המשפט. ישנם משקיפים הטוענים כי מצב המיחשוב באחריות המיניסטריון בכלל והמקרה הפרטי של מערכת ההשמה פוגעים קשות בעתידה הפוליטי של הגברת, שהולך ומחמיר.
ידועה לכולנו העובדה שגם בארצות הגויים לא כל מטרה מוצהרת בתחום טכנולוגית המידע אכן מושגת. יש שם כישלונות לא מבוטלים, כפי שכבר טרחנו, לא פעם, להדגיש. יחד עם זאת כנראה שמצבם, כמשלמי מיסים, פחות גרוע. מחדלים טכניים במערכות ממוחשבות שם, הם נושא שמגיע עד הדרג הפוליטי הבכיר. אזרחים ובתי משפט סבורים כי אך טבעי הדבר שכל אחד יוכל לעיין בדו"חות מקצועיים על מצבן של מערכות שכאלה. לכישלונות יש גם אחראים ולפחות באופן תיאורטי יכול שר לאבד מקומו בשל מערכת ממוחשבת מבישה שנוצרה תחת אחריותו המיניסטריאלית. בציבוריות הישראלית אנחנו עדיין רחוקים מכך. או אם תרצו: מסתבר שהדשא אצל השכנים הוא לא בהכרח ירוק. יחד עם זאת, לדעתי, במקרה הנדון הדשא אצלנו צהוב עוד יותר.
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןיותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים
5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?
בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר.
לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם
לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים.
שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק
שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.
לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.
- מעל אלף מיליונרים חדשים ביום - האמריקאים התעשרו ב-2024
- UBS: "צופים 45,000 מיליונרים בישראל עד 2029"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןיותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים
5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?
בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר.
לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם
לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים.
שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק
שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.
לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.
- מעל אלף מיליונרים חדשים ביום - האמריקאים התעשרו ב-2024
- UBS: "צופים 45,000 מיליונרים בישראל עד 2029"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.
