ממשל (לא כל כך) זמין

סיפור שתחילתו בטיסה מאילת ואחריתו במחשבות נוגות על ממשל שזמין באמת
יונתן קורפל |

בשבוע האחרון הודיעו האחראים לנושא ממשל זמין בארץ, כי הם שוקדים על קידום המהלכים הבאים בנושא. האזרח, לדבריהם, ישפיע ישירות על מקבלי ההחלטות בממשל באמצעות קשר האינטרנט. תגובתי הייתה חיוך ציני.

מעשה שהיה, כך היה: באחד הלילות, לפני למעלה מחודשיים, שבתי בטיסה מאילת. בעודנו מנמיכים לקראת נחיתה, שב המטוס ונסק. האורות בשדה דב כבו. אחרי חצי שעה ומעלה של טיסה בגובה נמוך בשמי תל אביב, הונחתנו בנתב"ג, על כל אי הנעימות שהייתה כרוכה בכך. לתומי, חשבתי כי מדובר בשערורייה. הכשל כפול: שדה תעופה פעיל מאבד את תאורתו ומערכות הגיבוי שלו אינן ממלאות את ייעודן ועוד לחשוב שמדובר בשדה שהוא גם צבאי.

עם שובי הביתה, נכנסתי לאתר האינטרנט של משרד התחבורה. כאזרח מן השורה, רציתי לוודא שמה שנראה לי כמחדל יגיע לידיעת הדרג הממונה. כתבתי דוא"ל לאחראי על פניות הציבור בלשכת שר התחבורה ולא נעניתי כלל. כעבור כשבוע שלחתי מסר נוסף, שוב ללא כל תגובה. פניתי אז בדוא"ל אל דוברת המשרד. נעניתי מיד ואפילו בנימוס. הציעו לי לפנות אל רשות שדות התעופה, ולשוב אליהם אם התשובה לא תהיה מספקת. העבירו שוב את המסר לממונה על הפניות בלשכה. פניתי באמצעות אתר האינטרנט אל הרשות האמורה ונעניתי מיד, אולם תוכנה של התשובה שכנע אותי כי כדי שבעתיד לא יקרו מקרים שכאלה (או אף חמורים יותר), המידע חייב להגיע למשרד הממונה. חזרתי אל הדוברת היעילה והיא בקשה אותי לפנות בטלפון אל לשכת השר. הטיפול טרם הניב תשובה, אך בינתיים כבר הספיקו להבהיר לי חד משמעית כי את התשובה, לכשתגיע, אוכל לקבל רק בדואר הפיסי ולא במקבילו האלקטרוני. בנפרד, נאמר לי שהעובדה שפניתי באמצעות האינטרנט ולא בטלפון או בכתב - גרמה לעיכוב.

בבעיות דומות נתקלתי במקביל בכמה רשויות אחרות. כאשר הכנתי כתבה על רשם מאגרי המידע במשרד המשפטים, פניתי אל כתובת הדוא"ל שלו ולא נעניתי. פניה שנייה לא הועילה אף היא. פניתי אז ללשכת השר אולם המסר האלקטרוני חזר עם הודעה כי לא הגיע ליעדו. ניסיונות אחדים שכנעו אותי כי אף שכתובת הלשכה מופיעה באתר לא ניתן באמת להעביר אליה מסר. הממונה על רשם המאגרים הנו מנהל הרשות למשפט, טכנולוגיה ומידע אולם דווקא כתובת הדוא"ל שלו איננה מופיעה באתר, למרות התואר המחייב כל כך. גם כתובת הדוא"ל של משרד הדובר איננה מופיעה באתר אולם הצלחתי לאתר את מספר הפקס שלהם וכך נפתרו בסופו של דבר בעיותיי.

בביטוח לאומי ניסיתי לברר מידע שהיה נחוץ לי אישית. לשני מכתבים אלקטרוניים שלי לא ענו. לשלישי, שהיה בו רמז לחוסר שביעות רצון, קיבלתי תשובה. הייתה לי גם תקרית שלא תאומן ברכבת ישראל, שקנתה לעצמה כבר מוניטין לא מזהיר בכל הקשור לשירות הציבור. פניתי באמצעות אתר האינטרנט אל הממונה על פניות בציבור וניהלתי אתו התכתבות. לכל פניה שלי קיבלתי מענה מהיר המאשר את עצם קבלת הדוא"ל. מאידך, התשובות לגופו של עניין התעכבו מעבר לסביר ועד לחודש ימים. גם התכנים היו לעניות דעתי לא רציניים, אבל זה כבר סיפור בפני עצמו. עם התשובות של רכבת ישראל, שנראו לי כחלק המחדל, פניתי אל הממונה על פניות הציבור במשרד מבקר המדינה, כמובן באמצעות רשת האינטרנט. שבוע חלף ללא כל תגובה לפני שהחלטתי לפנות אליו שנית. כשלא נעניתי גם הפעם, פניתי אל הכתובת של מנהל האתר. בחלוף מעל שבוע נוסף פניתי בפעם הרביעית, והפעם ישירות לכתובת הפניות של מבקר המדינה עצמו. טרם נעניתי ואין לי לכן כלל בטחון שהדוא"ל ששלחתי אכן מטופל.

כל המקרים האמורים התרחשו במהלך עניינים שוטף ולא במסגרת תחקיר או בדיקה. אין הם מהווים מדגם מייצג בהיבט שיטות המחקר. יש בהם מאידך, כדי להסביר מדוע לדעתי לפני שפונים לחזונות עתידניים, כדאי שהאחראים יביאו לכך שמערכת הדוא"ל תתפקד כהלכה.

באסטוניה, למשל, היכן שיותר משני שליש מהאוכלוסייה מחוברת לפס הרחב, מעל 80% מהחזרי המס נעשים באמצעות האינטרנט. רוב התושבים משלמים את רוב חשבונותיהם באמצעות הרשת והשנה גם נפתחה האופציה להצביע לפרלמנט בדרך זו. במדינה שכזאת יש מקום לדבר על עליית מדרגה לקשר ישיר של האזרח עם מקבלי ההחלטות. אצלנו, חשוב בינתיים למסד את הדברים הבסיסיים, כמו מענה לפניה בדוא"ל. אין מדובר כאן בכשלים טכנולוגיים, גם לא בהשקעות כלכליות. קצת הקפדה, מספר נהלים, מעט רצון טוב וקורטוב של הבנה יביאו את השינוי. אחר כך יהיה טעם לדבר על החזון הבא.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןגרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאלין

יותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים

5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?  

רן קידר |
נושאים בכתבה מיליונרים הייטק

בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר. 

לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים. 

שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק

שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.

לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.

שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.

גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןגרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאלין

יותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים

5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?  

רן קידר |
נושאים בכתבה מיליונרים הייטק

בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר. 

לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים. 

שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק

שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.

לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.

שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.