ניהול מחזור חיי המוצר - איך עושים זאת נכון?

אחד מהכללים לתכנון מוצלח של מוצר הוא הקפדה על 2 עקרונות: עבודת צוות ובקרה מתמדת; ניהול נכון ויעיל של מחזור חיי המוצר יוביל לקיצור זמן לשוק, שיפור איכות המוצר, הוזלת עלויות הדגמים ועוד
שמעון רייניש |

מחזור חיי מוצר הנה שיטה לניהול חיי המוצר משלב הרעיון ועד מותו של המוצר בסוף תקופת השימוש. הגישה התפתחה למוצרים תעשייתיים, אך יכולה בקלות להתאים גם לשירותים או פרויקטים.

המוצר עובר גלגולים שונים בשלבים שונים, שלב הרעיון או זיהוי הצורך, הגיבוש הסופי של האפיון, הפיתוח, הוולידציה, הבדיקות, הייצור, ההתקנה, השירות וסילוק המוצר מאתר הלקוח או המדפים בסוף חייו.

כיום, נושא סוף חיי המוצר הופך להיות רלוונטי במיוחד לאור הדירקטיבות החדשות בנושא הזבל האלקטרוני. ניהול זה הנו חלק מארבע אבני הפינה של מערכת הניהול: ניהול הלקוחות - CRM; ניהול הספקים - SCM; ניהול המשאבים - ERP; והחוליה הנוספת, כאמור, ניהול מחזור חיי המוצר - PLC.

אחד מהכללים לתכנון מוצלח של מוצר הוא הקפדה על 2 עקרונות: עבודת צוות ובקרה מתמדת. עקרונות אלו ממומשים במתודולוגיה של PLC ומהווים אבן יסוד למימושה.

חברות המתבססות על תוצרים בעלי אופי הנדסי ייצורי החייבות בפעילות פיתוח, הנדסה וייצור, חייבות לנהל את מחזור החיים של מוצריהן. ניהול נכון ויעיל של מחזור חיי המוצר יוביל לקיצור זמן לשוק (TIME TO MARKET), שיפור איכות המוצר, הוזלת עלויות הדגמים, חסכון באמצעות שימוש בידע וניהולו, שימוש במסגרת ניהולית המובילה לאופטימיזציות, צמצום הבזבוז ויצירת מעגלי עבודה משולבים, ניהול מסגרות הנדסיות משולבות מושלמות המשולבות במערכות ניהול כלכליות ואפשרות לבצע ניהול סיכונים ברזולוציות נמוכות יחסית בגלל מבנה השיטה.

קיימת אפשרות להרחיב את השיטה מעבר לנושא של ניהול פעילויות הנדסיות ולשלב אותה במערך הניהול הכללי כולל ניהול החלטות, ניהול תקציבי, ניהול על פי התקדמות, ניהול רב שלבי ועוד.

נושא ניהול מוצר חדש (NPI) הנו חלק אינטגרטיבי של השיטה. כמו כן, אפשר לנהל באמצעותה פעילויות שיווקיות ואחרות.

מהי השיטה?

השיטה מבוססת על ניהול לפי שלבים תוך כדי שילוב דיסיפלינות רבות על מנת להגיע לתוצרים אופטימאליים בכל שלב ושלב תוך כדי הכנה מתמדת של השלבים הבאים.

המתודולוגיה מאפשרת בניית מסגרות ניהוליות לניהול משאבים, תוצרים, הגדרות עבודה ושילוב של צוותים מולטי-דיסיפלינרים, ואינה מוגבלת לסוג המוצר או למשל תוכנה או חומרה בלבד. אחת הדוגמאות לניצול חלקי של המתודולוגיה הנו "נוהל מפת"ח" של אגף החשב הכללי באוצר וכמובן שישנן דוגמאות נוספות מהארץ ומהעולם.

חברות רבות ביניהן יבמ, AGILE, DASSAULT ואחרות מציעות פלטפורמות ממוחשבות לניהול ותמיכה בפעילויות ה-PLC.

פעילות האיכות אשר משולבת במחזור חיי המוצר הנה אחת מאושיות הטכנולוגיה של אבטחת איכות הפורצת היום גבולות, ומאפשרת שימוש בטכנולוגיה זו בכל התחומים מהתחום הראשוני של תיכון וייצור תעשייתי ועד לתחומים כמו חינוך, שירותים פיננסיים ומוניציפאליים וכלה בשרותי בריאות.

לסיכום, החוכמה הגדולה בניהול חיי המוצר היא הגדרות וניהול המשאבים לפי השלבים השונים תוך שילוב כל הדיסיפלינות המקצועיות. בנוסף, יש לקבוע קריטריונים להצלחה ולמעבר לשלבים הבאים וקביעת הצוות המוביל בכל שלב.

כלים תומכים נוספים משולבים בעשייה, וביניהם אפשר להזכיר ניהול סיכונים, ניהול סקרים, בניית תוכניות עבודה, חישוב ובקרת עלויות, ניתוח חלופות, ניהול תיעוד ושינויים, ניהול תצורה, ממשקי אדם מכונה, אבטחת מידע, ניהול זמן, מדדים ועוד.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)
סיכום שנה

השנה של מנהלי הבנקים - הטוב, החלש, הפיננסי, והאם כל אחד יכול לנהל בנק?

הרווחיות במערכת נשארת גבוהה, האוצר מקדם מס רווחי יתר של 15%, ובחדרי ההנהלה הדגש עובר להתייעלות, שירות ודיגיטל; היתרונות והחסרונות של כל מנכ"ל

רונן קרסו |

השנה הבנקים בישראל מסיימים תקופה של רווחים גבוהים ופעילות מואצת כמעט בכל קו עסקי. בתוך התמונה הזו משרד האוצר מקדם מס רווחי יתר על הבנקים בשיעור של 15%, צעד שמגיע בזמן שהמערכת נהנית ממרווחים ומהיקפי פעילות שמחזקים מאוד את השורה התחתונה. המס מתוכנן לארבע שנים, וההערכה היא שהוא מכניס לקופת המדינה 1 עד 1.5 מיליארד שקל בכל אחת מהשנים הקרובות. מבחינת הבנקים זו תוספת עלות שמתרגמת להפחתה ברווח הנקי, בתקופה שבה התוצאות עצמן נראות חזקות ביחס לשנים קודמות. הבנקים יתגברו על "הקנס" הזה גם אם הוא יעבור, הם מרוויחים בקצב של 30 מיליארד שקל, השנה שני בנקים חצו את ה-100 מיליארד שקל - לאומי שמוביל ופועלים אחריו. כבר אמרו חכמים בהשקעות שחברה טובה יכולה להכיל מנהל לא מבריק. וורן באפט אמר שהוא מחפש חברות שכל אחד יכול לנהל אותן.

 בנקים זה עסק קשה מבחינת ניהול כוח אדם, רגולציה, פוליטיקה ארגונית, אבל המודל העסקי - פשוט מאוד. אמרו לנו בעבר כמה מנכ"לי בנקים שאכן זה ניהול צמוד, שוטף, הרבה מאוד מטלות ועניינים לארגן ולסדר בכל יום, אבל לא ניהול שדורש גאונות נדירה. היה אחד שחשב שאנחנו צוחקים איתו כששאלנו אותו מה הוא חושב על ההשקפה הזו  - הוא היה בטוח שהתוצאות של הבנק הן רק בזכותו. יש כאלה, והוא כבר שנים לא במערכת הבנקאית.

 בכל מקרה, אנחנו בנקודת זמן וחייבם לומר זאת שמי שבאמת אחראי על רווחי הנבקים הוא הנגיד, פרופ' אמיר ירון. בלחיצת כפתור הוא מעלה או מוריד את ההון המרותק ומשפיע על הרווחים, בשיחת מייל הוא מחייב ריבית נמוכה על העו"ש ומקטין את הרווחים דרמטית.  בנקים מרוויחים בהתאם לטווח ידוע וברור, ולראייה - הם מאוד קרובים ביכולת ייצור התשואה על ההון מהפעילות הבנקאית. ועדיין - מבין כל הבנקים, יש טובים וטובים פחות. מי הטוב ביותר? מנהל סניף גדול מאוד של בנק אחר אמר לנו - "הוא מצליח בגלל שהוא לא בנקאי, הוא חושב אחרת". הוא התכוון לחנן פרידמן שהצליח בשנים האחרונות וגם בשנה החולפת להוביל את לאומי לפסגה ולהישאר שם. הוא ידע לזהות בקורונה את ההזדמנות הנוחה להתייעל, הוא ידע לכוון להייטק, והוא מצליח לייצר רווחים גם מסביב, לרבות מהשקעות ריאליות של הבנק דרך לאומי פרטנרס. 

באופן יחסי, דיסקונט מאחור, אבי לוי עוד לא מצליח לחלץ לגמרי את העגלה התקועה, אבל היא מתחילה לזוז נכון. כל האחרים איכשהו במרכז, כשבכלל - ההבדלים בין כולם קטנים יחסית. מי שהיום חלש יכול שנה הבאה לזנק וההיפך. 


בלי גרעין שליטה, עם תקרות שכר ועם פחות רעש מסביב

מבין חמשת הבנקים הגדולים, שלושה פועלים בלי גרעין שליטה. כולם כפופים למגבלות שכר על הנהלות בכירות, אבל בפועל מנכ"ל אחד מציג עלות שכר גבוהה יותר מהשאר, בעיקר בגלל האופן שבו מחושבת התקרה בפועל. ומכאן זה ממשיך לעוד מאפיינים משותפים שמגדירים את שכבת ההנהלה בבנקים הגדולים השנה.

חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)
סיכום שנה

השנה של מנהלי הבנקים - הטוב, החלש, הפיננסי, והאם כל אחד יכול לנהל בנק?

הרווחיות במערכת נשארת גבוהה, האוצר מקדם מס רווחי יתר של 15%, ובחדרי ההנהלה הדגש עובר להתייעלות, שירות ודיגיטל; היתרונות והחסרונות של כל מנכ"ל

רונן קרסו |

השנה הבנקים בישראל מסיימים תקופה של רווחים גבוהים ופעילות מואצת כמעט בכל קו עסקי. בתוך התמונה הזו משרד האוצר מקדם מס רווחי יתר על הבנקים בשיעור של 15%, צעד שמגיע בזמן שהמערכת נהנית ממרווחים ומהיקפי פעילות שמחזקים מאוד את השורה התחתונה. המס מתוכנן לארבע שנים, וההערכה היא שהוא מכניס לקופת המדינה 1 עד 1.5 מיליארד שקל בכל אחת מהשנים הקרובות. מבחינת הבנקים זו תוספת עלות שמתרגמת להפחתה ברווח הנקי, בתקופה שבה התוצאות עצמן נראות חזקות ביחס לשנים קודמות. הבנקים יתגברו על "הקנס" הזה גם אם הוא יעבור, הם מרוויחים בקצב של 30 מיליארד שקל, השנה שני בנקים חצו את ה-100 מיליארד שקל - לאומי שמוביל ופועלים אחריו. כבר אמרו חכמים בהשקעות שחברה טובה יכולה להכיל מנהל לא מבריק. וורן באפט אמר שהוא מחפש חברות שכל אחד יכול לנהל אותן.

 בנקים זה עסק קשה מבחינת ניהול כוח אדם, רגולציה, פוליטיקה ארגונית, אבל המודל העסקי - פשוט מאוד. אמרו לנו בעבר כמה מנכ"לי בנקים שאכן זה ניהול צמוד, שוטף, הרבה מאוד מטלות ועניינים לארגן ולסדר בכל יום, אבל לא ניהול שדורש גאונות נדירה. היה אחד שחשב שאנחנו צוחקים איתו כששאלנו אותו מה הוא חושב על ההשקפה הזו  - הוא היה בטוח שהתוצאות של הבנק הן רק בזכותו. יש כאלה, והוא כבר שנים לא במערכת הבנקאית.

 בכל מקרה, אנחנו בנקודת זמן וחייבם לומר זאת שמי שבאמת אחראי על רווחי הנבקים הוא הנגיד, פרופ' אמיר ירון. בלחיצת כפתור הוא מעלה או מוריד את ההון המרותק ומשפיע על הרווחים, בשיחת מייל הוא מחייב ריבית נמוכה על העו"ש ומקטין את הרווחים דרמטית.  בנקים מרוויחים בהתאם לטווח ידוע וברור, ולראייה - הם מאוד קרובים ביכולת ייצור התשואה על ההון מהפעילות הבנקאית. ועדיין - מבין כל הבנקים, יש טובים וטובים פחות. מי הטוב ביותר? מנהל סניף גדול מאוד של בנק אחר אמר לנו - "הוא מצליח בגלל שהוא לא בנקאי, הוא חושב אחרת". הוא התכוון לחנן פרידמן שהצליח בשנים האחרונות וגם בשנה החולפת להוביל את לאומי לפסגה ולהישאר שם. הוא ידע לזהות בקורונה את ההזדמנות הנוחה להתייעל, הוא ידע לכוון להייטק, והוא מצליח לייצר רווחים גם מסביב, לרבות מהשקעות ריאליות של הבנק דרך לאומי פרטנרס. 

באופן יחסי, דיסקונט מאחור, אבי לוי עוד לא מצליח לחלץ לגמרי את העגלה התקועה, אבל היא מתחילה לזוז נכון. כל האחרים איכשהו במרכז, כשבכלל - ההבדלים בין כולם קטנים יחסית. מי שהיום חלש יכול שנה הבאה לזנק וההיפך. 


בלי גרעין שליטה, עם תקרות שכר ועם פחות רעש מסביב

מבין חמשת הבנקים הגדולים, שלושה פועלים בלי גרעין שליטה. כולם כפופים למגבלות שכר על הנהלות בכירות, אבל בפועל מנכ"ל אחד מציג עלות שכר גבוהה יותר מהשאר, בעיקר בגלל האופן שבו מחושבת התקרה בפועל. ומכאן זה ממשיך לעוד מאפיינים משותפים שמגדירים את שכבת ההנהלה בבנקים הגדולים השנה.