ניהול מחזור חיי המוצר - איך עושים זאת נכון?
מחזור חיי מוצר הנה שיטה לניהול חיי המוצר משלב הרעיון ועד מותו של המוצר בסוף תקופת השימוש. הגישה התפתחה למוצרים תעשייתיים, אך יכולה בקלות להתאים גם לשירותים או פרויקטים.
המוצר עובר גלגולים שונים בשלבים שונים, שלב הרעיון או זיהוי הצורך, הגיבוש הסופי של האפיון, הפיתוח, הוולידציה, הבדיקות, הייצור, ההתקנה, השירות וסילוק המוצר מאתר הלקוח או המדפים בסוף חייו.
כיום, נושא סוף חיי המוצר הופך להיות רלוונטי במיוחד לאור הדירקטיבות החדשות בנושא הזבל האלקטרוני. ניהול זה הנו חלק מארבע אבני הפינה של מערכת הניהול: ניהול הלקוחות - CRM; ניהול הספקים - SCM; ניהול המשאבים - ERP; והחוליה הנוספת, כאמור, ניהול מחזור חיי המוצר - PLC.
אחד מהכללים לתכנון מוצלח של מוצר הוא הקפדה על 2 עקרונות: עבודת צוות ובקרה מתמדת. עקרונות אלו ממומשים במתודולוגיה של PLC ומהווים אבן יסוד למימושה.
חברות המתבססות על תוצרים בעלי אופי הנדסי ייצורי החייבות בפעילות פיתוח, הנדסה וייצור, חייבות לנהל את מחזור החיים של מוצריהן. ניהול נכון ויעיל של מחזור חיי המוצר יוביל לקיצור זמן לשוק (TIME TO MARKET), שיפור איכות המוצר, הוזלת עלויות הדגמים, חסכון באמצעות שימוש בידע וניהולו, שימוש במסגרת ניהולית המובילה לאופטימיזציות, צמצום הבזבוז ויצירת מעגלי עבודה משולבים, ניהול מסגרות הנדסיות משולבות מושלמות המשולבות במערכות ניהול כלכליות ואפשרות לבצע ניהול סיכונים ברזולוציות נמוכות יחסית בגלל מבנה השיטה.
קיימת אפשרות להרחיב את השיטה מעבר לנושא של ניהול פעילויות הנדסיות ולשלב אותה במערך הניהול הכללי כולל ניהול החלטות, ניהול תקציבי, ניהול על פי התקדמות, ניהול רב שלבי ועוד.
נושא ניהול מוצר חדש (NPI) הנו חלק אינטגרטיבי של השיטה. כמו כן, אפשר לנהל באמצעותה פעילויות שיווקיות ואחרות.
מהי השיטה?
השיטה מבוססת על ניהול לפי שלבים תוך כדי שילוב דיסיפלינות רבות על מנת להגיע לתוצרים אופטימאליים בכל שלב ושלב תוך כדי הכנה מתמדת של השלבים הבאים.
המתודולוגיה מאפשרת בניית מסגרות ניהוליות לניהול משאבים, תוצרים, הגדרות עבודה ושילוב של צוותים מולטי-דיסיפלינרים, ואינה מוגבלת לסוג המוצר או למשל תוכנה או חומרה בלבד. אחת הדוגמאות לניצול חלקי של המתודולוגיה הנו "נוהל מפת"ח" של אגף החשב הכללי באוצר וכמובן שישנן דוגמאות נוספות מהארץ ומהעולם.
חברות רבות ביניהן יבמ, AGILE, DASSAULT ואחרות מציעות פלטפורמות ממוחשבות לניהול ותמיכה בפעילויות ה-PLC.
פעילות האיכות אשר משולבת במחזור חיי המוצר הנה אחת מאושיות הטכנולוגיה של אבטחת איכות הפורצת היום גבולות, ומאפשרת שימוש בטכנולוגיה זו בכל התחומים מהתחום הראשוני של תיכון וייצור תעשייתי ועד לתחומים כמו חינוך, שירותים פיננסיים ומוניציפאליים וכלה בשרותי בריאות.
לסיכום, החוכמה הגדולה בניהול חיי המוצר היא הגדרות וניהול המשאבים לפי השלבים השונים תוך שילוב כל הדיסיפלינות המקצועיות. בנוסף, יש לקבוע קריטריונים להצלחה ולמעבר לשלבים הבאים וקביעת הצוות המוביל בכל שלב.
כלים תומכים נוספים משולבים בעשייה, וביניהם אפשר להזכיר ניהול סיכונים, ניהול סקרים, בניית תוכניות עבודה, חישוב ובקרת עלויות, ניתוח חלופות, ניהול תיעוד ושינויים, ניהול תצורה, ממשקי אדם מכונה, אבטחת מידע, ניהול זמן, מדדים ועוד.
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)הממשלה אישרה את תקציב המדינה לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל
תקרת הגרעון בשנת 2026 תהיה בשיעור של 3.9% מהתוצר
אושר בממשלה התקציב לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל. מדובר על גירעון של 3.9%, בהחלט סביר. התקציב, מסבירים באוצר, נועד להחזיר את הכלכלה הישראלית למסלול של צמיחה ואחריות בצד הוצאות הממשלה, לאחר שלוש שנים של תקציבי מלחמה בהן הכלכלה הישראלית תמכה את המערכה הבטחונית.
במסגרת התכנית הכלכלית תהיה הפתחה במס הכנסה בדרך של ריווח מדרגות המס. תקציב משרד הביטחון יגדל באופן משמעותי על מנת להבטיח את ביטחון אזרחי מדינת ישראל ואת יכולתו של צה"ל להתמודד עם האיומים הנשקפים, והוא יעמוד על סך 112 מליארד ש"ח. ערב המלחמה עמד תקציב הבטחון על 65 מליארד ש"ח.
השרים אישרו את הרפורמה בענף החלב שנועדה להתמודד עם המונופולים הגדולים השולטים בשוק החלב ולהביא להוזלת החלב והגבינות.
עוד מקצה התקציב תוספת משאבים משמעותית לשורת נושאים בעלי חשיבות ציבורית וכלכלית עליונה, ובהם הקצאה של למעלה מ-3 מיליארד ש"ח לתוכנית לקידום הבינה המלאכותית במשק והטמעתה במשרדי הממשלה, ונושאים רבים נוספים להרחבת ההשקעה בתשתיות והאצת הצמיחה במשק.
- לצאת מהמינוס אחת ולתמיד: המדריך המלא לבניית תקציב מנצח
- הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בין הרפורמות הנכללות במסגרת התכנית הכלכלית תקודם חבילת צעדים בתחום הפיננסי, החלת מס רכוש על קרקעות פרטיות פנויות שאינן חקלאיות, וכן חבילת תיקוני חקיקה להאצת פרוייקטים של תשתיות לאומיות.
מילואימניקים. קרדיט: Xהבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה
תקציב הביטחון משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה.
המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".
הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.
