ניהול מחזור חיי המוצר - איך עושים זאת נכון?
מחזור חיי מוצר הנה שיטה לניהול חיי המוצר משלב הרעיון ועד מותו של המוצר בסוף תקופת השימוש. הגישה התפתחה למוצרים תעשייתיים, אך יכולה בקלות להתאים גם לשירותים או פרויקטים.
המוצר עובר גלגולים שונים בשלבים שונים, שלב הרעיון או זיהוי הצורך, הגיבוש הסופי של האפיון, הפיתוח, הוולידציה, הבדיקות, הייצור, ההתקנה, השירות וסילוק המוצר מאתר הלקוח או המדפים בסוף חייו.
כיום, נושא סוף חיי המוצר הופך להיות רלוונטי במיוחד לאור הדירקטיבות החדשות בנושא הזבל האלקטרוני. ניהול זה הנו חלק מארבע אבני הפינה של מערכת הניהול: ניהול הלקוחות - CRM; ניהול הספקים - SCM; ניהול המשאבים - ERP; והחוליה הנוספת, כאמור, ניהול מחזור חיי המוצר - PLC.
אחד מהכללים לתכנון מוצלח של מוצר הוא הקפדה על 2 עקרונות: עבודת צוות ובקרה מתמדת. עקרונות אלו ממומשים במתודולוגיה של PLC ומהווים אבן יסוד למימושה.
חברות המתבססות על תוצרים בעלי אופי הנדסי ייצורי החייבות בפעילות פיתוח, הנדסה וייצור, חייבות לנהל את מחזור החיים של מוצריהן. ניהול נכון ויעיל של מחזור חיי המוצר יוביל לקיצור זמן לשוק (TIME TO MARKET), שיפור איכות המוצר, הוזלת עלויות הדגמים, חסכון באמצעות שימוש בידע וניהולו, שימוש במסגרת ניהולית המובילה לאופטימיזציות, צמצום הבזבוז ויצירת מעגלי עבודה משולבים, ניהול מסגרות הנדסיות משולבות מושלמות המשולבות במערכות ניהול כלכליות ואפשרות לבצע ניהול סיכונים ברזולוציות נמוכות יחסית בגלל מבנה השיטה.
קיימת אפשרות להרחיב את השיטה מעבר לנושא של ניהול פעילויות הנדסיות ולשלב אותה במערך הניהול הכללי כולל ניהול החלטות, ניהול תקציבי, ניהול על פי התקדמות, ניהול רב שלבי ועוד.
נושא ניהול מוצר חדש (NPI) הנו חלק אינטגרטיבי של השיטה. כמו כן, אפשר לנהל באמצעותה פעילויות שיווקיות ואחרות.
מהי השיטה?
השיטה מבוססת על ניהול לפי שלבים תוך כדי שילוב דיסיפלינות רבות על מנת להגיע לתוצרים אופטימאליים בכל שלב ושלב תוך כדי הכנה מתמדת של השלבים הבאים.
המתודולוגיה מאפשרת בניית מסגרות ניהוליות לניהול משאבים, תוצרים, הגדרות עבודה ושילוב של צוותים מולטי-דיסיפלינרים, ואינה מוגבלת לסוג המוצר או למשל תוכנה או חומרה בלבד. אחת הדוגמאות לניצול חלקי של המתודולוגיה הנו "נוהל מפת"ח" של אגף החשב הכללי באוצר וכמובן שישנן דוגמאות נוספות מהארץ ומהעולם.
חברות רבות ביניהן יבמ, AGILE, DASSAULT ואחרות מציעות פלטפורמות ממוחשבות לניהול ותמיכה בפעילויות ה-PLC.
פעילות האיכות אשר משולבת במחזור חיי המוצר הנה אחת מאושיות הטכנולוגיה של אבטחת איכות הפורצת היום גבולות, ומאפשרת שימוש בטכנולוגיה זו בכל התחומים מהתחום הראשוני של תיכון וייצור תעשייתי ועד לתחומים כמו חינוך, שירותים פיננסיים ומוניציפאליים וכלה בשרותי בריאות.
לסיכום, החוכמה הגדולה בניהול חיי המוצר היא הגדרות וניהול המשאבים לפי השלבים השונים תוך שילוב כל הדיסיפלינות המקצועיות. בנוסף, יש לקבוע קריטריונים להצלחה ולמעבר לשלבים הבאים וקביעת הצוות המוביל בכל שלב.
כלים תומכים נוספים משולבים בעשייה, וביניהם אפשר להזכיר ניהול סיכונים, ניהול סקרים, בניית תוכניות עבודה, חישוב ובקרת עלויות, ניתוח חלופות, ניהול תיעוד ושינויים, ניהול תצורה, ממשקי אדם מכונה, אבטחת מידע, ניהול זמן, מדדים ועוד.
פטריק דרהי (יוטיוב)התרגיל של פטריק דרהי - טייקון בישראל, פושט רגל בצרפת
העברת נכסים, להטוטים פיננסים, הסדר חוב, פשיטת רגל כלכלית וניצול של כספי אג"ח במיליארדים - דרהי שלא הכרתם
פטריק דרהי קבוצת אלטיס של פטריק דרהי בצרות - השווי הנכסי שלה מוערך בסכום שלילי. זה אומר שהנכסים שווים פחות מההתחייבויות. גירעון בהון הכלכלי, זו בעצם פשיטת רגל. אבל פשיטת רגל מתרחשת רק כשיש טריגר. כלומר, אם יש גירעון בהון, אבל החוב הוא לתשלום בעוד 3 שנים, אז לכאורה החברה יכולה לתפקד. יש לה עוד זמן להציל את עצמה.
זו סוגיה מורכבת והיא תלויה בחוקים בכל מדינה, אבל המצב הזה של גירעון בהון הכלכלי ויכולת לתפקד בזכות חובות לרוב מהציבור הוא כשל שוק שאנשי עסקים יכולים לנצל אותו לטובתם - הם נשארים בעמדת מפתח, הם גם מוכרים סיפור שאם הם לא יהיו החברה תקרוס כי הם מחזיקים בידע. במקרים רבים זה נכון והם באמ מנסים להציל את המצב במקביל לסוג של הסדר חוב. במקרים רבים אחרים הם מגיעים להסכמות עם קרנות גידור שמחזיקות בחוב שנסחר נמוך במטרה להשביח את הפעילות. יש מקרים שזה מצליח, יש מקרים שזה כישלון טוטאלי. אין הרבה מקרים שבתקופת "החסד" הזו, הבעלים זורק כסף.
הרי זה לא הכסף שלהם, זה הכסף של מחזיקי החוב, הם הנושים הראשונים של החברה. פטריק דרהי החזיק צעצוע בשם i24news - חברת חדשות שבשנתיים האחרונות גם הרחיבה מאוד את הפעילות בארץ בהשקעה של מאות מיליונים וכל זה על חשבון המשקיעים הצרפתים. דרהי רצה להיות טייקון תקשורת בארץ, אבל הוא פושט רגל בצרפת. זה לא מסתדר. אם אתה רוצה להשקיע כספים שסיכוי מאוד גבוה שהולכים לפח, תעשה את זה בכסף שלך, לא בכסף של מחזיקי אג"ח צרפתים. אם אתה רוצה תדמית נקייה בישראל כי אתה יהודי אוהב המדינה, תעשה זאת בכסף שלך - הצרפתים לא צריכים לשלם על זה.
אבל דרהי הצליח למשוך כמה שנים טובות, עד שהשבוע באופן פתאומי אלטיס החליטה לסגור-להעביר את הפעילות ההפסדית של i24news ולהישאר רק עם הפעילות באנגלית. דרהי אמר שהוא ייקח על עצמו את הפעילות בארץ, כשהפעילות תעבור תוכנית הבראה.
- פטריק דרהי פושט רגל בצרפת – וטייקון בישראל; איך זה מסתדר?
- דרהי מתכוון להיכנס לתקשורת הדתית; שת"פ עם "כיכר השבת" ו"סרוגים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
איזו חוסר הגינות. כשזה לא הכסף שלך, אתה מתפרע בבזבוזים, העיקר שתהיה טייקון תקשורת. כאשר זה הכסף שלך, אתה עושה תוכנית הבראה ורה ארגון. אבל יש פה עוד שאלה - למה בכלל להעביר את הפעילות לדרהי. למה אלטיס לא עושה מכרז ומוכרת לכל המרבה במחיר, אפילו כמה מיליונים בודדים? דרהי בעצם לוקח את הערוץ אחרי השקעה של מאות מיליונים בחינם. זה תרגיל בריבוע - גם גרמת לחברה פושטת רגל בבעלותך שיש לה כסף של אחרים (חובות ואג"ח) להשקיע כספים במקום שטוב לך ולא לחברה, וגם אחר כך קיבלת את זה כנראה באפס. כך לפחות על פי הידוע מהדיווחים.
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)"המס על הבנקים הוא מס על הציבור - והוא זה שישלם את המחיר"
בהמשך לכוונת שר האוצר סמוטריץ’ למסות את הבנקים, איגוד הבנקים מגיש את תגובתו לדו"ח עבודת צוות האוצר וטוען כי הדו"ח חסר השוואות לרווחיות בענפים אחרים, לא בחנו את ההשלכות הכלכליות, והמס צפוי לפגוע בציבור הרחב; מנכ"ל איגוד הבנקים, איתן מדמון "שר האוצר מבקש,
באמצעות המהלך הזה, לגבות מס נוסף, בדרך עקיפה ולכאורה מתוחכמת מהציבור"
ברקע הכוונה של שר האוצר בצלאל סמוטריץ’ להטיל מס מיוחד נוסף על הבנקים, איגוד הבנקים מגיש את עמדתו לדו"ח עבודת הצוות שבחן את המהלך. לטענת האיגוד, הדו"ח שאמור היה לשמש בסיס מקצועי להחלטה, לוקה בחוסרים מהותיים, מדלג על בדיקות קריטיות ובעיקר אינו מתמודד עם השאלה מי ישלם בסופו של דבר את מחיר המס.
המסמך מוגש אף שעמדת בנק ישראל, שהוא חלק בלתי נפרד מהצוות, טרם פורסמה, ובאיגוד סבורים כי מדובר בהליך שמתקדם מהר מדי, בלי בחינה כלכלית מלאה של ההשלכות על הציבור והמשק.
לטענת איגוד הבנקים, הדו"ח שפרסם הצוות באוצר לא כולל את שתי הבדיקות המרכזיות שעל הבסיס שלהן אפשר בכלל לדון בהטלת מס על סקטור ספציפי. קודם כל, בדו"ח אין כל השוואה בין הרווחיות של הבנקים לבין הרווחיות של ענפים אחרים במשק. באיגוד מדגישים כי זה בדיוק הבדיקה שנדרשה מהצוות לבצע, כדי לבחון האם מתקיימות נסיבות חריגות שמצדיקות מיסוי מיוחד של ענף אחד בלבד. למרות זאת, הדו"ח, כך נטען, מדלג לחלוטין על השוואה כזאת.
שנית, הדו"ח לא בוחן את ההשלכות הכלכליות של המהלך על המשק הישראלי. אמנם מצויין בדו"ח כי הטלת מס על הבנקים עלולה להוביל לעליית ריבית, לצמצום האשראי, לפגיעה במשקיעים ולנזק לציבור הרחב, אבל בפועל לא ניסו לאמוד את ההשפעות האלה או להעריך את ההיקף שלהן. באיגוד מציינים כי מדובר בתוצאות שכבר התרחשו בפועל במדינות שבהן הוטל מס דומה, ולכן היעדר ניתוח עלות־תועלת מהווה, לדבריהם, כשל מהותי בעבודת הצוות ואף עומד בניגוד לעקרונות חוק האסדרה.
- אושר: בנקים יציעו פקדונות ללא חשבון עו"ש
- איגוד הבנקים במכתב חריף: "המס מעמיד את ישראל בשורה אחת עם הונגריה"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כמו כן, באיגוד טוענים כי הדו"ח מציג נתון שגוי שלפיו הציבור מחזיק בכ-70% ממניות הבנקים, בעוד שבפועל שיעור אחזקות הציבור עומד על כ-90%. לטענתם, מדובר בפער מהותי, שכן הציבור הוא זה שנושא בפועל בעלות של כל מס שיוטל על הבנקים. למרות זאת, בדו"ח אין כל ניסיון לאמוד את הפגיעה הצפויה בחיסכון הציבורי, בדיבידנדים או בשווי אחזקות הציבור. באיגוד מדגישים כי מבנה בעלות כזה אינו קיים באף מדינה אחרת שהטילה מס על הבנקים, ולכן השוואות בינלאומיות מחייבות זהירות מיוחדת.
