ניהול מחזור חיי המוצר - איך עושים זאת נכון?
מחזור חיי מוצר הנה שיטה לניהול חיי המוצר משלב הרעיון ועד מותו של המוצר בסוף תקופת השימוש. הגישה התפתחה למוצרים תעשייתיים, אך יכולה בקלות להתאים גם לשירותים או פרויקטים.
המוצר עובר גלגולים שונים בשלבים שונים, שלב הרעיון או זיהוי הצורך, הגיבוש הסופי של האפיון, הפיתוח, הוולידציה, הבדיקות, הייצור, ההתקנה, השירות וסילוק המוצר מאתר הלקוח או המדפים בסוף חייו.
כיום, נושא סוף חיי המוצר הופך להיות רלוונטי במיוחד לאור הדירקטיבות החדשות בנושא הזבל האלקטרוני. ניהול זה הנו חלק מארבע אבני הפינה של מערכת הניהול: ניהול הלקוחות - CRM; ניהול הספקים - SCM; ניהול המשאבים - ERP; והחוליה הנוספת, כאמור, ניהול מחזור חיי המוצר - PLC.
אחד מהכללים לתכנון מוצלח של מוצר הוא הקפדה על 2 עקרונות: עבודת צוות ובקרה מתמדת. עקרונות אלו ממומשים במתודולוגיה של PLC ומהווים אבן יסוד למימושה.
חברות המתבססות על תוצרים בעלי אופי הנדסי ייצורי החייבות בפעילות פיתוח, הנדסה וייצור, חייבות לנהל את מחזור החיים של מוצריהן. ניהול נכון ויעיל של מחזור חיי המוצר יוביל לקיצור זמן לשוק (TIME TO MARKET), שיפור איכות המוצר, הוזלת עלויות הדגמים, חסכון באמצעות שימוש בידע וניהולו, שימוש במסגרת ניהולית המובילה לאופטימיזציות, צמצום הבזבוז ויצירת מעגלי עבודה משולבים, ניהול מסגרות הנדסיות משולבות מושלמות המשולבות במערכות ניהול כלכליות ואפשרות לבצע ניהול סיכונים ברזולוציות נמוכות יחסית בגלל מבנה השיטה.
קיימת אפשרות להרחיב את השיטה מעבר לנושא של ניהול פעילויות הנדסיות ולשלב אותה במערך הניהול הכללי כולל ניהול החלטות, ניהול תקציבי, ניהול על פי התקדמות, ניהול רב שלבי ועוד.
נושא ניהול מוצר חדש (NPI) הנו חלק אינטגרטיבי של השיטה. כמו כן, אפשר לנהל באמצעותה פעילויות שיווקיות ואחרות.
מהי השיטה?
השיטה מבוססת על ניהול לפי שלבים תוך כדי שילוב דיסיפלינות רבות על מנת להגיע לתוצרים אופטימאליים בכל שלב ושלב תוך כדי הכנה מתמדת של השלבים הבאים.
המתודולוגיה מאפשרת בניית מסגרות ניהוליות לניהול משאבים, תוצרים, הגדרות עבודה ושילוב של צוותים מולטי-דיסיפלינרים, ואינה מוגבלת לסוג המוצר או למשל תוכנה או חומרה בלבד. אחת הדוגמאות לניצול חלקי של המתודולוגיה הנו "נוהל מפת"ח" של אגף החשב הכללי באוצר וכמובן שישנן דוגמאות נוספות מהארץ ומהעולם.
חברות רבות ביניהן יבמ, AGILE, DASSAULT ואחרות מציעות פלטפורמות ממוחשבות לניהול ותמיכה בפעילויות ה-PLC.
פעילות האיכות אשר משולבת במחזור חיי המוצר הנה אחת מאושיות הטכנולוגיה של אבטחת איכות הפורצת היום גבולות, ומאפשרת שימוש בטכנולוגיה זו בכל התחומים מהתחום הראשוני של תיכון וייצור תעשייתי ועד לתחומים כמו חינוך, שירותים פיננסיים ומוניציפאליים וכלה בשרותי בריאות.
לסיכום, החוכמה הגדולה בניהול חיי המוצר היא הגדרות וניהול המשאבים לפי השלבים השונים תוך שילוב כל הדיסיפלינות המקצועיות. בנוסף, יש לקבוע קריטריונים להצלחה ולמעבר לשלבים הבאים וקביעת הצוות המוביל בכל שלב.
כלים תומכים נוספים משולבים בעשייה, וביניהם אפשר להזכיר ניהול סיכונים, ניהול סקרים, בניית תוכניות עבודה, חישוב ובקרת עלויות, ניתוח חלופות, ניהול תיעוד ושינויים, ניהול תצורה, ממשקי אדם מכונה, אבטחת מידע, ניהול זמן, מדדים ועוד.
"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?
השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה. אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.
המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.
יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.
ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי".
- מחלבות גד: צמיחה בהכנסות, שחיקה ברווחיות - ודיבידנד ראשון כחברה ציבורית
- אחרי 12 שנה, סלקום תחלק 200 מיליון שקל דיבידנד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
.jpg "קנאביס")
קנאביס - האם מותר לכם להשתמש, כמה מותר להחזיק, מהם העונשים?
שאלות ותשובות על קנאביס בישראל
קנאביס מדברים בלי הפסקה על קנאביס, אבל אל תחשבו שהשימוש כבר חוקי. זה עוד רחוק. החזקת קנאביס בכמות של עד 15 גרם נחשבת לשימוש עצמי, אך עדיין אסורה על פי חוק. במקרים כאלה, רשויות האכיפה לרוב יטילו קנס או יציעו הליך חלופי במקום כתב אישום, במיוחד אם מדובר בעבירה ראשונה.
בפועל, קנאביס מותר בארץ רק לשימושים רפואיים ורק למי שיש לו אישור. היו ניסיונות להרחיב את האישור גם לפנאי, בינתיים אין אישור כזה. הנה שאלות ותשובות על קנאביס בישראל:
האם אפשר לקנות
קנאביס באופן חוקי בישראל?
כן, אבל רק עם רישיון רפואי ממשרד הבריאות. מי שקיבל את האישור יכול לרכוש קנאביס בבתי מרקחת מורשים בלבד. אין אפשרות חוקית לרכוש קנאביס לשימוש אישי ללא אישור רפואי.
מה נחשב לשימוש עצמי לפי החוק?
שימוש עצמי מוגדר כהחזקת קנאביס בכמות של עד 15 גרם. מעבר לכך, העבירה עלולה להיחשב לסחר או החזקה שלא לשימוש עצמי, ועונשה חמור יותר.
- שיח מגדילה רווחים למרות ירידה בהכנסות
- רודפים אחרי חלום ה-AI? כדאי שתחשבו שוב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
קריאה מעניינת: מהפכה בשוק הקנאביס? טראמפ שוקל להוריד את הסיווג הפדרלי - מה המשמעות?
