ניהול מחזור חיי המוצר - איך עושים זאת נכון?
מחזור חיי מוצר הנה שיטה לניהול חיי המוצר משלב הרעיון ועד מותו של המוצר בסוף תקופת השימוש. הגישה התפתחה למוצרים תעשייתיים, אך יכולה בקלות להתאים גם לשירותים או פרויקטים.
המוצר עובר גלגולים שונים בשלבים שונים, שלב הרעיון או זיהוי הצורך, הגיבוש הסופי של האפיון, הפיתוח, הוולידציה, הבדיקות, הייצור, ההתקנה, השירות וסילוק המוצר מאתר הלקוח או המדפים בסוף חייו.
כיום, נושא סוף חיי המוצר הופך להיות רלוונטי במיוחד לאור הדירקטיבות החדשות בנושא הזבל האלקטרוני. ניהול זה הנו חלק מארבע אבני הפינה של מערכת הניהול: ניהול הלקוחות - CRM; ניהול הספקים - SCM; ניהול המשאבים - ERP; והחוליה הנוספת, כאמור, ניהול מחזור חיי המוצר - PLC.
אחד מהכללים לתכנון מוצלח של מוצר הוא הקפדה על 2 עקרונות: עבודת צוות ובקרה מתמדת. עקרונות אלו ממומשים במתודולוגיה של PLC ומהווים אבן יסוד למימושה.
חברות המתבססות על תוצרים בעלי אופי הנדסי ייצורי החייבות בפעילות פיתוח, הנדסה וייצור, חייבות לנהל את מחזור החיים של מוצריהן. ניהול נכון ויעיל של מחזור חיי המוצר יוביל לקיצור זמן לשוק (TIME TO MARKET), שיפור איכות המוצר, הוזלת עלויות הדגמים, חסכון באמצעות שימוש בידע וניהולו, שימוש במסגרת ניהולית המובילה לאופטימיזציות, צמצום הבזבוז ויצירת מעגלי עבודה משולבים, ניהול מסגרות הנדסיות משולבות מושלמות המשולבות במערכות ניהול כלכליות ואפשרות לבצע ניהול סיכונים ברזולוציות נמוכות יחסית בגלל מבנה השיטה.
קיימת אפשרות להרחיב את השיטה מעבר לנושא של ניהול פעילויות הנדסיות ולשלב אותה במערך הניהול הכללי כולל ניהול החלטות, ניהול תקציבי, ניהול על פי התקדמות, ניהול רב שלבי ועוד.
נושא ניהול מוצר חדש (NPI) הנו חלק אינטגרטיבי של השיטה. כמו כן, אפשר לנהל באמצעותה פעילויות שיווקיות ואחרות.
מהי השיטה?
השיטה מבוססת על ניהול לפי שלבים תוך כדי שילוב דיסיפלינות רבות על מנת להגיע לתוצרים אופטימאליים בכל שלב ושלב תוך כדי הכנה מתמדת של השלבים הבאים.
המתודולוגיה מאפשרת בניית מסגרות ניהוליות לניהול משאבים, תוצרים, הגדרות עבודה ושילוב של צוותים מולטי-דיסיפלינרים, ואינה מוגבלת לסוג המוצר או למשל תוכנה או חומרה בלבד. אחת הדוגמאות לניצול חלקי של המתודולוגיה הנו "נוהל מפת"ח" של אגף החשב הכללי באוצר וכמובן שישנן דוגמאות נוספות מהארץ ומהעולם.
חברות רבות ביניהן יבמ, AGILE, DASSAULT ואחרות מציעות פלטפורמות ממוחשבות לניהול ותמיכה בפעילויות ה-PLC.
פעילות האיכות אשר משולבת במחזור חיי המוצר הנה אחת מאושיות הטכנולוגיה של אבטחת איכות הפורצת היום גבולות, ומאפשרת שימוש בטכנולוגיה זו בכל התחומים מהתחום הראשוני של תיכון וייצור תעשייתי ועד לתחומים כמו חינוך, שירותים פיננסיים ומוניציפאליים וכלה בשרותי בריאות.
לסיכום, החוכמה הגדולה בניהול חיי המוצר היא הגדרות וניהול המשאבים לפי השלבים השונים תוך שילוב כל הדיסיפלינות המקצועיות. בנוסף, יש לקבוע קריטריונים להצלחה ולמעבר לשלבים הבאים וקביעת הצוות המוביל בכל שלב.
כלים תומכים נוספים משולבים בעשייה, וביניהם אפשר להזכיר ניהול סיכונים, ניהול סקרים, בניית תוכניות עבודה, חישוב ובקרת עלויות, ניתוח חלופות, ניהול תיעוד ושינויים, ניהול תצורה, ממשקי אדם מכונה, אבטחת מידע, ניהול זמן, מדדים ועוד.
אלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייביהצעת החוק לסגירת תאגידי המים אושרה בוועדת השרים לחקיקה; איך זה ישפיע על חשבון המים שלכם?
רשויות שיעמדו בקריטריונים שיוגדרו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, בתנאי למשק כספי סגור ולייעול ההוצאות במים ובביוב; שאלות ותשובות על השינויים הצפויים
לאחר שנים שבהן תאגידי המים נמצאים תחת ביקורת ציבורית על ייקור חשבונות המים ועל ניהול מנופח, המערכת הפוליטית מתקרבת לשינוי במבנה משק המים. המהלך שמוביל משרד האנרגיה
והתשתיות מבקש לאפשר לרשויות מקומיות לחזור לניהול ישיר של תחום המים והביוב, כפוף לעמידה בקריטריונים מקצועיים ושמירה על כך שהגבייה תישאר מיועדת לטיפול במים ובהשקעה בתשתיות.
על פי הצעת החוק של שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן, רשויות שיעמדו בקריטריונים שיקבעו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, זאת בתנאי שיישאר כמשק כספי סגור. המהלך צפוי לשים סוף לבזבוז ולניהול המנופח הקיים כיום ברבים מהתאגידים, ולהוביל לחיסכון בהוצאות משק המים והביוב. הצעת החוק אושרה היום בוועדת חוקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי, היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן אומר כי ״מטרת החוק שאנו מקדמים הוא ביטול תאגידי המים ברשויות יעילות. אין מקום במשק לעשרות תאגידים מנופחים עם מאות ג׳ובים מיותרים. זהו מקרה קלאסי בו הגולם קם על יוצרו ויצר בזבוז של מאות מיליוני שקלים בשנה. רשויות העומדות בקריטריונים יוכלו לנהל בעצמם את משק המים, וכך לחסוך מיליוני שקלים. מים הם מוצר צריכה בסיסי, ועלינו להבטיח שיטופל ביעילות מירבית במטרה להפחית את התעריף. הרשויות שיבחרו לבטל את התאגידים יתחייבו לניהול משק כספי סגור, באופן שיבטיח שההכנסות מהמים ישמשו אך ורק לצרכי ניהול משק המים והשקעה בתשתיות״.
עבודת המטה והמתווה לרשויות המקומיות
ההצעה לתיקון החקיקה מגיעה לאחר עבודת מטה מקצועית בנושא תאגידי המים, בהובלת מנכ״ל משרד האנרגיה והתשתיות יוסי דיין וצוות המשרד, יחד עם היועצים זאב בילסקי, ראש עיריית רעננה לשעבר, ועו״ד דרור שטרום, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר.
- הבינלאומי: צמיחה בפעילות הליבה, התשואה על ההון ירדה ל-16.2%
- אנרג'יאן תספק גז טבעי לקפריסין דרך צינור תת ימי חדש
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהתאם לתיקון, רשויות מקומיות שעומדות בקריטריונים שיקבעו יוכלו לפעול ללא חובת תאגוד, תוך שמירה על משק כספי סגור. היום אושרה הצעת החוק בוועדת השרים לחקיקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%
הגירעון יורד ל-4.5% מהתוצר בעקבות שילוב של זינוק של 15% בהכנסות המדינה והאטה בקצב ההוצאות, בעוד הוצאות המלחמה המצטברות מאז אוקטובר 2023 מטפסות ל-226.9 מיליארד שקל; הגירעון החודשי בנובמבר התכווץ ל-3.3 מיליארד שקל והממשלה ממשיכה לנוע מתחת ליעד הגירעון
השנתי של 2025
החשב הכללי באוצר הגירעון הממשלתי מתכווץ. לפי האומדן העדכני של החשב הכללי באוצר נרשמת ירידה לגירעון של 4.5% מהתוצר ב-12 החודשים האחרונים, בהשוואה ל-4.9% בסוף אוקטובר. מדובר בתזוזה מצטברת של כ-0.4 נקודות אחוז, שמשלבת בין גידול משמעותי בהכנסות המדינה לבין האטה בגידול ההוצאות, זאת בתוך שנה המאופיינת עדיין בהשפעות כבדות של המלחמה על המסגרת התקציבית.
התמונה בולטת במיוחד בנובמבר האחרון. הגירעון החודשי הסתכם ב-3.3 מיליארד שקל בלבד, לעומת 12.2 מיליארד שקל בנובמבר אשתקד, פער שמחדד את התנודתיות בהוצאות הממשלה בסוף השנה ואת התרומה של הקפיצה בהכנסות ממסים. מתחילת השנה עומד הגירעון המצטבר על 74.7 מיליארד שקל, ירידה של כ-36% בהשוואה ל-116.8 מיליארד שקל בתקופה המקבילה ב-2024.
מנוע השיפור נמצא בצד ההכנסות. סך הכנסות המדינה מתחילת השנה הגיע ל-503.3 מיליארד שקל, עלייה של 15.1% לעומת התקופה המקבילה. הכנסות ממסים זינקו ב-15.6%, כאשר המסים הישירים, המשקפים בין היתר הכנסות משכר, רווחי חברות ורווחי הון – עלו ב-18.7%. המסים העקיפים, ובראשם מיסי צריכה, עלו ב-11.3%. בחודש נובמבר לבדו נרשמו הכנסות של 45.8 מיליארד שקל.
לצד זאת, הוצאות הממשלה עלו בקצב מתון בהרבה. מתחילת השנה הגיע היקף ההוצאות ל-578 מיליארד שקל, עלייה של 4.3% בלבד בהשוואה ל-2024. הוצאות המשרדים האזרחיים עלו ב-3.5%, והוצאות מערכת הביטחון עלו ב-2%. הגידול המתון משקף שילוב בין ריסון יחסי בהוצאות השוטפות לבין התזמון של העברות חד-פעמיות ורכישות ביטחוניות לאורך השנה.
- משרד האוצר פרסם את מכרז ביטוח הרכב הגדול בישראל לשנת 2026: כ-400 מיליון שקל בשנה
- מכרז הרכב הממשלתי - רשימת הזוכים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מרכיב מרכזי בדו"ח נוגע להוצאות המלחמה. לפי אומדן החשכ"ל, הוצאות המלחמה ברוטו בשנת 2025 עומדות על 85.3 מיליארד שקל. מפרוץ המלחמה באוקטובר 2023 מסתכם היקף ההוצאה המצטבר ב-226.9 מיליארד שקל, כולל 8.3 מיליארד שקל מקרן הפיצויים, מתוכם 3.8 מיליארד שקל בגין נזק ישיר. בנוסף נכללות בדו"ח הוצאות ביטחוניות שמומנו מסיוע אמריקאי והוצאות במסגרת תכנית "תקומה".
