ביקורת לא אפקטיבית

מי שמתעודד מצרות של אחרים, יכול לפרוח כל שבוע מחדש: בכל קצוות תבל נחשפות אין ספור פרשיות הכרוכות במחדלי בזבוז בתחום המיחשוב, כאלה ששובל של שחיתות נכרך אחריהן. פרשת השבוע שזה עתה מסתיים כוללת כמה שערוריות מעניינות, אחדות מתוך רשימה ארוכה יותר.

בתור התחלה, תאילנד הרחוקה סוערת בשל פרשיית רכש מחשבים נגועה בשוחד, שהיקפה מוערך ב-900 מיליון באט (כ-25 מיליון דולרים). כתוצאה מכך, מונה השבוע סגן שר חדש לבריאות הציבור, שעוד טרם מינויו נקב בשמותיהם של חמישה מעורבים, שלושה מהם פוליטיקאים.

מקנדה מגיעים שני סיפורים נפרדים. במישור המוניציפאלי, נפתחה חקירה בעיריית טורונטו אודות רכישת מחשבים בליסינג לפני שנים אחדות. במקור דובר על היקף של 43 מיליון דולרים בריבית נמוכה להדהים. בפועל, הסכום תפח פלאים להיקף כמעט כפול, עם ריבית מעשית גבוהה בהרבה. במישור הלאומי, מדובר שם השבוע על שערורייה הגלומה בחוזי שירות ותמיכה למשרד ההגנה על ידי HP (כממשיכת חוזה מקורי של קומפאק). הפער הנו כ-100 מיליון דולרים והחצים מופנים אל ראש הממשלה שבתקופה הרלוונטית שימש כשר האוצר.

בארצות הברית הכותרת של השבוע שייכת לרשות לטיפול בחיילים משוחררים, אחת הזרועות עתירות התקציב בממשל. גניבת פרטיהם של כ-26 מיליון חיילים משוחררים על ידי האקרים, בשנה שעברה, הולידה חקירה. במהלך הבדיקה התברר, כי חוזה אבטחת המידע של הרשות, צמח ללא שום החלטה מ-100 מיליון ל-כ-250 מיליון דולרים. הביקורת מצאה כי לגבי ציוד ב-35 מיליון דולרים אין אפילו יכולת הצבעה עליו. קרוב ל-10 מיליון דולרים הנם תשלומי יתר לספקים, ועוד כהנה וכהנה.

בהיעדר מידע על פרשיות מקבילות בארץ, דומות בהיקפן ובתדירותן, הקורא התמים עלול לסבור בטעות כי המצב אצלנו אחר. לדעתי, התמונה מאכזבת וכאובה יותר. גופים ציבוריים ופרטיים בעולם מדרגים אותנו מידי שנה במעמד יותר ויותר נמוך על פי מדד השחיתות. נציגות נרחבת של מנהיגות המדינה נמצאת בחקירות, חלקם כבר הורשעו. שחיתות הפכה לדבר שבשגרה, גם בחיל האוויר כבר נמצא קצין בכיר ששוחד בתהליכי הרכש של אמצעי לחימה.

השבוע החלה המשטרה לחקור פרשת השוחד ברכישת קרונות לרכבת ישראל. קשה להניח שדווקא נושא המיחשוב אפוף טוהר מידות חריג. ההסבר הלוגי הנו כי מוסדות הביקורת אינם ערוכים לפעולה בתחום טכנולוגי זה. כנראה שהמעשים הלא תקינים פשוט אינם נחשפים. היכרותי רבת השנים עם המערכת, מחזקת אצלי קביעה תיאורטית זו.

משרד מבקר המדינה, שעושה מלאכה חשובה ביותר, הצליח לחשוף לאחרונה מספר פרשיות קשות. אולם אם נבחן את עיסוקו וממצאיו בנושא המחשוב, נראה שאין בהם התייחסות הולמת לתחום כה מרכזי. בינואר החולף התפרסם שם דו"ח על ההיערכות לבחירות האחרונות לכנסת ובו ביקורת על תשלומים מופרזים עבור השכרת מחשבים ושירותים נלווים. אולם דו"ח זה נוגע במקרה בודד, קטן בהיקפו שאיננו מעיד על כיוון חדש בביקורת, לפחות בינתיים. סך כל מה שנבדק בענף שלנו, משך השנים כולן, כמעט בטל בשישים. ענף המיחשוב מגלם בתוכו פוטנציאל שחיתות הניזון משלושה גורמים מרכזיים לפחות. ראשית, מדובר בסכומי עתק שמגלגלת תעשיה זו. ההיקפים המסחררים רק הולכים ותופחים. שנית, ההשתנות הטכנולוגית הנה מהירה מכל. לעומתה הביקורת הנה שמרנית ומגיעה בד"כ בדיעבד, כאשר בתחום המחשוב יתכן שכבר נעשה הצעד הבא שמחק את קודמו. הסיבה האחרונה נעוצה בידע הטכני הרב הכרוך בנושא. זה, מרתיע קודם כל את מקבלי ההחלטות ודוחף אותם לסמוך יתר על המידה על אנשי המקצוע, ובכלל זה הספקים עצמם.

אל מול פוטנציאל הסיכון ניצבת מערכת ביקורת שאיננה ערוכה כהלכה בכח אדם וידע. הדברים אינם אמורים רק במבקר המדינה. גם גופי ביקורת פנימית סובלים מאותה חולשה. מי שיבחן דו"חות ביקורת פנימית בארגונים השונים, ציבוריים כפרטיים, יגיע למסקנה שהנושא איננו מטופל באופן מספק. זרועות האכיפה אינן שונות מבחינה זאת. לא נותר לנו אלא לקוות כי בסדרי העדיפויות של גופי הביקורת תסתמן עליה במשאבים שיוקצו לביקורת המערכות הממוחשבות. מערכות ליבה אלה חייבות לזכות ביתר תשומת לב. הדבר רק ייטיב עם הענף.