ביקורת לא אפקטיבית
מי שמתעודד מצרות של אחרים, יכול לפרוח כל שבוע מחדש: בכל קצוות תבל נחשפות אין ספור פרשיות הכרוכות במחדלי בזבוז בתחום המיחשוב, כאלה ששובל של שחיתות נכרך אחריהן. פרשת השבוע שזה עתה מסתיים כוללת כמה שערוריות מעניינות, אחדות מתוך רשימה ארוכה יותר.
בתור התחלה, תאילנד הרחוקה סוערת בשל פרשיית רכש מחשבים נגועה בשוחד, שהיקפה מוערך ב-900 מיליון באט (כ-25 מיליון דולרים). כתוצאה מכך, מונה השבוע סגן שר חדש לבריאות הציבור, שעוד טרם מינויו נקב בשמותיהם של חמישה מעורבים, שלושה מהם פוליטיקאים.
מקנדה מגיעים שני סיפורים נפרדים. במישור המוניציפאלי, נפתחה חקירה בעיריית טורונטו אודות רכישת מחשבים בליסינג לפני שנים אחדות. במקור דובר על היקף של 43 מיליון דולרים בריבית נמוכה להדהים. בפועל, הסכום תפח פלאים להיקף כמעט כפול, עם ריבית מעשית גבוהה בהרבה. במישור הלאומי, מדובר שם השבוע על שערורייה הגלומה בחוזי שירות ותמיכה למשרד ההגנה על ידי HP (כממשיכת חוזה מקורי של קומפאק). הפער הנו כ-100 מיליון דולרים והחצים מופנים אל ראש הממשלה שבתקופה הרלוונטית שימש כשר האוצר.
בארצות הברית הכותרת של השבוע שייכת לרשות לטיפול בחיילים משוחררים, אחת הזרועות עתירות התקציב בממשל. גניבת פרטיהם של כ-26 מיליון חיילים משוחררים על ידי האקרים, בשנה שעברה, הולידה חקירה. במהלך הבדיקה התברר, כי חוזה אבטחת המידע של הרשות, צמח ללא שום החלטה מ-100 מיליון ל-כ-250 מיליון דולרים. הביקורת מצאה כי לגבי ציוד ב-35 מיליון דולרים אין אפילו יכולת הצבעה עליו. קרוב ל-10 מיליון דולרים הנם תשלומי יתר לספקים, ועוד כהנה וכהנה.
בהיעדר מידע על פרשיות מקבילות בארץ, דומות בהיקפן ובתדירותן, הקורא התמים עלול לסבור בטעות כי המצב אצלנו אחר. לדעתי, התמונה מאכזבת וכאובה יותר. גופים ציבוריים ופרטיים בעולם מדרגים אותנו מידי שנה במעמד יותר ויותר נמוך על פי מדד השחיתות. נציגות נרחבת של מנהיגות המדינה נמצאת בחקירות, חלקם כבר הורשעו. שחיתות הפכה לדבר שבשגרה, גם בחיל האוויר כבר נמצא קצין בכיר ששוחד בתהליכי הרכש של אמצעי לחימה.
השבוע החלה המשטרה לחקור פרשת השוחד ברכישת קרונות לרכבת ישראל. קשה להניח שדווקא נושא המיחשוב אפוף טוהר מידות חריג. ההסבר הלוגי הנו כי מוסדות הביקורת אינם ערוכים לפעולה בתחום טכנולוגי זה. כנראה שהמעשים הלא תקינים פשוט אינם נחשפים. היכרותי רבת השנים עם המערכת, מחזקת אצלי קביעה תיאורטית זו.
משרד מבקר המדינה, שעושה מלאכה חשובה ביותר, הצליח לחשוף לאחרונה מספר פרשיות קשות. אולם אם נבחן את עיסוקו וממצאיו בנושא המחשוב, נראה שאין בהם התייחסות הולמת לתחום כה מרכזי. בינואר החולף התפרסם שם דו"ח על ההיערכות לבחירות האחרונות לכנסת ובו ביקורת על תשלומים מופרזים עבור השכרת מחשבים ושירותים נלווים. אולם דו"ח זה נוגע במקרה בודד, קטן בהיקפו שאיננו מעיד על כיוון חדש בביקורת, לפחות בינתיים. סך כל מה שנבדק בענף שלנו, משך השנים כולן, כמעט בטל בשישים. ענף המיחשוב מגלם בתוכו פוטנציאל שחיתות הניזון משלושה גורמים מרכזיים לפחות. ראשית, מדובר בסכומי עתק שמגלגלת תעשיה זו. ההיקפים המסחררים רק הולכים ותופחים. שנית, ההשתנות הטכנולוגית הנה מהירה מכל. לעומתה הביקורת הנה שמרנית ומגיעה בד"כ בדיעבד, כאשר בתחום המחשוב יתכן שכבר נעשה הצעד הבא שמחק את קודמו. הסיבה האחרונה נעוצה בידע הטכני הרב הכרוך בנושא. זה, מרתיע קודם כל את מקבלי ההחלטות ודוחף אותם לסמוך יתר על המידה על אנשי המקצוע, ובכלל זה הספקים עצמם.
אל מול פוטנציאל הסיכון ניצבת מערכת ביקורת שאיננה ערוכה כהלכה בכח אדם וידע. הדברים אינם אמורים רק במבקר המדינה. גם גופי ביקורת פנימית סובלים מאותה חולשה. מי שיבחן דו"חות ביקורת פנימית בארגונים השונים, ציבוריים כפרטיים, יגיע למסקנה שהנושא איננו מטופל באופן מספק. זרועות האכיפה אינן שונות מבחינה זאת. לא נותר לנו אלא לקוות כי בסדרי העדיפויות של גופי הביקורת תסתמן עליה במשאבים שיוקצו לביקורת המערכות הממוחשבות. מערכות ליבה אלה חייבות לזכות ביתר תשומת לב. הדבר רק ייטיב עם הענף.
ראש ממשלת קטאר, מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני (צילום מסך CNN)הנקמה הכלכלית של קטאר - ונקודת החולשה של ישראל
הנשק של קטאר הוא הכסף, הכוח וההשפעה העולמית והיא עלולה לכוון אותו נגדנו; היא גם יכולה במישרין או דרך פרוקסי לקנות נכסים וחברות ישראליות - לא כדאי לזלזל בפגיעה בכבודה וברצון שלה בנקמה; וגם - על הנהגת חמאס, על ארגונים נוספים בעזה שאולי יתחזקו, ועל כך שאי אפשר לחסל רעיון
מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני, ראש ממשלת קטאר, לצד המנהיגים הקטארים משקיעים הון גדול בעשור האחרון כדי למרק את התדמית שלהם - לא טרור, לא איסלאם קיצוני, לא רק נפט. אנחנו הקטארים יודעים לחיות את החיים - כדורגל, מונדיאל, תיירות, והשקעות ענק סביב הגלובוס בנדל"ן, קבוצות כדורגל, מותגי על, תקשורת, וטכנולוגיה, הרבה טכנולוגיה, בעיקר AI. קטאר מחלחלת את הכסף שלה, גם באופן מושחת וקונה פקידים ופוליטיקאים וגם בהשקעות, כדי להפוך למותג מוכר ומקובל. המטרה שהשם קטאר יתחבר לתיירות, עושר גדול, ספורט, רק לא טרור, עולם חשוך ופחד.
היא מצליחה. היא מנקה את השם שלה והיא התרחקה בעיני רוב הציבור המערבי מטרור. כבר מזהים אותה עם כדורגל עולמי, תיירות, עושר, השקעות. אבל קטאר היא הבית של חמאס. קטאר סייעה ובנתה את חמאס, ובקטאר יש תמיכה גדולה וקשר עמוק גם לאיסלאם הקיצוני.
ולכן, ההתקפה של ישראל בקטאר היא מכה גדולה לקטאר. לא רק בגלל הריבונות, לא בגלל שאכפת לה מה עלה בגורל מטרות החיסול, מניגי חמאס,, אלא בגלל שהעולם קורא שישראל תקפה מטרות טרור בקטאר. למה ואיך יש מטרות טרור בקטאר? רבים אפילו לא יודעים ולא מקשרים. הרסנו להם. הבאנו את המלחמה אליהם הביתה. אחרי שנים רבות והשקעות גדולות ומאמץ להתנקות, באה ישראל ועושה את החיבור בין קטאר לטרור. קטאר לא תשתוק, ואנחנו לא צריכים לזלזל בה. היא לא צפויה לשלוח מטוסים, היא לא צפויה להגיב צבאית, אבל פגענו בדבר הכי חשוב לה - בתדמית, והיא תחפש אותנו בסיבוב. יש לה הרבה כסף כדי לפגוע בנו, יש לה זמן, ויש לה השפעה כלכלית-עסקית על גופים רבים. ישראל יכולה להיפגע מכך. לא שזה לא מצדיק התקפה, אבל זו סוגיה שצריך להבין ולהיערך לה כדי למזער אותה.
לקטאר יש השקעות של מאות מיליוני דולרים ברחבי העולם, וזה יעלה תוך 3 שנים על טריליון דולר, זה אומר שיש לה כוח והשפעה בגופים רבים. וזה יגדל. אנחנו לא רוצים להגיע למצב שגופי השקעה שנשלטים על ידי הקטארים לא ישקיעו כאן. אנחנו לא רוצים שגופים תעשייתיים לא יקנו סחורה מישראל כי קטארים מחזיקים בהם, ואנחנו לא רוצים שגופי טכנולוגיה ו-AI שמוחזקים על ידי קטארים, יסתכלו עלינו אחרת, לא ישקיעו בחברות טכנולוגיה ישראליות ועוד.
- ההשקעה הגדולה של קטאר והאם היא יכולה להפוך ממעצמת אנרגיה למעצמה טכנולוגית
- קטאר 2036: אחרי המונדיאל קטאר מסמנת את האולימפיאדה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
קטאר גם יכולה לפעול בהפוך על הפוך - היא יכולה לבלוע חברות ישראליות דרך הגופים שהיא שולטת בהם. מה יקרה אם גוף ענק ירכוש את צ'ק פוינט ולקטאר יש בו החזקה מסוימת? או שגוף גדול יקנה את טבע ואותו גוף יירכש על ידי הקרן הקטארית או אנשי עסקים קטארים? לכסף יש משמעות גדולה, ובמלחמה של קטאר מול ישראל, הכסף הוא נשק משמעותי.
מספרים לכם שיורידו לכם מסים על השכר - זה לא יקרה
הכותרות נשמעות אופטימיות: "ביטול הקפאת מדרגות המס בדרך", "נטו גדול יותר בתלוש". באוצר רומזים, מאותתים. נו באמת? למה לספק תחושה שקרית לציבור. למה ליפול בספין של האוצר, אולי ספין של סמוטריץ' שרוצה להוריד מסים לעם. בשבילו זה נהדר, הוא מחפש ואוסף בוחרים, אבל בשבילכם זו סתם תקוות שווא. לא תהיה הפחתת מסים, גם לא ביטול מדרגות המס, כל עוד המצב הביטחוני לא נרגע.
המציאות: גירעון, מלחמה והוצאות עתק
הנתונים היבשים מראים על גביית מסים טובה, עלייה של כ-16.7% בגביית מסים ביחס לשנה שעברה, וזה מה שדי עוזר לנו להגיע לגירעון סביר של 4.7% מהתוצר. אחרת היינו ב-6%-7% ויותר. המסים עולים בזכות מספר פעולות, בין היתר, הקפאה של מדרגות המס.
ברגע שמקפיאים את מדרגות המס ולא מצמידים אותם למדד המחירים, הן לא עולות ואז המס נשאר כמו שהוא במקום לרדת. להמחשה פשוטה - נניח שהרווחתם בשנה מסוימת 10,000 שקל והיתה אינפלציה של 5% והמדרגה היא אחת - מעל 8,000 שקלים משלמים מס של 25%. בשנה השנייה השכר שלכם הוא 10,500 שקלים עלייה בדומה לעלייה באינפלציה.
בשנה הראשונה - המס הוא 25% על 2,000 שקלים - 500 שקלים.
בשנה השנייה הגיעה ההגבלה של האוצר - אין הצמדה על מדרגות המס. המס יהיה 25% על 2,500 שקלים - 625 שקלים. אם המדרגה היתה צמודה, המס היה 525 שקל בלבד. שילמתם עוד 100 שקל בגלל שלא הצמידו את המדרגה.
- מדרגות מס הכנסה: איך נקבע המס שאתם משלמים? מדריך
- הקפאת מדרגות המס עברו בקריאה ראשונה - איך זה ישפיע עליכם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בסה"כ מדובר במיליארדים וזה עוזר לקופה של האוצר. מתישהו זה יחזור. ההצמדה הזו מתבקשת, אחרת יש שחיקה שוטפת ריאלית של השכר. השאלה מתי - והתשובה היא לא בקרוב. סיכוי טוב מאוד שזה יימשך לתוך 2026. ברגע שיש כבר את התקנה ומקבלים יותר מס, יהיה קשה לחזור למצב הקודם, אלא אם בטוחים לגמרי שהמצב השתפר. כמו כן, עוד לפני זה, יש מגבלות שראוי להסיר ומסים שצריך להפחית. האוצר הטיל העלאה של ביטוח לאומי, שינויים בקצבאות, ומדובר על פגיעה באנשים שאין להם. שם צריך לתת הקלות עוד לפני שמדברים על החזרה להצמדה של מדרגות המס.
