המשמעת שוקעת בארץ השמש העולה
בדרך כלל אנו נזקקים לדוגמאות מארה"ב או מיבשת אירופה, אך הפעם אנו מרחיקים לכת עד יפאן. מלבד היותה מולדת הסושי ובית היוצר לגיישות, ארץ השמש העולה הנה מעצמת מיחשוב ממנה אנחנו משום מה מתעלמים. בימים האחרונים רוגשת העיתונות המקומית כולה, כולל אותם עיתונים אותם אנו מתקשים לקרוא מטבע הדברים. הסיבה: מקרה תקדימי של פשיטת משטרה, החרמת דיסק קשיח ומחשב ומעצרו של קצין צי זוטר. כל זאת, בחשד להפרת חוק שמירת סודות, שהנו חלק מההסכם ההגנה ההדדי של ארה"ב ויפאן. המדובר במידע מסווג ביותר אודות סוג מסוים של משחתות שמשמשות בצי הקיסרי. הקצין שנעצר החזיק מידע זה בדיסק שהיה בביתו.
בחקירתו מסר הקצין, כי קיבל את החומר מקצין עמית, נמוך יותר בדרגתו. כמה פרשנים מצאו את האשם במחסור במחשבים שמביא את לובשי המדים להשתמש במחשבים פרטיים בעבודתם בבסיסים השונים. כך, מתגלגלים הסודות הכמוסים עם המחשבים הפרטיים אל מחוץ למחנות. עיוות קיצוני של המושג "להביא את העבודה הביתה". ואכן, הצבא שהכיר בבעיה, רכש בשנה הקודמת 56,000 מחשבים אישיים נוספים על מנת להתמודד עם הבעיה.
אני נוטה יותר לקבל את הסברם של הפרשנים הבוחנים את הבעיה ברובד עמוק יותר. אלה הרואים במקרה זה אבן דרך נוספת במשעול ההתדרדרות של המשמעת בארגון הצבאי. מדובר כבר בשורה מצטברת של מקרים דומים. באחד מהם, בפברואר אשתקד, דלפו באמצעות מחשב פרטי של איש חיל הים האותות הסודיים המסייעים להבדיל בין כלי שייט עמיתים לבין אויבים. באותה הזדמנות הוציא אז סגן שר הביטחון הנחיה ברורה על איסור שימוש במחשבים פרטיים בצבא. במקביל, אסר גם הוצאת מחשבים צבאיים הביתה. מסתבר שזה לא כל כך הועיל. בעקבות המקרה של הימים האחרונים התבטא קצין בכיר ואמר, כי בלתי אפשרי להביא לידי כך שכל אנשי הצבא הזוטרים אכן ימלאו הוראות סגן השר. שומו שמים, אמירה שלא ניתן היה כלל להעלות על הדעת עד לא מכבר, במה שנחשב לאחד הצבאות היותר ממושמעים בעולם.
אחדים מן הפרשנים מייחסים את ההתרופפות להקלות הרבות ולפתיחות שמשמשים כיום בצבא, ככלי לגיוס אנשים תוך תחרות עם חברות ההיי-טק. בעיתונים אחדים מדברים על תהליך האינדיווידואליזם שעובר על החברה היפאנית ומכרסם בערכים כלל חברתיים. ניתן להוסיף לכך, לדעתי, את תהליך הגלובליזציה שמפחית מאד ממשקלם הסגולי של ערכים לאומיים. הדיונים בפרשה מעידים על זעזוע עמוק. יש שם המשווים הפרשה הנוכחית, עם המקרה של אנשי גדוד כוחות השדה, שהדליפו מידע לאנשי הכת שביצעו מתקפת גז סרין ברכבת התחתית בטוקיו. החומרה שבה מתקבלים הדברים מולידה הצעות לשינוי דרך תוך שית דגש על הסברה ומנהיגות.
אם נקלף את הסממנים החיצוניים, הרי שבעצם מדובר בתופעות כלל עולמיות. לשינויים החברתיים תפקיד לא מבוטל בהתנהגות הפרט במסגרת עבודת יומו. רק שילוב של הסברה מדוקדקת, ניהול סמכותי ואכיפה אפקטיבית יכולים לשמש מחסום בפני הפיכת הדליפות לשיטפון בלתי נסכר.
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןיותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים
5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?
בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר.
לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם
לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים.
שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק
שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.
לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.
- מעל אלף מיליונרים חדשים ביום - האמריקאים התעשרו ב-2024
- UBS: "צופים 45,000 מיליונרים בישראל עד 2029"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןיותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים
5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?
בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר.
לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם
לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים.
שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק
שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.
לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.
- מעל אלף מיליונרים חדשים ביום - האמריקאים התעשרו ב-2024
- UBS: "צופים 45,000 מיליונרים בישראל עד 2029"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.
