"למקצוען הישראלי יש תשוקה להצליח"

כוס קפה עם ד"ר מיכאל רמדיוס, ה-CIO של שופינג.קום העולמית ועם עמית מניפז, המנכ"ל החדש של שופינג.קום ישראל. הזדמנות לברר מה חושבים בחברת האם, מעבר לים
יונתן קורפל |

יש לנו כמה מרכזי פיתוח בעולם ובכל זאת אנו רואים את המרכז הישראלי כאסטרטגי. בכל פעם שאני מגיע לישראל אני פשוט נרגש מהמפגש עם האנשים שלנו כאן. יש משהו בישראלים שאפשר להגדירו רק כתשוקה להצליח ולא פחות מזה. איש המקצוע כאן מוכן להיות רק מספר אחד". לשמוע מחמאות שכאלה מד"ר מיכאל רמדיוס, מנהל טכנולוגיות המידע (CIO) של חברת שופינג.קום העולמית, איננו דבר של מה בכך. מדובר במקצוען שעשה קריירה ברחבי העולם ובין היתר שימש בתפקידי מפתח באתרי אינטרנט רבי מוניטין כמו lastminute.com או Kmart/BlueLight.com. מבין השיטין אפשר להניח שבשל הדיפלומטיות המתחייבת מתפקידו, ועוד יותר בשל מוצאו הבריטי, הוא נקט בלשון יחסית מאופקת להרגשתו המקצועית הממשית.

המארח היה עמית מניפז, המנכ"ל הטרי מאד של השלוחה הישראלית של שופינג.קום. את שרביט הניהול מסר לו לאחרונה קודמו, אלי קמפו. מניפז ממשיך באותו קו עצמו: "אנו מובילים בעולם את הטכנולוגיה של השוואת מחירים. אנחנו חייבים להמשיך בהובלה, לפני המתחרים שדולקים בעקבותינו. בכדי להשיג זאת אני יודע שעלי לאתר ולהעסיק את הטובים והמבריקים שבמקצועני האינטרנט והמחשוב. אני יושב ומתמודד עם השאלה איך משיגים זאת".

קצת היסטוריה. בראשית הייתה דילטיים.קום, חברה ישראלית שעסקה בהשוואת מחירים וידעה עליות ומורדות. התפנית התרחשה בשנת 2003 עת מוזגה החברה עם חברה קנדית בשם איפיניונס. כך באה לעולם שופינג.קום, שם אצולה מחייב. אבן דרך משמעותית עוד יותר הוצבה בשנת 2005 עת נרכשה החברה מבעליה על ידי הענקית העולמית eBay. אנליסטים ראו בכך סימן שהחברה הגדולה בעולם האינטרנטי למסחר במוצרים משומשים, נותנת עיניה גם במגרש המשחקים של הסחורות החדשות. החברה כבר איננה ישראלית, אך פעילות הפיתוח שלה נותרה בנתניה.

שופינג.קום הינה חברה פרטית ונתוניה אינם גלויים. אין ספק כי מחזוריה הינם בני מאות מיליוני דולרים וכי אחד מייעודיה העיקריים, אם לא ראש וראשון להם, הוא להוות גוף פיתוח לקבוצה כולה, כולל החברה האם רבת המוניטין. חוזקה של שופינג.קום הוא ביצור קטלוגים מתקדמים לצרכי האינטרנט. לקבוצה כולה יש כיום אתגר למפות ולקטלג מיליארד מוצרים! זהו רף שלדעתי טרם הוצב מעולם.

הצורך בקטלוגים מתוחכמים נובע מכך שהלקוח בקניה מרחוק צריך לדעת בדיוק מה הוא בוחר. קל יחסית להגדיר מוצר כמו מחשב. הרבה יותר קשה להגדיר בגדים אופנתיים. הגדרה נכונה מחייבת נתונים רבים אודות כל גרסה של כל מוצר. חלק מהנתונים אפשר לקבל מהסוחרים עצמם. הרוב נשען על נבירה וכרייה ברשת באמצעות כלים סודיים שמפותחים כאן בנתניה. כמויות המידע מורידות מן הפרק אפשרות של איסוף וסיווג המידע באופן ידני.

מעניין היה לשמוע על המודל הכלכלי שבבסיס הפעילות. לכאורה מדובר פה על פרסום בשיטת "הקלק ומישהו ישלם", כמו בגוגל למשל. אולם הואיל ושופינג.קום בעצם משביחה את החיפוש על ידי מיקודו והפנייתו לסוחרים נבחרים ספציפיים, התמונה כאן יותר מתוחכמת.

תחשבו למשל על מצב בו החברה קונה הפניות מגורם אחד ומוכרת לו בחזרה הפניות יותר ממוקדות במחיר גבוה יותר לכל "קליק". מעניין היה גם לגלות כי החברה מנסה כעת במקביל מודל עסקי חדש. באמצעות אתר בשם door1 היא נכנסת לעסקי תיווך/מכירה ישירים.

בעסקיה עד כה, שימש אתר החברה כמצביע על מוצרים לאחר השוואה. לעיתים אדם רוצה לרכוש כמה מוצרים: חצאית, חולצה וזוג נעליים. יתכן שהבחירה תוליד שלוש עסקאות עם סוחרים שונים. הלקוח יצטרך לשלם בנפרד לכל אחד מהם ולקבל ממנו את הסחורה. כאן נוצר פוטנציאל להזדמנות עסקית. המתווך ייקח על עצמו את ביצוע העסקאות, יחייב הלקוח בפעולה אחת עבור כל המרכיבים, וידאג שהסחורה אכן תסופק. מעניין יהיה לעקוב אחרי הכיוונים החדשים של שופינג.קום, שהרי מדובר על מובילת שוק בתחומה. הקורות אותה ישפיעו על פלח מסחר משמעותי.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה