"למקצוען הישראלי יש תשוקה להצליח"
יש לנו כמה מרכזי פיתוח בעולם ובכל זאת אנו רואים את המרכז הישראלי כאסטרטגי. בכל פעם שאני מגיע לישראל אני פשוט נרגש מהמפגש עם האנשים שלנו כאן. יש משהו בישראלים שאפשר להגדירו רק כתשוקה להצליח ולא פחות מזה. איש המקצוע כאן מוכן להיות רק מספר אחד". לשמוע מחמאות שכאלה מד"ר מיכאל רמדיוס, מנהל טכנולוגיות המידע (CIO) של חברת שופינג.קום העולמית, איננו דבר של מה בכך. מדובר במקצוען שעשה קריירה ברחבי העולם ובין היתר שימש בתפקידי מפתח באתרי אינטרנט רבי מוניטין כמו lastminute.com או Kmart/BlueLight.com. מבין השיטין אפשר להניח שבשל הדיפלומטיות המתחייבת מתפקידו, ועוד יותר בשל מוצאו הבריטי, הוא נקט בלשון יחסית מאופקת להרגשתו המקצועית הממשית.
המארח היה עמית מניפז, המנכ"ל הטרי מאד של השלוחה הישראלית של שופינג.קום. את שרביט הניהול מסר לו לאחרונה קודמו, אלי קמפו. מניפז ממשיך באותו קו עצמו: "אנו מובילים בעולם את הטכנולוגיה של השוואת מחירים. אנחנו חייבים להמשיך בהובלה, לפני המתחרים שדולקים בעקבותינו. בכדי להשיג זאת אני יודע שעלי לאתר ולהעסיק את הטובים והמבריקים שבמקצועני האינטרנט והמחשוב. אני יושב ומתמודד עם השאלה איך משיגים זאת".
קצת היסטוריה. בראשית הייתה דילטיים.קום, חברה ישראלית שעסקה בהשוואת מחירים וידעה עליות ומורדות. התפנית התרחשה בשנת 2003 עת מוזגה החברה עם חברה קנדית בשם איפיניונס. כך באה לעולם שופינג.קום, שם אצולה מחייב. אבן דרך משמעותית עוד יותר הוצבה בשנת 2005 עת נרכשה החברה מבעליה על ידי הענקית העולמית eBay. אנליסטים ראו בכך סימן שהחברה הגדולה בעולם האינטרנטי למסחר במוצרים משומשים, נותנת עיניה גם במגרש המשחקים של הסחורות החדשות. החברה כבר איננה ישראלית, אך פעילות הפיתוח שלה נותרה בנתניה.
שופינג.קום הינה חברה פרטית ונתוניה אינם גלויים. אין ספק כי מחזוריה הינם בני מאות מיליוני דולרים וכי אחד מייעודיה העיקריים, אם לא ראש וראשון להם, הוא להוות גוף פיתוח לקבוצה כולה, כולל החברה האם רבת המוניטין. חוזקה של שופינג.קום הוא ביצור קטלוגים מתקדמים לצרכי האינטרנט. לקבוצה כולה יש כיום אתגר למפות ולקטלג מיליארד מוצרים! זהו רף שלדעתי טרם הוצב מעולם.
הצורך בקטלוגים מתוחכמים נובע מכך שהלקוח בקניה מרחוק צריך לדעת בדיוק מה הוא בוחר. קל יחסית להגדיר מוצר כמו מחשב. הרבה יותר קשה להגדיר בגדים אופנתיים. הגדרה נכונה מחייבת נתונים רבים אודות כל גרסה של כל מוצר. חלק מהנתונים אפשר לקבל מהסוחרים עצמם. הרוב נשען על נבירה וכרייה ברשת באמצעות כלים סודיים שמפותחים כאן בנתניה. כמויות המידע מורידות מן הפרק אפשרות של איסוף וסיווג המידע באופן ידני.
מעניין היה לשמוע על המודל הכלכלי שבבסיס הפעילות. לכאורה מדובר פה על פרסום בשיטת "הקלק ומישהו ישלם", כמו בגוגל למשל. אולם הואיל ושופינג.קום בעצם משביחה את החיפוש על ידי מיקודו והפנייתו לסוחרים נבחרים ספציפיים, התמונה כאן יותר מתוחכמת.
תחשבו למשל על מצב בו החברה קונה הפניות מגורם אחד ומוכרת לו בחזרה הפניות יותר ממוקדות במחיר גבוה יותר לכל "קליק". מעניין היה גם לגלות כי החברה מנסה כעת במקביל מודל עסקי חדש. באמצעות אתר בשם door1 היא נכנסת לעסקי תיווך/מכירה ישירים.
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןיותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים
5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?
בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר.
לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם
לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים.
שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק
שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.
לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.
- מעל אלף מיליונרים חדשים ביום - האמריקאים התעשרו ב-2024
- UBS: "צופים 45,000 מיליונרים בישראל עד 2029"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.
יותר טסים לחו"ל, החברות הישראליות ממשיכות לתפוס נתח שוק רחב
תנועת הנוסעים באוקטובר זינקה בכ-65% לעומת אוקטובר אשתקד, כשאל על, ישראייר וארקיע מחזיקות ביותר ממחצית השוק; החברות הזרות חוזרות בהדרגה אבל הטסים נכון לעכשיו מעדיפים כחול לבן
תנועת הנוסעים הבינלאומית בנתב"ג המשיכה באוקטובר לטפס בקצב מהיר, עם 1.79 מיליון נוסעים, עלייה של כ-65% לעומת אוקטובר שעבר. שלוש החברות הישראליות, אל על אל על 2.58% , ישראייר ישראייר גרופ 0.28% וארקיע, הטיסו יחד 935 אלף נוסעים, המהווים 52% מכלל התנועה, נתח שוק רחב ביחס לשנים שלפני המלחמה.
אל על ממשיכה להוביל את שמי ישראל בפער ניכר. באוקטובר טסו עמה 564 אלף נוסעים,
המהווים כ-31% מכלל תנועת הנוסעים בנתב״ג, עלייה של כ-3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. החברה נהנית מביקוש גבוה ליעדים ארוכי הטווח כמו ארה״ב ואירופה, ובצל חזרת חברות הזרות, היא מצליחה לשמור על מעמדה המרכזי ולנצל את האמון של הציבור בחברה המקומית הגדולה ביותר.
ישראייר רושמת קפיצה מרשימה בפעילות עם 205 אלף נוסעים באוקטובר, שהם כ-11% מכלל הטסים, עלייה של כ-15% לעומת השנה שעברה. הביקוש הגבוה ליעדים קצרים כמו יוון, קפריסין ובולגריה ממשיך לתדלק את הצמיחה, והחברה מחזקת את מעמדה
כחברת הפנאי הבולטת של השוק המקומי, במיוחד בתקופה שבה הישראלים מעדיפים לטוס עם חברות ישראליות.
ארקיע מציגה את השיפור החד ביותר מבין השלוש, עם 161 אלף נוסעים, שהם כ-9% מכלל התנועה, מדובר בזינוק של יותר מ-30% לעומת
אוקטובר 2024. החברה נהנית מהתאוששות הקווים לאילת וליעדים קרובים באגן הים התיכון, וגם מפעילות הצ’רטרים, שחזרה בהדרגה לקצב שלפני המלחמה.
- יו"ר אל על עומד להפוך לבעל מניות בחברה
- חברות התעופה שחזרו לישראל: תמונת מצב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנתונים מגיעים על רקע חזרתה ההדרגתית של התעופה הזרה לישראל. מאז סיום הלחימה, חברות רבות חידשו פעילות: לופטהנזה, סוויס, KLM, יונייטד, דלתא, אייר פראנס, טראנסביה, אג'יאן, יורווינגס ו-וויזאייר, שחזרה ללוח מלא ואף הפכה לאחת משלוש החברות הפעילות ביותר בנתב"ג. גם איבריה, בריטיש איירווייז, אייר אירופה ו־אייר קנדה כבר שבו לטוס לישראל. במקביל, חברות נוספות כמו ITA האיטלקית ואייר אינדיה הודיעו כי יחזרו בינואר 2026, ואמריקן איירליינס מתכננת חזרה במרץ.
