מזה מספר ימים רוחשים השווקים בעולם המערבי בשמועות על כוונתה של אורקל לרכוש את מתחרתה העיקרית בענף ה-ERP - סאפ. רוב האנשים שכבר התבטאו בנושא זה הנם מומחי בורסה, כאשר רובם סבורים כי לא יהיה זה מעשי לצפות לאישור רגולטורי לצעד כזה, שייתן את שוק הלקוחות הגדולים בעולם לידי בעלים יחידים.

פרשנים ניצבים בדרך כלל בפני בעיה: עליהם להעריך איזה אפרוח ייבקע מביצה שזה עתה השתחררה לאוויר העולם. במקרה שלנו, מדובר בביצה שטרם השתחררה לאוויר העולם. מאידך, אם וכאשר יתרחש צעד שכזה, יהיו לו השלכות גדולות כל כך, שלמרות כל אי-הנוחיות, קשה להתחמק ממתן פרשנות לו.

הואיל שמדובר בשתי חברות ענק, מובילות בצמרת ענף התוכנה העולמית, הואיל ולשתי החברות הללו אין כיום תחרות אמיתית והואיל שמדובר בהשלכות לטווח ארוך, ישנם מישורים לא מעטים אליהם ראוי להתייחס. מתוך המכלול כולו, אני מבקש להאיר את המצב התיאורטי משלש נקודות מבט שונות.

ראשית היא זווית הראיה של הלקוחות. בטווח הקרוב לא יקרה לכאורה דבר. מדובר בפרויקטים גדולים, יקרים וממושכים יחסית. תהליכי קבלת ההחלטות של לקוחות בתחום זה הם ארוכים ואחרי שנפלה החלטה, לא מעשי כמעט לשנות אותה. אין גם אפשרויות חליפיות מעשיות. מחויבותו של הספק, גם לפרויקט שנמכר זה עתה, תמשיך להתקיים שנים ארוכות. אף לקוח לא נכנס לפרויקט שכזה, אלא אם בכוונתו להמשיך בו שנים רבות. מאידך, בטווח הארוך, ללקוחות בודאי שאין סיבה למסיבה. תחרות תמיד מורידה מחירים ומגבירה את החידושים והשכלולים. בעלות אחת, ולא משנה באיזו מתכונת תמשכנה שתי החברות הללו לפעול, תפגע ביתרונות שעמדו ללקוח במצב של תחרות אמיתית.

זווית הראיה השנייה הראויה לבחינה הנה זו של המתחרים. למעשה, לאף גורם אובייקטיבי אין ערעור על כך שלשתי חברות הענק המדוברות אין מתחרות של ממש. הן שולטות בשוק ללא מיצרים. עשרות חברות קטנות יותר מתחרות במובילות רק כאשר מדובר בשכבת הלקוחות של חברות בינוניות ובעיקר קטנות. רק לפני שבוע כתבתי כאן על ההחרפה הצפויה במלחמת ספקיות ה-ERP הגדולות באלה הקטנות, מתוך לטישת העיניים של הבכירות גם לפוטנציאל זה. מאחר וכל רמז לכאורה למונופוליזציה יוצר מידה של אנטגוניזם, סביר להניח כי ספקיות ה-ERP הקטנות יוכלו ליהנות מגידול מסוים בנתח השוק. תסייע להן גם העובדה שמיזוג תיאורטי של בעלות כה מורכבת וגדולה תדרוש את עיקר תשומת הלב הניהולית של מובילי אורקל.

אולם, המרוויחה האמיתית עשויה להיות מיקרוסופט, שהחליטה להיכנס לתחום ה-ERP בצורה אינטנסיבית ביותר. בפומבי כבר הציבה לוח זמנים אמביציוזי ועל פיו מוצר ראשון מסדרת Dynamics יצא לשוק כבר בתוך שנה וחצי. ניסיון העבר של ספקיות האינטרנט הגדולות ולימוד ההיסטוריה של שחרור מוצרי מיקרוסופט, מובילים בהכרח למסקנה, כי מוצרים בשלים יעמדו לרשות הלקוחות רק בעוד כמה שנים. אגב, טווח זה עשוי להתקצר במשהו אם גם חברה זו תלך בדרך של רכישת מתחרה עם תשתית משמעותית בתחום. אולם, ממילא מדובר כאמור בהשפעות לטווח הארוך ושם צפוי העתיד להאיר פנים לחברה זו שקיבלה החלטות בתזמון נכון.

הזווית האחרונה היא כמובן זו של החברה עצמה. אם אכן תממש אורקל את השמועות, היא צפויה לעמוד מול שלש סוגיות כבדות משקל וכל טעות כאן עלולה להיות הרת גורל. קודם כל, ברור כי לטווח הארוך מאוד לא תהיה סיבה להחזיק שתי מערכות מתחרות. זהו תהליך מורכב ובעיקר ממושך.

יצא לי להוביל תהליך דומה, אם כי מיקרוסקופי מבחינת קנה המידה. כמנכ"ל חברת מיחשוב ישיר תוכנה ניהלתי מהלך של רכישת מתחרה גדולה משלנו בתחום ה-ERP המקומי: עמיגר (ז"ל). רכשנו אף את מתחרתה של מתחרתנו, דערום. שנים על שנים נמשך התהליך של ההתרכזות בתוכנה אחת, על כל בעיות המשנה הנלוות. בחלקת הארזים התמונה מורכבת לאין שיעור. המקרה התיאורטי אליו אנו מתייחסים, יוביל בעצם לשליטה של בעלות אחת בשוק. רוצה לומר שהגוף המשותף לא בהכרח יוכל למכור יותר מאשר שתי החברות הנפרדות בסך הכל. אשר על כן, השאלה לשנים לא ספורות עשויה להיות מידת היכולת לקצץ בסך כל ההוצאות. אם לא כן, אחד ועוד אחד עלולים להתגלות כפחות משתיים, וזה כבר סימן השאלה השני בפניו ניצבת הבעלות התיאורטית החדשה.

לבסוף, בהיעדר תחרות בריאה בטווח הקצר, החברה עלולה להיות הבעיה המרכזית של עצמה. כלומר שהשקט המדומה בחזית התחרות עלול ליצור רפיון ניהולי, בלימה של חדשנות ונטרול האגרסיביות העסקית. על אלה משלמים יותר מאוחר- וביוקר.

לסיכום, אם וכאשר תתממש השמועה, הלקוחות יצאו נפסדים, המתחרים הקטנים ירוויחו משהו, מיקרוסופט עשויה להיות המרוויחה בטווח הארוך ובדרכה של הבעלות המשותפת יעמדו מספר משוכות קשות ביותר.