פרשנות: ביצה שטרם נולדה
מזה מספר ימים רוחשים השווקים בעולם המערבי בשמועות על כוונתה של אורקל לרכוש את מתחרתה העיקרית בענף ה-ERP - סאפ. רוב האנשים שכבר התבטאו בנושא זה הנם מומחי בורסה, כאשר רובם סבורים כי לא יהיה זה מעשי לצפות לאישור רגולטורי לצעד כזה, שייתן את שוק הלקוחות הגדולים בעולם לידי בעלים יחידים.
פרשנים ניצבים בדרך כלל בפני בעיה: עליהם להעריך איזה אפרוח ייבקע מביצה שזה עתה השתחררה לאוויר העולם. במקרה שלנו, מדובר בביצה שטרם השתחררה לאוויר העולם. מאידך, אם וכאשר יתרחש צעד שכזה, יהיו לו השלכות גדולות כל כך, שלמרות כל אי-הנוחיות, קשה להתחמק ממתן פרשנות לו.
הואיל שמדובר בשתי חברות ענק, מובילות בצמרת ענף התוכנה העולמית, הואיל ולשתי החברות הללו אין כיום תחרות אמיתית והואיל שמדובר בהשלכות לטווח ארוך, ישנם מישורים לא מעטים אליהם ראוי להתייחס. מתוך המכלול כולו, אני מבקש להאיר את המצב התיאורטי משלש נקודות מבט שונות.
ראשית היא זווית הראיה של הלקוחות. בטווח הקרוב לא יקרה לכאורה דבר. מדובר בפרויקטים גדולים, יקרים וממושכים יחסית. תהליכי קבלת ההחלטות של לקוחות בתחום זה הם ארוכים ואחרי שנפלה החלטה, לא מעשי כמעט לשנות אותה. אין גם אפשרויות חליפיות מעשיות. מחויבותו של הספק, גם לפרויקט שנמכר זה עתה, תמשיך להתקיים שנים ארוכות. אף לקוח לא נכנס לפרויקט שכזה, אלא אם בכוונתו להמשיך בו שנים רבות. מאידך, בטווח הארוך, ללקוחות בודאי שאין סיבה למסיבה. תחרות תמיד מורידה מחירים ומגבירה את החידושים והשכלולים. בעלות אחת, ולא משנה באיזו מתכונת תמשכנה שתי החברות הללו לפעול, תפגע ביתרונות שעמדו ללקוח במצב של תחרות אמיתית.
זווית הראיה השנייה הראויה לבחינה הנה זו של המתחרים. למעשה, לאף גורם אובייקטיבי אין ערעור על כך שלשתי חברות הענק המדוברות אין מתחרות של ממש. הן שולטות בשוק ללא מיצרים. עשרות חברות קטנות יותר מתחרות במובילות רק כאשר מדובר בשכבת הלקוחות של חברות בינוניות ובעיקר קטנות. רק לפני שבוע כתבתי כאן על ההחרפה הצפויה במלחמת ספקיות ה-ERP הגדולות באלה הקטנות, מתוך לטישת העיניים של הבכירות גם לפוטנציאל זה. מאחר וכל רמז לכאורה למונופוליזציה יוצר מידה של אנטגוניזם, סביר להניח כי ספקיות ה-ERP הקטנות יוכלו ליהנות מגידול מסוים בנתח השוק. תסייע להן גם העובדה שמיזוג תיאורטי של בעלות כה מורכבת וגדולה תדרוש את עיקר תשומת הלב הניהולית של מובילי אורקל.
אולם, המרוויחה האמיתית עשויה להיות מיקרוסופט, שהחליטה להיכנס לתחום ה-ERP בצורה אינטנסיבית ביותר. בפומבי כבר הציבה לוח זמנים אמביציוזי ועל פיו מוצר ראשון מסדרת Dynamics יצא לשוק כבר בתוך שנה וחצי. ניסיון העבר של ספקיות האינטרנט הגדולות ולימוד ההיסטוריה של שחרור מוצרי מיקרוסופט, מובילים בהכרח למסקנה, כי מוצרים בשלים יעמדו לרשות הלקוחות רק בעוד כמה שנים. אגב, טווח זה עשוי להתקצר במשהו אם גם חברה זו תלך בדרך של רכישת מתחרה עם תשתית משמעותית בתחום. אולם, ממילא מדובר כאמור בהשפעות לטווח הארוך ושם צפוי העתיד להאיר פנים לחברה זו שקיבלה החלטות בתזמון נכון.
הזווית האחרונה היא כמובן זו של החברה עצמה. אם אכן תממש אורקל את השמועות, היא צפויה לעמוד מול שלש סוגיות כבדות משקל וכל טעות כאן עלולה להיות הרת גורל. קודם כל, ברור כי לטווח הארוך מאוד לא תהיה סיבה להחזיק שתי מערכות מתחרות. זהו תהליך מורכב ובעיקר ממושך.
יצא לי להוביל תהליך דומה, אם כי מיקרוסקופי מבחינת קנה המידה. כמנכ"ל חברת מיחשוב ישיר תוכנה ניהלתי מהלך של רכישת מתחרה גדולה משלנו בתחום ה-ERP המקומי: עמיגר (ז"ל). רכשנו אף את מתחרתה של מתחרתנו, דערום. שנים על שנים נמשך התהליך של ההתרכזות בתוכנה אחת, על כל בעיות המשנה הנלוות. בחלקת הארזים התמונה מורכבת לאין שיעור. המקרה התיאורטי אליו אנו מתייחסים, יוביל בעצם לשליטה של בעלות אחת בשוק. רוצה לומר שהגוף המשותף לא בהכרח יוכל למכור יותר מאשר שתי החברות הנפרדות בסך הכל. אשר על כן, השאלה לשנים לא ספורות עשויה להיות מידת היכולת לקצץ בסך כל ההוצאות. אם לא כן, אחד ועוד אחד עלולים להתגלות כפחות משתיים, וזה כבר סימן השאלה השני בפניו ניצבת הבעלות התיאורטית החדשה.
לבסוף, בהיעדר תחרות בריאה בטווח הקצר, החברה עלולה להיות הבעיה המרכזית של עצמה. כלומר שהשקט המדומה בחזית התחרות עלול ליצור רפיון ניהולי, בלימה של חדשנות ונטרול האגרסיביות העסקית. על אלה משלמים יותר מאוחר- וביוקר.
לסיכום, אם וכאשר תתממש השמועה, הלקוחות יצאו נפסדים, המתחרים הקטנים ירוויחו משהו, מיקרוסופט עשויה להיות המרוויחה בטווח הארוך ובדרכה של הבעלות המשותפת יעמדו מספר משוכות קשות ביותר.
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןיותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים
5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?
בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר.
לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם
לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים.
שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק
שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.
לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.
- מעל אלף מיליונרים חדשים ביום - האמריקאים התעשרו ב-2024
- UBS: "צופים 45,000 מיליונרים בישראל עד 2029"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.

יותר טסים לחו"ל, החברות הישראליות ממשיכות לתפוס נתח שוק רחב
תנועת הנוסעים באוקטובר זינקה בכ-65% לעומת אוקטובר אשתקד, כשאל על, ישראייר וארקיע מחזיקות ביותר ממחצית השוק; החברות הזרות חוזרות בהדרגה אבל הטסים נכון לעכשיו מעדיפים כחול לבן
תנועת הנוסעים הבינלאומית בנתב"ג המשיכה באוקטובר לטפס בקצב מהיר, עם 1.79 מיליון נוסעים, עלייה של כ-65% לעומת אוקטובר שעבר. שלוש החברות הישראליות, אל על אל על 2.78% , ישראייר ישראייר גרופ 0.28% וארקיע, הטיסו יחד 935 אלף נוסעים, המהווים 52% מכלל התנועה, נתח שוק רחב ביחס לשנים שלפני המלחמה.
אל על ממשיכה להוביל את שמי ישראל בפער ניכר. באוקטובר טסו עמה 564 אלף נוסעים,
המהווים כ-31% מכלל תנועת הנוסעים בנתב״ג, עלייה של כ-3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. החברה נהנית מביקוש גבוה ליעדים ארוכי הטווח כמו ארה״ב ואירופה, ובצל חזרת חברות הזרות, היא מצליחה לשמור על מעמדה המרכזי ולנצל את האמון של הציבור בחברה המקומית הגדולה ביותר.
ישראייר רושמת קפיצה מרשימה בפעילות עם 205 אלף נוסעים באוקטובר, שהם כ-11% מכלל הטסים, עלייה של כ-15% לעומת השנה שעברה. הביקוש הגבוה ליעדים קצרים כמו יוון, קפריסין ובולגריה ממשיך לתדלק את הצמיחה, והחברה מחזקת את מעמדה
כחברת הפנאי הבולטת של השוק המקומי, במיוחד בתקופה שבה הישראלים מעדיפים לטוס עם חברות ישראליות.
ארקיע מציגה את השיפור החד ביותר מבין השלוש, עם 161 אלף נוסעים, שהם כ-9% מכלל התנועה, מדובר בזינוק של יותר מ-30% לעומת
אוקטובר 2024. החברה נהנית מהתאוששות הקווים לאילת וליעדים קרובים באגן הים התיכון, וגם מפעילות הצ’רטרים, שחזרה בהדרגה לקצב שלפני המלחמה.
- יו"ר אל על עומד להפוך לבעל מניות בחברה
- חברות התעופה שחזרו לישראל: תמונת מצב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנתונים מגיעים על רקע חזרתה ההדרגתית של התעופה הזרה לישראל. מאז סיום הלחימה, חברות רבות חידשו פעילות: לופטהנזה, סוויס, KLM, יונייטד, דלתא, אייר פראנס, טראנסביה, אג'יאן, יורווינגס ו-וויזאייר, שחזרה ללוח מלא ואף הפכה לאחת משלוש החברות הפעילות ביותר בנתב"ג. גם איבריה, בריטיש איירווייז, אייר אירופה ו־אייר קנדה כבר שבו לטוס לישראל. במקביל, חברות נוספות כמו ITA האיטלקית ואייר אינדיה הודיעו כי יחזרו בינואר 2026, ואמריקן איירליינס מתכננת חזרה במרץ.
