מישהו כבר שילם עבור הפיתוח
חברת הייעוץ היוקרתית מבוסטון, אברדין (Aberdeen), פרסמה לפני ימים אחדים דו"ח חדש ומעודכן בנושא חדירת ה-ERP לארגונים בינוניים וקטנים (SMB). החברה מובילה מזה שנים קו ברור הדוחף חברות מהליגה השנייה והשלישית לעבר ה-ERP וכעת היא מספקת גם הוכחה מחקרית למגמה. המחקר, שמתבסס על תשובות מ-1,200 ארגונים, מוכיח כי חברות קטנות ובינוניות זקוקות כמעט לאותה פונקציונאליות כמו חברות הענק. יש הבדל של 6% בלבד בצרכים - כן/לא פחות ולא יותר. המסקנה, אם כך, ברורה: גם הקטנים יותר צריכים לאמץ מערכת ERP.
נהירת יצרני מערכות ה-ERP לשוק הלקוחות הבינוניים והקטנים הפכה כבר לעובדה. כולם יודעים לספר על הפוטנציאל של שוק זה. לפי גרטנר, מדובר בהיקף של 8.5 מיליון עסקים לפחות. הערכה הודית עדכנית מדברת על היקף מידי של 20,000 עסקים בהודו בלבד. בשוק הסיני, גדול מכירות מערכות ה-ERP ללקוחות SMB בשיעור של 20-30% בכל אחת מהשנים האחרונות. האנליסטית עינת שמעוני מ-STKI אמרה לפני כארבעה חודשים כי 90% מהארגונים הגדולים בארץ כבר אמצו ERP ולכן פני הספקיות מופנות לעבר הקטנים יותר. ואכן, סאפ כמו גם אורקל חוזרות ומדגישות ללא הרף, כי יש להן מה להציע גם לארגונים שאינם בחזקת חברות ענק. קבוצה שנייה של יצרניות ERP, כמו אינטנטיה, IFS, לאוסון ואחרות, בעצם עוסקת מראש בחברות הפחות גדולות. בין שתי הקבוצות ניצבת מיקרוסופט עם יותר מפזילה לקבוצת לקוחות מחוזרת זו.
לדעת אברדין, בבסיס ההתרחשויות שתי תופעות: השיפור המתמשך כבר 20 שנים ביחס מחיר/ביצוע של חבילות ERP ומודלים חדשים לשיווק, כגון תשלום לפי שימוש בתוכנה. אני בהחלט מסכים, כי הרוויה בשוק הגדולים דוחפת את המשווקים גם לכוון הלקוחות הפחות עשירים. אינני חולק על כך שלהוזלת המחירים יש כאן תפקיד מכריע, אולם על תהליך התרחשות ירידת המחירים אף אחד למעשה לא מתעכב. ההסבר נעוץ קודם כל בעובדה שפיתוח ראשוני הנו תמיד יקר, לאחריו העלות האמיתית עבור לקוחות דומים הנה שולית ביותר.
אחד מתחומי היישום אותו בוששה גישת ה-ERP לכבוש הייתה, למשל, תחום הניהול המוניציפאלי. בכמה מקומות בעולם ובהם גרמניה ודנמרק, נעשים מאמצי פיתוח בתחום זה באמצעות כלי סאפ. בכל אחד משתי ארצות אלה הושקעו כבר מאות מיליוני יורו בחמש שנות עבודה בקירוב. כאשר יניבו המאמצים פירות, בעתיד הקרוב יחסית, יוכלו ליהנות מהם עיריות ורשויות אחרות. כך גם בארץ. עוד בשנת הכספים הנכחית צפויה נס טכנולוגיות להכניס לעבודה מודול של מיסי ארנונה שפיתחה עבור ויחד עם עירית תל אביב. אחר כך רק טבעי שיעשה הכל לשווק זאת לכל יתר העיריות. כך, בתהליך לא קצר, אבל צפוי, סביר שגם רשות מקומית כמו כרכור, לא תוכלנה בסופו של דבר להרשות לעצמה לוותר על היישום האמור או דומיו.
עם כל זאת, אנחנו שוכחים כי יישומי ERP קיימים כבר שנים רבות. למרות העובדה הזו, מערכות אלה ממשיכות עדיין בתהליכים של הכללת יישומים שנמצאים מחוץ לתכולת חבילות התוכנה מסוג זה. מידי פעם נכבש נתח נוסף והופך למודול אופציונאלי ב"חבילה" הכוללנית. חברות המתמחות ביישומי נישה יוצאות כך מן התמונה. אין לי ספק, כי אחד התחומים ה"חמים" הבאים יהיה הבילינג. יישום זה לא מצא עדיין פתרונו המוצלח בתוך ה-ERP. בזק, חברת הנמלים וחברת הלוויין יס, הנן רק דוגמאות מתוך רשימה ארוכה של חברות בארץ שהטמיעו ERP אך ממשיכות להפעיל את מערכות הבילינג הישנות שלהן תוך התממשקות. חבילות בילינג מגלגלות כסף רב מאד ולכן יש להניח שאחד התחומים הבאים אליהם ינסו חברות ה-ERP להתרחב ביתר הצלחה יהיה תחום זה.
שירות התעסוקה: יותר משכילים ובעלי מיומנויות הפכו לדורשי עבודה
ניתוח נתוני השנים האחרונות מראה כי דורשי העבודה לא מגיעים רק מהשכבות המוחלשות אלא ישנם יותר משכילים, בעלי משלחי יד אקדמאיים ומאשכולות גבוהים שמחפשים עבודה
הבוקר מפרסם שירות התעסוקה את דופק שוק העבודה המסכם את התנועות שנרשמו בשוק העבודה הישראלי במהלך חודש נובמבר, כאשר עולה מהם כי מספר דורשי העבודה שנרשמו, דומה למספר דורשי העבודה בשגרה שקדמה למתקפת ה-7 באוקטובר ופרוץ מלחמת חרבות ברזל. עם זאת, גם אם נדמה כי השוק התאושש לגמרי מהשפעות המלחמה, עיון בתמהיל דורשי העבודה מלמד על עקבותיה. כך, למשל, עלה שיעורם של היהודים שאינם חרדים בקרב דורשי העבודה בהשוואה לשיעורם קודם למלחמה. מגמות אלו ואחרות משקפות את השפעת המלחמה על הרכבה האנושי של מצבת דורשי העבודה. נתון בולט נוסף הוא עלייה בשיעור דורשי העבודה מאשכולות חברתיים-כלכליים גבוהים, 8 עד 10, לעומת ירידה בשיעור דורשי העבודה מהשכבות המוחלשות, אשכולות 1-3. הנתון עולה ממבט על התפלגות דורשי העבודה מחודש נובמבר 2022, המלמדת על הצטרפותם של עוד ועוד דורשי עבודה בעלי מיומנויות גבוהות.
מנהלים עסקיים לעומת פועלים בתעשייה
לפי נתוני לשכת התעסוקה נראה כי תמהיל דורשי העבודה השתנה באופן משמעותי, כאשר ישנם יותר אקדמאים ומנהלים ופחות עובדים בלתי מקצועיים. כך, שאף שבמספר הכולל ניכר דמיון בין חודשי נובמבר בזמני שגרה לנובמבר השנה, נראה כי השפעת המלחמה ובכלל השפעת השנים האחרונות ניכרת בתמהיל דורשי העבודה.
מספר דורשי העבודה שהם מפתחי תכנה ומנתחי יישומים הוכפל בכפי 2.5 ממספרם בנובמבר 2019, זה שקדם למשברי השנים האחרונות- מכ-3.3 אלף ב-2019 לכ-8,000 השנה, ושיעורם עלה מ-2.3% ב-2019 לכ-6.3% השנה. בדומה, נרשמה עלייה משמעותית בשיעור המנהלים מקרב דורשי העבודה ובמספרם- מ-17.3 אלף ב-2019 לכדי 22.8 אלף (מ-12.2% ל-18%) השנה. העלייה ניכרת יותר בקרב מנהלים בתחום השירותים העסקיים והמנהלים האדמינסטרטיביים, מ-6.2 אלף ב-2019 ל-9.6 אלף (מ-4.4% ל-7.6%) השנה. מגמה הפוכה נרשמה בקרב בעלי משלחי יד מרוויחי שכר נמוך.כך למשל, ירד מספר דורשי העבודה שהם עובדי ניקיון ועוזרים בבתים פרטיים, בתי מלון ומשרד מכ-9.8 אלף ב-2019 לכדי 6.1 אלף ( מ-6.9% ל-4.8% השנה). בדומה, ירד מספר דורשי העבודה שהם פועלים בלתי מקצועיים בתעשייה מ-5.7 אלף ל-3.8 אלף (מ-4% ל-3%) השנה.
- OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה
- מובטלים? כבר לא צריך להגיש גם טופס לביטוח לאומי וגם ללשכת התעסוקה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יותר אבטלה בערים חרדיות וערביות
כבמרבית חודשי השנים האחרונות, גם בנובמבר 2025 הובילו את הרשימה אום אל פחם ורהט (6.1% ו-5.8%, בהתאמה), רהט ואום אל פחם (שיעור זהה של 5.7%), שאחריהן עכו (4.9%) ועפולה (4.6%), כערים הגדולות שבהן יש מספר הרבה דיותר של דורשי עבודה. עפולה היא העיר היהודית בעלת שיעור דורשי העבודה הגבוה ביותר. ככלל, גם החודש הערים עם שיעור דורשי העבודה הגבוהים ביותר הן פריפריאליות, חרדיות או ערביות, כשמנגד השיעורים הנמוכים ביותר נרשמו גם החודש בערים החזקות יותר כרעננה, כפר סבא ורמת השרון. בהשוואה לחודש שקדם, במרבית הערים נרשמה עלייה, אשר עמדה בממוצע על 2.9% - הבולטות ביותר נרשמו בראש פינה (17.8%), קריית גת (9.8%), ובאום אל פחם ורמלה (7.8%, כל אחת). מנגד, בחלק מהערים נרשמה ירידה, כאשר לרוב דובר בערים חזקות מהמרכז.
עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקהאבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה
הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות
בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.
כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.
הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.
הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.
- המנהלים שלכם כבר לא צריכים אתכם - "כולם ניתנים להחלפה": השינוי הגדול בשוק העבודה
- מספר המשרות הפנויות בארה״ב נותר גבוה - אך שוק העבודה מאותת על האטה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת:
