סל-קיור של הדסית עושה עוד צעד לקראת תרופה ל-ALS

זכתה במענק מטעם האגודה הישראלית לALS, המיועד לסייע בפיתוח טכנולוגיות חדשות של תאי גזע ובחינתם במודל חי של המחלה
שי פאוזנר |

חברת סל-קיור ניורוסיינסס, חברת בת של הדסית ביו-החזקות (הדסית ביו ), הנסחרת בבורסה של תל-אביב (סימול : HDST), הודיעה היום, כי היא זכתה במענק מטעם האגודה הישראלית לטרשת העמוד הצידי של חוט השדרה (ALS) המיועד לסייע בפיתוח טכנולוגיות חדשות של תאי גזע ובחינתם במודל חי של ALS. המחקר עשוי לאפשר בעתיד לנוירולוגים לטפל במחלה ניוונית סופנית זאת, על ידי השתלת תאי עצב לחוט השדרה של החולים.

המחקר ייערך בניהולם של פרופ' תמיר בן-חור ופרופ' בנימין ראובינוף מבית החולים האוניברסיטאי של הדסה בירושלים, והוא יתבסס על תאי עצב שמקורם בתאי גזע עובריים. האגודה מעמידה לרשות התכנית הדו-שנתית של המחקר 226,000 דולר ארה"ב.

"אנו עומדים בפתחה של מהפכה רפואית, אשר טומנת בחובה את היכולת לרפא ולא רק לטפל במחלות ניווניות של מערכת העצבים, כגון ASL" – אמר ד"ר צ'רלס אירווינג, מנכ"ל סל-קיור. "אנו מאושרים שהאגודה הישראלית של הטרשת הצידית בחרה להעניק את המענק לסל-קיור, בהכירה את תפקיד המפתח שחברות ביוטכנולוגיה ממלאות על ידי יישום של ממצאים מחקריים במציאות הקלינית".

בארצות הברית מאובחנים מדי שנה כ-5,600 אנשים כסובלים מ-ALS. מספר החולים המאובחנים בישראל הוא כ-150, כאשר ברוב המקרים אין הבנה לגבי הסיבות למחלה. מחלת ה-ALS תוקפת תאי עצב במוח ובחוט השדרה, כולל תאי עצב מוטוריים האחראיים לתנועת השרירים באמצעות העברת מסרים מהמוח ומחוט השדרה לשרירי השלד. כאשר תאים אלה מתים, המוח אינו יכול עוד ליזום ולבקר את תנועת השרירים.

התקווה הגדולה של הטיפול בעזרת תאי גזע הינה החלפת הנוירונים (תאי העצב) המתים או החסרים על ידי השתלת תאים מסוג קודמן (פרקורסורים) אשר יגדלו וייצרו נוירונים חדשים וכן את תאי התמיכה של נוירונים, כגון תאים כוכביים (אסטרוציטים). מבין המקורות לתאי קודמן של נוירונים, נחשבים תאי גזע עובריים למקור החשוב ביותר תודות ליכולת שלהם להתרבות ללא הפסקה במעבדה ולהתמיין לאחד מ-220 הסוגים השונים המתקיימים בגוף האדם כאשר הם מקבלים את האות המתאים.

יתרה מזאת, שימוש בתאי גזע עובריים יכול ליצור תאי קודמן של תאי עצב המסוגלים להפריש את הגורם המייצר תאי עצב (GDNF= Glial cell-line Derived Neurotrophic Factor), חלבון טבעי המופרש באופן רגיל בזמן ההתפתחות, ואשר תומך בגדילת תאי עצב מוטוריים. הגישה הכפולה לטיפול, אשר מחברת בין החלפת נוירונים שאבדו לבין תמיכה בנוירונים הבריאים שעדיין לא הספיקו להינזק על ידי מחלת ה-ALS נראית מבטיחה ביותר ובעלת סיכויי ההצלחה הגבוהים ביותר.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
זוג מבוגרים פנסיה
צילום: pvproductions@freepik

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?

תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים

ענת גלעד |

איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.

העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.

ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים

תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.

מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.

הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי

מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.

זוג מבוגרים פנסיה
צילום: pvproductions@freepik

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?

תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים

ענת גלעד |

איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.

העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.

ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים

תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.

מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.

הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי

מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.