מזרחי-טפחות: גידול של 8% ברווח ברבעון ל-150 מ' ש'
בנק מזרחי טפחות פרסם היום (ד') את תוצאותיו לרבעון השלישי של 2006. מהדו"חות עולה, כי גם במהלך הרבעון חל גידול בפעילותו השוטפת והרגילה של הבנק שנבע מרווחי המימון ובהכנסות התפעוליות, זאת לצד ירידה בהוצאות השכר כחלק מתהליך ההתייעלות בבנק. יצויין, כי הרבעון בניגוד לקודמיו, לא כלל רווחי-הון בגין מכירת קרנות הנאמנות.
הרווח הנקי בתשעת החודשים הראשונים של 2006 הגיע ל-502 מיליון שקל בהשוואה ל-397 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד, גידול של 26.4%. רווח זה מבטא תשואה להון עצמי של 14.6% לעומת 13% לתקופה המקבילה אשתקד ו-12.3% לשנת 2005.
ברביע השלישי הסתכם הרווח הנקי ב-162 מיליון שקל לעומת 150 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד, גידול של 8%, המבטא תשואה להון העצמי של 14.6%.
הלימות ההון של מזרחי טפחות עמדה בתום הרבעון השלישי על 10.04%.
ההפרשה לחובות מסופקים בבנק עמדה ברבעון השלישי על 61 מיליון שקל בהשוואה ל-64 מיליון שקל ברבעון המקביל. מתחילת השנה עמדה ההפרשה על 241 מיליון שקל, בהשוואה ל-191 מיליון שקל בתקופה המקבילה.
ברביע השלישי של השנה הסתכמו ההכנסות מעמלות תפעוליות ב-246 מיליון שקל, בהשוואה ל-234 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד, גידול של 5.1%.
הגורמים המרכזיים שתרמו לעלייה ברווחי הקבוצה ב-9 החודשים הראשונים:
א. רווח מפעולות בלתי-רגילות בסך 212 מיליוני שקלים חדשים, לאחר מס, שנבע ממכירת פעילות הקבוצה בקרנות נאמנות וממכירת אחזקות הקבוצה באקסלנס.
ב. עליה של 33 מיליוני שקלים חדשים, כ-2.4%, ברווח מפעילות מימון לפני הפרשה לחובות מסופקים. העלייה נובעת בעיקר מגידול של כ-8% בהכנסות מהפעילות השוטפת, מגידול בגביית ריבית בגין חובות בעייתיים ומגידול בעמלות פירעון מוקדם של משכנתאות.
ג. גידול של 73 מיליוני שקלים חדשים, כ-8.8%, בהכנסות התפעוליות. העליה נובעת ברובה מגידול בהכנסות מעמלות ניירות ערך, מעמלות טיפול באשראי ועריכת חוזים ומעמלות מכרטיסי אשראי, וכן מרווחים מהשקעות במניות.
הגורמים המרכזיים שתרמו לירידה ברווחי הקבוצה ב-9 החודשים הראשונים:
א. גידול של 50 מיליוני שקלים חדשים, כ-26.2%, בהפרשה לחובות מסופקים. הגידול נובע בעיקר מיישום ההנחיות שנקבעו בחוזר בנק ישראל לעניין אופן חישוב ההפרשה לחובות מסופקים בגין אשראי לדיור (משכנתאות).
ב. הפרשה לפנסיה ולפיצויים בסך 208 מיליוני שקלים חדשים, בגין הסכם עבודה שנחתם עם נציגות העובדים בחודש אפריל 2006.
ג. גידול של 60 מיליוני שקלים חדשים, כ-4.5%, בהוצאות תפעוליות בנטרול ההפרשה לפנסיה ולפיצויים בגין תוכנית הפרישה מרצון. הגידול נובע מעליה בהוצאות משכורת ונלוות, בעיקר כתוצאה מעדכוני שכר אוטומטיים, ומגידול בהוצאות פחת ואחזקת מבנים.
במקביל, החליט דירקטוריון הבנק על תשלום דיבידנד בסך 200 מיליון שקל. הדירקטוריון החליט לקבוע את יום 4 בדצמבר 2006 כיום הקובע לעניין תשלום הדיבידנד, כשיום האקס הוא 5 בדצמבר 2006 ויום התשלום הוא 19 בדצמבר 2006.
המנכ"ל אלי יונס: אנו עומדים ביעדי התוכנית העסקית שלנו
בעוד שתוצאות שני הרביעים הראשונים של השנה הושפעו מפעולות חד-פעמיות ובהן רווחי-הון בגין מכירת קרנות הנאמנות ותוכנית הפרישה מרצון, תוצאות הרביע השלישי משקפות אך ורק את פעילותו השוטפת והרגילה של הבנק, וזו ממשיכה לצמוח באופן רציף", אומר מנכ"ל הבנק אלי יונס.
"הגידול העקבי ברווחי המימון ובהכנסות התפעוליות ומנגד הירידה בהוצאות השכר ברביע השלישי מצביעים על המשך מגמת ההתייעלות בבנק. "אנחנו בהחלט עומדים ביעדי התוכנית העסקית שלנו", אומר מנכ"ל מזרחי-טפחות.
פטריק דרהי (יוטיוב)התרגיל של פטריק דרהי - טייקון בישראל, פושט רגל בצרפת
העברת נכסים, להטוטים פיננסים, הסדר חוב, פשיטת רגל כלכלית וניצול של כספי אג"ח במיליארדים - דרהי שלא הכרתם
פטריק דרהי קבוצת אלטיס של פטריק דרהי בצרות - השווי הנכסי שלה מוערך בסכום שלילי. זה אומר שהנכסים שווים פחות מההתחייבויות. גירעון בהון הכלכלי, זו בעצם פשיטת רגל. אבל פשיטת רגל מתרחשת רק כשיש טריגר. כלומר, אם יש גירעון בהון, אבל החוב הוא לתשלום בעוד 3 שנים, אז לכאורה החברה יכולה לתפקד. יש לה עוד זמן להציל את עצמה.
זו סוגיה מורכבת והיא תלויה בחוקים בכל מדינה, אבל המצב הזה של גירעון בהון הכלכלי ויכולת לתפקד בזכות חובות לרוב מהציבור הוא כשל שוק שאנשי עסקים יכולים לנצל אותו לטובתם - הם נשארים בעמדת מפתח, הם גם מוכרים סיפור שאם הם לא יהיו החברה תקרוס כי הם מחזיקים בידע. במקרים רבים זה נכון והם באמ מנסים להציל את המצב במקביל לסוג של הסדר חוב. במקרים רבים אחרים הם מגיעים להסכמות עם קרנות גידור שמחזיקות בחוב שנסחר נמוך במטרה להשביח את הפעילות. יש מקרים שזה מצליח, יש מקרים שזה כישלון טוטאלי. אין הרבה מקרים שבתקופת "החסד" הזו, הבעלים זורק כסף.
הרי זה לא הכסף שלהם, זה הכסף של מחזיקי החוב, הם הנושים הראשונים של החברה. פטריק דרהי החזיק צעצוע בשם i24news - חברת חדשות שבשנתיים האחרונות גם הרחיבה מאוד את הפעילות בארץ בהשקעה של מאות מיליונים וכל זה על חשבון המשקיעים הצרפתים. דרהי רצה להיות טייקון תקשורת בארץ, אבל הוא פושט רגל בצרפת. זה לא מסתדר. אם אתה רוצה להשקיע כספים שסיכוי מאוד גבוה שהולכים לפח, תעשה את זה בכסף שלך, לא בכסף של מחזיקי אג"ח צרפתים. אם אתה רוצה תדמית נקייה בישראל כי אתה יהודי אוהב המדינה, תעשה זאת בכסף שלך - הצרפתים לא צריכים לשלם על זה.
אבל דרהי הצליח למשוך כמה שנים טובות, עד שהשבוע באופן פתאומי אלטיס החליטה לסגור-להעביר את הפעילות ההפסדית של i24news ולהישאר רק עם הפעילות באנגלית. דרהי אמר שהוא ייקח על עצמו את הפעילות בארץ, כשהפעילות תעבור תוכנית הבראה.
- פטריק דרהי פושט רגל בצרפת – וטייקון בישראל; איך זה מסתדר?
- דרהי מתכוון להיכנס לתקשורת הדתית; שת"פ עם "כיכר השבת" ו"סרוגים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
איזו חוסר הגינות. כשזה לא הכסף שלך, אתה מתפרע בבזבוזים, העיקר שתהיה טייקון תקשורת. כאשר זה הכסף שלך, אתה עושה תוכנית הבראה ורה ארגון. אבל יש פה עוד שאלה - למה בכלל להעביר את הפעילות לדרהי. למה אלטיס לא עושה מכרז ומוכרת לכל המרבה במחיר, אפילו כמה מיליונים בודדים? דרהי בעצם לוקח את הערוץ אחרי השקעה של מאות מיליונים בחינם. זה תרגיל בריבוע - גם גרמת לחברה פושטת רגל בבעלותך שיש לה כסף של אחרים (חובות ואג"ח) להשקיע כספים במקום שטוב לך ולא לחברה, וגם אחר כך קיבלת את זה כנראה באפס. כך לפחות על פי הידוע מהדיווחים.
לשכת התעסוקה: יותר משכילים ובעלי מיומנויות הפכו לדורשי עבודה
ניתוח נתוני השנים האחרונות מראה כי דורשי העבודה לא מגיעים רק מהשכבות המוחלשות אלא ישנם יותר משכילים, בעלי משלחי יד אקדמאיים ומאשכולות גבוהים שמחפשים עבודה
הבוקר מפרסם שירות התעסוקה את דופק שוק העבודה המסכם את התנועות שנרשמו בשוק העבודה הישראלי במהלך חודש נובמבר, כאשר עולה מהם כי מספר דורשי העבודה שנרשמו, דומה למספר דורשי העבודה בשגרה שקדמה למתקפת ה-7 באוקטובר ופרוץ מלחמת חרבות ברזל. עם זאת, גם אם נדמה כי השוק התאושש לגמרי מהשפעות המלחמה, עיון בתמהיל דורשי העבודה מלמד על עקבותיה. כך, למשל, עלה שיעורם של היהודים שאינם חרדים בקרב דורשי העבודה בהשוואה לשיעורם קודם למלחמה. מגמות אלו ואחרות משקפות את השפעת המלחמה על הרכבה האנושי של מצבת דורשי העבודה. נתון בולט נוסף הוא עלייה בשיעור דורשי העבודה מאשכולות חברתיים-כלכליים גבוהים, 8 עד 10, לעומת ירידה בשיעור דורשי העבודה מהשכבות המוחלשות, אשכולות 1-3. הנתון עולה ממבט על התפלגות דורשי העבודה מחודש נובמבר 2022, המלמדת על הצטרפותם של עוד ועוד דורשי עבודה בעלי מיומנויות גבוהות.
מנהלים עסקיים לעומת פועלים בתעשייה
לפי נתוני לשכת התעסוקה נראה כי תמהיל דורשי העבודה השתנה באופן משמעותי, כאשר ישנם יותר אקדמאים ומנהלים ופחות עובדים בלתי מקצועיים. כך, שאף שבמספר הכולל ניכר דמיון בין חודשי נובמבר בזמני שגרה לנובמבר השנה, נראה כי השפעת המלחמה ובכלל השפעת השנים האחרונות ניכרת בתמהיל דורשי העבודה.
מספר דורשי העבודה שהם מפתחי תכנה ומנתחי יישומים הוכפל בכפי 2.5 ממספרם בנובמבר 2019, זה שקדם למשברי השנים האחרונות- מכ-3.3 אלף ב-2019 לכ-8,000 השנה, ושיעורם עלה מ-2.3% ב-2019 לכ-6.3% השנה. בדומה, נרשמה עלייה משמעותית בשיעור המנהלים מקרב דורשי העבודה ובמספרם- מ-17.3 אלף ב-2019 לכדי 22.8 אלף (מ-12.2% ל-18%) השנה. העלייה ניכרת יותר בקרב מנהלים בתחום השירותים העסקיים והמנהלים האדמינסטרטיביים, מ-6.2 אלף ב-2019 ל-9.6 אלף (מ-4.4% ל-7.6%) השנה. מגמה הפוכה נרשמה בקרב בעלי משלחי יד מרוויחי שכר נמוך.כך למשל, ירד מספר דורשי העבודה שהם עובדי ניקיון ועוזרים בבתים פרטיים, בתי מלון ומשרד מכ-9.8 אלף ב-2019 לכדי 6.1 אלף ( מ-6.9% ל-4.8% השנה). בדומה, ירד מספר דורשי העבודה שהם פועלים בלתי מקצועיים בתעשייה מ-5.7 אלף ל-3.8 אלף (מ-4% ל-3%) השנה.
- OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה
- מובטלים? כבר לא צריך להגיש גם טופס לביטוח לאומי וגם ללשכת התעסוקה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יותר אבטלה בערים חרדיות וערביות
כבמרבית חודשי השנים האחרונות, גם בנובמבר 2025 הובילו את הרשימה אום אל פחם ורהט (6.1% ו-5.8%, בהתאמה), רהט ואום אל פחם (שיעור זהה של 5.7%), שאחריהן עכו (4.9%) ועפולה (4.6%), כערים הגדולות שבהן יש מספר הרבה דיותר של דורשי עבודה. עפולה היא העיר היהודית בעלת שיעור דורשי העבודה הגבוה ביותר. ככלל, גם החודש הערים עם שיעור דורשי העבודה הגבוהים ביותר הן פריפריאליות, חרדיות או ערביות, כשמנגד השיעורים הנמוכים ביותר נרשמו גם החודש בערים החזקות יותר כרעננה, כפר סבא ורמת השרון. בהשוואה לחודש שקדם, במרבית הערים נרשמה עלייה, אשר עמדה בממוצע על 2.9% - הבולטות ביותר נרשמו בראש פינה (17.8%), קריית גת (9.8%), ובאום אל פחם ורמלה (7.8%, כל אחת). מנגד, בחלק מהערים נרשמה ירידה, כאשר לרוב דובר בערים חזקות מהמרכז.
