מזרחי-טפחות: גידול של 8% ברווח ברבעון ל-150 מ' ש'

הרווח הנקי בתשעת החודשים הראשונים: 502 מיליון שקל לעומת 397 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. גידול של 26.4. תשואת ההון העצמי בתשעת החודשים הראשונים: 14.6%
אסף מליחי |

בנק מזרחי טפחות פרסם היום (ד') את תוצאותיו לרבעון השלישי של 2006. מהדו"חות עולה, כי גם במהלך הרבעון חל גידול בפעילותו השוטפת והרגילה של הבנק שנבע מרווחי המימון ובהכנסות התפעוליות, זאת לצד ירידה בהוצאות השכר כחלק מתהליך ההתייעלות בבנק. יצויין, כי הרבעון בניגוד לקודמיו, לא כלל רווחי-הון בגין מכירת קרנות הנאמנות.

הרווח הנקי בתשעת החודשים הראשונים של 2006 הגיע ל-502 מיליון שקל בהשוואה ל-397 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד, גידול של 26.4%. רווח זה מבטא תשואה להון עצמי של 14.6% לעומת 13% לתקופה המקבילה אשתקד ו-12.3% לשנת 2005.

ברביע השלישי הסתכם הרווח הנקי ב-162 מיליון שקל לעומת 150 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד, גידול של 8%, המבטא תשואה להון העצמי של 14.6%.

הלימות ההון של מזרחי טפחות עמדה בתום הרבעון השלישי על 10.04%.

ההפרשה לחובות מסופקים בבנק עמדה ברבעון השלישי על 61 מיליון שקל בהשוואה ל-64 מיליון שקל ברבעון המקביל. מתחילת השנה עמדה ההפרשה על 241 מיליון שקל, בהשוואה ל-191 מיליון שקל בתקופה המקבילה.

ברביע השלישי של השנה הסתכמו ההכנסות מעמלות תפעוליות ב-246 מיליון שקל, בהשוואה ל-234 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד, גידול של 5.1%.

הגורמים המרכזיים שתרמו לעלייה ברווחי הקבוצה ב-9 החודשים הראשונים:

א. רווח מפעולות בלתי-רגילות בסך 212 מיליוני שקלים חדשים, לאחר מס, שנבע ממכירת פעילות הקבוצה בקרנות נאמנות וממכירת אחזקות הקבוצה באקסלנס.

ב. עליה של 33 מיליוני שקלים חדשים, כ-2.4%, ברווח מפעילות מימון לפני הפרשה לחובות מסופקים. העלייה נובעת בעיקר מגידול של כ-8% בהכנסות מהפעילות השוטפת, מגידול בגביית ריבית בגין חובות בעייתיים ומגידול בעמלות פירעון מוקדם של משכנתאות.

ג. גידול של 73 מיליוני שקלים חדשים, כ-8.8%, בהכנסות התפעוליות. העליה נובעת ברובה מגידול בהכנסות מעמלות ניירות ערך, מעמלות טיפול באשראי ועריכת חוזים ומעמלות מכרטיסי אשראי, וכן מרווחים מהשקעות במניות.

הגורמים המרכזיים שתרמו לירידה ברווחי הקבוצה ב-9 החודשים הראשונים:

א. גידול של 50 מיליוני שקלים חדשים, כ-26.2%, בהפרשה לחובות מסופקים. הגידול נובע בעיקר מיישום ההנחיות שנקבעו בחוזר בנק ישראל לעניין אופן חישוב ההפרשה לחובות מסופקים בגין אשראי לדיור (משכנתאות).

ב. הפרשה לפנסיה ולפיצויים בסך 208 מיליוני שקלים חדשים, בגין הסכם עבודה שנחתם עם נציגות העובדים בחודש אפריל 2006.

ג. גידול של 60 מיליוני שקלים חדשים, כ-4.5%, בהוצאות תפעוליות בנטרול ההפרשה לפנסיה ולפיצויים בגין תוכנית הפרישה מרצון. הגידול נובע מעליה בהוצאות משכורת ונלוות, בעיקר כתוצאה מעדכוני שכר אוטומטיים, ומגידול בהוצאות פחת ואחזקת מבנים.

במקביל, החליט דירקטוריון הבנק על תשלום דיבידנד בסך 200 מיליון שקל. הדירקטוריון החליט לקבוע את יום 4 בדצמבר 2006 כיום הקובע לעניין תשלום הדיבידנד, כשיום האקס הוא 5 בדצמבר 2006 ויום התשלום הוא 19 בדצמבר 2006.

המנכ"ל אלי יונס: אנו עומדים ביעדי התוכנית העסקית שלנו

בעוד שתוצאות שני הרביעים הראשונים של השנה הושפעו מפעולות חד-פעמיות ובהן רווחי-הון בגין מכירת קרנות הנאמנות ותוכנית הפרישה מרצון, תוצאות הרביע השלישי משקפות אך ורק את פעילותו השוטפת והרגילה של הבנק, וזו ממשיכה לצמוח באופן רציף", אומר מנכ"ל הבנק אלי יונס.

"הגידול העקבי ברווחי המימון ובהכנסות התפעוליות ומנגד הירידה בהוצאות השכר ברביע השלישי מצביעים על המשך מגמת ההתייעלות בבנק. "אנחנו בהחלט עומדים ביעדי התוכנית העסקית שלנו", אומר מנכ"ל מזרחי-טפחות.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ראש ממשלת קטאר, מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני (צילום מסך CNN)ראש ממשלת קטאר, מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני (צילום מסך CNN)
מלחמה כלכלית

הנקמה הכלכלית של קטאר - ונקודת החולשה של ישראל

הנשק של קטאר הוא הכסף, הכוח וההשפעה העולמית והיא עלולה לכוון אותו נגדנו; היא גם יכולה במישרין או דרך פרוקסי לקנות נכסים וחברות ישראליות - לא כדאי לזלזל בפגיעה בכבודה וברצון שלה בנקמה; וגם - על הנהגת חמאס, על ארגונים נוספים בעזה שאולי יתחזקו, ועל כך שאי אפשר לחסל רעיון

משה כסיף |
נושאים בכתבה קטאר חמאס

מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני, ראש ממשלת קטאר, לצד המנהיגים הקטארים משקיעים הון גדול בעשור האחרון כדי למרק את התדמית שלהם - לא טרור, לא איסלאם קיצוני, לא רק נפט. אנחנו הקטארים יודעים לחיות את החיים - כדורגל, מונדיאל, תיירות, והשקעות ענק סביב הגלובוס בנדל"ן, קבוצות כדורגל, מותגי על, תקשורת, וטכנולוגיה, הרבה טכנולוגיה, בעיקר AI. קטאר מחלחלת את הכסף שלה, גם באופן מושחת וקונה פקידים ופוליטיקאים וגם בהשקעות, כדי להפוך למותג מוכר ומקובל. המטרה שהשם קטאר יתחבר לתיירות, עושר גדול, ספורט, רק לא טרור, עולם חשוך ופחד.

היא מצליחה. היא מנקה את השם שלה והיא התרחקה בעיני רוב הציבור המערבי מטרור. כבר מזהים אותה עם כדורגל עולמי, תיירות, עושר, השקעות. אבל קטאר היא הבית של חמאס. קטאר סייעה ובנתה את חמאס, ובקטאר יש תמיכה גדולה וקשר עמוק גם לאיסלאם הקיצוני.  

ולכן, ההתקפה של ישראל בקטאר היא מכה גדולה לקטאר. לא רק בגלל הריבונות, לא בגלל שאכפת לה מה עלה בגורל מטרות החיסול, מניגי חמאס,, אלא בגלל שהעולם קורא שישראל תקפה מטרות טרור בקטאר. למה ואיך יש מטרות טרור בקטאר? רבים אפילו לא יודעים ולא מקשרים. הרסנו להם. הבאנו את המלחמה אליהם הביתה. אחרי שנים רבות והשקעות גדולות ומאמץ להתנקות, באה ישראל ועושה את החיבור בין קטאר לטרור. קטאר לא תשתוק, ואנחנו לא צריכים לזלזל בה. היא לא צפויה לשלוח מטוסים, היא לא צפויה להגיב צבאית, אבל פגענו בדבר הכי חשוב לה - בתדמית, והיא תחפש אותנו בסיבוב. יש לה הרבה כסף כדי לפגוע בנו, יש לה זמן, ויש לה השפעה כלכלית-עסקית על גופים רבים. ישראל יכולה להיפגע מכך. לא שזה לא מצדיק התקפה, אבל זו סוגיה שצריך להבין ולהיערך לה כדי למזער אותה.  

לקטאר יש השקעות של מאות מיליוני דולרים ברחבי העולם, וזה יעלה תוך 3 שנים על טריליון דולר, זה אומר שיש לה כוח והשפעה בגופים רבים. וזה יגדל. אנחנו לא רוצים להגיע למצב שגופי השקעה שנשלטים על ידי הקטארים לא ישקיעו כאן. אנחנו לא רוצים שגופים תעשייתיים לא יקנו סחורה מישראל כי קטארים מחזיקים בהם, ואנחנו לא רוצים שגופי טכנולוגיה ו-AI שמוחזקים על ידי קטארים, יסתכלו עלינו אחרת, לא ישקיעו בחברות טכנולוגיה ישראליות ועוד. 

קטאר גם יכולה לפעול בהפוך על הפוך - היא יכולה לבלוע חברות ישראליות דרך הגופים שהיא שולטת בהם. מה יקרה אם גוף ענק ירכוש את צ'ק פוינט ולקטאר יש בו החזקה מסוימת? או שגוף גדול יקנה את טבע ואותו גוף יירכש על ידי הקרן הקטארית או אנשי עסקים קטארים? לכסף יש משמעות גדולה, ובמלחמה של קטאר מול ישראל, הכסף הוא נשק משמעותי.