"אנחנו מתכוונים לצאת לפעילות ברחבי העולם"
"ברמה התיאורטית אפשר להשתמש ביכולות ובטכנולוגיות שלנו גם לביצוע חיפושים ממוקדים ומפולחים במאגרי מידע ארגוניים, אך כמובן שבכפוף להתאמות טכניות שונות", אומר אביב רפואה, מנכ"ל חברת נטקס (Netex), העוסקת בחיפוש ממוקד ברשת האינטרנט. רפואה, שהתראיין בעקבות פרסום הדו"חות הכספיים של החברה, רומז שהחברה לא מתכוונת לפתח אפליקציות דוגמת עשרות השירותים של גוגל והתוכנות שתציג בעתיד ענקית החיפוש, אך בהחלט יש מה לדבר על הרחבת פלחי השוק בהתבסס על הטכנולוגיה הקיימת. "אנחנו ממוקדים מאוד בתחום החיפוש והפרסום הממוקד. כל מה שמתחבר לתחום הזה - הוא רלוונטי ומעניין אותנו. אנחנו לא מתכוונים להתרחב ולהיכנס לפעילויות שלא קשורות, אבל לגבי כל מה שכן קשור – סביר שנכנס אליו".
"אנחנו כל הזמן משפרים את יכולות החיפוש שלנו, את מאגרי המידע שלנו ועסוקים בהוספת עוד פונקציות ויכולות חדשות מבחינת הגולשים והמפרסמים", מוסיף רפואה. "כלפי חוץ הפתרונות שלנו הם יחסית פשוטים, כי זו מטרתם, אבל מאחורי הקלעים שוקדים אנשי החברה בפיתוח ותחזוקת ה'מוח' הטכנולוגי המורכב שמאפשר לנו לספק את שירותינו. כל המערכות שלנו בתחום החיפוש הממוקד והפרסום באינטרנט הן מערכות שאנחנו מפתחים In House אצלנו. יש לנו גם פטנטים שרשמנו בתחום. בכל מקרה, לא מדובר במוצרי מדף שעברו התאמה, אלא בטכנולוגיה מקורית שלנו".
נטקס הוקמה לפני יותר משבע שנים והיום מונה החברה כ-35 עובדים, מתוכם כעשרה אנשי טכנולוגיה. לדברי מנכ"ל החברה, נטקס מוסיפה להתרחב בצורה מושכלת, בעיקר בתחומי השיווק והמכירות - "גם כדי לתת מענה לקהל רחב יותר של לקוחות וגם לצורך הכנת התשתיות למהלך ההתרחבות לפעילות בחו"ל", מסביר רפואה. "המערכות שלנו הן רב-לשוניות ואיתן אנו מתכוונים לצאת לפעילות ברחבי העולם. אנחנו מתעניינים בעיקר בשווקי אירופה והמזרח הרחוק, משתי סיבות: האחת היא מפני שיש לנו יתרון גדול בעבודה בשפות שהן לא אנגלית והשניה היא שיש שווקים מאוד מעניינים מחוץ לישראל, חלקם עוד בתחילת הדרך, כמו חלק ממדינות מזרח אירופה, שם האינטרנט חודר במרץ ושיעורי הצמיחה גדלים משנה לשנה ומרבעון לרבעון. אנחנו מאמינים שמדובר בשווקים שיהיו מאוד משמעותיים בתחום האינטרנט בשנים הקרובות".
אחת המדינות שמזכיר רפואה בהקשר להתרחבות לחו"ל היא סין – מדינה שידועה ככזו היוצרת לא מעט בעיות למנועי חיפוש מערביים. בחודשים האחרונים עלו לכותרות סיפורים על חברות אמריקניות דוגמת גוגל, AOL, יאהו! ועוד, שנכנסו למאבקים שונים מול השלטונות הסיניים, שדרשו שמנועי החיפוש יעבירו אליהם פרטים על הגולשים ועל הרגלי הגלישה שלהם, כמו גם דרישות שונות לסינון תכנים מרשת האינטרנט. המשטר הסיני לא וויתר לענקיות האמריקניות, והשיא עד כה היה הצהרתה של גוגל, כי תספק לגולשים בסין מנוע חיפוש "מותאם אישית", או במילים אחרות: מצונזר. כך, למשל, גולש סיני שיחפש בגוגל את מרד הסטודנטים בכיכר טיאנאנמן מ-1989, יגלה כי ההפגנה המתוקשרת "מעולם לא התרחשה".
"דווקא מבחינתנו קל יותר להתמודד עם הסוגיה הזו, מכיוון שיש לנו בקרה מלאה על התכנים שמופיעים במנוע החיפוש שלנו", אומר רפואה. "להבדיל מהמנועים שעובדים בצורה אוטומטית ומחפשים תכנים בגוף האתרים, נטקס עובדת על מאגר מקוטלג בנושאים ספציפיים ולכן יש לנו את היכולת לבצע סינון של תכנים 'בעייתיים' - מה שיכול לפתור את הבעיות שקיימות בסין. אין לי בעיה לתת מידע חלקי לגולשים, במקומות בהם החוק דורש זאת. הגישה שלי היא: 'ברומא התנהג כרומאי'. נטקס דוגלת בהתאמת פתרון למדינה ולתרבות ולא בלבוא עם מודל שהוא אולי נכון בארץ המוצא שלך, ולנסות לכפות אותו על שוק זר".
ברבעון השני של השנה עלו הכנסות נטקס ל-1.72 מיליון שקלים, גידול של 36.22% לעומת הכנסות של 1.26 מיליון שקלים ברבעון המקביל ב-2005. למרות העלייה במחזור המכירות והנתונים היפים בסעיף ההכנסות, סעיף רווח וההפסד היה פחות מסביר פנים, והחברה עברה להפסד של 378 אלף שקלים או 0.14 שקל למניה, לעומת רווח נקי של 214 אלף שקלים או 0.09 שקלים למניה ברבעון המקביל אשתקד. בסעיף ההוצאות רשמה, כצפוי, החברה עליות משמעותיות. ברבעון השני הוציאה נטקס 345 אלף שקלים או 20.12% מהמחזור על מחקר ופיתוח, לעומת 60 אלף שקלים או 4.77% מהמחזור ברבעון המקביל ב-2005. בנוסף, הגדילה החברה את הוצאות המכירה והשיווק וגם את ההוצאות הניהוליות והכלליות. הוצאות השיווק והמכירה עלו ב-103.64% ל-951 אלף שקלים, לעומת 467 אלף שקלים בתקופה המקבילה אשתקד, ואילו הוצאות ההנהלה וההוצאות הכלליות עלו ל-599 אלף שקלים, המהווים גידול של 68.88% לעומת 331 אלף השקלים שהוציאה ברבעון השני של 2005.
במחצית הראשונה של 2006 גדלו ההכנסות ל-3.27 מיליון שקלים, גידול של 40.94% לעומת הכנסות של 2.32 מיליון שקלים במחצית הראשונה של 2006. החברה רשמה הפסד נקי של 177 אלף שקלים, לעומת רווח נקי של 276 אלף שקלים בתקופה המקבילה אשתקד.
"ההכנסות צמחו בצורה משמעותית והמגמה ממשיכה, ותמשיך גם בעתיד", אומר רפואה. "ראינו את אותו הדבר גם ב-2005. הגידול נובע מכך שיותר מפרסמים מפנים משאבים לפרסום ממוקד במנועי חיפוש באינטרנט. בישראל אנחנו רואים צמיחה משמעותית בתחום הזה בשנים האחרונות: בערך 12% מתקציבי הפרסום באינטרנט הולכים היום למנועי חיפוש. מדובר אמנם בהתקדמות, אך לצורך השוואה בארה"ב הנתון הזה עומד על 40%. אנחנו צופים שגם בישראל הפער הזה ייסגר".
בהתייחסו למעבר להפסד, אמר רפואה כי הסיבה נעוצה בשני גורמים: "הראשון הוא נושא הקמפיין הפרסומי שהרצנו ברבעון האחרון, לרגל השקת המערכות החדשות שלנו – קמפיין שעלה 450 אלף שקלים. הגורם השני הוא הגידול בהוצאות המו"פ, אותו אנו רואים יותר כהשקעה שתניב תוצאות בקרוב. אנחנו משקיעים רבות במו"פ, כי בראייתנו הטכנולוגיה היא אחד הנכסים החשובים ביותר של החברה. הצד הטכנולוגי בנטקס הוא הבסיס והמנוף להרחבת הפעילות למדינות נוספות כמו גם הגדלת נתח השוק שלנו בישראל".
"האינטרנט היום מתחיל להיכנס למקום הרבה יותר פרקטי מבעבר", סבור רפואה. "ברגע ששוק ההמונים גולש באינטרנט בשגרת היומיום - ואנחנו רואים שזה קורה - האינטרנט הופך למעשה לכלי שבא לענות על צרכים שיגרתיים – החל משליחת פרחים, דרך הזמנת טיסות ועד לבירור על קווי אוטובוס. פעם רשת האינטרנט היתה כלי הרבה יותר מחקרי, בו השתמשו רק גורמים מסויימים. הגענו היום למצב שבו האינטרנט הופך לכלי סטנדרטי על כל שולחן עבודה. כלפי חוץ, הדבר הזה הופך להיות משהו שנכנס לכל בית וגורמים שלא ידעו בעבר מה זה אינטרנט, עושים בו היום שימוש נרחב".
רו"ח ענת דואני, צילום: כרמית קלייןהפעולות שחייבים לעשות כדי לחסוך במס; עצות למשקיעים, בעלי חברות ושכירים
חושבים שכבר שמעתם הכול על בדיקות סוף שנה? בראיון מקיף, רו"ח עינת דואני, מומחית למיסוי, מפרטת מה כדאי לעשות ב-15 ימים שנשארו לנו; עצות שרלוונטיות לשכירים, למשקיעים גם לבעלי חברות: דיברנו על חברות ארנק, רווחים כלואים
וגילוי מרצון, ועד מימוש ניירות ערך בהפסד ועסקאות קריפטו; מה אתם חייבים לבצע לפני סוף השנה ומה יכול להמתין להמשך
לפני שאתם ממשיכים הלאה וחושבים שכנראה שמעתם כבר את כל מה שאפשר לשמוע על "בדיקות סוף שנה" ואף אחד כבר לא יכול לחדש לכם, תעצרו. דווקא בחלון הזמן שאנחנו נמצאים בו, סה"כ 15 ימים לסוף שנת המס, יש לא מעט החלטות שיכולות להשפיע בפועל על חבות המס שלכם. בין אם
אתם משקיעים בשוק ובין אם אתם בעלי חברה. אגב, זה לא 'טריקים' ואין כאן חלילה עקיפה של החוק, אלא תכנון מס לגיטימי, כזה שהחוק מאפשר ובמקרים מסוימים יש אפילו צפיה שתעשו את זה. לחלק מכם המשמעות יכולה להיות חיסכון של אלפי שקלים, ולאחרים אפילו הרבה מעבר לזה.
סוף שנת מס תמיד מגיע עם אותה שאלה שחוזרת על עצמה: מה עוד אפשר לעשות עכשיו, רגע לפני שהשנה נסגרת, ומה כבר מאוחר מדי לדחות לינואר. אלא שלדברי רו"ח עינת דואני, מומחית לענייני מיסוי, השאלה הזאת רחוקה מלהיות רק שאלה טכנית
של תזמון. "יש פער מאוד גדול בין דברים שאפשר להשלים בדיעבד במסגרת הדוחות, לבין פעולות שאם לא נעשו בפועל בתוך שנת המס", היא אומרת. "יש דברים שאם לא עשיתם בשנת המס הקודמת, בדיקה בינואר לא תמיד תעזור, אפילו אם הכול היה נכון על הנייר".
יש מהלכים שאפשר
לסגור גם אחרי סיום השנה, דרך התאמות חשבונאיות, אבל יש לא מעט פעולות שבהן הזמן עצמו הוא הגורם המכריע. אם הן לא בוצעו עד 31 בדצמבר, הן לא ייספרו לשנה הזאת ולא משנה כמה מוקדם תפתחו את הדוחות בינואר.
אז מה חייב לקרות עכשיו כדי שישפיע על המס, ואיזה משימות אפשר להשאיר להמשך?
"יש דברים שמאחר והם נמדדים לפי תקופת שנת המס, אם אנחנו רוצים שהם ייכנסו לאותה משבצת, לאותה קופסה, אנחנו חייבים לבצע אותם עד ה-31 בדצמבר", היא מסבירה. "אם עושים אותם אחרי, זה כבר נכנס לשנה העוקבת, ואין דרך לתקן את זה בדיעבד" חשוב להבחין בין פעולות חשבונאיות לבין פעולות משפטיות ומעשיות, "יש הפרשות שונות, כמו הפרשה לחוב אבוד או לירידת ערך, שאפשר לבצע לפני הגשת הדוחות, במסגרת התאמות חשבונאיות. אבל לא תמיד מכירים בהן לצורכי מס. לעומת זאת, כשמדובר בפעולות שמשפיעות ישירות על המס, יש דברים שחייבים להיעשות בפועל בתוך שנת המס".
- תושב אילת חשוד בהעלמת הכנסות של מיליון שקל
- "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
דוגמה טובה לזה היא חלוקת דיבידנד. רבים מבעלי חברות מניחים שכל עוד את המס על הדיבידנד אפשר לשלם בתחילת השנה הבאה, גם עצם ההחלטה על החלוקה יכולה להמתין לינואר. בפועל, זה לא עובד כך. חלוקת דיבידנד אינה פעולה חשבונאית שניתן "להשלים בדיעבד", אלא החלטה משפטית לכל דבר. "גם אם את המס עצמו משלמים בינואר או בפברואר, ההחלטה המשפטית חייבת להתקבל עד סוף השנה. צריך פרוטוקול, החלטה של הדירקטוריון ושל האספה הכללית. מי שרוצה שדיבידנד ייחשב לשנת 2025, חייב שהמסמכים המשפטיים יראו שהחלוקה בוצעה השנה. אחרת זה פשוט לא זה".
OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה
דוח חדש של ה-OECD אומר כי בישראל יש המרה נמוכה בין רמת המיומנויות וההשכלה הגבוהה ובין איכות התעסוקה, שמתווספים לפערים גדולים במיומנויות ובכישורים המושפעים מהסטטוס הסוציו-אקונומי
דוח חדש של ה-OECD שפורסם השבוע מצביע על משהו שישראלים רבים מרגישים: לא משנה כמה נשקיע בהשכלה גבוהה וברכישת כישורים ומיומנויות רלוונטיים, ההשקעה לא בהכרח מיתרגמת לעבודה איכותית או לשכר גבוה. הדוח מצביע גם על פערים סוציו אקונומיים משמעותיים ועמוקים ברמת המיומנויות וכן על פערי תעסוקה מגדרים שאינם מצטמצמים. מהשוואה מול מדינות אחרות, בהן לימודים והכשרה על תיכונית יביאו לעלייה במיומנויות שתביא לעלייה ברמת השכר, בישראל הלימודים וההכשרה העל תיכונית לא תביא לעלייה של ממש ברמת המיומנויות. אצלנו גובה רמת ההשכלה משפיע באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות, ואינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות.
דוח OECD Skills Outlook 2025 בא לבחון את רמת המיומנויות התעסוקתיות במדינות החברות בארגון ואת המיומנויות הנדרשות בשוק העבודה במאה ה-21 ומהם הגורמים המשפיעים על רמת המיומנויות. עבור הדוח, מופו כ-3,500 מקצועות שונים שמאחוריהם כ-14,000 מיומנויות עבודה שונות. כאשר המיומנויות ההופכות לחיוניות ביותר בשוק העבודה המשתנה, זה שבצל האוטומציה והבינה המלאכותית, הן אוריינות, נומרציה, דיגיטל, יצירתיות ומעל הכל למידה מתמדת לאורך החיים. הדוח מלמד בבירור שהמיומנויות שלנו טובות יותר וברמה גבוהה יותר ככל שההשכלה שלנו גבוהה יותר, ולרוב כפועל יוצא מכך, יעלה הסיכוי שלנו להשתלב באופן אפקטיבי יותר בשוק העבודה ולהשתכר טוב יותר. אך בישראל גובה רמת ההשכלה משפיע אך באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות והיא אינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות.
בישראל השכלה אינה שווה מיומנויות
הדוח מעלה תמונה לא טובה עבור ישראל. דוח ה-OECD משווה בכל מדינה בין רמת המיומנויות של ציבור שלא מסיים לימודי תיכון ובין הציבור שלו יש השכלה על תיכונית.המיומנויות שנבחנות על ידי ה-OECD היא אוריינות ויכולת הבנת טקסט, יכולת פתרון בעיות כמותניות ופתרון בעיות מורכבות. במדינות כמו ניו זילנד או פינלנד רואים פער משמעותי בין שתי הקבוצות, עם סטיית תקן העומד על כ-0.72 וכ-1.16 סטיות תקן בהתאמה. המשמעות של כך היא כי רמת המיומנויות של הציבור שמסיים תיכון וממשיך ללימודים על תיכוניים היא משמעותית גבוהה יותר מרמת המיומנויות של אלו שלא.
לעומת פינלנד וניו זילנד, בישראל הפער נמוך בהרבה, עם כ-0.27 סטיות תקן במסלול מקצועי וכ-0.32 במסלול עיוני. המשמעות של הפער הוא כי בעוד שבמדינות אחרות ב-OECD נראה קשר חזק ועקבי בין עלייה ברמת ההשכלה לבין קפיצה גדולה במיומנויות חשיבה כמותית, בישראל ההשפעה של לימודים על תיכוניים היא מוגבלת הרבה יותר, ואין ללימודים על יסודיים או פוסט תיכוניים השפעה של ממש על המיומנויות של הציבור.
- חברת הסייבר Echo גייסה 50 מיליון דולר תוך 10 חודשים מאז הקמתה
- Dux נחשפת עם סבב סיד של 9 מיליון דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ובכל זאת, מהדוח עולה כי המסלול שמראה את הפער הגדול ביותר מאנשים ללא השכלה, הוא המסלול של לימודים אקדמאיים, בעלי תואר ראשון ומעלה, כאשר שאר המסלולים העל תיכוניים אינם מציגים סטיית תקן גבוהה כלל, מה שאומר שאלו לימודים והכשרות שאינם משפרים את המיומנויות באופן ניכר. למעשה, השכלה גבוהה מעלה את איכות התעסוקה ב-18 נקודות אחוז בממוצע.
