מהו פרוטוקול ה-IPv6?

"IPV6 הוא פרוטוקול אינטרנט שנועד להמשיך את פרוטוקול האינטרנט הקיים ולמעשה להחליף את ה-TCP/IP. ההבדל העיקרי בין הפרוטוקולים הוא שדה הכתובת הבנוי מ-128 ביטים לעומת 32 ביטים בפרוטוקול הקיים. פרוטוקול ה-IPv6 מאפשר יכולת ניידות והגדרה אוטומטית (Auto-configuration), ומחשבים יכולים לנוע בו בין רשתות שונות או להתחבר לרשתות קצה בלא התערבות המשתמש".

מהם היתרונות הגלומים ב-IPV6?

"לאורך השנים הוסיפו לפרוטוקול האינטרנט IPv4 תוספות רבות, כך שמעבר להגדלת שדה כתובות ה-IP אין הבדל משמעותי מבחינת הערך המוסף. היום, רוב היישומים של IPv6 באירופה הם יישומים לימודיים - אוניברסיטאות ומחקר ורשתות לימודים, כמו דנטה או אינטרנט 2.0. דווקא באסיה, בגלל שיש דרישה גדולה להתקני בידור ויש חדירה גבוהה מאוד של טלפונים ניידים, הכוללים גישה ל-IP - מולטימדיה אינטארקטיבית - יש שימוש נרחב ב-IPv6 אשר אינו מצריך טיפול בפרוטוקול כדי לטפל בתעבורה אינטראקטיבית או בתוכן עשיר".

היכן עומד השימוש בפרוטוקול ה-IPv6 בעולם?

"ביפן, המדינה סבסדה למעשה ספקי אינטרנט ונתנה תמריצים כספיים לספקי האינטרנט ולחברות שיעברו לפרוטוקול IPV6. הסיבה לכך היא שבפרוטוקול הנוכחי הם פיגרו אחרי שאר העולם, והם רצו לקחת בחזרה את הבכורה ולתפוס מעמד מוביל. סיבה נוספת לכך היא שברחבי אסיה, וביפן בפרט, ה-IPv6 תופס תאוצה בגלל השימוש הגבוה בהתקנים שצריכים כתובות IP.

"במדינות אלה, שבהן ישנם תמריצים כלכליים, ספקי אינטרנט מספקים כתובות IPv6 ולמעשה לכל מחשב יש כתובת חוקית. באירופה, כמו שאמרתי, היישומים הם בעיקר בתחומי הלימוד והמחקר. בארץ, מעבר לאוניברסיטאות, השתמשו ב-IPv6 גם בחברות סטארט-אפ שמפתחות מוצרים לשוק באסיה, שם יש דרישה לכך שהמוצרים יתמכו ב-IPv6.

"בנוסף, בעבר ישראל הייתה מדינה מתפתחת, וארגונים וספקי שירותים לקחו הרבה כתובות. זו לא מדינה חדשה שבה אנשים מתחברים במסות לאינטרנט והולכים ומבקשים כמות גדולה של כתובות מתוך מאגר עולמי שהולך ואוזל, כך שהכתובות הקיימות צפויות להספיק בעתיד הקרוב".

מדוע ה-IPv6 אינו נמצא בשימוש רחב, למרות הגידול המהיר במספר כתובות ה-IP?

"בהתחלה קראו ל-IPv6 הדור הבא של ה-IP, כאשר לפי החזון של אלה שפיתחו אותו - כולם היו צריכים להשתמש בו. אבל קרו דברים שהאטו את זה. כשפיתחו את IPv6, המפתחים ראו לנגד עיניהם את בעיית הכתובות שהולכת וגדלה. פיתוחים טכנולוגיים, כמו החבאת כתובות, אפשרו להמשיך להשתמש בפרוטוקול האינטרנט הנוכחי.

כלומר, התאפשרה החבאת כתובות פרטיות בכתובות חיצוניות, ונפוץ שימוש בפרוטוקולים שמחביאים כתובות ולמעשה מאפשרים לארגונים להשתמש בפחות כתובות חוקיות. תיאורטית אפשר להחביא מאחורי כל כתובת כזו 64 אלף מחשבי קצה, כאשר הכתובת מוחבאת מאחורי שערים (ports) בארגון".

האם ה-IPv6 היא טכנולוגיה שפספסה את זמנה?

"פיתוח מנגנונים משלימים לפרוטוקול IPv4, הנפוץ כיום, מעכב כאמור את המעבר ל-IPv6, ייתכן שבעתיד לא תהיה ברירה, אלא לעבור ל-IPv6 כתוצאה ממחסור בכתובות. אחד החסרונות למנגנון החבאת כתובות קשור למולטימדיה. כאשר משתמשים בפרוטוקול ה-IP ליישומי זמן אמת, כגון טלפון או טלוויזיה אינטראקטיבית, יש בעייתיות מסוימת בהחבאת הכתובות, מכיוון שיש צורך ללמד את הקופסה (נתב/פיירוול) שיש פרוטוקולים חדשים, שאותם צריך לתרגם. לעומת זאת, ב-IPv6 ישנן מספיק כתובות IP עבור ההתקנים השונים (מחשב, טלפון, טלוויזיה וכו') ולכן אין צורך בתרגום כתובות.

אחד הדברים החשובים ביותר שיתרום לשימוש נרחב ב-IPv6 ויהווה זריקת מרץ הוא שימוש ב-IPv6 בסלולרי. בעתיד, כל אחד שיהיה לו טלפון סלולרי יצטרך כתובת, ואז יכול להיווצר קושי בהחבאת כמויות של כתובות. משרד ההגנה האמריקני הכריז בשנת 2003 על דרישה, שתיכנס לתוקף בשנת 2008, שבמסגרתה מוצרי התקשורת הנקנים על ידי הממשל הפדרלי חייבים לתמוך ב-IPv6, דבר שיגרום להאצת המעבר ל-IPv6".