שבוע בצל הלחימה הסתיים באווירה שלילית
שבוע נוסף בצל הלחימה בצפון עבר על הבורסה התל אביבית. אם האופטימים העריכו שהלחימה עשויה להסתיים בתוך כמה ימים, בדיעבד מסתבר שמצב קצת יותר מסובך, ולפי שעה סיומה של הלחימה בצפון לא נראית. לאחר שבשבוע החולף תיקנו המדדים התל אביבים את הירידות החדות של ימי הלחימה הראשונים, צפינו השבוע במסחר ללא כיוון ברור שהסתיים בירידות שערים בכל המדדים.
בסיכום שבועי השילו המדדים התל אביבים כ-1%-2.5% מערכם. את הירידות הבולטות ריכז מדד הבנקים שנחתך בכ-6%. המדדים העיקריים של הבורסה - ת"א 25 ו-100 השילו כ-1.08% ו-1.1% בהתאמה.
כאמור, הושפעה הבורסה באחד העם מהאירועים בצפון המדינה. ככל שהסתכבה הלחימה עלה החשש שלחימה ממושכת תפגע במשק ולחימה קרקעית נרחבת תגרור את המדדים דרומה. על פי הערכת בנק ישראל, לפי שעה נמדד הנזק הכלכלי למשק ב-1% תוצר - כ-5.5 מיליארד שקל. מנגד, הרגיעו שוב כלכלנים מעבר לים כי למרות הלחימה מצבה של המדינה יציב.
ביום ג' האחרון, אישררה אחת משלוש חברות הדירוג הבינלאומיות החשובות בעולם - Standard & Poor's את דירוג האשראי של ישראל במט"ח לטווח ארוך, ברמה של 'A-' ,ואת דירוג האשראי של ישראל במטבע מקומי לטווח ארוך, ברמה של 'A+'.
אישרור הדירוג סייע לבורסה להתרומם באותו יום ולסיים כשלצידם סימן חיובי, אך למחרת שוב התהפכה המגמה. בעקבות לחימה קרקעית בעיירה בינת ג'ביל שבלבנון, נהרגו כשמונה חיילים מכוחותיו של צה"ל. אמנם, פרסום מותם התבצע לאחר סיום המסחר, אך במהלך היום נפוצו שמועות ופורסמו ידיעות על קרב קשה עם עשרות נפגעים. הבורסה המקומית לא עמדה לדיווחים אלו וחתמה בירידות שערים חדות. את יום המסחר האחרון של השבוע חתמה הבורסה בעליות שערים קלות. ללא אירועים מיוחדים מהגזרה הצפונית, נהנתה הבורסה המקומית מפקיעת אופציות מעו"ף חיובית לחודש יולי.
ביום ב' האחרון העלה נגיד בנק ישראל את הריבית במשק בשיעור של 0.25% לרמה של 5.5%, רמתה הגבוהה ביותר מאז חודש נובמבר 2003. ובכך שוב פתח בנק ישראל פער של 0.25% בין הדולר לשקל לטובת האחרון. נשמעו טענות שונות בקשר להעלאה זו. כלכלנים סברו כי ההסלמה הביטחונית עלולה להוביל להאטה צמיחת המשק בעקבות הירידה בצריכה הפרטית וכן להקטנת העודף התקציבי של הממשלה. מנגד, המצדדים בהעלאה סברו, כי למרות המציאות הכלכלית החדשה, העלאת הריבית הייתה נחוצה מכיוון שבנק ישראל רצה להימנע מאפשרות לפער ריביות שלילי בין הדולר לשקל, במידה והפדרל ריזרב האמריקני יעלה בשליש הראשון של חודש אוגוסט את הריבית הדולרית ב-0.25% נוספים.
"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?
השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה. אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.
המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.
יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.
ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי".
- מחלבות גד: צמיחה בהכנסות, שחיקה ברווחיות - ודיבידנד ראשון כחברה ציבורית
- אחרי 12 שנה, סלקום תחלק 200 מיליון שקל דיבידנד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת
יום שלישי, 23:00. חדר המגורים בבסיס האימונים בדרום שקט יחסית. אור יחיד בוקע מהפינה שבה יושב סמל איתי כהן. רוב חבריו לפלוגה כבר קרסו מותשים מיום מפרך בשטח, אך הוא לא מצליח לעצום עין. הראש שלו עובד שעות נוספות על הגרף האדום המהבהב באפליקציית המסחר בטלפון הנייד שלו. איתי, לוחם בגדוד חי"ר, לא חולם רק על סוף המסלול או על הדרגות הבאות.
במקום סתם לגלול באינסטגרם, הוא מנצל את השעות השקטות כדי לנהל תיק השקעות קטן. "כשהחבר'ה מדברים על המשחק כדורגל אתמול, אני בודק מה עשה הביטקוין", הוא מספר בחיוך קטן.
בין שמירה לשמירה ובין אימון ניווט למארב, איתי חולם במספרים, והוא לא לבד. בשנתיים האחרונות, המסכים של הסמארטפונים השתנו: אפליקציות משחקים פינו את מקומן לאפליקציות בנקאות, ושיחות על כדורגל או יציאות לסופ"ש הוחלפו בדיונים על מדדי S&P 500, קרנות מחקות וגם קריפטו. בסיסי צה"ל הפכו, בניגוד גמור לדימוי המסורתי של "תקופת ביניים" חסרת דאגות כלכליות, לחממת השקעות לוהטת, והשינוי הזה אינו מקרי.
נקודת המפנה המשמעותית התרחשה בינואר 2022, אז נכנסה לתוקף העלאה דרמטית בשכר החיילים הסדירים - זינוק של 50%. עבור לוחם כמו איתי, מדובר בתוספת משמעותית שהפכה את המשכורת החודשית מכסף כיס סמלי לסכום המאפשר חיסכון משמעותי. "פתאום אתה רואה 'נכנס לחשבון 2,400 שקל'", הוא מסביר, "זה סכום שאפשר לעשות איתו משהו. להשאיר אותו בעו"ש זה פשוט לבזבז אותו על שטויות. הבנתי שאני רוצה שהכסף הזה יעבוד בשבילי".
- בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה
- יפן מתכננת תקציב ביטחון שיא של 60 מיליארד דולר: רחפנים ורובוטים במקום חיילים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלק מהשגרה, כמו טיול לשק"ם
הגורם השני שתרם לשינוי הוא הזמן. במיוחד בקרב המשרתים בתפקידי לחימה, שגרת השירות כרוכה בימים ארוכים של המתנה, שעות רבות בבסיס ויציאות מצומצמות הביתה (מגמה שהתעצמה משמעותית מאז ה-7 באוקטובר). הזמן הזה, שבעבר נוצל למנוחה או שיחות בטלות, מתועל כיום ללימוד. "אנחנו יושבים באוהל, אחרי שסיימנו את המשימות, במקום סתם לגלול בטיקטוק, אנחנו רואים סרטוני הסבר על בורסה. זה הפך להיות חלק מהשגרה, כמו טיול לילי לשק"ם", מספר איתי.
