כשהבורסה נופלת אפשר להאשים את המונדיאל?
לפני חודש בדיוק התפעלו כולם (גם אנחנו) מעסקת באפט-ישקר. ראינו כולנו בעסקה אות לכך ששוק ההון הישראלי "קפץ מדרגה". עבר חודש ומתברר כי השוק החליק בקפיצה ומצא את עצמו נחבט כל הדרך אל הקומה שמתחת. עבר רק חודש, והאופטימיות שהייתה מנת חלקנו מתחילת השנה התפוגגה לה ונעלמה. הסיבות לכך מעולם לא היו כל כך לא ברורות.
אפשר כמובן לתלות את האשמה במונדיאל. בשלושת המונדיאלים האחרונים ירד שוק המניות בישראל בזמן המונדיאל, או מייד אחריו. ב-2002 ירד השוק בתגובה לאווירה של האינתיפדה השנייה. ב-1998 ירד השוק בזמן המונדיאל והתמוטט מיד אחריו, במה שזכה לכינוי "הקדחת האסיאתית". גם ב-1994 ירד שוק המניות בזמן המונדיאל ועד סופה של השנה, במה שהיה התיקון הגדול של אופורית אוסלו.
האמת היא, שקשה לשים אצבע על הסיבה לכך שהאופטימיות נעלמה. זה כמו לנסות להבין למה נזרקת על ידי בחורה. כמו ששואל הגבר בשיר "נובמבר" של מירי מסיקה: "היה מושלם וככה סתם ואיך זה שאת לא בוכה".
סיבות יש הרבה, אך כמו בפרידה ממישהו אהוב, זה נשמע כמו תירוץ: חששות מהתפרצות אינפלציונית בארה"ב? נו באמת, תמיד חששנו. המשך עליית הריבית? מה חדש, זה כבר שנתיים שהריבית בעליה. עליה במחיר הנפט? עכשיו נזכרנו?
כנראה שתחילתו של גל הירידות בעולם פשוט הזכיר למרבית המשקיעים את הבעיות שיש לכל שוק בביתו הוא. וכך התחיל מהלך שהזין את עצמו והוביל לחשש כלל עולמי. שוב הוכח, כי העולם הפך לכפר גלובלי. פיזור ההשקעות על פני הגלובוס לא עזר למי שביקש לפזר סיכון. הירידות הגיעו לכל הבורסות ופגעו בעיקר בבורסות האופנתיות של השווקים המתעוררים.
מה יכול לגרום לאופטימיות לחזור? קשה לראות, כפי שהיה קשה לראות מה יביא להתפוגגות האופטימיות. אנו סבורים שצריך לעבור לא מעט זמן עד שהשוק יחזור לרמתו הקודמת. הבריחה של המשקיעים לעבר האפיקים הסולידיים לא תיעצר ביום אחד וגם לא בחצי שנה. האופוריה הסתיימה וסיסמאות של "קפיצת מדרגה" ו"מצב כלכלי כמעט מושלם" כבר לא עובדות יותר.
המלצות לשוק המניות
האווירה בתל אביב השתנתה. הלהט הספקולטיבי שאפיין את העליות בשוק נחלש והפרופורציות חוזרות. כנראה שלא מובטחת לנו תשואה דו ספרתית משוק המניות כל שנה. הממשלה החדשה מגלה סימני חולשה בכל הנוגע להתנהלותה במישור הכלכלי והציפיות לצמיחה כבר מגולמות ברובן במחירי המניות, ועל כן יש להיות יותר סלקטיביים בהשקעות.
כשהשווקים יורדים, צריך לנצל את הירידות כדי לקנות נכסים שסובלים מהאווירה. הפחד לקנות מניות תוך כדי ירידות הוא בדיוק כמו הפחד שמתבטא בזריקת מניות בשיא הירידות. צריך לדעת להתגבר על הפחד הזה ולקנות עם משמעת ובמידה.
המלצתנו: לא להיכנס לעמדת המתנה. להגדיל רק בירידות.
השוק הסולידי-שקלי
מדד המחירים לצרכן עלה בשיעור של 0.9% באפריל. העליה נבעה מביקושים עונתיים של חג הפסח. המדדים הבאים צפויים להיות נמוכים עד אפסיים. הורדת המע"מ הצפויה שתתרום אף היא להמשך מגמת הירידה באינפלציה, תאפשר לנגיד בנק ישראל להותיר את הריבית על כנה ולא להיגרר אחרי הנגיד האמרקני.
המלצתנו: להשקיע באפיקים שקליים קצרים ובאגרות חוב צמודות בינוניות.
בשוק מט"ח
הירידות החדות בשוק המניות בתל אביב בלבלו את המשקיעים. לראשונה בישראל, הירידות לא לוו בעליה בשער הדולר.
יותר מאשר להצביע על חוזקה של הכלכלה בישראל, הדבר מלמד בעיקר על חולשתו של הדולר שלא מתחזק על אף הציפיות להעלאת הריבית בארה"ב. המלצתנו: להחזיק דולרים בשיעור נמוך כמרכיב הגנתי לתיק.
*הסתייגות: אין לראות בדף זה כייעוץ לרכישה או מכירת נכסים פיננסיים. המלצה זו אינה מתחשבת בצרכיו ובנתוניו הפיננסיים של כל אדם. העושה שימוש כל שהוא בהמלצה זו, עושה זאת על אחריותו בלבד.
חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)השנה של מנהלי הבנקים - הטוב, החלש, הפיננסי, והאם כל אחד יכול לנהל בנק?
הרווחיות במערכת נשארת גבוהה, האוצר מקדם מס רווחי יתר של 15%, ובחדרי ההנהלה הדגש עובר להתייעלות, שירות ודיגיטל; היתרונות והחסרונות של כל מנכ"ל
השנה הבנקים בישראל מסיימים תקופה של רווחים גבוהים ופעילות מואצת כמעט בכל קו עסקי. בתוך התמונה הזו משרד האוצר מקדם מס רווחי יתר על הבנקים בשיעור של 15%, צעד שמגיע בזמן שהמערכת נהנית ממרווחים ומהיקפי פעילות שמחזקים מאוד את השורה התחתונה. המס מתוכנן לארבע שנים, וההערכה היא שהוא מכניס לקופת המדינה 1 עד 1.5 מיליארד שקל בכל אחת מהשנים הקרובות. מבחינת הבנקים זו תוספת עלות שמתרגמת להפחתה ברווח הנקי, בתקופה שבה התוצאות עצמן נראות חזקות ביחס לשנים קודמות. הבנקים יתגברו על "הקנס" הזה גם אם הוא יעבור, הם מרוויחים בקצב של 30 מיליארד שקל, השנה שני בנקים חצו את ה-100 מיליארד שקל - לאומי שמוביל ופועלים אחריו. כבר אמרו חכמים בהשקעות שחברה טובה יכולה להכיל מנהל לא מבריק. וורן באפט אמר שהוא מחפש חברות שכל אחד יכול לנהל אותן.
בנקים זה עסק קשה מבחינת ניהול כוח אדם, רגולציה, פוליטיקה ארגונית, אבל המודל העסקי - פשוט מאוד. אמרו לנו בעבר כמה מנכ"לי בנקים שאכן זה ניהול צמוד, שוטף, הרבה מאוד מטלות ועניינים לארגן ולסדר בכל יום, אבל לא ניהול שדורש גאונות נדירה. היה אחד שחשב שאנחנו צוחקים איתו כששאלנו אותו מה הוא חושב על ההשקפה הזו - הוא היה בטוח שהתוצאות של הבנק הן רק בזכותו. יש כאלה, והוא כבר שנים לא במערכת הבנקאית.
בכל מקרה, אנחנו בנקודת זמן וחייבם לומר זאת שמי שבאמת אחראי על רווחי הנבקים הוא הנגיד, פרופ' אמיר ירון. בלחיצת כפתור הוא מעלה או מוריד את ההון המרותק ומשפיע על הרווחים, בשיחת מייל הוא מחייב ריבית נמוכה על העו"ש ומקטין את הרווחים דרמטית. בנקים מרוויחים בהתאם לטווח ידוע וברור, ולראייה - הם מאוד קרובים ביכולת ייצור התשואה על ההון מהפעילות הבנקאית. ועדיין - מבין כל הבנקים, יש טובים וטובים פחות. מי הטוב ביותר? מנהל סניף גדול מאוד של בנק אחר אמר לנו - "הוא מצליח בגלל שהוא לא בנקאי, הוא חושב אחרת". הוא התכוון לחנן פרידמן שהצליח בשנים האחרונות וגם בשנה החולפת להוביל את לאומי לפסגה ולהישאר שם. הוא ידע לזהות בקורונה את ההזדמנות הנוחה להתייעל, הוא ידע לכוון להייטק, והוא מצליח לייצר רווחים גם מסביב, לרבות מהשקעות ריאליות של הבנק דרך לאומי פרטנרס.
באופן יחסי, דיסקונט מאחור, אבי לוי עוד לא מצליח לחלץ לגמרי את העגלה התקועה, אבל היא מתחילה לזוז נכון. כל האחרים איכשהו במרכז, כשבכלל - ההבדלים בין כולם קטנים יחסית. מי שהיום חלש יכול שנה הבאה לזנק וההיפך.
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- ההמלצה למכור מניות בנקים - "מעריכים שנראה ירידה בתוצאות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בלי גרעין שליטה, עם תקרות שכר ועם פחות רעש מסביב
מבין חמשת הבנקים הגדולים, שלושה פועלים בלי גרעין שליטה. כולם כפופים למגבלות שכר על הנהלות בכירות, אבל בפועל מנכ"ל אחד מציג עלות שכר גבוהה יותר מהשאר, בעיקר בגלל האופן שבו מחושבת התקרה בפועל. ומכאן זה ממשיך לעוד מאפיינים משותפים שמגדירים את שכבת ההנהלה בבנקים הגדולים השנה.
חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)השנה של מנהלי הבנקים - הטוב, החלש, הפיננסי, והאם כל אחד יכול לנהל בנק?
הרווחיות במערכת נשארת גבוהה, האוצר מקדם מס רווחי יתר של 15%, ובחדרי ההנהלה הדגש עובר להתייעלות, שירות ודיגיטל; היתרונות והחסרונות של כל מנכ"ל
השנה הבנקים בישראל מסיימים תקופה של רווחים גבוהים ופעילות מואצת כמעט בכל קו עסקי. בתוך התמונה הזו משרד האוצר מקדם מס רווחי יתר על הבנקים בשיעור של 15%, צעד שמגיע בזמן שהמערכת נהנית ממרווחים ומהיקפי פעילות שמחזקים מאוד את השורה התחתונה. המס מתוכנן לארבע שנים, וההערכה היא שהוא מכניס לקופת המדינה 1 עד 1.5 מיליארד שקל בכל אחת מהשנים הקרובות. מבחינת הבנקים זו תוספת עלות שמתרגמת להפחתה ברווח הנקי, בתקופה שבה התוצאות עצמן נראות חזקות ביחס לשנים קודמות. הבנקים יתגברו על "הקנס" הזה גם אם הוא יעבור, הם מרוויחים בקצב של 30 מיליארד שקל, השנה שני בנקים חצו את ה-100 מיליארד שקל - לאומי שמוביל ופועלים אחריו. כבר אמרו חכמים בהשקעות שחברה טובה יכולה להכיל מנהל לא מבריק. וורן באפט אמר שהוא מחפש חברות שכל אחד יכול לנהל אותן.
בנקים זה עסק קשה מבחינת ניהול כוח אדם, רגולציה, פוליטיקה ארגונית, אבל המודל העסקי - פשוט מאוד. אמרו לנו בעבר כמה מנכ"לי בנקים שאכן זה ניהול צמוד, שוטף, הרבה מאוד מטלות ועניינים לארגן ולסדר בכל יום, אבל לא ניהול שדורש גאונות נדירה. היה אחד שחשב שאנחנו צוחקים איתו כששאלנו אותו מה הוא חושב על ההשקפה הזו - הוא היה בטוח שהתוצאות של הבנק הן רק בזכותו. יש כאלה, והוא כבר שנים לא במערכת הבנקאית.
בכל מקרה, אנחנו בנקודת זמן וחייבם לומר זאת שמי שבאמת אחראי על רווחי הנבקים הוא הנגיד, פרופ' אמיר ירון. בלחיצת כפתור הוא מעלה או מוריד את ההון המרותק ומשפיע על הרווחים, בשיחת מייל הוא מחייב ריבית נמוכה על העו"ש ומקטין את הרווחים דרמטית. בנקים מרוויחים בהתאם לטווח ידוע וברור, ולראייה - הם מאוד קרובים ביכולת ייצור התשואה על ההון מהפעילות הבנקאית. ועדיין - מבין כל הבנקים, יש טובים וטובים פחות. מי הטוב ביותר? מנהל סניף גדול מאוד של בנק אחר אמר לנו - "הוא מצליח בגלל שהוא לא בנקאי, הוא חושב אחרת". הוא התכוון לחנן פרידמן שהצליח בשנים האחרונות וגם בשנה החולפת להוביל את לאומי לפסגה ולהישאר שם. הוא ידע לזהות בקורונה את ההזדמנות הנוחה להתייעל, הוא ידע לכוון להייטק, והוא מצליח לייצר רווחים גם מסביב, לרבות מהשקעות ריאליות של הבנק דרך לאומי פרטנרס.
באופן יחסי, דיסקונט מאחור, אבי לוי עוד לא מצליח לחלץ לגמרי את העגלה התקועה, אבל היא מתחילה לזוז נכון. כל האחרים איכשהו במרכז, כשבכלל - ההבדלים בין כולם קטנים יחסית. מי שהיום חלש יכול שנה הבאה לזנק וההיפך.
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- ההמלצה למכור מניות בנקים - "מעריכים שנראה ירידה בתוצאות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בלי גרעין שליטה, עם תקרות שכר ועם פחות רעש מסביב
מבין חמשת הבנקים הגדולים, שלושה פועלים בלי גרעין שליטה. כולם כפופים למגבלות שכר על הנהלות בכירות, אבל בפועל מנכ"ל אחד מציג עלות שכר גבוהה יותר מהשאר, בעיקר בגלל האופן שבו מחושבת התקרה בפועל. ומכאן זה ממשיך לעוד מאפיינים משותפים שמגדירים את שכבת ההנהלה בבנקים הגדולים השנה.
