כשהבורסה נופלת אפשר להאשים את המונדיאל?

חיים ונציה מפרוקסימה בעצות "לשעת חרום" למשקיע: צריך לדעת להתגבר על הפחד הזה ולקנות עם משמעת ובמידה

לפני חודש בדיוק התפעלו כולם (גם אנחנו) מעסקת באפט-ישקר. ראינו כולנו בעסקה אות לכך ששוק ההון הישראלי "קפץ מדרגה". עבר חודש ומתברר כי השוק החליק בקפיצה ומצא את עצמו נחבט כל הדרך אל הקומה שמתחת. עבר רק חודש, והאופטימיות שהייתה מנת חלקנו מתחילת השנה התפוגגה לה ונעלמה. הסיבות לכך מעולם לא היו כל כך לא ברורות.

אפשר כמובן לתלות את האשמה במונדיאל. בשלושת המונדיאלים האחרונים ירד שוק המניות בישראל בזמן המונדיאל, או מייד אחריו. ב-2002 ירד השוק בתגובה לאווירה של האינתיפדה השנייה. ב-1998 ירד השוק בזמן המונדיאל והתמוטט מיד אחריו, במה שזכה לכינוי "הקדחת האסיאתית". גם ב-1994 ירד שוק המניות בזמן המונדיאל ועד סופה של השנה, במה שהיה התיקון הגדול של אופורית אוסלו.

האמת היא, שקשה לשים אצבע על הסיבה לכך שהאופטימיות נעלמה. זה כמו לנסות להבין למה נזרקת על ידי בחורה. כמו ששואל הגבר בשיר "נובמבר" של מירי מסיקה: "היה מושלם וככה סתם ואיך זה שאת לא בוכה".

סיבות יש הרבה, אך כמו בפרידה ממישהו אהוב, זה נשמע כמו תירוץ: חששות מהתפרצות אינפלציונית בארה"ב? נו באמת, תמיד חששנו. המשך עליית הריבית? מה חדש, זה כבר שנתיים שהריבית בעליה. עליה במחיר הנפט? עכשיו נזכרנו?

כנראה שתחילתו של גל הירידות בעולם פשוט הזכיר למרבית המשקיעים את הבעיות שיש לכל שוק בביתו הוא. וכך התחיל מהלך שהזין את עצמו והוביל לחשש כלל עולמי. שוב הוכח, כי העולם הפך לכפר גלובלי. פיזור ההשקעות על פני הגלובוס לא עזר למי שביקש לפזר סיכון. הירידות הגיעו לכל הבורסות ופגעו בעיקר בבורסות האופנתיות של השווקים המתעוררים.

מה יכול לגרום לאופטימיות לחזור? קשה לראות, כפי שהיה קשה לראות מה יביא להתפוגגות האופטימיות. אנו סבורים שצריך לעבור לא מעט זמן עד שהשוק יחזור לרמתו הקודמת. הבריחה של המשקיעים לעבר האפיקים הסולידיים לא תיעצר ביום אחד וגם לא בחצי שנה. האופוריה הסתיימה וסיסמאות של "קפיצת מדרגה" ו"מצב כלכלי כמעט מושלם" כבר לא עובדות יותר.

המלצות לשוק המניות

האווירה בתל אביב השתנתה. הלהט הספקולטיבי שאפיין את העליות בשוק נחלש והפרופורציות חוזרות. כנראה שלא מובטחת לנו תשואה דו ספרתית משוק המניות כל שנה. הממשלה החדשה מגלה סימני חולשה בכל הנוגע להתנהלותה במישור הכלכלי והציפיות לצמיחה כבר מגולמות ברובן במחירי המניות, ועל כן יש להיות יותר סלקטיביים בהשקעות.

כשהשווקים יורדים, צריך לנצל את הירידות כדי לקנות נכסים שסובלים מהאווירה. הפחד לקנות מניות תוך כדי ירידות הוא בדיוק כמו הפחד שמתבטא בזריקת מניות בשיא הירידות. צריך לדעת להתגבר על הפחד הזה ולקנות עם משמעת ובמידה.

המלצתנו: לא להיכנס לעמדת המתנה. להגדיל רק בירידות.

השוק הסולידי-שקלי

מדד המחירים לצרכן עלה בשיעור של 0.9% באפריל. העליה נבעה מביקושים עונתיים של חג הפסח. המדדים הבאים צפויים להיות נמוכים עד אפסיים. הורדת המע"מ הצפויה שתתרום אף היא להמשך מגמת הירידה באינפלציה, תאפשר לנגיד בנק ישראל להותיר את הריבית על כנה ולא להיגרר אחרי הנגיד האמרקני.

המלצתנו: להשקיע באפיקים שקליים קצרים ובאגרות חוב צמודות בינוניות.

בשוק מט"ח

הירידות החדות בשוק המניות בתל אביב בלבלו את המשקיעים. לראשונה בישראל, הירידות לא לוו בעליה בשער הדולר.

יותר מאשר להצביע על חוזקה של הכלכלה בישראל, הדבר מלמד בעיקר על חולשתו של הדולר שלא מתחזק על אף הציפיות להעלאת הריבית בארה"ב. המלצתנו: להחזיק דולרים בשיעור נמוך כמרכיב הגנתי לתיק.

*הסתייגות: אין לראות בדף זה כייעוץ לרכישה או מכירת נכסים פיננסיים. המלצה זו אינה מתחשבת בצרכיו ובנתוניו הפיננסיים של כל אדם. העושה שימוש כל שהוא בהמלצה זו, עושה זאת על אחריותו בלבד.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מטרו (נת"ע)מטרו (נת"ע)

אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן

מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של הפרויקט מתרבות

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מטרו גוש דן

פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר  והיא צפויה לגבות אותו כלכלית. 

נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.


מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.


במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.


הפתרון התחבורתי של העתיד?

עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.