כשהבורסה נופלת אפשר להאשים את המונדיאל?
לפני חודש בדיוק התפעלו כולם (גם אנחנו) מעסקת באפט-ישקר. ראינו כולנו בעסקה אות לכך ששוק ההון הישראלי "קפץ מדרגה". עבר חודש ומתברר כי השוק החליק בקפיצה ומצא את עצמו נחבט כל הדרך אל הקומה שמתחת. עבר רק חודש, והאופטימיות שהייתה מנת חלקנו מתחילת השנה התפוגגה לה ונעלמה. הסיבות לכך מעולם לא היו כל כך לא ברורות.
אפשר כמובן לתלות את האשמה במונדיאל. בשלושת המונדיאלים האחרונים ירד שוק המניות בישראל בזמן המונדיאל, או מייד אחריו. ב-2002 ירד השוק בתגובה לאווירה של האינתיפדה השנייה. ב-1998 ירד השוק בזמן המונדיאל והתמוטט מיד אחריו, במה שזכה לכינוי "הקדחת האסיאתית". גם ב-1994 ירד שוק המניות בזמן המונדיאל ועד סופה של השנה, במה שהיה התיקון הגדול של אופורית אוסלו.
האמת היא, שקשה לשים אצבע על הסיבה לכך שהאופטימיות נעלמה. זה כמו לנסות להבין למה נזרקת על ידי בחורה. כמו ששואל הגבר בשיר "נובמבר" של מירי מסיקה: "היה מושלם וככה סתם ואיך זה שאת לא בוכה".
סיבות יש הרבה, אך כמו בפרידה ממישהו אהוב, זה נשמע כמו תירוץ: חששות מהתפרצות אינפלציונית בארה"ב? נו באמת, תמיד חששנו. המשך עליית הריבית? מה חדש, זה כבר שנתיים שהריבית בעליה. עליה במחיר הנפט? עכשיו נזכרנו?
כנראה שתחילתו של גל הירידות בעולם פשוט הזכיר למרבית המשקיעים את הבעיות שיש לכל שוק בביתו הוא. וכך התחיל מהלך שהזין את עצמו והוביל לחשש כלל עולמי. שוב הוכח, כי העולם הפך לכפר גלובלי. פיזור ההשקעות על פני הגלובוס לא עזר למי שביקש לפזר סיכון. הירידות הגיעו לכל הבורסות ופגעו בעיקר בבורסות האופנתיות של השווקים המתעוררים.
מה יכול לגרום לאופטימיות לחזור? קשה לראות, כפי שהיה קשה לראות מה יביא להתפוגגות האופטימיות. אנו סבורים שצריך לעבור לא מעט זמן עד שהשוק יחזור לרמתו הקודמת. הבריחה של המשקיעים לעבר האפיקים הסולידיים לא תיעצר ביום אחד וגם לא בחצי שנה. האופוריה הסתיימה וסיסמאות של "קפיצת מדרגה" ו"מצב כלכלי כמעט מושלם" כבר לא עובדות יותר.
המלצות לשוק המניות
האווירה בתל אביב השתנתה. הלהט הספקולטיבי שאפיין את העליות בשוק נחלש והפרופורציות חוזרות. כנראה שלא מובטחת לנו תשואה דו ספרתית משוק המניות כל שנה. הממשלה החדשה מגלה סימני חולשה בכל הנוגע להתנהלותה במישור הכלכלי והציפיות לצמיחה כבר מגולמות ברובן במחירי המניות, ועל כן יש להיות יותר סלקטיביים בהשקעות.
כשהשווקים יורדים, צריך לנצל את הירידות כדי לקנות נכסים שסובלים מהאווירה. הפחד לקנות מניות תוך כדי ירידות הוא בדיוק כמו הפחד שמתבטא בזריקת מניות בשיא הירידות. צריך לדעת להתגבר על הפחד הזה ולקנות עם משמעת ובמידה.
המלצתנו: לא להיכנס לעמדת המתנה. להגדיל רק בירידות.
השוק הסולידי-שקלי
מדד המחירים לצרכן עלה בשיעור של 0.9% באפריל. העליה נבעה מביקושים עונתיים של חג הפסח. המדדים הבאים צפויים להיות נמוכים עד אפסיים. הורדת המע"מ הצפויה שתתרום אף היא להמשך מגמת הירידה באינפלציה, תאפשר לנגיד בנק ישראל להותיר את הריבית על כנה ולא להיגרר אחרי הנגיד האמרקני.
המלצתנו: להשקיע באפיקים שקליים קצרים ובאגרות חוב צמודות בינוניות.
בשוק מט"ח
הירידות החדות בשוק המניות בתל אביב בלבלו את המשקיעים. לראשונה בישראל, הירידות לא לוו בעליה בשער הדולר.
יותר מאשר להצביע על חוזקה של הכלכלה בישראל, הדבר מלמד בעיקר על חולשתו של הדולר שלא מתחזק על אף הציפיות להעלאת הריבית בארה"ב. המלצתנו: להחזיק דולרים בשיעור נמוך כמרכיב הגנתי לתיק.
*הסתייגות: אין לראות בדף זה כייעוץ לרכישה או מכירת נכסים פיננסיים. המלצה זו אינה מתחשבת בצרכיו ובנתוניו הפיננסיים של כל אדם. העושה שימוש כל שהוא בהמלצה זו, עושה זאת על אחריותו בלבד.
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
