כשהבורסה נופלת אפשר להאשים את המונדיאל?
לפני חודש בדיוק התפעלו כולם (גם אנחנו) מעסקת באפט-ישקר. ראינו כולנו בעסקה אות לכך ששוק ההון הישראלי "קפץ מדרגה". עבר חודש ומתברר כי השוק החליק בקפיצה ומצא את עצמו נחבט כל הדרך אל הקומה שמתחת. עבר רק חודש, והאופטימיות שהייתה מנת חלקנו מתחילת השנה התפוגגה לה ונעלמה. הסיבות לכך מעולם לא היו כל כך לא ברורות.
אפשר כמובן לתלות את האשמה במונדיאל. בשלושת המונדיאלים האחרונים ירד שוק המניות בישראל בזמן המונדיאל, או מייד אחריו. ב-2002 ירד השוק בתגובה לאווירה של האינתיפדה השנייה. ב-1998 ירד השוק בזמן המונדיאל והתמוטט מיד אחריו, במה שזכה לכינוי "הקדחת האסיאתית". גם ב-1994 ירד שוק המניות בזמן המונדיאל ועד סופה של השנה, במה שהיה התיקון הגדול של אופורית אוסלו.
האמת היא, שקשה לשים אצבע על הסיבה לכך שהאופטימיות נעלמה. זה כמו לנסות להבין למה נזרקת על ידי בחורה. כמו ששואל הגבר בשיר "נובמבר" של מירי מסיקה: "היה מושלם וככה סתם ואיך זה שאת לא בוכה".
סיבות יש הרבה, אך כמו בפרידה ממישהו אהוב, זה נשמע כמו תירוץ: חששות מהתפרצות אינפלציונית בארה"ב? נו באמת, תמיד חששנו. המשך עליית הריבית? מה חדש, זה כבר שנתיים שהריבית בעליה. עליה במחיר הנפט? עכשיו נזכרנו?
כנראה שתחילתו של גל הירידות בעולם פשוט הזכיר למרבית המשקיעים את הבעיות שיש לכל שוק בביתו הוא. וכך התחיל מהלך שהזין את עצמו והוביל לחשש כלל עולמי. שוב הוכח, כי העולם הפך לכפר גלובלי. פיזור ההשקעות על פני הגלובוס לא עזר למי שביקש לפזר סיכון. הירידות הגיעו לכל הבורסות ופגעו בעיקר בבורסות האופנתיות של השווקים המתעוררים.
מה יכול לגרום לאופטימיות לחזור? קשה לראות, כפי שהיה קשה לראות מה יביא להתפוגגות האופטימיות. אנו סבורים שצריך לעבור לא מעט זמן עד שהשוק יחזור לרמתו הקודמת. הבריחה של המשקיעים לעבר האפיקים הסולידיים לא תיעצר ביום אחד וגם לא בחצי שנה. האופוריה הסתיימה וסיסמאות של "קפיצת מדרגה" ו"מצב כלכלי כמעט מושלם" כבר לא עובדות יותר.
המלצות לשוק המניות
האווירה בתל אביב השתנתה. הלהט הספקולטיבי שאפיין את העליות בשוק נחלש והפרופורציות חוזרות. כנראה שלא מובטחת לנו תשואה דו ספרתית משוק המניות כל שנה. הממשלה החדשה מגלה סימני חולשה בכל הנוגע להתנהלותה במישור הכלכלי והציפיות לצמיחה כבר מגולמות ברובן במחירי המניות, ועל כן יש להיות יותר סלקטיביים בהשקעות.
כשהשווקים יורדים, צריך לנצל את הירידות כדי לקנות נכסים שסובלים מהאווירה. הפחד לקנות מניות תוך כדי ירידות הוא בדיוק כמו הפחד שמתבטא בזריקת מניות בשיא הירידות. צריך לדעת להתגבר על הפחד הזה ולקנות עם משמעת ובמידה.
המלצתנו: לא להיכנס לעמדת המתנה. להגדיל רק בירידות.
השוק הסולידי-שקלי
מדד המחירים לצרכן עלה בשיעור של 0.9% באפריל. העליה נבעה מביקושים עונתיים של חג הפסח. המדדים הבאים צפויים להיות נמוכים עד אפסיים. הורדת המע"מ הצפויה שתתרום אף היא להמשך מגמת הירידה באינפלציה, תאפשר לנגיד בנק ישראל להותיר את הריבית על כנה ולא להיגרר אחרי הנגיד האמרקני.
המלצתנו: להשקיע באפיקים שקליים קצרים ובאגרות חוב צמודות בינוניות.
בשוק מט"ח
הירידות החדות בשוק המניות בתל אביב בלבלו את המשקיעים. לראשונה בישראל, הירידות לא לוו בעליה בשער הדולר.
יותר מאשר להצביע על חוזקה של הכלכלה בישראל, הדבר מלמד בעיקר על חולשתו של הדולר שלא מתחזק על אף הציפיות להעלאת הריבית בארה"ב. המלצתנו: להחזיק דולרים בשיעור נמוך כמרכיב הגנתי לתיק.
*הסתייגות: אין לראות בדף זה כייעוץ לרכישה או מכירת נכסים פיננסיים. המלצה זו אינה מתחשבת בצרכיו ובנתוניו הפיננסיים של כל אדם. העושה שימוש כל שהוא בהמלצה זו, עושה זאת על אחריותו בלבד.
ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.
חן, שגיא ודביר. קרדיט: עופר חגיובלבנות קמפיין על טראומה לאומית: בנק מזרחי עם מענקים לילדים שנולדו לאחר ה-7.10.23
מזרחי-טפחות הודיע כי ילדים שנולדו מאז ה-7 באוקטובר 2023 יקבלו מהבנק מענק של 1,000 שקל שיופקדו בפיקדון עבורם; למטרת הקמפיין גייסו מזרחי את שורד השבי שגיא דקל חן, שהצטרף לחן אמסלם ולדביר בנדק; מהלך של אופטימיות ותקווה או ציניות של אנשי שיווק? התשובה ברורה
בנק מזרחי בנק מזרחי טפחות מספר לנו שהוא מספק מחווה מרגשת לציבור, הנה המילים שלו - "בנק מזרחי טפחות יוצא במהלך אנושי ומרגש: מענק של 1000 ש"ח, לילדים שנולדו מאז ה־7 באוקטובר, בהובלת שורד השבי שגיא דקל חן". זה לא שקר, אבל זה מאוד קרוב לכך. זה טשטוש של האמת. בנק מזרחי טפחות צריך לתת הטבות לציבור, אז הוא בחר בדרך הזו כי ככה הוא מרוויח את "הלב שלכם". זה ציני, כי הוא בעצם עושה קמפיין על חשבון מי שבאמת צריך את ההטבות ממנו - האנשים שמקבלים אפס על עמלת העו"ש. האנשים שמקבלים ריבית רצחנית על הלוואות. הציבור משלם מחירים מאוד גבוהים - ריביות ועמלות שמייצרים לבנקים רווחים עצומים וזה קורה בזמן המלחמה כשהקשב של הציבור נמוך מאוד. זה קורה כשסמוטריץ' העלה לפני שנתיים מס על הבנקים. אבל המס הזה התגלגל אליכם. עכשיו הוא שוב רוצה להטיל מס וזה שוב יחזור ללקוחות.
שר האוצר מנסה להשיג רווח פוליטי, המצב שלו בסקרים רע מאוד והוא רוצה קולות. אבל הפתרון שלו לא יעיל, והדוחות הכספיים לצד העמלות והריביות של הבנקים מוכיחים זאת. הפתרון היעיל נמצא בידי הפיקוח על הבנקים. הפיקוח לא רוצה לעשות שום דבר עד הסוף כי כולם חברים של כולם - גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו - מה משותף להם והאם דני חחיאשווילי יצטרף לקבוצה? בסוף אנשים חושבים על הג'וב הבא, ולמה להם לריב עם הבנקים שאולי יעסיקו אותם בהמשך בתפקיד נוח ומשכורות של מיליונים.
ובמקביל לשחיתות המובנית הזו, בבנק מזרחי טפחות כמו בנקים אחרים מנסים "לשחק לכם במוח". הם מציגים פרסומות, דיווחים, כתבות על כמה שהם טובים ונהדרים ועוזרים לציבור בזמן המלחמה. תזכרו תמיד שמה שבאמת צריך זו תחרות, מה שבאמת צריך זה שהמפקח על הבנקים יורה להם לשלם 2% על העו"ש, זה הכל, זה שווה פי 50 בערך מכל הקמפיינים והטבות שהם "נותנים לנו". אגב, הם לא נותנים. מזרחי מדבר על הטבה לציבור, אבל זה חלק מהחבילה שהוא צריך לתת.
לפני כחצי שנה, בנק ישראל פרסם מתווה וולנטרי, שבמסגרתו תחזיר המערכת הבנקאית סכום מצטבר של 3 מיליארד שקל לציבור, 1.5 מיליארד שקל מדי שנה, החל מהרבעון השני של שנת 2025 ועד הרבעון הראשון של שנת 2027. ההצהרות היו מלוות באמירות כמו "טובת משקי הבית והעסקים הקטנים נמצאת כל הזמן מול עינינו" אבל בפועל, ביד אחת בנק ישראל מאשר לבנקים לגזור קופון ענק על הציבור - בריביות על פיקדונות, בריביות על הלוואות ובעיקר בריבית אפס על העו"ש - וביד שנייה מציג את עצמו כאביר הציבור, ופירסם מתווה שבו הבנקים צריכים להחזיר לציבור בסך הכל 4% מהרווחים שלהם.
- בנק מזרחי: מילואימניקים שלומדים לתואר יוכלו לקבל הלוואה ללא ריבית
- בנק מזרחי מעניק פטור מלא ממשכנתה לארבעה חודשים לתושבי העוטף
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ועכשיו, אנחנו עדים לאבולוציה נוספת של הציניות שבמהלך הזה. במסגרת המתווה של בנק ישראל, הבנקים אמורים לתת לנו, הציבור, הטבות והקלות אבל אם חשבתם שהבנקים פשוט יחזירו לכם כספים, טעיתם. הם יציגו לכם תמונה שמראה אותם באור כמעט קדוש, ולשם כך הם לא יבחלו באמצעים.
