כשהבורסה נופלת אפשר להאשים את המונדיאל?
לפני חודש בדיוק התפעלו כולם (גם אנחנו) מעסקת באפט-ישקר. ראינו כולנו בעסקה אות לכך ששוק ההון הישראלי "קפץ מדרגה". עבר חודש ומתברר כי השוק החליק בקפיצה ומצא את עצמו נחבט כל הדרך אל הקומה שמתחת. עבר רק חודש, והאופטימיות שהייתה מנת חלקנו מתחילת השנה התפוגגה לה ונעלמה. הסיבות לכך מעולם לא היו כל כך לא ברורות.
אפשר כמובן לתלות את האשמה במונדיאל. בשלושת המונדיאלים האחרונים ירד שוק המניות בישראל בזמן המונדיאל, או מייד אחריו. ב-2002 ירד השוק בתגובה לאווירה של האינתיפדה השנייה. ב-1998 ירד השוק בזמן המונדיאל והתמוטט מיד אחריו, במה שזכה לכינוי "הקדחת האסיאתית". גם ב-1994 ירד שוק המניות בזמן המונדיאל ועד סופה של השנה, במה שהיה התיקון הגדול של אופורית אוסלו.
האמת היא, שקשה לשים אצבע על הסיבה לכך שהאופטימיות נעלמה. זה כמו לנסות להבין למה נזרקת על ידי בחורה. כמו ששואל הגבר בשיר "נובמבר" של מירי מסיקה: "היה מושלם וככה סתם ואיך זה שאת לא בוכה".
סיבות יש הרבה, אך כמו בפרידה ממישהו אהוב, זה נשמע כמו תירוץ: חששות מהתפרצות אינפלציונית בארה"ב? נו באמת, תמיד חששנו. המשך עליית הריבית? מה חדש, זה כבר שנתיים שהריבית בעליה. עליה במחיר הנפט? עכשיו נזכרנו?
כנראה שתחילתו של גל הירידות בעולם פשוט הזכיר למרבית המשקיעים את הבעיות שיש לכל שוק בביתו הוא. וכך התחיל מהלך שהזין את עצמו והוביל לחשש כלל עולמי. שוב הוכח, כי העולם הפך לכפר גלובלי. פיזור ההשקעות על פני הגלובוס לא עזר למי שביקש לפזר סיכון. הירידות הגיעו לכל הבורסות ופגעו בעיקר בבורסות האופנתיות של השווקים המתעוררים.
מה יכול לגרום לאופטימיות לחזור? קשה לראות, כפי שהיה קשה לראות מה יביא להתפוגגות האופטימיות. אנו סבורים שצריך לעבור לא מעט זמן עד שהשוק יחזור לרמתו הקודמת. הבריחה של המשקיעים לעבר האפיקים הסולידיים לא תיעצר ביום אחד וגם לא בחצי שנה. האופוריה הסתיימה וסיסמאות של "קפיצת מדרגה" ו"מצב כלכלי כמעט מושלם" כבר לא עובדות יותר.
המלצות לשוק המניות
האווירה בתל אביב השתנתה. הלהט הספקולטיבי שאפיין את העליות בשוק נחלש והפרופורציות חוזרות. כנראה שלא מובטחת לנו תשואה דו ספרתית משוק המניות כל שנה. הממשלה החדשה מגלה סימני חולשה בכל הנוגע להתנהלותה במישור הכלכלי והציפיות לצמיחה כבר מגולמות ברובן במחירי המניות, ועל כן יש להיות יותר סלקטיביים בהשקעות.
כשהשווקים יורדים, צריך לנצל את הירידות כדי לקנות נכסים שסובלים מהאווירה. הפחד לקנות מניות תוך כדי ירידות הוא בדיוק כמו הפחד שמתבטא בזריקת מניות בשיא הירידות. צריך לדעת להתגבר על הפחד הזה ולקנות עם משמעת ובמידה.
המלצתנו: לא להיכנס לעמדת המתנה. להגדיל רק בירידות.
השוק הסולידי-שקלי
מדד המחירים לצרכן עלה בשיעור של 0.9% באפריל. העליה נבעה מביקושים עונתיים של חג הפסח. המדדים הבאים צפויים להיות נמוכים עד אפסיים. הורדת המע"מ הצפויה שתתרום אף היא להמשך מגמת הירידה באינפלציה, תאפשר לנגיד בנק ישראל להותיר את הריבית על כנה ולא להיגרר אחרי הנגיד האמרקני.
המלצתנו: להשקיע באפיקים שקליים קצרים ובאגרות חוב צמודות בינוניות.
בשוק מט"ח
הירידות החדות בשוק המניות בתל אביב בלבלו את המשקיעים. לראשונה בישראל, הירידות לא לוו בעליה בשער הדולר.
יותר מאשר להצביע על חוזקה של הכלכלה בישראל, הדבר מלמד בעיקר על חולשתו של הדולר שלא מתחזק על אף הציפיות להעלאת הריבית בארה"ב. המלצתנו: להחזיק דולרים בשיעור נמוך כמרכיב הגנתי לתיק.
*הסתייגות: אין לראות בדף זה כייעוץ לרכישה או מכירת נכסים פיננסיים. המלצה זו אינה מתחשבת בצרכיו ובנתוניו הפיננסיים של כל אדם. העושה שימוש כל שהוא בהמלצה זו, עושה זאת על אחריותו בלבד.
רו"ח ענת דואני, צילום: כרמית קלייןהפעולות שחייבים לעשות כדי לחסוך במס; עצות למשקיעים, בעלי חברות ושכירים
חושבים שכבר שמעתם הכול על בדיקות סוף שנה? בראיון מקיף, רו"ח עינת דואני, מומחית למיסוי, מפרטת מה כדאי לעשות ב-15 ימים שנשארו לנו; עצות שרלוונטיות לשכירים, למשקיעים גם לבעלי חברות: דיברנו על חברות ארנק, רווחים כלואים
וגילוי מרצון, ועד מימוש ניירות ערך בהפסד ועסקאות קריפטו; מה אתם חייבים לבצע לפני סוף השנה ומה יכול להמתין להמשך
לפני שאתם ממשיכים הלאה וחושבים שכנראה שמעתם כבר את כל מה שאפשר לשמוע על "בדיקות סוף שנה" ואף אחד כבר לא יכול לחדש לכם, תעצרו. דווקא בחלון הזמן שאנחנו נמצאים בו, סה"כ 15 ימים לסוף שנת המס, יש לא מעט החלטות שיכולות להשפיע בפועל על חבות המס שלכם. בין אם
אתם משקיעים בשוק ובין אם אתם בעלי חברה. אגב, זה לא 'טריקים' ואין כאן חלילה עקיפה של החוק, אלא תכנון מס לגיטימי, כזה שהחוק מאפשר ובמקרים מסוימים יש אפילו צפיה שתעשו את זה. לחלק מכם המשמעות יכולה להיות חיסכון של אלפי שקלים, ולאחרים אפילו הרבה מעבר לזה.
סוף שנת מס תמיד מגיע עם אותה שאלה שחוזרת על עצמה: מה עוד אפשר לעשות עכשיו, רגע לפני שהשנה נסגרת, ומה כבר מאוחר מדי לדחות לינואר. אלא שלדברי רו"ח עינת דואני, מומחית לענייני מיסוי, השאלה הזאת רחוקה מלהיות רק שאלה טכנית
של תזמון. "יש פער מאוד גדול בין דברים שאפשר להשלים בדיעבד במסגרת הדוחות, לבין פעולות שאם לא נעשו בפועל בתוך שנת המס", היא אומרת. "יש דברים שאם לא עשיתם בשנת המס הקודמת, בדיקה בינואר לא תמיד תעזור, אפילו אם הכול היה נכון על הנייר".
יש מהלכים שאפשר
לסגור גם אחרי סיום השנה, דרך התאמות חשבונאיות, אבל יש לא מעט פעולות שבהן הזמן עצמו הוא הגורם המכריע. אם הן לא בוצעו עד 31 בדצמבר, הן לא ייספרו לשנה הזאת ולא משנה כמה מוקדם תפתחו את הדוחות בינואר.
אז מה חייב לקרות עכשיו כדי שישפיע על המס, ואיזה משימות אפשר להשאיר להמשך?
"יש דברים שמאחר והם נמדדים לפי תקופת שנת המס, אם אנחנו רוצים שהם ייכנסו לאותה משבצת, לאותה קופסה, אנחנו חייבים לבצע אותם עד ה-31 בדצמבר", היא מסבירה. "אם עושים אותם אחרי, זה כבר נכנס לשנה העוקבת, ואין דרך לתקן את זה בדיעבד" חשוב להבחין בין פעולות חשבונאיות לבין פעולות משפטיות ומעשיות, "יש הפרשות שונות, כמו הפרשה לחוב אבוד או לירידת ערך, שאפשר לבצע לפני הגשת הדוחות, במסגרת התאמות חשבונאיות. אבל לא תמיד מכירים בהן לצורכי מס. לעומת זאת, כשמדובר בפעולות שמשפיעות ישירות על המס, יש דברים שחייבים להיעשות בפועל בתוך שנת המס".
- תושב אילת חשוד בהעלמת הכנסות של מיליון שקל
- "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
דוגמה טובה לזה היא חלוקת דיבידנד. רבים מבעלי חברות מניחים שכל עוד את המס על הדיבידנד אפשר לשלם בתחילת השנה הבאה, גם עצם ההחלטה על החלוקה יכולה להמתין לינואר. בפועל, זה לא עובד כך. חלוקת דיבידנד אינה פעולה חשבונאית שניתן "להשלים בדיעבד", אלא החלטה משפטית לכל דבר. "גם אם את המס עצמו משלמים בינואר או בפברואר, ההחלטה המשפטית חייבת להתקבל עד סוף השנה. צריך פרוטוקול, החלטה של הדירקטוריון ושל האספה הכללית. מי שרוצה שדיבידנד ייחשב לשנת 2025, חייב שהמסמכים המשפטיים יראו שהחלוקה בוצעה השנה. אחרת זה פשוט לא זה".

הכפלת הפטור ממס על יבוא אישי - שאלות ותשובות
מה כוללת הרפורמה של בצלאל סמוטריץ' בקשר למע"מ על יבוא אישי?
הכפלת פטור ממע"מ ביבוא אישי מ-75 דולר ל-150 דולר החל מינואר 2026.
למה נועד הפטור?
להוזיל עלויות לצרכן ולהגביר תחרות מול רשתות ומחירים גבוהים בישראל.
מה החשש של הקמעונאים?
תחרות לא הוגנת שתביא לסגירת אלפי חנויות קטנות ועסקים מקומיים.
טענת המתנגדים העיקרית?
אובדן של כ-2 מיליארד שקל הכנסות מע"מ ופגיעה קשה במסחר.
הצרכנים באמת יחסכו?
כן, עד 18% על אופנה, קוסמטיקה ולייף-סטייל, אבל לא משמעותי לטווח ארוך.
מי ירוויח הכי הרבה?
עליאקספרס, אמזון, חברות שילוח והצרכן הפרטי הישראלי.
איך דואר ישראל יתמודד?
כבר עמוס מאוד, יצטרך הרחבה משמעותית של מיון ושליחויות.
מה עם נקודות איסוף?
יקבלו יותר תנועת לקוחות אך רווחיות נמוכה מעמלות.
השפעה על חברות ישראליות?
פגיעה קשה באופנה וקוסמטיקה, חלקן ישקלו מעבר לחו"ל.
כמה המדינה תפסיד?
כ-2 עד 2.25 מיליארד שקל בשנה מהפסד גביית מע"מ.
יש קשר פוליטי?
רבים רואים בזה צעד פופוליסטי לקראת בחירות 2026.
עמדת אתרי הסחר הישראליים?
חוששים מאובדן לקוחות, שוקלים להקים מחסנים בקפריסין או ירדן.
יש חלופות טובות יותר?
פטור מדורג או הטבות לעסקים מקומיים – כרגע לא מתוכנן.
מתי זה נכנס לתוקף?
צפוי להיכנס לתוקף ב-1 בינואר 2026 לאחר אישור הצו.
מה אומר הדרג המקצועי?
התנגדות חריפה, המליץ לבטל את הפטור ממע"מ לגמרי.
ילכו לבג"ץ?
איגודי סוחרים ותעשיינים מאיימים בעתירה לבג"ץ לעצירת הרפורמה.
