כ-75% מהארגונים הגדולים רוצים לשפר את קבלת ההחלטות
בסקר שנערך על-ידי מגזין המחשוב קומפיוטר וורלד ביוזמת חברת SAS העולמית ואשר בחן את המגמות שברכישת מערכות BI, נבדקו 326 ארגונים ממגזרים שונים (ממשל, ייצור, פיננסים, קמעונאות, ביטוח וכדומה) שהיו מעורבים בשלב אחד או יותר בתהליך רכישה והטמעה של מערכות BI.
בקטגוריה שבדקה את מידת מעורבותם של מנהלים בתהליך הרכישה וההטמעה של מערכות BI עלה כי ב- 36% מהמקרים ההנהלה הבכירה של הארגון היתה מעורבת, ב- 29% מהמקרים היו מעורבים מנהלי ה-IT , ב- 24% מהמקרים היו אלה מנתחי המערכות וב- 6% היו מעורבים מנתחים עסקיים ויועצים. שני שליש מאנשי ה-IT שהשתתפו בסקר ציינו כי פלטפורמת BI רוחבית הינה אחד מהמרכיבים החשובים ביותר. לדבריהם יבחרו רק בספק המספק פתרון רוחבי לכל הארגון.
בשאלה מה מניע חברות להטמיע כלי BI השיבו 74.2% מהמשתתפים כי הגורם העיקרי הוא לצורך תהליך קבלת החלטות מושכל, 57.6% השיבו כי זמינות נתונים היא שהניעה אותם, 56.8% ציינו כי רצו לקבל תמונה כוללת ורחבה על המידע הארגוני, 51.5% הטמיעו כלי BI כדי לקבל מידע מבוסס על עלויות הארגון, 40.9% לצורך שיתוף מידע עם גורמים פנימיים, 27.3% לצורך שיתוף מידע עם גורמים חיצוניים, 49.2% לצורך הגברת רווחיות ו-30.3% למען היענות לרגולציות.
כשנשאלו באיזה מהמחלקות בארגון הטמיעו או שבכוונתם להטמיע כלי BI ענו כך: 41.8% במחלקה הפיננסית, 39.6% ב-IT, 35.1% בשיווק, 34.7% במכירות , 34.47% בקרב ההנהלה 27.6 בשירות הלקוחות ו-23.5% בכלל החברה.
כשמדובר בבחירת ספק BI, אין ספק שבקרב רב החברות נושא גודלה של החברה והשירות אותו היא מעניקה הם מהחשובים ביותר. על השאלה מה הדבר החשוב לך ביותר בבחירת ספק BI ענו הנשאלים: 73.6% טענו כי השירות והתמיכה חשובים ביותר, 73.3% השיבו כי מומחיות וטכנולוגיה חשובים יותר, 66.4% השיבו כי היכולת של הספק לספק פתרון רוחבי כלל ארגוני הוא החשוב ביותר, 49% אמרו שגודל החברה ויציבותה, 28.7% השיבו כי השותפויות העסקיות של החברה חשובות ,ל- 27.2% היה חשוב שיהיה זה ספק שכבר הטמיע פתרונות בחברתם, ו-37% לא נקטו עמדה מסויימת.
לסיכום, מה החברות מקוות להשיג בהטמעת פלטפורמת BI? יותר מ-3/4 מהחברות הגדולות רוצות לשפר ולהגביר את תהליך קבלת ההחלטות בעוד שיותר מ- 2/3 הדגישו את הצורך ביצירת מבט אחיד וכולל על המידע הארגוני. לדברי מומחי טכנולוגיה רבים שבחנו את הסקר, הערך הגדול בפלטפורמה רוחבית הוא בכך שהיא מציעה שימוש קל ונוח למשתמש וכן יכולת לשלב כלי מחקר ודיווח עם מגוון יכולות אנליטיות. לדבריהם, ספקים שלהם מומחיות טכנולוגית לספק את כל אלה יחד עם שירות לקוחות אפקטיבי יופיעו עד מהרה ברשימת היוקרה של טכנולוגיית ה-BI.
הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.
עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת 2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.
עיקרי ההסכם:
שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר.
תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית.
- פנסיה בגיל 50: כל הכלים לפרישה בטוחה בלי להתרסק
- פרישה לפנסיה בישראל: מהם הסימנים שמעידים שהגיע הזמן?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה.
בנימין נתניהוהאם נתניהו יקבל חנינה מהרצוג? תרחישים וסיכויים
הבורסה סבורה שתינתן חנינה - השוק בדר"כ צודק, אבל יש גם זוויות אחרות
ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשה רשמית לחנינה מנשיא המדינה יצחק הרצוג. הבקשה, שהועברה דרך עו"ד עמית חדד, כוללת מכתב אישי ומסמך מפורט ונשלחה למחלקת החנינות במשרד המשפטים לקבלת חוות דעת. בבית הנשיא הדגישו כי מדובר בבקשה חריגה ביותר שתיבחן בכובד ראש.
בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים
והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים
וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".
הרקע כולל לחץ בינלאומי כבד - בעיקר איגרת רשמית ששלח נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להרצוג, ופילוג פנימי עמוק שמלווה את המשפט כבר שמונה שנים.
כיצד פועלת סמכות החנינה בישראל
סמכות החנינה מעוגנת בסעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה ומעניקה לנשיא סמכות בלעדית לחון, להפחית עונש, לקצוב מאסר או להמירו. מבחינה טכנית אפשר להעניק חנינה גם לפני גזר דין, אך מדיניות בית הנשיא קובעת באופן עקבי כי הבקשות נשקלות רק לאחר סיום כל ההליכים, כולל ערעורים. החריג הבולט היחיד בעשורים האחרונים היה חנינת בכירי השב"כ בפרשת קו 300 (1986), שהתבססה על שיקולי ביטחון המדינה והכללת הודאה חלקית והתפטרות.
- החוקר בתיקי נתניהו סותר את הפרקליטות - לא היה סיקור אוהד ומה זה בכל היענות חריגה?
- "אל תיגעו בכסף שלנו" הדיל המפוקפק של נתניהו ולפיד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקרה של נתניהו הבקשה מוגשת לפני הכרעת דין, דבר שהופך אותה ליוצאת דופן במיוחד מבחינה נורמטיבית.
למה יש לחץ חזק על הרצוג דווקא עכשיו? מדובר על לחץ מבפנים ומבחוץ. לחץ בינלאומי חסר תקדים שנובע מאיגרת טראמפ, שפורסמה במלואה, שטוענת כי בנימין נתניהו עובר "ציד מכשפות" וקוראת לחנינה מלאה כדי שניתן יהיה "להתמקד באיומים האמיתיים". הרחבה: "טראמפ פנה להרצוג: הענק חנינה לנתניהו".
