כ-75% מהארגונים הגדולים רוצים לשפר את קבלת ההחלטות

כך על פי סקר חדש של חברת SAS, שנערך על-ידי מגזין המחשוב קומפיוטר וורלד ושבמהלכו נסקרו 326 ארגונים ממגזרים שונים, במטרה לבחון את המגמות שברכישת מערכות BI
יוני נאמן |

בסקר שנערך על-ידי מגזין המחשוב קומפיוטר וורלד ביוזמת חברת SAS העולמית ואשר בחן את המגמות שברכישת מערכות BI, נבדקו 326 ארגונים ממגזרים שונים (ממשל, ייצור, פיננסים, קמעונאות, ביטוח וכדומה) שהיו מעורבים בשלב אחד או יותר בתהליך רכישה והטמעה של מערכות BI.

בקטגוריה שבדקה את מידת מעורבותם של מנהלים בתהליך הרכישה וההטמעה של מערכות BI עלה כי ב- 36% מהמקרים ההנהלה הבכירה של הארגון היתה מעורבת, ב- 29% מהמקרים היו מעורבים מנהלי ה-IT , ב- 24% מהמקרים היו אלה מנתחי המערכות וב- 6% היו מעורבים מנתחים עסקיים ויועצים. שני שליש מאנשי ה-IT שהשתתפו בסקר ציינו כי פלטפורמת BI רוחבית הינה אחד מהמרכיבים החשובים ביותר. לדבריהם יבחרו רק בספק המספק פתרון רוחבי לכל הארגון.

בשאלה מה מניע חברות להטמיע כלי BI השיבו 74.2% מהמשתתפים כי הגורם העיקרי הוא לצורך תהליך קבלת החלטות מושכל, 57.6% השיבו כי זמינות נתונים היא שהניעה אותם, 56.8% ציינו כי רצו לקבל תמונה כוללת ורחבה על המידע הארגוני, 51.5% הטמיעו כלי BI כדי לקבל מידע מבוסס על עלויות הארגון, 40.9% לצורך שיתוף מידע עם גורמים פנימיים, 27.3% לצורך שיתוף מידע עם גורמים חיצוניים, 49.2% לצורך הגברת רווחיות ו-30.3% למען היענות לרגולציות.

כשנשאלו באיזה מהמחלקות בארגון הטמיעו או שבכוונתם להטמיע כלי BI ענו כך: 41.8% במחלקה הפיננסית, 39.6% ב-IT, 35.1% בשיווק, 34.7% במכירות , 34.47% בקרב ההנהלה 27.6 בשירות הלקוחות ו-23.5% בכלל החברה.

כשמדובר בבחירת ספק BI, אין ספק שבקרב רב החברות נושא גודלה של החברה והשירות אותו היא מעניקה הם מהחשובים ביותר. על השאלה מה הדבר החשוב לך ביותר בבחירת ספק BI ענו הנשאלים: 73.6% טענו כי השירות והתמיכה חשובים ביותר, 73.3% השיבו כי מומחיות וטכנולוגיה חשובים יותר, 66.4% השיבו כי היכולת של הספק לספק פתרון רוחבי כלל ארגוני הוא החשוב ביותר, 49% אמרו שגודל החברה ויציבותה, 28.7% השיבו כי השותפויות העסקיות של החברה חשובות ,ל- 27.2% היה חשוב שיהיה זה ספק שכבר הטמיע פתרונות בחברתם, ו-37% לא נקטו עמדה מסויימת.

לסיכום, מה החברות מקוות להשיג בהטמעת פלטפורמת BI? יותר מ-3/4 מהחברות הגדולות רוצות לשפר ולהגביר את תהליך קבלת ההחלטות בעוד שיותר מ- 2/3 הדגישו את הצורך ביצירת מבט אחיד וכולל על המידע הארגוני. לדברי מומחי טכנולוגיה רבים שבחנו את הסקר, הערך הגדול בפלטפורמה רוחבית הוא בכך שהיא מציעה שימוש קל ונוח למשתמש וכן יכולת לשלב כלי מחקר ודיווח עם מגוון יכולות אנליטיות. לדבריהם, ספקים שלהם מומחיות טכנולוגית לספק את כל אלה יחד עם שירות לקוחות אפקטיבי יופיעו עד מהרה ברשימת היוקרה של טכנולוגיית ה-BI.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
כלכלת ישראל (X)כלכלת ישראל (X)

נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?

נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?

ענת גלעד |

לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.

המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.

הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון

בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.

הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.

הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.