כ-75% מהארגונים הגדולים רוצים לשפר את קבלת ההחלטות
בסקר שנערך על-ידי מגזין המחשוב קומפיוטר וורלד ביוזמת חברת SAS העולמית ואשר בחן את המגמות שברכישת מערכות BI, נבדקו 326 ארגונים ממגזרים שונים (ממשל, ייצור, פיננסים, קמעונאות, ביטוח וכדומה) שהיו מעורבים בשלב אחד או יותר בתהליך רכישה והטמעה של מערכות BI.
בקטגוריה שבדקה את מידת מעורבותם של מנהלים בתהליך הרכישה וההטמעה של מערכות BI עלה כי ב- 36% מהמקרים ההנהלה הבכירה של הארגון היתה מעורבת, ב- 29% מהמקרים היו מעורבים מנהלי ה-IT , ב- 24% מהמקרים היו אלה מנתחי המערכות וב- 6% היו מעורבים מנתחים עסקיים ויועצים. שני שליש מאנשי ה-IT שהשתתפו בסקר ציינו כי פלטפורמת BI רוחבית הינה אחד מהמרכיבים החשובים ביותר. לדבריהם יבחרו רק בספק המספק פתרון רוחבי לכל הארגון.
בשאלה מה מניע חברות להטמיע כלי BI השיבו 74.2% מהמשתתפים כי הגורם העיקרי הוא לצורך תהליך קבלת החלטות מושכל, 57.6% השיבו כי זמינות נתונים היא שהניעה אותם, 56.8% ציינו כי רצו לקבל תמונה כוללת ורחבה על המידע הארגוני, 51.5% הטמיעו כלי BI כדי לקבל מידע מבוסס על עלויות הארגון, 40.9% לצורך שיתוף מידע עם גורמים פנימיים, 27.3% לצורך שיתוף מידע עם גורמים חיצוניים, 49.2% לצורך הגברת רווחיות ו-30.3% למען היענות לרגולציות.
כשנשאלו באיזה מהמחלקות בארגון הטמיעו או שבכוונתם להטמיע כלי BI ענו כך: 41.8% במחלקה הפיננסית, 39.6% ב-IT, 35.1% בשיווק, 34.7% במכירות , 34.47% בקרב ההנהלה 27.6 בשירות הלקוחות ו-23.5% בכלל החברה.
כשמדובר בבחירת ספק BI, אין ספק שבקרב רב החברות נושא גודלה של החברה והשירות אותו היא מעניקה הם מהחשובים ביותר. על השאלה מה הדבר החשוב לך ביותר בבחירת ספק BI ענו הנשאלים: 73.6% טענו כי השירות והתמיכה חשובים ביותר, 73.3% השיבו כי מומחיות וטכנולוגיה חשובים יותר, 66.4% השיבו כי היכולת של הספק לספק פתרון רוחבי כלל ארגוני הוא החשוב ביותר, 49% אמרו שגודל החברה ויציבותה, 28.7% השיבו כי השותפויות העסקיות של החברה חשובות ,ל- 27.2% היה חשוב שיהיה זה ספק שכבר הטמיע פתרונות בחברתם, ו-37% לא נקטו עמדה מסויימת.
לסיכום, מה החברות מקוות להשיג בהטמעת פלטפורמת BI? יותר מ-3/4 מהחברות הגדולות רוצות לשפר ולהגביר את תהליך קבלת ההחלטות בעוד שיותר מ- 2/3 הדגישו את הצורך ביצירת מבט אחיד וכולל על המידע הארגוני. לדברי מומחי טכנולוגיה רבים שבחנו את הסקר, הערך הגדול בפלטפורמה רוחבית הוא בכך שהיא מציעה שימוש קל ונוח למשתמש וכן יכולת לשלב כלי מחקר ודיווח עם מגוון יכולות אנליטיות. לדבריהם, ספקים שלהם מומחיות טכנולוגית לספק את כל אלה יחד עם שירות לקוחות אפקטיבי יופיעו עד מהרה ברשימת היוקרה של טכנולוגיית ה-BI.
.jpg "ביטוח לאומי")
קצבאות ביטוח לאומי - מה הסכום שתקבלו בעקבות ההצמדה?
הביטוח הלאומי מפרסם את עדכון הקצבאות לשנת 2026: קצבאות הנכות של אנשים עם מוגבלות קיבלו תוספת של 480 שקל בשנתיים בעוד הקצבאות של האזרחים הוותיקים הוסיפו עשרות שקלים בודדים
הביטוח הלאומי מפרסם את עדכון הקצבאות לשנת 2026, והמספרים מראים שוב את הפער בין הקצבאות שמוצמדות לשכר הממוצע במשק לבין אלו שמוצמדות רק למדד המחירים לצרכן. בעוד השכר הממוצע עולה ב-3.4%, המדד עלה בשיעור נמוך יותר של 2.4%.
כלומר מי שהקצבה שלו מוצמדת לשכר הממוצע במשק מרוויח, ומי שהקצבה שלו מוצמדת רק למדד נשאר מאחור. בשנים האחרונות השכר הממוצע במשק עלה מהר יותר ממדד המחירים, ולכן קצבאות הנכות, שירותים מיוחדים וילד נכה גדלו בצורה משמעותית. אנשים עם מוגבלות רואים תוספות של מאות שקלים בתוך שנתיים, ובחלק מהמקרים גם יותר. לעומת זאת, קצבאות כמו אזרח ותיק, הבטחת הכנסה ושארים כמעט שלא זזו. הן אמנם מתעדכנות לפי החוק, אבל העלייה קטנה, בעשרות שקלים בלבד, ולא באמת סוגרת את הפער מול יוקר המחיה.
קצבת נכות כללית בדרגת אי כושר השתכרות מלאה תעמוד מינואר הקרוב על 4,771 שקל, לעומת 4,556 שקל בשנת 2025. בתוך שנתיים מדובר בעלייה של כמעט 480 שקל, אחרי שב-2024 עמדה הקצבה על 4,291 שקל. נכה עם בן או בת זוג שאינם מקבלים קצבה יגיע לקצבה חודשית של 6,229 שקל, לעומת 6,024 שקל בשנה שעברה.
טבלת עדכון לקצבת נכות כללית:
- הורות 2026 - מדריך הזכויות המלא והמעודכן לגידול ילדים בישראל
- הביטוח הלאומי מעדכן גרסה לינואר 2026: מי יקבל יותר ומי יצא מופסד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
גם בעלי דרגות אי כושר חלקיות יראו תוספת. בדרגת אי כושר של 74% הקצבה תעמוד על 3,211 שקל, בדרגת 65% על 2,894 שקל ובדרגת 60% על 2,718 שקל. תוספת לילד, עד שני ילדים, תעמוד על 1,214 שקל לכל ילד.
חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)השנה של מנהלי הבנקים - הטוב, החלש, הפיננסי, והאם כל אחד יכול לנהל בנק?
הרווחיות במערכת נשארת גבוהה, האוצר מקדם מס רווחי יתר של 15%, ובחדרי ההנהלה הדגש עובר להתייעלות, שירות ודיגיטל; היתרונות והחסרונות של כל מנכ"ל
השנה הבנקים בישראל מסיימים תקופה של רווחים גבוהים ופעילות מואצת כמעט בכל קו עסקי. בתוך התמונה הזו משרד האוצר מקדם מס רווחי יתר על הבנקים בשיעור של 15%, צעד שמגיע בזמן שהמערכת נהנית ממרווחים ומהיקפי פעילות שמחזקים מאוד את השורה התחתונה. המס מתוכנן לארבע שנים, וההערכה היא שהוא מכניס לקופת המדינה 1 עד 1.5 מיליארד שקל בכל אחת מהשנים הקרובות. מבחינת הבנקים זו תוספת עלות שמתרגמת להפחתה ברווח הנקי, בתקופה שבה התוצאות עצמן נראות חזקות ביחס לשנים קודמות. הבנקים יתגברו על "הקנס" הזה גם אם הוא יעבור, הם מרוויחים בקצב של 30 מיליארד שקל, השנה שני בנקים חצו את ה-100 מיליארד שקל - לאומי שמוביל ופועלים אחריו. כבר אמרו חכמים בהשקעות שחברה טובה יכולה להכיל מנהל לא מבריק. וורן באפט אמר שהוא מחפש חברות שכל אחד יכול לנהל אותן.
בנקים זה עסק קשה מבחינת ניהול כוח אדם, רגולציה, פוליטיקה ארגונית, אבל המודל העסקי - פשוט מאוד. אמרו לנו בעבר כמה מנכ"לי בנקים שאכן זה ניהול צמוד, שוטף, הרבה מאוד מטלות ועניינים לארגן ולסדר בכל יום, אבל לא ניהול שדורש גאונות נדירה. היה אחד שחשב שאנחנו צוחקים איתו כששאלנו אותו מה הוא חושב על ההשקפה הזו - הוא היה בטוח שהתוצאות של הבנק הן רק בזכותו. יש כאלה, והוא כבר שנים לא במערכת הבנקאית.
בכל מקרה, אנחנו בנקודת זמן וחייבם לומר זאת שמי שבאמת אחראי על רווחי הנבקים הוא הנגיד, פרופ' אמיר ירון. בלחיצת כפתור הוא מעלה או מוריד את ההון המרותק ומשפיע על הרווחים, בשיחת מייל הוא מחייב ריבית נמוכה על העו"ש ומקטין את הרווחים דרמטית. בנקים מרוויחים בהתאם לטווח ידוע וברור, ולראייה - הם מאוד קרובים ביכולת ייצור התשואה על ההון מהפעילות הבנקאית. ועדיין - מבין כל הבנקים, יש טובים וטובים פחות. מי הטוב ביותר? מנהל סניף גדול מאוד של בנק אחר אמר לנו - "הוא מצליח בגלל שהוא לא בנקאי, הוא חושב אחרת". הוא התכוון לחנן פרידמן שהצליח בשנים האחרונות וגם בשנה החולפת להוביל את לאומי לפסגה ולהישאר שם. הוא ידע לזהות בקורונה את ההזדמנות הנוחה להתייעל, הוא ידע לכוון להייטק, והוא מצליח לייצר רווחים גם מסביב, לרבות מהשקעות ריאליות של הבנק דרך לאומי פרטנרס.
באופן יחסי, דיסקונט מאחור, אבי לוי עוד לא מצליח לחלץ לגמרי את העגלה התקועה, אבל היא מתחילה לזוז נכון. כל האחרים איכשהו במרכז, כשבכלל - ההבדלים בין כולם קטנים יחסית. מי שהיום חלש יכול שנה הבאה לזנק וההיפך.
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- ההמלצה למכור מניות בנקים - "מעריכים שנראה ירידה בתוצאות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בלי גרעין שליטה, עם תקרות שכר ועם פחות רעש מסביב
מבין חמשת הבנקים הגדולים, שלושה פועלים בלי גרעין שליטה. כולם כפופים למגבלות שכר על הנהלות בכירות, אבל בפועל מנכ"ל אחד מציג עלות שכר גבוהה יותר מהשאר, בעיקר בגלל האופן שבו מחושבת התקרה בפועל. ומכאן זה ממשיך לעוד מאפיינים משותפים שמגדירים את שכבת ההנהלה בבנקים הגדולים השנה.
