כ-75% מהארגונים הגדולים רוצים לשפר את קבלת ההחלטות
בסקר שנערך על-ידי מגזין המחשוב קומפיוטר וורלד ביוזמת חברת SAS העולמית ואשר בחן את המגמות שברכישת מערכות BI, נבדקו 326 ארגונים ממגזרים שונים (ממשל, ייצור, פיננסים, קמעונאות, ביטוח וכדומה) שהיו מעורבים בשלב אחד או יותר בתהליך רכישה והטמעה של מערכות BI.
בקטגוריה שבדקה את מידת מעורבותם של מנהלים בתהליך הרכישה וההטמעה של מערכות BI עלה כי ב- 36% מהמקרים ההנהלה הבכירה של הארגון היתה מעורבת, ב- 29% מהמקרים היו מעורבים מנהלי ה-IT , ב- 24% מהמקרים היו אלה מנתחי המערכות וב- 6% היו מעורבים מנתחים עסקיים ויועצים. שני שליש מאנשי ה-IT שהשתתפו בסקר ציינו כי פלטפורמת BI רוחבית הינה אחד מהמרכיבים החשובים ביותר. לדבריהם יבחרו רק בספק המספק פתרון רוחבי לכל הארגון.
בשאלה מה מניע חברות להטמיע כלי BI השיבו 74.2% מהמשתתפים כי הגורם העיקרי הוא לצורך תהליך קבלת החלטות מושכל, 57.6% השיבו כי זמינות נתונים היא שהניעה אותם, 56.8% ציינו כי רצו לקבל תמונה כוללת ורחבה על המידע הארגוני, 51.5% הטמיעו כלי BI כדי לקבל מידע מבוסס על עלויות הארגון, 40.9% לצורך שיתוף מידע עם גורמים פנימיים, 27.3% לצורך שיתוף מידע עם גורמים חיצוניים, 49.2% לצורך הגברת רווחיות ו-30.3% למען היענות לרגולציות.
כשנשאלו באיזה מהמחלקות בארגון הטמיעו או שבכוונתם להטמיע כלי BI ענו כך: 41.8% במחלקה הפיננסית, 39.6% ב-IT, 35.1% בשיווק, 34.7% במכירות , 34.47% בקרב ההנהלה 27.6 בשירות הלקוחות ו-23.5% בכלל החברה.
כשמדובר בבחירת ספק BI, אין ספק שבקרב רב החברות נושא גודלה של החברה והשירות אותו היא מעניקה הם מהחשובים ביותר. על השאלה מה הדבר החשוב לך ביותר בבחירת ספק BI ענו הנשאלים: 73.6% טענו כי השירות והתמיכה חשובים ביותר, 73.3% השיבו כי מומחיות וטכנולוגיה חשובים יותר, 66.4% השיבו כי היכולת של הספק לספק פתרון רוחבי כלל ארגוני הוא החשוב ביותר, 49% אמרו שגודל החברה ויציבותה, 28.7% השיבו כי השותפויות העסקיות של החברה חשובות ,ל- 27.2% היה חשוב שיהיה זה ספק שכבר הטמיע פתרונות בחברתם, ו-37% לא נקטו עמדה מסויימת.
לסיכום, מה החברות מקוות להשיג בהטמעת פלטפורמת BI? יותר מ-3/4 מהחברות הגדולות רוצות לשפר ולהגביר את תהליך קבלת ההחלטות בעוד שיותר מ- 2/3 הדגישו את הצורך ביצירת מבט אחיד וכולל על המידע הארגוני. לדברי מומחי טכנולוגיה רבים שבחנו את הסקר, הערך הגדול בפלטפורמה רוחבית הוא בכך שהיא מציעה שימוש קל ונוח למשתמש וכן יכולת לשלב כלי מחקר ודיווח עם מגוון יכולות אנליטיות. לדבריהם, ספקים שלהם מומחיות טכנולוגית לספק את כל אלה יחד עם שירות לקוחות אפקטיבי יופיעו עד מהרה ברשימת היוקרה של טכנולוגיית ה-BI.
מדד המחירים לצרכן CPIמדד המחירים בנובמבר ירד ב-0.5%; מחירי הדירות ירדו גם ב-0.5%
הירידה במדד בהתאם להערכות הכלכלנים, מה קרה למחירי הדירות באזורים שונים והאם תהיה למדד השלילי השפעה על הריבית? וגם - למה אנחנו מרגישים שיוקר המחייה מזנק הרבה יותר ממדד המחירים לצרכן?
מדד המחירים לצרכן מדד המחירים לצרכן ירד ב-0.5% בחודש נובמבר, בהשוואה לחודש אוקטובר - בדומה להערכות הכלכלנים. בשנים עשר החודשים האחרונים (נובמבר 2025 לעומת נובמבר 2024), עלה מדד המחירים לצרכן ב-2.4%. ירידות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי: ירקות ופירות טריים שירדו ב-4.1%, תרבות ובידור שירד ב-2.5%, תחבורה ותקשורת שירד ב-1.6% וריהוט וציוד לבית שירד ב-1.1%. הירידה החדה במדד נבעה בעיקר מסעיף הטיסות שירד משמעותית. עליות מחירים בולטות נרשמו בסעיף המזון, שעלה ב-0.4%. מדד מחירי הדירות ירד ב-0.5%.
הנה פרוט הסעיפים שהשפיעו על מדד המחירים - הוצאות על נסיעות לחו"ל גרם לירידה של 0.266%, ירקות ופירות תרמו לירידה של 0.09%:
מחירי הדירות בירידה כבר חודש שמיני ברציפות. הפעם הם ירדו ב-0.5%. בתל אביב נרשמה ירידה של 1.1%, בירושלים עלייה של 1.4%. תל אביב רק נזכיר עמוסה במלאי של 10,700 דירות כשקצב המכירות השנתי עומד על 2,200 דירות בשנה. כלומר יש מלאי שיספיק ל-5 שנים בקצב הזה, וגם אם הקצב יעלה, מדובר במלאי של שנים.
- מדד המחירים בנובמבר - צפי לירידה של 0.5%
- מדד המחירים באוקטובר עלה ב-0.5%; מחירי הדירות ממשיכים לרדת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשכר הדירה עבור השוכרים אשר חידשו חוזה נרשמה עלייה של 2.8% ועבור השוכרים החדשים (דירות במדגם בהן הייתה תחלופת שוכר) נרשמה עלייה של 4.7%.
OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה
דוח חדש של ה-OECD אומר כי בישראל יש המרה נמוכה בין רמת המיומנויות וההשכלה הגבוהה ובין איכות התעסוקה, שמתווספים לפערים גדולים במיומנויות ובכישורים המושפעים מהסטטוס הסוציו-אקונומי
דוח חדש של ה-OECD שפורסם השבוע מצביע על משהו שישראלים רבים מרגישים: לא משנה כמה נשקיע בהשכלה גבוהה וברכישת כישורים ומיומנויות רלוונטיים, ההשקעה לא בהכרח מיתרגמת לעבודה איכותית או לשכר גבוה. הדוח מצביע גם על פערים סוציו אקונומיים משמעותיים ועמוקים ברמת המיומנויות וכן על פערי תעסוקה מגדרים שאינם מצטמצמים. מהשוואה מול מדינות אחרות, בהן לימודים והכשרה על תיכונית יביאו לעלייה במיומנויות שתביא לעלייה ברמת השכר, בישראל הלימודים וההכשרה העל תיכונית לא תביא לעלייה של ממש ברמת המיומנויות. אצלנו גובה רמת ההשכלה משפיע באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות, ואינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות.
דוח OECD Skills Outlook 2025 בא לבחון את רמת המיומנויות התעסוקתיות במדינות החברות בארגון ואת המיומנויות הנדרשות בשוק העבודה במאה ה-21 ומהם הגורמים המשפיעים על רמת המיומנויות. עבור הדוח, מופו כ-3,500 מקצועות שונים שמאחוריהם כ-14,000 מיומנויות עבודה שונות. כאשר המיומנויות ההופכות לחיוניות ביותר בשוק העבודה המשתנה, זה שבצל האוטומציה והבינה המלאכותית, הן אוריינות, נומרציה, דיגיטל, יצירתיות ומעל הכל למידה מתמדת לאורך החיים. הדוח מלמד בבירור שהמיומנויות שלנו טובות יותר וברמה גבוהה יותר ככל שההשכלה שלנו גבוהה יותר, ולרוב כפועל יוצא מכך, יעלה הסיכוי שלנו להשתלב באופן אפקטיבי יותר בשוק העבודה ולהשתכר טוב יותר. אך בישראל גובה רמת ההשכלה משפיע אך באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות והיא אינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות.
בישראל השכלה אינה שווה מיומנויות
הדוח מעלה תמונה לא טובה עבור ישראל. דוח ה-OECD משווה בכל מדינה בין רמת המיומנויות של ציבור שלא מסיים לימודי תיכון ובין הציבור שלו יש השכלה על תיכונית.המיומנויות שנבחנות על ידי ה-OECD היא אוריינות ויכולת הבנת טקסט, יכולת פתרון בעיות כמותניות ופתרון בעיות מורכבות. במדינות כמו ניו זילנד או פינלנד רואים פער משמעותי בין שתי הקבוצות, עם סטיית תקן העומד על כ-0.72 וכ-1.16 סטיות תקן בהתאמה. המשמעות של כך היא כי רמת המיומנויות של הציבור שמסיים תיכון וממשיך ללימודים על תיכוניים היא משמעותית גבוהה יותר מרמת המיומנויות של אלו שלא.
לעומת פינלנד וניו זילנד, בישראל הפער נמוך בהרבה, עם כ-0.27 סטיות תקן במסלול מקצועי וכ-0.32 במסלול עיוני. המשמעות של הפער הוא כי בעוד שבמדינות אחרות ב-OECD נראה קשר חזק ועקבי בין עלייה ברמת ההשכלה לבין קפיצה גדולה במיומנויות חשיבה כמותית, בישראל ההשפעה של לימודים על תיכוניים היא מוגבלת הרבה יותר, ואין ללימודים על יסודיים או פוסט תיכוניים השפעה של ממש על המיומנויות של הציבור.
- פורטינט משיקה מוצר אבטחה חדש לדאטה סנטרס
- מהמחיר של חוק הגיוס ועד המחיר של ה-AI: תמונת מצב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ובכל זאת, מהדוח עולה כי המסלול שמראה את הפער הגדול ביותר מאנשים ללא השכלה, הוא המסלול של לימודים אקדמאיים, בעלי תואר ראשון ומעלה, כאשר שאר המסלולים העל תיכוניים אינם מציגים סטיית תקן גבוהה כלל, מה שאומר שאלו לימודים והכשרות שאינם משפרים את המיומנויות באופן ניכר. למעשה, השכלה גבוהה מעלה את איכות התעסוקה ב-18 נקודות אחוז בממוצע.
