ת"א חתמה בשיאים חדשים: המעו"ף עלה בכ-0.4%
הבורסה לני"ע בתל אביב חתמה את יום המסחר ברמות שיא חדשות. כשברקע, המדדים המובילים באחד העם נסחרו היום בעליות שערים ואף הספיקו לעלות בכ-1% בשעות הצרים החמות, למרות שלקראת סוף המסחר התמתנו העליות עדיין חתמו בשיאים חדשים, מדד התל-טק 15 דשדש היום לכל אורך המסחר ולבסוף חתם בצד האדום.
מדד ת"א 25 עלה ב-0.41% ונשק לשיא חדש של רמת ה-723.61 נקודות. גם מדד תל אביב 100 שהוסיף 0.39% חתם בשיא חדש ברמת 728.95 הנקודות, ומדד הטכנולוגיה, תל טק 15 ירד ב-0.15% לרמת 392.84 נקודות. מחזור המסחר היה ער למדי והסתכם בכ-906 מיליון שקל.
מניות חמשת הבנקים הגדולים הובילו את העליות באחד העם, תוך שהן מרכזות כ-240 מיליון שקל, רבע מסך המחזור הכולל. מניות בנק הפועלים עלו בכ-1.83% תוך מחזור הגבוה באחד העם - 103.4 מיליון שקל. זהו היום השביעי ברציפות שהמניה עולה. כשברקע, הבוקר פורסם, כי הבנק במשא ומתן מתקדם לרכישת בנק בטורקיה. על פי הפעילים בשוק, העסקה תתבצע בשיתוף עם משקיע מקומי וצפויה להסתכם בכ-150 מיליון שקל. יו"ר הבנק נפגש עם שר האוצר הטורקי על מנת לקדם את העסקה.
מניות לאומי ומזרחי טיפסו ב-0.94%. ומניות הבינלאומי ודיסקונט עלו ב-2.09% ו-0.92% בהתאמה.
מניות קבוצת דלק שינו כיוון לקראת סוף המסחר וירדו ב-1.53% תוך מחזור של כ-47.7 מיליון שקל. כשברקע, מניות הקבוצה נסחרו במהלך כל היום בצידו הירוק של המתרס ולקראת סיום המסחר המגמה התהפכה. נציין, שזהו היום הראשון שמניות הקבוצה חתמו בירידות לאחר ארבעה ימי מסחר של עליות לא מבוטלות כלל שבו הוסיפה הקבוצה כ-15%.
מניות שטראוס-עלית חתמו בעליות קלות של 0.11% תוך מחזור של 2.3 מיליון שקל. החברה הודיעה היום על השלמת עסקת רכישת הפעילות של חברת MK בפולין. בסוף השבוע נחתמו בפולין כל הסכמי הרכישה לאחר שהתקבלו כל האישורים הנדרשים לביצוע העסקה ובעיקר אישור הממונה על ההגבלים העסקיים בפולין, שבחן את העסקה במהלך החודשים האחרונים.
מניות פרטנר קפצו ב-3%, מניות בזק המחזיקות בפלאפון עלו קלות ב-0.1% ומנגד מניות דסק"ש המחזיקות בסלקום ירדו בכ-1.38%. ברקע, הבוקר פורסם, כי כ-274 קיבוצים בישראל צפויים לקיים מכרז בו תזכה חברה סלולרית אחת. על פי העיתון ב-20 לספטמבר תבחר חברה שתזכה בחוזה לתקופת התקשרות של 5 שנים עם קבוצת הקיבוצים. ההוצעה החודשית הממוצעת של הקיבוצים נאמדת בכ-22 מיליון שקל בחודש.
מניות ריטליקס עלו ב-0.93% תוך מחזור של 3.2 מיליון שקל. החברה המפתחת ומשווקת פתרונות תוכנה לקמעונאים בישראל וברחבי העולם, הודיעה היום, כי השלימה את התקנת קו הקופות הגדול בישראל, ובו 60 עמדות קופה, בסניף הדגל החדש של רשת "חצי חינם" באזור התעשייה בראשון לציון.
מניות אל-על חתמו בעליה קלה של 0.03% לאחר שדשדשו במהלך כל המסחר. כשברקע, חברת התעופה הישראלית הודיעה, כי היא צפוייה להרחיב את צי מטוסיה. מנכ"ל החברה אישר, כי לחברה תוכנית לרכוש שני מטוסי בואינג 777 מתקדמים ובנוסף לחכור מטוס 767.
מניות איתוראן עלו ב-1.9%. החברה הודיעה הבוקר, כי היא הגישה בקשת רישום לרשות לני"ע האמריקאית בקשר להנפקה ראשונית לציבור בארה"ב של 4.8 מיליון מניות רגילות (בהמשך לפיצול 3 מניות ל-1 מניה), מתוכן 3,840,000 מניות רגילות יוצעו על ידי החברה ו-960 אלף מניות רגילות יימכרו על ידי מספר מבעלי המניות של החברה. החברה (ובעלי המניות המוכרים) העניקה לחתמים אופציה לרכישה של 720 אלף מניות רגילות נוספות על מנת לעמוד בביקושי יתר.
עוד בלטו היום: בצד הירוק, מניות אורכית קפצו בכ-5.21%, מניות ענקית הפרמצבטיקה, טבע, עלו בכ-0.4%, מניות כיל הוסיפו 0.35% תוך שהן מרכזות את המחזור השלישי בגודלו באחד העם - 61.3 מיליון שקל.
משרד התקשורת ביטל את עמלות הוראת הקבע בחברות התקשורת
החל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית; במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10%
מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה
מזה כ-10 ימים, והחל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית. במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10% מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה.
לפי התקנות, חברות התקשורת עדיין יוכלו, במקרים מוצדקים, לדרוש תשלום מראש עבור חבילת השירות כדי לצמצם סיכוני גבייה, אך ללא
גביית עמלה נוספת. במקביל, השר קרעי מוביל כעת מהלך משלים להרחבת האיסור גם על חברות הטלוויזיה הרב-ערוצית, במטרה להבטיח שוק הוגן ושוויוני לכלל הצרכנים.
לאחרונה, משרד התקשורת נמצא במוקד של דיון ציבורי אודות הרפורמה באופן חישוב הרייטינג. להבדיל מהקונצנזוס של ביטולי עמלות, במקרה של ועדת המדרוג, יש מחלוקת גדולה. המניע של המשרד הוא לערוך רפורמה בשיטה שקיימת כבר עשורים רבים, מבלי שעודכנה, ואילו הביקורת מגיע על רקע העברת מוקדי הכח הקיימים וביזורם.
עוד נושא שבו משרד התקשורת נמצא בכותרות הוא רכישת הוט מובייל על ידי פלאפון, שהעלתה לפני שבוע את ההצעה להוט מובייל ל-2.1 מיליארד שקל. ההצעה הקודמת עמדה על 2 מיליארד שקל והעלאה הנוכחית היא מסר למתמודדים האחרים שפלאפון נחושה לרכוש את הוט מובייל. שוק התקשורת השתנה מאוד ב-13 השנה האחרונות, מאז הרפורמה שהורידה את המחירים בכ-80% והתחרות בו כיום היא גדולה מאוד עם מספר חברות חזקות משמעותי. כלומר, למרות ששר התקשורת הביע התנגדות עסקה, לא נראה שיש לו באמת גושפנקא אמיתית וריאלית להתנגדות הזו.
- שלב ב' ברפורמת השידורים: תחנות רדיו פרטיות יוכלו לשדר בפריסה ארצית
- מינוי חדש במשרד התקשורת: לילך וינשטוק מונתה למשנה למנכ"ל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדבר מגיע גם לאחר מהלך נוסף של המשרד, שפרסם קול קורא לפני כחודש, שבמהותו בוחן מחדש את חובת ההפרדה המבנית החלה על קבוצות בזק והוט. במידה וההפרדה תבוטל, חברת התקשורת תוכל סוף-סוף למזג לתוכה את פעילות yes ולהכיר בהפסדים הצבורים שלה מה שיכול ליצור לה מגן מס ולחסוך לה מסים בהיקף של מאות מיליוני שקלים. הקול הקורא שפרסם משרד התקשורת מבקש לשמוע עמדות מהציבור ומהחברות לקראת שינוי כולל במודל הרגולציה של שוק התקשורת. זה צעד בתהליך ארוך, שבמסגרתו נבחנת השאלה האם יש עדיין הצדקה להחזיק את בזק כמבנה מפוצל - בין פעילות התשתיות הקוויות, בזק בינלאומי ו-yes - או שהגיע הזמן לשחרר את החברות לפעול תחת קורת גג אחת כמו בשאר החברות.
כמה מרוויחים בצבא קבע ובכמה זה צפוי להשתנות?
ועדת נגל רוצה לעשות שינויים בשכר אנשי הקבע כדי למשוך צעירים. הבעיה שהמבוגרים לקחו את כל הקופה; וגם - איך יתמודדו בצבא עם הקושי להשאיר הייטקיסטים?
השכר החודשי הממוצע בצבא הקבע תלוי כמובן בדרגה ובוותק. השכר הזה עבר טלטלות בעשורים האחרונים, ונזכיר כי עד לפני כ-20 שנה היתה לאנשי הקבע פנסיה צוברת, שמשמעותה פרישה עד גיל 45 עם פיצויים, ושכר גבוה לכל החיים. הטבה של מיליונים רבים ניתנה לאנשי הקבע וגרמה בעצם לביקוש גדול.
הפנסיה הזו היא מושחתת כי היא מבטאת בעצם הטבות למגזר מסוים שפורש בגיל יחסית צעיר והוא מסודר לכל החיים. הפנסיה הזו בוטלה במגר הציבורי בכלל, אלא שבצבא יש עוד המונים שמקבלים אותה, כי אי אפשר לבטל רטרואקטיבית. זאת ועוד - הצבא פיתח דרכים עוקפות לשלם כספים לאנשי הקבע: תוספות רמטכ"ל, פנסיות גישור ועוד.
אלא נוצר מצב אבסורדי שהוא תקף לכל המגזר הציבורי - הוותיקים לקחו את כל הקופה, הצעירים לא רוצים לבוא כי השכר נמוך. יצרו דור א' ודור ב'. דור א' שמן ועשיר, דור ב' צעיר ועני. וככה בהדרגה, השירות הציבורי והצבא מאבד מאיכותו, מאבד כוח אדם חשוב ואיכותי.
ועדת נגל מתכוונת לפתור את הבעיה ולעודד צעירים להישאר בצבא קבע. זה בראש וראשונה כסף. לא צריך לתת כמובן פנסיות תקציביות, אבל צריך לתת מענקים ותנאים שיתחרו במגזר הפרטי. במקביל מציעה ועדת נגל גם לשפר את איכות היחידות דרך מילואימניקים שיגיעו פעם בשבוע ויספקו יכולות וניסיון שלא נמצאים בצבא - זה רלבנטי מאוד ביחידות טכנולוגיות.
- כשהמדינה מעכבת תשלומים לאלביט - האם זה ישפיע על המניה?
- המספר בדוח של ארית שמוכיח - משרד הביטחון מפזר כספים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המסקנות של ועדת נגל צפויות להתפרסם בתחילת שבוע הבא, אך נראה שהכוונה היא לתת מענקים תוך כדי תנועה (תוך כדי השירות), לאפשר גמישות בצבא קבע ויכולת עזיבה מהירה, להבדיל ממה שקיים היום, כשמי שיישאר למשך תקופות מסוימות ויגיע גם לשלב הפרישה ייהנה ממענקים כאלו שיצדיקו כלכלית את הבחירה במסלול הקבע לעומת שירות אזרחי כשצריך לקחת בחשבון גם את החשיבות, הסיפוק והאתגר ששירות קבע נותן לאנשים.
