ת"א חתמה בשיאים חדשים: המעו"ף עלה בכ-0.4%

ונשק לשיא חדש של רמת ה-723.61 נקודות. גם מדד ת"א 100 הוסיף 0.39% וחתם בשיא חדש ברמת 728.95 הנקודות, מניות חמשת הבנקים הגדולים הובילו את העליות באחד העם, תוך שהן מרכזות כ-240 מיליון שקל, רבע מסך המחזור הכולל
ליאור גוטליב |

הבורסה לני"ע בתל אביב חתמה את יום המסחר ברמות שיא חדשות. כשברקע, המדדים המובילים באחד העם נסחרו היום בעליות שערים ואף הספיקו לעלות בכ-1% בשעות הצרים החמות, למרות שלקראת סוף המסחר התמתנו העליות עדיין חתמו בשיאים חדשים, מדד התל-טק 15 דשדש היום לכל אורך המסחר ולבסוף חתם בצד האדום.

מדד ת"א 25 עלה ב-0.41% ונשק לשיא חדש של רמת ה-723.61 נקודות. גם מדד תל אביב 100 שהוסיף 0.39% חתם בשיא חדש ברמת 728.95 הנקודות, ומדד הטכנולוגיה, תל טק 15 ירד ב-0.15% לרמת 392.84 נקודות. מחזור המסחר היה ער למדי והסתכם בכ-906 מיליון שקל.

מניות חמשת הבנקים הגדולים הובילו את העליות באחד העם, תוך שהן מרכזות כ-240 מיליון שקל, רבע מסך המחזור הכולל. מניות בנק הפועלים עלו בכ-1.83% תוך מחזור הגבוה באחד העם - 103.4 מיליון שקל. זהו היום השביעי ברציפות שהמניה עולה. כשברקע, הבוקר פורסם, כי הבנק במשא ומתן מתקדם לרכישת בנק בטורקיה. על פי הפעילים בשוק, העסקה תתבצע בשיתוף עם משקיע מקומי וצפויה להסתכם בכ-150 מיליון שקל. יו"ר הבנק נפגש עם שר האוצר הטורקי על מנת לקדם את העסקה.

מניות לאומי ומזרחי טיפסו ב-0.94%. ומניות הבינלאומי ודיסקונט עלו ב-2.09% ו-0.92% בהתאמה.

מניות קבוצת דלק שינו כיוון לקראת סוף המסחר וירדו ב-1.53% תוך מחזור של כ-47.7 מיליון שקל. כשברקע, מניות הקבוצה נסחרו במהלך כל היום בצידו הירוק של המתרס ולקראת סיום המסחר המגמה התהפכה. נציין, שזהו היום הראשון שמניות הקבוצה חתמו בירידות לאחר ארבעה ימי מסחר של עליות לא מבוטלות כלל שבו הוסיפה הקבוצה כ-15%.

מניות שטראוס-עלית חתמו בעליות קלות של 0.11% תוך מחזור של 2.3 מיליון שקל. החברה הודיעה היום על השלמת עסקת רכישת הפעילות של חברת MK בפולין. בסוף השבוע נחתמו בפולין כל הסכמי הרכישה לאחר שהתקבלו כל האישורים הנדרשים לביצוע העסקה ובעיקר אישור הממונה על ההגבלים העסקיים בפולין, שבחן את העסקה במהלך החודשים האחרונים.

מניות פרטנר קפצו ב-3%, מניות בזק המחזיקות בפלאפון עלו קלות ב-0.1% ומנגד מניות דסק"ש המחזיקות בסלקום ירדו בכ-1.38%. ברקע, הבוקר פורסם, כי כ-274 קיבוצים בישראל צפויים לקיים מכרז בו תזכה חברה סלולרית אחת. על פי העיתון ב-20 לספטמבר תבחר חברה שתזכה בחוזה לתקופת התקשרות של 5 שנים עם קבוצת הקיבוצים. ההוצעה החודשית הממוצעת של הקיבוצים נאמדת בכ-22 מיליון שקל בחודש.

מניות ריטליקס עלו ב-0.93% תוך מחזור של 3.2 מיליון שקל. החברה המפתחת ומשווקת פתרונות תוכנה לקמעונאים בישראל וברחבי העולם, הודיעה היום, כי השלימה את התקנת קו הקופות הגדול בישראל, ובו 60 עמדות קופה, בסניף הדגל החדש של רשת "חצי חינם" באזור התעשייה בראשון לציון.

מניות אל-על חתמו בעליה קלה של 0.03% לאחר שדשדשו במהלך כל המסחר. כשברקע, חברת התעופה הישראלית הודיעה, כי היא צפוייה להרחיב את צי מטוסיה. מנכ"ל החברה אישר, כי לחברה תוכנית לרכוש שני מטוסי בואינג 777 מתקדמים ובנוסף לחכור מטוס 767.

מניות איתוראן עלו ב-1.9%. החברה הודיעה הבוקר, כי היא הגישה בקשת רישום לרשות לני"ע האמריקאית בקשר להנפקה ראשונית לציבור בארה"ב של 4.8 מיליון מניות רגילות (בהמשך לפיצול 3 מניות ל-1 מניה), מתוכן 3,840,000 מניות רגילות יוצעו על ידי החברה ו-960 אלף מניות רגילות יימכרו על ידי מספר מבעלי המניות של החברה. החברה (ובעלי המניות המוכרים) העניקה לחתמים אופציה לרכישה של 720 אלף מניות רגילות נוספות על מנת לעמוד בביקושי יתר.

עוד בלטו היום: בצד הירוק, מניות אורכית קפצו בכ-5.21%, מניות ענקית הפרמצבטיקה, טבע, עלו בכ-0.4%, מניות כיל הוסיפו 0.35% תוך שהן מרכזות את המחזור השלישי בגודלו באחד העם - 61.3 מיליון שקל.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

מחיר
צילום: FREEPIK

העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?

המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות

ליאור דנקנר |

הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.

לתוך המערכת הזו נכנסות השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.


מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת

השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.

התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה. במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.


רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב

ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.