ת"א חתמה בשיאים חדשים: המעו"ף עלה בכ-0.4%
הבורסה לני"ע בתל אביב חתמה את יום המסחר ברמות שיא חדשות. כשברקע, המדדים המובילים באחד העם נסחרו היום בעליות שערים ואף הספיקו לעלות בכ-1% בשעות הצרים החמות, למרות שלקראת סוף המסחר התמתנו העליות עדיין חתמו בשיאים חדשים, מדד התל-טק 15 דשדש היום לכל אורך המסחר ולבסוף חתם בצד האדום.
מדד ת"א 25 עלה ב-0.41% ונשק לשיא חדש של רמת ה-723.61 נקודות. גם מדד תל אביב 100 שהוסיף 0.39% חתם בשיא חדש ברמת 728.95 הנקודות, ומדד הטכנולוגיה, תל טק 15 ירד ב-0.15% לרמת 392.84 נקודות. מחזור המסחר היה ער למדי והסתכם בכ-906 מיליון שקל.
מניות חמשת הבנקים הגדולים הובילו את העליות באחד העם, תוך שהן מרכזות כ-240 מיליון שקל, רבע מסך המחזור הכולל. מניות בנק הפועלים עלו בכ-1.83% תוך מחזור הגבוה באחד העם - 103.4 מיליון שקל. זהו היום השביעי ברציפות שהמניה עולה. כשברקע, הבוקר פורסם, כי הבנק במשא ומתן מתקדם לרכישת בנק בטורקיה. על פי הפעילים בשוק, העסקה תתבצע בשיתוף עם משקיע מקומי וצפויה להסתכם בכ-150 מיליון שקל. יו"ר הבנק נפגש עם שר האוצר הטורקי על מנת לקדם את העסקה.
מניות לאומי ומזרחי טיפסו ב-0.94%. ומניות הבינלאומי ודיסקונט עלו ב-2.09% ו-0.92% בהתאמה.
מניות קבוצת דלק שינו כיוון לקראת סוף המסחר וירדו ב-1.53% תוך מחזור של כ-47.7 מיליון שקל. כשברקע, מניות הקבוצה נסחרו במהלך כל היום בצידו הירוק של המתרס ולקראת סיום המסחר המגמה התהפכה. נציין, שזהו היום הראשון שמניות הקבוצה חתמו בירידות לאחר ארבעה ימי מסחר של עליות לא מבוטלות כלל שבו הוסיפה הקבוצה כ-15%.
מניות שטראוס-עלית חתמו בעליות קלות של 0.11% תוך מחזור של 2.3 מיליון שקל. החברה הודיעה היום על השלמת עסקת רכישת הפעילות של חברת MK בפולין. בסוף השבוע נחתמו בפולין כל הסכמי הרכישה לאחר שהתקבלו כל האישורים הנדרשים לביצוע העסקה ובעיקר אישור הממונה על ההגבלים העסקיים בפולין, שבחן את העסקה במהלך החודשים האחרונים.
מניות פרטנר קפצו ב-3%, מניות בזק המחזיקות בפלאפון עלו קלות ב-0.1% ומנגד מניות דסק"ש המחזיקות בסלקום ירדו בכ-1.38%. ברקע, הבוקר פורסם, כי כ-274 קיבוצים בישראל צפויים לקיים מכרז בו תזכה חברה סלולרית אחת. על פי העיתון ב-20 לספטמבר תבחר חברה שתזכה בחוזה לתקופת התקשרות של 5 שנים עם קבוצת הקיבוצים. ההוצעה החודשית הממוצעת של הקיבוצים נאמדת בכ-22 מיליון שקל בחודש.
מניות ריטליקס עלו ב-0.93% תוך מחזור של 3.2 מיליון שקל. החברה המפתחת ומשווקת פתרונות תוכנה לקמעונאים בישראל וברחבי העולם, הודיעה היום, כי השלימה את התקנת קו הקופות הגדול בישראל, ובו 60 עמדות קופה, בסניף הדגל החדש של רשת "חצי חינם" באזור התעשייה בראשון לציון.
מניות אל-על חתמו בעליה קלה של 0.03% לאחר שדשדשו במהלך כל המסחר. כשברקע, חברת התעופה הישראלית הודיעה, כי היא צפוייה להרחיב את צי מטוסיה. מנכ"ל החברה אישר, כי לחברה תוכנית לרכוש שני מטוסי בואינג 777 מתקדמים ובנוסף לחכור מטוס 767.
מניות איתוראן עלו ב-1.9%. החברה הודיעה הבוקר, כי היא הגישה בקשת רישום לרשות לני"ע האמריקאית בקשר להנפקה ראשונית לציבור בארה"ב של 4.8 מיליון מניות רגילות (בהמשך לפיצול 3 מניות ל-1 מניה), מתוכן 3,840,000 מניות רגילות יוצעו על ידי החברה ו-960 אלף מניות רגילות יימכרו על ידי מספר מבעלי המניות של החברה. החברה (ובעלי המניות המוכרים) העניקה לחתמים אופציה לרכישה של 720 אלף מניות רגילות נוספות על מנת לעמוד בביקושי יתר.
עוד בלטו היום: בצד הירוק, מניות אורכית קפצו בכ-5.21%, מניות ענקית הפרמצבטיקה, טבע, עלו בכ-0.4%, מניות כיל הוסיפו 0.35% תוך שהן מרכזות את המחזור השלישי בגודלו באחד העם - 61.3 מיליון שקל.
דן תורג'מן. קרדיט: אור ברוךלאור מחדלי התביעה, דן תורג'מן ניצל ממאסר בפועל
בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל; לצד עבודות השירות, הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל - מחציתם אישית ומחציתם על חברה שבבעלותו
עבירות מס בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל. לצד עבודות השירות הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל – מחציתם אישית
ומחציתם על חברה שבבעלותו.
תורג'מן הורשע בשש עבירות של השמטת הכנסה וב-14 עבירות של מרמה, עורמה ותחבולה, בגין אי-דיווח שיטתי על הכנסות מיזמות נדל"ן והשכרת דירות לאורך שנים. על פי הכרעת הדין, הוא עסק ביזמות, שיווק מגרשים ומתן שירותי בנייה באמצעות
חברה בבעלותו, מבלי שדיווח לרשויות המס, מבלי שניהל ספרים ומבלי שהפיק חשבוניות כחוק.
למרות חומרת המעשים והיקפם, בית המשפט נמנע מהטלת מאסר בפועל - בניגוד לעמדת הפרקליטות, שדרשה 15 חודשי מאסר - וזאת בשל מה שהוגדר ככשל חמור בהתנהלות רשויות האכיפה.
השופטת מתחה ביקורת חריפה על רשות המסים והפרקליטות, וקבעה כי כתב האישום הוגש בשיהוי קיצוני ובלתי מוסבר, שנים רבות לאחר ביצוע העבירות המרכזיות.
בהכרעתה קבעה השופטת כי העבירות בוצעו בעיקר בין השנים 2007 ל-2012, אך כתב האישום הוגש רק בשנת 2023, כ-11
עד 16 שנים לאחר מכן. לדבריה, החקירה הפכה גלויה כבר בשנת 2018, אך התיק “נתקע” במשך שנים הן ביחידה החוקרת והן בפרקליטות, ללא הצדקה עניינית. “מדובר במקרה חריג שבחריגים, עינוי דין של ממש”, כתבה, וציינה כי במקרים דומים נגזרים עונשי מאסר בפועל גם כאשר היקף העבירות
נמוך יותר.
- עשור אחרי עבירות המס - זה מה שקבע בית המשפט
- המדינה התעכבה - ובמקום מאסר נגזרו עבודות שירות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כתב האישום כלל שלושה אישומים עיקריים: העלמת הכנסות מיזמות ושיווק נדל"ן בסכום של כ־2.7 מיליון שקל; התחמקות מתשלום מס שבח באמצעות רישום נכס על שם אחר; והשמטת הכנסות נוספות של כמיליון שקל מהשכרת דירות. במסגרת ההליך האזרחי חתם הנאשם על
הסכמי שומה והסיר את המחדלים, תוך תשלום מס של כחצי מיליון שקל.
ועדת החוץ והביטחון אישרה לקריאה שנייה ושלישית את חוק הפנסיות לפורשי צה״ל
החקיקה מסדירה את סמכות הרמטכ״ל בעקבות פסיקת בג״ץ, על רקע התרעות בצה״ל על גל פרישות והתנגדות חריפה בכנסת לעלות התקציבית
ועדת החוץ והביטחון של הכנסת אישרה לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות), תיקון מספר 36, המסדיר את סמכות הרמטכ"ל להעניק לפורשי צה"ל רכיב פנסיה מוגדל. ההצעה אושרה ברוב של חמישה תומכים מול מתנגד אחד, לאחר דחיית כלל ההסתייגויות שהוגשו לה.
החקיקה נועדה להסדיר מצב משפטי שנוצר בעקבות פסיקת בג"ץ מחודש ספטמבר האחרון, שקבע כי המדיניות הנהוגה בצה"ל להענקת תוספות פנסיה לפורשים חורגת מהמסגרת שקבע המחוקק ואינה מעוגנת בדין. בית המשפט קבע כי ללא חקיקה ראשית, הסמכות תבוטל החל מ־1 בינואר 2026, תוך מתן פרק זמן להסדרת הנושא בכנסת. מאז פסק הדין קיימה ועדת החוץ והביטחון שורת דיונים בהצעת החוק, שבמהלכם הציגו נציגי צה"ל תמונת מצב מדאיגה באשר להשפעת חוסר הוודאות על משרתי הקבע. באגף כוח האדם התריעו כי מאז פרסום פסק הדין הוגשו כ־300 בקשות פרישה, לצד כ־300 בקשות נוספות שנמצאות עדיין בתהליך.
רח"ט אכ"א, תא"ל אמיר ודמני, אמר בדיונים כי צה"ל נאלץ להתמודד עם פערים בכוח האדם באמצעות קידום משרתים צעירים ובעלי ניסיון מצומצם יותר. לדבריו, קיימת שחיקה הן במעמד והן בתנאי השירות, והחשש המרכזי הוא שאנשים איכותיים בוחרים שלא להישאר בשירות הקבע.
התנגדות חריפה להצעת החוק
ח"כ עמית הלוי הגיש למעלה מ־3,000 הסתייגויות וטען כי מדובר במהלך תקציבי בהיקף של מיליארדי שקלים, שמוסתר מהציבור. לדבריו, הכספים מיועדים לפנסיות של פורשי קבע במקום להפניית משאבים ללוחמים הזקוקים לציוד ולתוספות תקציביות. הלוי טען עוד כי הפנסיות הצבאיות גבוהות משמעותית מהפנסיה הממוצעת בשירות המדינה, וכי מדובר בפורשים צעירים יחסית, לעיתים בשנות ה־40 לחייהם. לדבריו, החוק מוסיף התחייבות תקציבית נוספת של כ־1.7 מיליארד שקל למערכת שכבר נהנית מתנאים מועדפים.
- התרומה הישראלית ששווה לארה"ב מיליארדים כל שנה
- רפאל חושפת את הדור הבא של מערכות ההגנה הישראליות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בדיון האחרון אמר ח"כ הלוי כי החוק, שהובא להצבעה, מהווה בעיניו פגיעה קשה במשרתי הקבע ובלוחמי צה"ל. הוא טען כי ההשלכות ארוכות הטווח של ההחלטה עלולות לפגוע במערכת הביטחון עצמה.
