הבורסה אדומה בפתיחה: המימושים חזרו לאחד העם

מדד המעו"ף פתח ללא צבע ירוק בין מניותיו: טבע מאבדת 1.52%, מניות הבנקים נסחרות בירידות - פועלים יורדת ב-1.5%, לאומי מאבדת 1.6%
שרון שפורר |

לאחר שבוע סוער במיוחד בשוק ההון המקומי, שבוע שכלל שני שיאים חדשים - ביום רביעי, שיא חדש למדד המעו"ף בגובה 692 נקודות וביום חמישי - המחזור הגדול של כל הזמנים - 2.4 מיליארד שקל, לאחר פקיעה סוערת במיוחד (עם מחזור של 2.4 מיליארד שקל) - נפתח השבוע החדש בבורסה לני"ע בתל אביב בסימן רגיעה ומימושים מרווחי השבועות האחרונים.

מדד תל אביב 25 מאבד 0.93% בפתיחה לרמה של 680.89 נקודות. מדד ת"א 100 פתח בירידה של 0.76% לרמה של 690.86 נקודות. מדד התל טק 15 נסחר בירידה של 0.7% לרמה של 393.48 נקודות. מחזורי המסחר מסתכמים בשע זו של הבוקר ב-42 מיליון שקל.

מדד המעו"ף - בלי מנייה אחת ירוקה

ירידות השערים בהן חתמה וול סטריט את שבוע המסחר החולף מסייעות לגרור מטה את המדדים המובילים. המניות הדואליות של ת"א מושכות, כש-5 מ-6 הדואליות של המעו"ף יורדות בפתיחה, לאחר שפתחו בפערי ארביטראז' שליליים.

טבע מאבדת הבוקר 1.52%, תוך מחזור של כ-5.5 מיליון שקל, פרטנר יורדת ב-0.72%, כור נופלת ב-1.6%, פריגו מחליקה ב-0.74% ואלביט מערכות נסוגה ב-0.94%. היחידה להסחר בעליה מבין ה-6 היא ליפמן שפתחה בתוספת מזערית בת 0.07%.

מניות גיוון אימג'ינג יורדות בשעה זו ב-1.45%, לאחר שדיווחה על תוצאותיה ברבעון השני של השנה בסוף השבוע (ליל חמישי). גיוון עמדה ברף התחתון של תחזיותיה מאזהרת הרווח שפרסמה לאחרונה, ובשורה התחתונה רשמה הפסד של 364 אלף דולר או 1 סנט למניה לעמת רווח נקי של 900 אלף דולר או 4 סנט למניה בתקופה המקבילה אשתקד.

עוד במרכז המסחר הבוקר - קצת בנקים. מלחמת גוג ומגוג היא שמשמשת היום תפאורה למסחר במניות "חמשת המופלאים". והכוונה למלחמת הברוקרים הפרטיים בבנקים בנושא עמלות ההפצה. הברוקרים הפרטיים דורשים לקבוע עמלה מקסימלית של 0.2% ואילו הבנקים דורשים 0.7% על פצת קרנות מנייתיות, 0.35% על הפצת קרנות אג"ח ו-0.25% לקרנות השקליות.

מניות בנק הפועלים פתחו בנפילה של 1.5%, תוך מחזור של כ-3 מיליון שקל, הגם שפועלים שוויץ, חברת הבת של הבנק, דיווח היום על גידול של 10% ברווחיו ל-13.4 מיליון פרנק שוויצרי.

מניות לאומי מאבדות בפתיחה 1.65% מערכן, גם הן מרכזות מחזור של 3 מיליון שקל, וגם 3 מניות הבנקים הנותרים בחמישיה נסחרים בירידות שערים: מזרחי יורדת ב-0.73% דיסקונט נופלת ב-1.6% והבינ"ל מחליקה ב-0.53%, כשמניותיו נסחרות גם על רקע סכסוך העבודה הנמשך בבנק כשהיום תשובש הפעילות בכ-14 מ-80 סניפיו. הסכסוך בין עובדי הבנק להנהלה נסב על דרישתם של העובדים לקבל בונוס גבוה משהוצע להם לשים 2003-2004.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
פטריוט (צה"ל)פטריוט (צה"ל)

ביקוש משולש לטילי הפטריוט והקשר לתעשייה הביטחונית הישראלית

וגם - 10 דברים שצריך לדעת על הפטריוט

רן קידר |
נושאים בכתבה טילי פטריוט

בואינג משלשת ייצור רכיבי פטריוט על רקע ביקוש עולמי שיא. החברה האמריקאית נערכת לקפיצה דרמטית בהזמנות ומקימה מתקן חדש - התעשייה הביטחונית הישראלית צפויה להרוויח גם היא מהביקושים למערכות הגנה. 

חברת בואינג הודיעה כי היא צופה עלייה חדה במספר מערכות ההנחייה (seekers) שהיא מספקת עבור טילי הפטריוט, מערכת ההגנה האווירית האמריקאית. מדובר בשילוש קצב האספקה על רקע דרישה עולמית גוברת למערכות הגנה מתקדמות, בעיקר באירופה.

מתכוננים לביקוש: מתקן חדש ומעבר לייצור מואץ

בהתאם לתחזיות הביקוש, בואינג הקימה מתקן ייעודי חדש בשטח של כ-4,000 מ"ר שנועד לתמוך בהרחבת כושר הייצור של רכיבי ההנחיה. סטיב פארקר, ראש חטיבת ההגנה והחלל של בואינג, ציין במהלך תערוכת התעופה בדובאי כי החברה "זיהתה את העלייה בביקושים עוד לפני שהלקוח עצמו פנה", וכי היא נערכת לתקופה של פעילות אינטנסיבית. המהלך מגיע על רקע סיום שביתה ממושכת במפעלי החברה בסנט לואיס, מיזורי – שם מיוצרים חלק מהרכיבים הקריטיים. בעקבות סיום השביתה, החברה נוקטת גישה מדודה בפתיחת קווי הייצור שנפגעו.

מערכת הפטריוט נמצאת בשירות נרחב בכמה מהמדינות המרכזיות של נאט"ו, לרבות גרמניה, פולין, הולנד ורומניה. בשנה האחרונה הביקוש למערכות אלו קפץ משמעותית, בעיקר בשל החשש באירופה מהמשך תוקפנות רוסית. בנוסף, מערכות הפטריוט נמצאות בשימוש אינטנסיבי באוקראינה, כחלק מהמאמץ ליירט טילים בליסטיים ורחפנים איראניים.

במקביל, גוברת הדאגה ברחבי העולם מהתעצמות המתיחות במספר מוקדים נוספים. באירופה, החשש המרכזי נוגע לא רק ללחימה הפיזית באוקראינה אלא גם לממד ההיברידי של המלחמה, לרבות מתקפות סייבר, הפצת דיסאינפורמציה וניסיונות לערער יציבות פוליטית במדינות החברות בנאט"ו. המתיחות סביב הגבולות המזרחיים של אירופה והאיום מפני חדירה של גורמים עוינים אל תוך שטח האיחוד האירופי מגבירים את הדרישה לפתרונות הגנה מתקדמים.

בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)

הקרטל של תנובה ושטראוס - סמוטריץ' נלחם במחירי החלב

על הפער בין מחירי הגבינה הצהובה של תנובה לגבינה צהובה מיובאת, על השליטה של תנובה ושטראוס בשוק החלב, ועל הרפורמה של סמוטריץ'

רן קידר |

תנובה ושטראוס מתנהלות כמו סוג של קרטל. הן כמעט ושולטות בשוק החלב ומוצריו, ושר האוצר, בצלאל סמוטריץ' נערך למלחמה מולם לטובת הצרכנים. לא בטוח שזה יצליח, חבל שזה רק עכשיו לקראת סיום הקדנציה שלו. חבל שהוא רק מדבר נגד רווחי הבנקים ועושק הציבור ולא באמת פועל. "אני פותח היום במהלך כלכלי וחברתי שאני לא מתכוון לוותר עליו - רפורמת החלב. רפורמה טובה, אחראית, ובעיקר כזו שמציבה את הציונות ואת האזרח הישראלי במרכז. אנחנו באנו לעבוד בשבילכם, ולא בשביל אף אינטרס אחר". אמר סמוטריץ' והמשיך - "בניגוד לקמפיין הדמגוגי ועתיר המשאבים נגדי, רפורמת החלב שלי שומרת על היצור המקומי, שומרת על החקלאות, שומרת על החקלאים, וכן, גם פותחת את השוק לתחרות בריאה שתגדיל את ההיצע ותוריד את המחירים לעם ישראל.

"המטרה הראשונה והחשובה ביותר של רפורמת החלב היא פשוטה וברורה: להוריד את יוקר המחיה. אין כאן קיצורי דרך, אין קסמים, יש עבודה מקצועית, יש אחריות, ויש נחישות שלא להסיט את העיניים מהמטרה המרכזית: להפחית את מחירי מוצרי היסוד לכל משפחה בישראל.


"כדי להבין המהלך הזה צריך קודם כל להפנים: שוק החלב בישראל נשלט שנים רבות על ידי שתי מחלבות ענק , תנובה ושטראוס, שהוכרזו רשמית כמונופולים. כל מי שמבין בכלכלה יודע שאין דרך להתמודד עם יוקר מחיה בלי לפרק מונופולים, ודרך אחת לפרק אותם זה ליצור תחרות אמיתית. תחרות שמייצרת מחיר הוגן, איכות טובה יותר, ושוק שמשרת את הצרכן ולא את הרווח של תאגידים.


"התחרות הזו תגיע באמצעות פתיחת השוק ליבוא, במינון נכון, בזהירות ובאחריות. אנחנו לא פוגעים בייצור המקומי, אלא מגדירים מחדש את האיזון: 80% ייצור ישראלי, ו־20% פתיחה לתחרות. זהו שינוי היסטורי. זה שומר על העצמאות והחוסן החקלאי שלנו, אבל גם יוצר לחץ תחרותי שמונע מהמונופולים להמשיך לייצר רווחי עתק על חשבונכם.

ואם כבר מדברים על אינטרסים זרים, תנובה נמצאת בבעלות סינית. אז לפני שמספרים לכם כל מיני אגדות על מי ייהנה מהמהלך הזה, כדאי לזכור מי נהנה כיום מהריכוזיות הזו, ובעיקר מי משלם עליה: הציבור הישראלי.