גולדמן סאקס: "מי שצריכה לקצץ בקידוחים היא ארה"ב ולא חברות אופ"ק"

אלמוג עזר |
נושאים בכתבה נפט

לאחר שמחירה זינק אתמול במעל ל-4.5%, משילה היום (ה') חבית נפט 2.3% ממחירה. הזינוק במחיר אתמול נבע מדוח המלאים בארה"ב שאמנם הציג עלייה במלאים אל שיא חדש, אך הציג גם ירידה בקצב הצטברות המלאי. כמו כן, מלאי הדלק ירד בשבוע שעבר בארה"ב במעל ל-4 מיליון חביות. 

הירידות היום במחיר הנפט מגיעות בעקבות המשך הספקולציות על כך ששיחות הגרעין של טהרן עם שש המדינות הגדולות יניבו הסכם שיכלול הסרת הסנקציות על איראן. תוצאה שתאפשר למדינה לייצא את הנפט האגור שברשותה, שעל פי הערכות שונות, מגיע לכדי 30 מיליון חביות. כמות שכזו עשויה לדחוף את המחירים למטה.

דעה מפתיעה פורסמה היום על ידי אנליסט בכיר גולדמן סאקס. לדבריו, אם ממשלות המערב מבקשות לראות התייצבות במחירי הנפט, עליהם לווסת את הקידוח והשיווק של הנפט ולאו דווקא ממשלות ארגון אופ"ק. האנליסט מיקל ויגנה (Michele Vigna) אשר עומד ברשות מחלקת המחקר לאנרגיה של גולדמן סאקס טען שהצלילה במחיר הנפט הגיעה בעקבות העלייה החדה בהפקה במדינות מחוץ לארגון אופ"ק ולכן למדינות אופ"ק עצמן אין יותר מדי מה לעשות בנושא. 

"אני מאמין שהמשקיעים הבינו כי קיים צורך להתאים את הענף לתנאים החדשים שנותרו ובכך הם מתמקדים כרגע", כך אמר מוקדם יותר ויגנה. "ברור שקיצוץ בקידוחים על ידי מדינות אופ"ק יתרום להחשת ההגעה לשווי המשקל בשוק הנפט, אך בסופו של יום, אלו המדינות מחוץ לארגון שיצרו את יתר ההיצע בשוק ובידן הפתרון".

חולשה בביקוש העולמי והזינוק בתפוקה בארה"ב גרמו לירידה חדה במחירי הנפט, שנחתך בקרוב ל-50% מאז יולי האחרון. הסירוב של ערב הסעודית וההחלטה לא לקצץ בייצוא הנפט בפגישת ארגון אופ"ק מחודש נובמבר הכבידה על מחיר הנפט. 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
קידוח גז (רשתות)קידוח גז (רשתות)

מי שולט בשוק הגז העולמי - קטאר פותחת פער מול ארה"ב

שתי המדינות מראות התרחבות מהירה , אך יתרון העלויות, השליטה הריכוזית והגישה לשווקים מתעוררים מציבים את קטאר בעמדה תחרותית מול יצוא הגז האמריקאי, דווקא לקראת עודף היצע עולמי והאטה בביקוש

רן קידר |
נושאים בכתבה קטאר ארה"ב גז

בעוד ארה"ב וקטאר ממשיכות להרחיב את יצוא הגז הטבעי הנוזלי במהירות, הפערים במודלים העסקיים, בעלויות ובגמישות השוק הופכים את התחרות לאסימטרית. קטאר, עם קיבולת יצוא נוכחית של 77 מיליון טון בשנה, מתכננת להגיע ל-126 מיליון טון עד 2027 דרך פרויקט North Field East, שיתחיל לפעול באמצע 2026. עד סוף העשור, הקיבולת תגדל ל-142 מיליון טון, כולל הרחבה של North Field West בשווי 5 מיליארד דולר. ההשקעות האלה, בהיקף עשרות מיליארדים, מבוססות על עלויות ייצור נמוכות של 25-50 סנט ליחידת חום, מה שמאפשר רווחיות גם במחירי גז נמוכים סביב 5-7 דולר ליחידת חום באסיה.

ארה"ב, לעומת זאת, הגדילה את קיבולת היצוא ב-24 מיליון טון ב-2025, והגיעה ל-116 מיליון טון בעקבות הפעלת פרויקטים כמו Plaquemines. עד 2030, הקיבולת צפויה להכפיל עצמה ל-200 מיליון טון, עם 12 פרויקטים בבנייה והשקעות של 40 מיליארד דולר בתשתיות. אולם, היצוא האמריקאי תלוי במחירי גז מקומיים, שקפצו בדצמבר 2025 ל-5 דולר ליחידת חום בשל מזג אוויר קר וגידול בביקוש לחשמל. אם המחירים יישארו גבוהים, חלק מהמשלוחים יאבדו תחרותיות מול יצרנים זולים יותר.

עודף ההיצע מחכה מעבר לפינה 

השוק הגלובלי צפוי לעודף היצע של 300 מיליארד קוב בשנה עד 2030, כאשר 70 אחוז מהגידול מגיע מארה"ב וקטאר. הביקוש בסין מאכזב ב-2025 לשנה שנייה, עם גידול של 2 אחוז בלבד ל-120 מיליון טון, בעוד יצוא אמריקאי לסין ירד ב-15 אחוז. אירופה, שקלטה 69 מיליון טון מארה"ב בשמונת החודשים הראשונים של 2025, עלולה לראות ירידה אם גז רוסי יחזור דרך הסכמים מדיניים, עם פוטנציאל להפחית 15-20 מיליארד קוב בביקוש אירופי.

בשוק של דרום ומזרח אסיה, שצפוי להגדיל את הביקוש לכ-200 מיליון טון מעבר ל-2030, קטאר בולטת בגמישותה. QatarEnergy, הגוף הממשלתי, שולט ב-20% ממסחר הגז הגלובלי ומספק גז לשווקים מאתגרים כמו הודו ובנגלדש, שם סיכוני אשראי גבוהים מרתיעים חברות פרטיות. בניגוד לכך, ארה"ב פועלת דרך פסיפס של יזמים, מה שגורם לביטולים במצבי עודף, כמו ב-2025 כשהייתה ירידה של 10% במשלוחים לאירופה.

ישנו מצבור של 50 דוחות אנליסטים ואיתם תחזיות בהקשרי פרויקטים חדשים, וכולם שמנבאים עודף היצע. אמנם ערים נוספות כמו קנדה ומקסיקו צפויות להרחיב גם הן ביקוש, עם גידול של 30 מיליון טון בקיבולת, וכמו כן רוסיה מוסיפה אי ודאות, עם פוטנציאל ל-60 מיליון טון נוספים אם פרויקטים כמו Arctic LNG 2 יופעלו מחד - אך עדיין הביקוש הגלובלי לגז יגדל ב-1% בלבד במהלך 2025, לעומת 2.8% ב-2024, והדבר מגביר את הלחץ על המחירים.