רשות החשמל: משפחת לנדאו צריכה למכור החזקותיה בדליה אנרגיות

יו"ר רשות החשמל, עו"ד אורית פרקש-הכהן, התנתה את אישור מבנה הבעלות בפרויקט תחנת הכח במכירת החזקות משפחת לנדאו בחברה
אריאל אטיאס |

רשות החשמל דורשת ממשפחת לנדאו למכור החזקותיה בדליה אנרגיות לצורך אישור מבנה הבעלות בפרויקט תחנת הכוח, זאת בשל החזקותיה בקידוח 'לוויתן'.

מליאת רשות החשמל בראשות עו"ד אורית פרקש-הכהן הודיעה הערב כי היא מאשרת את מבנה הבעלות החדשה בדליה ככזו העומדת בדרישות ההון עצמי, אך משיקולי תחרות, התנתה את תוקף מתן הרישיון ביציאת שחקנים במשק הגז הטבעי ממעורבות או השפעה על יצרנית החשמל דליה.

החלטת הרשות מתייחסת למשפחת לנדאו, הקשורה לקידוח 'לוויתן' באמצעות שותפות רציו יהש ולחברת הפניקס, שבשליטת איש העסקים יצחק תשובה, המחזיק באמצעות שותפויות אבנר יהש ודלק קידוחים יהש במאגרי 'תמר' ו'לוויתן'. הרשות דורשת שמשפחת לנדאו תצא באופן מוחלט ממעורבות בחברת דליה.

לעניין מעורבות הפניקס בחברה - הן כבעלי הון עצמי והן כמממנת, הרשות מציינת כי היא עדיין בוחנת מעורבות זו, וכי הפניקס תידרש לפעול פי החלטת הרשות, ביחס למעורבותה בדליה, כתנאי להחלטה.

חברת דליה אנרגיות נמצאת בשלבים מתקדמים של הקמת תחנת כוח מונעת גז טבעי באתר צפית הצפויה לפעול החל משנת 2015. עם השלמתה, עתידה התחנה לספק כמות של כ-870 מגוואט, אשר תכלול 2 מתקנים המשלבים טכנולוגיית גז וקיטור בהספק 435 מגוואט כל אחד.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אייל פודהורצר מנכל אקונרגי
צילום: ליאורה רויטמן

"המשבר באירופה הפך את האנרגיות המתחדשות לאסטרטגיה, ואנחנו שם"

אייל פודהורצר, מייסד משותף ומנכ"ל אקונרג'י, מציב יעדים שאפתניים לחברה לקראת 2026, ומסביר מדוע גרמניה היא יעד אסטרטגי

אתי אפללו |
נושאים בכתבה אנרגיה ירוקה

יתרונה הגדול של אקונרג'י הוא הפוזיציה שלה כ"שחקן מקומי" בכל שוק שבו היא פועלת, כך לדברי אייל פודהורצר מייסד שותף ומנכ"ל אקונרג'י, בכנס אנרגיה ותשתיות של ביזפורטל. "בניגוד לשחקנים רבים שמגיעים עם הון בלבד, אנחנו למעשה יזמים מקומיים. נכנסנו מלמטה, מעולמות הפיתוח, וכיום אנחנו יצרני חשמל. בכל מדינה אנחנו בונים תשתית מקומית עם צוותי הנדסה, תכנון ותפעול, שמאפשרת לנו לנצל ידע, להוזיל עלויות ולהגדיל רווחיות".

בבואם לבחון מדינה חדשה, הסביר פודהורצר, החברה בודקת מספר פרמטרים: גודל השוק, יעדיה האנרגטיים של המדינה, חיבור לרשת החשמל, ורווחיות הפרויקטים. "המלחמה בין רוסיה לאוקראינה האיצה את התוכניות – מדינות קבעו יעדים שאפתניים מאוד. גרמניה, למשל, שואפת להגיע ל־80% אנרגיות מתחדשות עד 2030 ול־100% עד 2035", ציין.



"צוואר הבקבוק הוא לא הכסף – אלא החיבור לרשת"

על אף עודפי ההון המחפשים השקעות באירופה, פודהורצר מבהיר: "הבעיה אינה מימון, אלא זמינות פרויקטים וחיבור לרשת. אנחנו מפתחים היום פרויקטים שכבר אושרו אך יתחברו לחשמל רק ב־2029 או 2030. לכן אנחנו בונים מלאי פרויקטים ארוך טווח".

לדבריו, המלחמה באוקראינה סימנה נקודת מפנה: "אירופה הציבה לעצמה יעד ברור שהוא עצמאות אנרגטית. ראינו רגולציה חדשה, מכסות גבוהות יותר, מענקים ותמריצים. כיום אין היגיון כלכלי בהקמת אנרגיה שאינה מתחדשת. השוק מתרחב גם בזכות המעבר לרכב חשמלי".