כלכלני הבנק, לומברד אודייר התייחסו בסקירה אחרונה שהוציאו לחוזקת השקל בזמן האחרון ואמרו כי הדולר מצד אחד נחלש בגלל ירידה בייצוא על רקע ההאטה בכלכלה האמריקאית ובכלל. הירידה בביקושים תפחית את הייצוא וכתוצאה מכך פחות מכירות דולרים שוטפות, מה שמחזק את השקל.  

ההשפעה הגדולה לפי הכלכלנים מיוחסת לייצוא לארה"ב, כאשר מלבד החשש מהאטה בייצוא, יש גורמים נוספים שמחזקים את השקל ביחס לדולר. בתחילת השנה שיעורי העלאות הריבית של בנק הישראל היו נמוכות מאלו של הפד' וזה דווקא גרם לשקל להתחזק בתחילת השנה ל-3.09 שקל לדולר.

אבל מאז הריביות במשק הישראלי עולות ברציפות וחשוב מכך - הציפיות הן להעלאות נוספות, אפילו מעבר להעלאות בשוק האמריקאי. כלומר, השקעות בשקל הפכו להיות אטרקטיביות בעיני רבים ביחס להשקעות בדולר. 

זו הסיבה שהשקל נחלש והוא נסחר ב-3.49 שקל - עלייה של 13.3% מהשפל. השיא שלו באוקטובר עמד על 3.59 שקלים לדולר אחד. השפעה חשוב הנוספת היא הגידורים של הגופים המוסדיים ובכלל ההשפעות של הבורסות.

• גידור, ספקולציה וארביטראז': 3 הדרכים לשימוש אופטימלי באופציות
• השקל חוזר להתחזק? כך אפשר להגן מפני ירידה בשער הדולר
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

"השקל נותר מאוד רגיש למניות בארה"ב עקב רכישת דולרים נרחבת של המשקיעים המוסדיים המקומיים לצורך גידור פעילותם", כותבים כלכלני הבנק, "הזרמות אלו הסתכמו ב-18 מיליארד דולר בשלושת הרבעונים הראשונים של 2022". להמחשה - אם השוק בארה"ב יורד, החשיפה הדולרית של בית ההשקעות נמוכה יותר ולכן הוא צריך לקנות דולרים. ככה הדולר עולה ומקזז במעט את הירידות בשווקים.   

"להערכתנו, כל היחלשות של מניות אמריקאיות במהלך המחצית הראשונה של 2023 תוביל את המוסדיים לרכישה נרחבת נוספת של דולרים כדי לשמור על חשיפת היעד שלהם למניות. הגידור של המוסדיים מסביר את המתאם החזק מאוד בין השקל לנאסד"ק".