אסדת גז קידוח תמר אסדה
צילום: אלבטרוס

זה סכום הכסף שקיבלה המדינה עד כה מתמלוגי נפט וגז: נמוך מהצפוי

נתוני רשות המסים מגלים כי המדינה גבתה משותפויות הגז 741 מיליון שקל, וכי בשנת 2022 צפויה המדינה לקבל לפחות עוד כ-260 מיליון שקל. אם זאת, קרן העושר הייתה אמורה להתחיל לפעול כשיהיה לה מיליארד שקלים - בשנת 2018
נתנאל אריאל | (11)

המדינה גבתה משותפויות הגז עד כה 741 מיליון שקל, כך מפרסמת רשות המסים. מדובר בכספים שקיבלה המדינה בעקבות חקיקת חוק מיסוי רווחים ממשאבי טבע. על פי רשות המיסים, במהלך 2022 צפוי הסכום בקופה לעבור את מיליארד השקלים כאשר המשמעות היא שקרן העושר, שהייתה אמורה להתחיל לפעול ב-2018, תחל לפעול.

  

על פי החוק (שעבר מספר תיקונים) נקבע היטל על רווחי נפט וגז, כמו גם על אשלג, ברום, מגנזיום ופוספט, וזאת בנוסף למס הכנסה ומס חברות הנגבים ע"י רשות המסים, לתמלוגים על נפט וגז הנגבים ע"י משרד האנרגיה, ולתמלוגים על משאבי טבע אחרים הנגבים ע"י החשב הכללי באוצר.

 

מטרת החוק הייתה להפריד את ההכנסות הללו מהכנסות המדינה ממסים במה שנקרא "קרן העושר" והיא תחל לפעול חודש לאחר שייצברו בה מעל מיליארד שקל.

 

ברשות המסים מעריכים כי סך גביית ההיטלים המצטברים על בסיס מזומן יגיע השנה למיליארד שקל וכי במהלך 2022 סך ההכנסות החלוטות מהיטלים צפוי לעבור את מיליארד השקלים, וזאת לאחר קבלת דוחות ההיטל השנתיים לשנת 2021.

עד כה התקבלו 741 מיליון שקל, מתוכם סך ההיטלים החלוטים (לאחר קבלת דוחות ההיטל השנתיים, או לאחר שומה סופית) הסתכמו ב-441 מיליון שקל.

על פי רשות המסים, משנת 2011 ועד 2020 התקבלו 486 מיליון שקל, כאשר בשנת 2014 לא התקבל תשלום כלל, וכך גם בשנים 2016 ו-2017. מתחילת שנת 2021 נגבו עוד 255 מיליון שקל. 


על פי רשות המסים, המדינה צפויה לקבל השנה עד כ-280 מיליון שקל, וכי עד שנת 2030 יתקבלו עוד כ-8-10 מיליארד שקלים, כאשר החל משנת 2026 יתקבלו בכל שנה יותר ממיליארד שקלים.

בתחזית ארוכת טווח צופה רשות המסים כי המדינה תקבל מהשנה ועד 2065 בין 44 ל-53 מיליארד דולר.

 

תגובות לכתבה(11):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    ואת כל הכסף הזה בנט יתן לרעמ פפפחחח (ל"ת)
    משה ראשל"צ 06/07/2021 10:25
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    משה ראשל"צ 05/07/2021 14:55
    הגב לתגובה זו
    לוקחת לו את כל הרווחים נקודה
  • 5.
    ירון 05/07/2021 14:09
    הגב לתגובה זו
    עדשים
  • 4.
    עבדו עלינו 05/07/2021 12:06
    הגב לתגובה זו
    כשבעולם המחיר עמד על 4.5 דולר. החוזה עם שותפויות תמר לוויתן הפך את חברת החשמל לשבויה שלהן, וכך זה ימשיך
  • זה עוד פייק מידע של השמאל השקרן (ל"ת)
    משה ראשל"צ 05/07/2021 14:56
    הגב לתגובה זו
  • אסף 05/07/2021 14:22
    הגב לתגובה זו
    ד"א: החוזה מול תמר עודכן ויעמוד על פחות מ4 דולר ליחידת חום שזה מחיר זול ממה שרוב העולם משלם ...
  • א 05/07/2021 13:58
    הגב לתגובה זו
    לרשות החשמל, שבזמנו עמדה בראש הרשות פרקש הכהן, שהחליטה להצמיד את מחיר הגז למדד האמריקאי פלוס אחוז בשנה במקום להצמיד אותו למחיר הנפט או הגז.
  • 3.
    קובי 05/07/2021 11:35
    הגב לתגובה זו
    המדינה קיבלה ותקבל מיליארדים.מה המשקיעים קיבלו ?זי. ב... רציו ? נו באמת ...
  • קיבלנו 50 אחוז הפסד תסבירו לי את זה (ל"ת)
    משה ראשל"צ 05/07/2021 14:57
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    נוווו 05/07/2021 10:45
    הגב לתגובה זו
    נננווו מה הקשר למה שהחב' מרויחות?? המדינה לא מרויחה כמו שחשבנו, אבל רציו מרויחה מאות מיליונים.. מה הקשר ???? אין סיבה לירידות ברציו.!!
  • 1.
    חגחג 05/07/2021 10:34
    הגב לתגובה זו
    אין בושה הפופוליזם של השמאל הרדיקלי מכה שוב הרי הפ רצו להשאיר את הגז בים לא לגעת בו שיהיה לישראל לעוד אלף שנה קדימה זה היה הטיעון אחרי זה הם לא רוצים בכלל גז בגלל הסולארי אותם אנשים גמרו את הסקטור הזה עד שמכרו כז לחול המחיר ירד בחצי ועבר עשור של מחדלים ועכשיו הם בוכים היש יותר הזוי מזה
הראל שליסלהראל שליסל

הביקוש הגדל לחשמל מחייב ביטול מכסות ייצור ופתיחה מלאה של שוק החשמל לתחרות

הביקוש לחשמל בישראל מזנק מעבר לתחזיות; לצד צעדים משמעותיים שננקטו, המשך התכנון המרכזי והפיקוח על מכסות הייצור מעכבים את התחרות ומגבילים את יכולת המשק להגיב לשינויים בביקוש; הסרת המכסות ופתיחת השוק לעסקאות ישירות בין תחנות כוח למספקים פרטיים תאפשר מענה מהיר, תעודד תחרות ותפחית את יוקר המחיה

הראל שליסל |
נושאים בכתבה חשמל אנרגיה

משק החשמל בישראל מצוי בצומת דרכים. שינויים טכנולוגיים, סביבתיים וחברתיים מייצרים מציאות חדשה: מעבר לחשמול, חדירת רכבים חשמליים, פריחת מרכזי נתונים וכניסת בינה מלאכותית (AI) הצפויה להקפיץ את הביקוש לחשמל בקצב חריג. כדי להבטיח משק חשמל אמין ותחרותי לציבור, הרגולציה חייבת להיות כזו שמאפשרת לשוק להגיב במהירות לשינויים הבלתי צפויים.

קיים קושי אינהרנטי לחזות את הביקוש לחשמל. בשנת 2017, פרסם בנק ישראל תחזית שלפיה בשנת 2024, בתרחיש הגבוה, יעמוד הביקוש לחשמל על כ־72 מיליארד קוט״ש. בהשוואה לצריכה בפועל ב-2017 בהיקף של כ-62 מיליארד קוט"ש, מדובר בתחזית גידול של כ-16% בסה"כ, שמשקפת קצב גידול שנתי ממוצע חזוי של כ־2% לשנה. מנתונים שפרסמה לאחרונה רשות החשמל עולה כי הביקוש לחשמל בפועל, בשנת 2024, עמד על 80.4 מיליארד קוט"ש, המשקפים עליה של כ-30% לעומת 2017,  בקצב גידול שנתי ממוצע של כ-3.7% בשנה, כמעט כפול מקצב הגידול בתחזית בנק ישראל. יצוין כי בשנת 2024 לבדה צמח הביקוש לחשמל בהיקף של 4.4% ביחס ל-2023, וזאת עוד בטרם נכנסו לתמונה ה- AI ומרכזי נתונים עתירי אנרגיה.  

גם כאשר התמונה מתבהרת, הרגולטור שעדיין מתפקד כמתכנן מרכזי, מגיב באופן טבעי בקצב מתון יותר. במשך שנים רבות לא אושרו בישראל תחנות כוח חדשות. במאי 2023 אישרה הממשלה הנוכחית הקמה של שתי תחנות כוח נוספות. באוגוסט 2024 קבעה רשות החשמל מכסה להקמת שתי תחנות בלבד. במרץ 2025 לאור הגידול בתחזית הביקוש, החליטה רשות החשמל לעדכן את החלטתה: הגדילה את המכסה לארבע תחנות והכפילה את שיעורי הזמינות שהובטחו בהחלטה הקודמת. בנוסף לכך, לאור הגידול בתחזית הביקוש, הורתה ממשלת ישראל באוקטובר 2024, על פתיחת שערי הות"ל לתכנון תחנות כוח חדשות וזאת במטרה להקים עוד לפחות 13 תחנות כוח חדשות הנדרשות בעשור הבא, מתוכן לפחות חמש באזור מרכז הארץ עד לשנת 2035. מדובר בהחלטה משמעותית ביותר שהניעה מחדש את פעילות ייזום תחנות הכוח במדינת ישראל.

הקמת תחנת כוח בישראל, בדומה לפרויקטי תשתיות מורכבים, לוקחת שנים רבות: מהתכנון, דרך היתרי הבנייה, ועד להקמה וחיבור לרשת. לרוב חולף יותר מעשור מהרגע שבו החל תכנון התחנה ועד שהתחנה מתחילה לייצר חשמל בפועל. עובדה זו מחייבת הגדלת גמישות בצד ההיצע, באופן שיאפשר תגובה מהירה ומענה לשינויים בביקוש לחשמל. במצב הקיים, בו השוק מנוהל במכסות ייצור, כל עיכוב בקבלת החלטות עלול להתגלגל לפגיעה באמינות משק החשמל ולעלייה במחירי החשמל לציבור. דוגמה לכך, ניתן לראות בדברי ההסבר של רשות החשמל להחלטתה במרץ 2025 להגדיל את שיעור הזמינות לתחנה הראשונה שתסגור פיננסית בגוש דן. לטענת הרשות, לאור העובדה שבמועד ההחלטה הייתה קיימת רק תחנה אחת עם תכנית מאושרת בצפון גוש דן, משק החשמל נדרש לשלם עוד כ-350 מיליון שקלים בערכים מהוונים כדי להבטיח את הקמתה. אמנם מדובר במענה אחראי של הרגולטור שנעשה כדי להבטיח את אמינות האספקה, אך קבלת ההחלטה באיחור תעלה לציבור סכום לא מבוטל.

אחד האירועים המעצבים של שוק החשמל בשנים האחרונות הוא הליברליזציה של משק החשמל הישראלי. עד לא מזמן, כמעט כל החשמל בישראל יוצר ונמכר דרך חברת החשמל. בעשור האחרון ובדגש על השנתיים האחרונות, התמונה השתנתה באופן דרמטי. הודות לשינויים משמעותיים שהובילה הממשלה ורשות החשמל, כיום כ-60% מהחשמל מיוצר על ידי גורמים פרטיים, כאשר במקביל נפתח שוק אספקת החשמל לתחרות וכלל משקי הבית יכולים לרכוש חשמל מוזל מספקים פרטיים. לצד ההזדמנות להציע חשמל מוזל ללקוחות, לשוק האספקה עשויה להיות תרומה מהותית גם בפיתוח ושכלול מקטע הייצור בשוק החשמל.

הראל שליסלהראל שליסל

הביקוש הגדל לחשמל מחייב ביטול מכסות ייצור ופתיחה מלאה של שוק החשמל לתחרות

הביקוש לחשמל בישראל מזנק מעבר לתחזיות; לצד צעדים משמעותיים שננקטו, המשך התכנון המרכזי והפיקוח על מכסות הייצור מעכבים את התחרות ומגבילים את יכולת המשק להגיב לשינויים בביקוש; הסרת המכסות ופתיחת השוק לעסקאות ישירות בין תחנות כוח למספקים פרטיים תאפשר מענה מהיר, תעודד תחרות ותפחית את יוקר המחיה

הראל שליסל |
נושאים בכתבה חשמל אנרגיה

משק החשמל בישראל מצוי בצומת דרכים. שינויים טכנולוגיים, סביבתיים וחברתיים מייצרים מציאות חדשה: מעבר לחשמול, חדירת רכבים חשמליים, פריחת מרכזי נתונים וכניסת בינה מלאכותית (AI) הצפויה להקפיץ את הביקוש לחשמל בקצב חריג. כדי להבטיח משק חשמל אמין ותחרותי לציבור, הרגולציה חייבת להיות כזו שמאפשרת לשוק להגיב במהירות לשינויים הבלתי צפויים.

קיים קושי אינהרנטי לחזות את הביקוש לחשמל. בשנת 2017, פרסם בנק ישראל תחזית שלפיה בשנת 2024, בתרחיש הגבוה, יעמוד הביקוש לחשמל על כ־72 מיליארד קוט״ש. בהשוואה לצריכה בפועל ב-2017 בהיקף של כ-62 מיליארד קוט"ש, מדובר בתחזית גידול של כ-16% בסה"כ, שמשקפת קצב גידול שנתי ממוצע חזוי של כ־2% לשנה. מנתונים שפרסמה לאחרונה רשות החשמל עולה כי הביקוש לחשמל בפועל, בשנת 2024, עמד על 80.4 מיליארד קוט"ש, המשקפים עליה של כ-30% לעומת 2017,  בקצב גידול שנתי ממוצע של כ-3.7% בשנה, כמעט כפול מקצב הגידול בתחזית בנק ישראל. יצוין כי בשנת 2024 לבדה צמח הביקוש לחשמל בהיקף של 4.4% ביחס ל-2023, וזאת עוד בטרם נכנסו לתמונה ה- AI ומרכזי נתונים עתירי אנרגיה.  

גם כאשר התמונה מתבהרת, הרגולטור שעדיין מתפקד כמתכנן מרכזי, מגיב באופן טבעי בקצב מתון יותר. במשך שנים רבות לא אושרו בישראל תחנות כוח חדשות. במאי 2023 אישרה הממשלה הנוכחית הקמה של שתי תחנות כוח נוספות. באוגוסט 2024 קבעה רשות החשמל מכסה להקמת שתי תחנות בלבד. במרץ 2025 לאור הגידול בתחזית הביקוש, החליטה רשות החשמל לעדכן את החלטתה: הגדילה את המכסה לארבע תחנות והכפילה את שיעורי הזמינות שהובטחו בהחלטה הקודמת. בנוסף לכך, לאור הגידול בתחזית הביקוש, הורתה ממשלת ישראל באוקטובר 2024, על פתיחת שערי הות"ל לתכנון תחנות כוח חדשות וזאת במטרה להקים עוד לפחות 13 תחנות כוח חדשות הנדרשות בעשור הבא, מתוכן לפחות חמש באזור מרכז הארץ עד לשנת 2035. מדובר בהחלטה משמעותית ביותר שהניעה מחדש את פעילות ייזום תחנות הכוח במדינת ישראל.

הקמת תחנת כוח בישראל, בדומה לפרויקטי תשתיות מורכבים, לוקחת שנים רבות: מהתכנון, דרך היתרי הבנייה, ועד להקמה וחיבור לרשת. לרוב חולף יותר מעשור מהרגע שבו החל תכנון התחנה ועד שהתחנה מתחילה לייצר חשמל בפועל. עובדה זו מחייבת הגדלת גמישות בצד ההיצע, באופן שיאפשר תגובה מהירה ומענה לשינויים בביקוש לחשמל. במצב הקיים, בו השוק מנוהל במכסות ייצור, כל עיכוב בקבלת החלטות עלול להתגלגל לפגיעה באמינות משק החשמל ולעלייה במחירי החשמל לציבור. דוגמה לכך, ניתן לראות בדברי ההסבר של רשות החשמל להחלטתה במרץ 2025 להגדיל את שיעור הזמינות לתחנה הראשונה שתסגור פיננסית בגוש דן. לטענת הרשות, לאור העובדה שבמועד ההחלטה הייתה קיימת רק תחנה אחת עם תכנית מאושרת בצפון גוש דן, משק החשמל נדרש לשלם עוד כ-350 מיליון שקלים בערכים מהוונים כדי להבטיח את הקמתה. אמנם מדובר במענה אחראי של הרגולטור שנעשה כדי להבטיח את אמינות האספקה, אך קבלת ההחלטה באיחור תעלה לציבור סכום לא מבוטל.

אחד האירועים המעצבים של שוק החשמל בשנים האחרונות הוא הליברליזציה של משק החשמל הישראלי. עד לא מזמן, כמעט כל החשמל בישראל יוצר ונמכר דרך חברת החשמל. בעשור האחרון ובדגש על השנתיים האחרונות, התמונה השתנתה באופן דרמטי. הודות לשינויים משמעותיים שהובילה הממשלה ורשות החשמל, כיום כ-60% מהחשמל מיוצר על ידי גורמים פרטיים, כאשר במקביל נפתח שוק אספקת החשמל לתחרות וכלל משקי הבית יכולים לרכוש חשמל מוזל מספקים פרטיים. לצד ההזדמנות להציע חשמל מוזל ללקוחות, לשוק האספקה עשויה להיות תרומה מהותית גם בפיתוח ושכלול מקטע הייצור בשוק החשמל.