עובדים
צילום: דאלי

"תעצרו גיוסים ותשתמשו ב-AI": מי אמר, ולמה זה צריך להדאיג את כולם

המנכ"ל של שופיפיי שלח מסר ברור למנהלים בחברה: "תוכיחו שה-AI לא יכול להחליף - ורק אז יהיה אפשר לגייס". מדובר רק בדוגמה אחת מתוך מגמה רחבה בהרבה. האם אנחנו בדרך לרעידת אדמה בשוק העבודה? אחרי עצירת הגיוסים יגיעו גם הפיטורים. תחומים שבהם משימות הן שגרתיות וניתנות לכימות נמצאים בסיכון הגבוה ביותר, אבל מנגד יש מקצועות שבהם ה-AI לא רק שלא מחליף את האדם – אלא מדגיש את חשיבותו

עוזי גרסטמן | (4)

האם AI יחליף את כוח האדם? התשובה היא כן. יהיו משרות חדשות, ויהיו משרות שייעלמו (להרחבה: 10 המקצועות שיעלמו מהעולם ו-10 המקצועות שיהיו מאוד מבוקשים; איך ייראה שוק העבודה ב-2030?). הבינה המלאכותית (AI) אינה עתיד רחוק – היא כבר כאן, והיא משנה את כללי המשחק בשוק העבודה הרבה יותר מהר ממה שאפשר היה להעריך. חברות מאמצות כלי AI כדי לייעל תהליכים, להפחית עלויות וגם להפחית בכוח אדם. בחברת שופיפיי נאמר למנהלים: "אל תגייסו עובדים, לפני שתוכיחו ש-AI לא יכול לעשות את העבודה". הפרסום הנ"ל בוול סטריט ג'ורנל הוא רק מה שצף החוצה. לרוב השיח הזה נשאר בתוך החברה, והוא יכול לייצר רעידת אדמה בשוק העבודה. אבל במקביל הוא גם יכניס משרות חדשות ותפקידים חדשים.     


כלי AI מציעים למעסיקים מגוון יתרונות, כשבראש וראשונה מדובר על כסף - חיסכון בהוצאות ו/או הגדלת הכנסות. הם מאפשרים אוטומציה של משימות שגרתיות וחוזרות על עצמן, כמו ניהול מלאי, ניתוח נתונים או שירות לקוחות בסיסי. כך לדוגמה, בענף הקמעונות, כלים כמו ChatGPT או תוכנות מבוססות AI לניהול שרשרת אספקה יכולים להחליף עובדים במשימות כמו מענה לפניות לקוחות או חיזוי ביקושים. אמזון, לדוגמה, משתמשת כבר שנים ברובוטים ו-AI במחסניה - מה שמאפשר לה להפחית את התלות בכוח אדם אנושי ולשפר את המהירות והדיוק.


שנית, AI חוסך עלויות משמעותיות. על פי דו"ח של מקינזי מ-2023, ארגונים ששילבו AI בצורה אסטרטגית דיווחו על חיסכון של עד 30% בעלויות תפעוליות בתחומים כמו שיווק, שירות לקוחות וניהול משאבים. עבור חברות טכנולוגיה כמו שופיפיי, שמפתחת פלטפורמת סחר מקוון לעסקים קטנים ובינוניים, השימוש ב-AI יכול להפוך את המוצר לנגיש יותר ולשפר את חוויית הלקוח, מבלי להגדיל את מצבת כוח האדם.


לבסוף, AI מביא עמו חדשנות. כלים כמו יצירת תוכן אוטומטית, ניתוח התנהגות לקוחות או אופטימיזציה של קמפיינים שיווקיים מאפשרים לחברות להציע שירותים חדשים ולהגיב במהירות לשינויים בשוק. כך לדוגמה, נטפליקס משתמשת באלגוריתמים של AI כדי להתאים המלצות תוכן לכל משתמש - מה שמגדיל את שביעות הרצון והנאמנות.


המקרה של שופיפיי: AI כתנאי לגיוס עובדים


שופיפיי, שמפתחת פלטפורמות סחר מקוון, לקחה כאמור את השימוש ב-AI צעד קדימה. במכתב למנהלים, הודיע המנכ"ל טוביאס לוטקה כי מעכשיו, מנהלים שיבקשו לגייס עובדים חדשים יצטרכו להוכיח תחילה שכלי AI אינם מסוגלים לבצע את המשימות הנדרשות. "לפני בקשת תוספת כוח אדם ומשאבים, צוותים חייבים להדגים שהם לא יכולים לקבל את מה שהם רוצים באמצעות AI", כתב לוטקה. הוא הוסיף כי הציפייה היא שכל עובד ישלב AI בשטף העבודה שלו, ושהשימוש בטכנולוגיה ייבחן בביקורות התקופתיות.


החזון של לוטקה לא קשור רק חיסכון. מדובר באמונה ש-AI מסוגל להיות "סוכן-על" (Superagent) – כלי שמשחרר עובדים מביצוע משימות שגרתיות, ומאפשר להם להתמקד בתהליכים מורכבים ויצירתיים יותר. עם זאת, זה גם תמרור אזהרה לעובדים שלא יצליחו להסתגל למציאות החדשה. עם כ-8,100 עובדים בעבודה היברידית, שופיפיי רואה ב-AI דרך להגדיל את היתרון התחרותי שלה ולחסוך בעלויות. כך לדוגמה, כלים כמו יצירת תיאורי מוצרים אוטומטיים או ניתוח התנהגות לקוחות יכולים לחסוך שעות עבודה רבות, תוך שמירה על איכות גבוהה. ואולם המדיניות הזו מעלה שאלות: מה קורה לעובדים שתפקידם ניתן להחלפה? והאם המנהלים באמת מסוגלים להעריך את גבולות ה-AI?


מעסיקים שיאמצו את ה-AI באופן אסטרטגי, צפויים ליהנות מחיסכון של עד 30% בעלויות תפעוליות, כך לפי דו"ח של מקינזי מ-2023. ההשפעה ניכרת בעיקר בתחומים כמו שיווק, ניתוח דאטה, שירות לקוחות וניהול משאבים. חברות שמיישמות את הטכנולוגיה בצורה חכמה מדווחות גם על עלייה בפריון, שיפור חוויית הלקוח וקיצור זמני תגובה. גם חווית העבודה משתנה. כלים כמו ChatGPT, Jasper או Copilot נהפכים לעוזרים וירטואליים שמבצעים מטלות כמו ניסוח תוכן, תרגום מסמכים, ניתוח שיח לקוחות או אפילו כתיבת קוד - וכל זה בזמן שיא.

קיראו עוד ב"קריירה"


הבעיה השנייה היא הצורך בהסתגלות מהירה. עובדים נדרשים ללמוד כיצד לעבוד לצד כלי AI, ואף להשתמש בהם ככלי משלים. מי שלא יצליח לעשות זאת עלול למצוא את עצמו מחוץ לשוק העבודה. לדברי לוטקה, "אני לא חושב שזה אפשרי לוותר על הכנסת כלים ויישומי AI לתהליך העבודה השוטפת".


איפה הבעיה הגדולה ביותר? תחומים בסיכון


השפעת ה-AI אינה אחידה בכל התעשיות. תחומים שבהם משימות הן שגרתיות וניתנות לכימות נמצאים בסיכון הגבוה ביותר. כך לדוגמה: תחום שירות לקוחות. צ'אטבוטים של חברות כמו זנדסק או אינטרקום מחליפים נציגי שירות אנושיים. גם בתחום השיווק הדיגיטלי כלים כמו HubSpot ו-MarketMuse מייצרים תוכן ומנתחים קמפיינים ביעילות גבוהה. וזה לא נפסק שם: תוכניתנים מוחלפים כי הצ'אטים השונים יודעים לייצר קוד. ויש עוד דוגמאות רבות.


מנגד, יש מקצועות שבהם ה-AI לא רק שלא מחליף את האדם – אלא מדגיש את חשיבותו. מקצועות כמו חשמלאי, אינסטלטור, וגם פסיכולוג ועובד סוציאלי - ימשיכו להתקיים גם בעולם העבודה החדש (הרחבה על המקצועות שיתחזקו ומקצועות שיעלמו). גם מקצועות שדורשים מנהיגות, יצירתיות וחשיבה אסטרטגית – אלה תכונות שנשארות קריטיות גם בעולם שפועל בעזרת AI. דו"ח של פורום הכלכלה העולמי אף מדגיש כי ככל שטכנולוגיות מתקדמות יותר ייכנסו לשוק, כך תעלה הדרישה לעובדים בעלי "מגע אנושי" ויכולת לשלב בין AI לחשיבה ביקורתית. העתיד שייך לאלה שיידעו לעבוד עם AI - ולא להילחם נגדו.

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    אלון הכפר 12/04/2025 00:36
    הגב לתגובה זו
    מי שלא ילמד לעבוד ולהשתפר עם AI ימצא את עצמו בחוץ.אם תרצו או לא הרכבת יצאה מהתחנה ומתחילה להאיץ.זה לא ייתר את העובדים אבל אני בהחלט מאמין שמקצועות העתיד יהיו שונים. כולל בתעשיית ההייטק עצמה.תלמדו תקראו תראו סרטוני וידאו ותשתמשו בכלים זה כמו לאמן שריר.ברגע שמתחילים לא תוכלו להיגמל מזה ותגלו איזה אוצר זה.
  • אנונימי 12/04/2025 13:13
    הגב לתגובה זו
    זה נכון לשלב הראשון. בגלל רמת האמינות של ה AI הוא דורש עדין ליווי או הפעלה על ידי גורם אנושיבשלב הבא ה AI כבר למעשה יחליף לגמרי את רוב העובדים..
  • 2.
    אנונימי 08/04/2025 20:39
    הגב לתגובה זו
    עוד חודשיים נשמע שהחברה בהליכי פשיטת רגל ונסגרה.. לא כולל המשקיעים שכספם הלך
  • 1.
    מנהלים סתומים. מבינים בכלום ומכורים לזיוני שכל (ל"ת)
    מהנדס תוכנה 08/04/2025 12:39
    הגב לתגובה זו
תאי ישר אדריכל ושותף במשרד ישר ארדיכלים קרדיט: אליעד סודאיתאי ישר אדריכל ושותף במשרד ישר ארדיכלים קרדיט: אליעד סודאי

ה-AI משנה את עולם האדריכלות - ״פעם היה צריך 3-4 אנשים על פרויקט היום צריך אחד-שניים״

מדור קריירה ו-AI: שיחה עם תאי ישר, אדריכל ושותף בישר אדריכלים

הדס ברטל |

בישראל ישנם כ-13,700 אדריכלים, כאשר ההערכה היא כי רק כמחציתם הם אדריכלים פעילים העוסקים במקצוע. השכר הממוצע בו נע בין 15 אלף ל-25 אלף שקלים. מתחילים בשכר נמוך יחסית של כ-10 אלף של, אחרי 2-3 שנים מתקרבים לממוצע, אחרי 10 שנים נמצאים מעל הממוצע. אדריכלים רבים מרוויחים גם משמעותית מעל הממוצע, 30 אלף ומעלה. אדריכל זה מקצוע חשוב ומכניס. ההערכה היא כי בענף האדריכלות ישנו מחסור בעובדים כאשר בעשור האחרון נוספו רק כאלף -אלפיים אדריכלים חדשים. יחד עם נקודת הפתיחה הזו, רצינו לבדוק איך מהפכת ה-AI משפיעה על העבודה ועל האדריכלים עצמם בשיחה עם תאי ישר, אדריכל ושותף בישר אדריכלים.

ספר קצת על עליכם:
משרד ישר אדריכלים יושב בתל-אביב ועובד בכל הארץ. יש לנו קרוב ל-160 עובדים. בונים מגדלים וגם לא מגדלים המשמשים לתעסוקה, למסחר, שימוש ציבורי ולמגורים. מאוד מאמינים בקידמה טכנולוגית ומנסים להיות בחזית.


איך ה-AI משפיע על העבודה?
אצלנו ה-AI מגיע בעיקר בשלבי התכנון המוקדמים של פיתוח קונספט ורעיונות. הוא לא מייצר רעיונות בעצמו אבל הוא כן עוזר להביא רעיונות ראשוניים להדמיות ריאליסטיות באופן מהיר יותר, בזה יש לו יכולת גדולה. בשלב מאוחר יותר יש את כל העבודה מול הרשויות וההיתרים הנדרשים, אנחנו אימנו את כלי ה-AI עם מודלים שיכולים לעזור לנו בלייעל תהליכים ולשאול שאלות הקשורות לתקנות וחוקים.


איפה הוא תורם?
הוא מאוד מייעל זמנים. הוא יכול לקצר את הדרך מהסקיצה והרעיון הראשוני אל הדמיה שנראית מוגמרת בכמה שניות. זה דבר מאוד טוב והרבה פעמים, זה יכול להיות בעוכרינו כי ליצירה יש תהליך שהוא תלוי זמן והתפתחות ומחשבה שהיא לא יכולה להיות רגעית. אם כל התהליך מתקצר אז צריך להיות ערים לזה. באופן כללי כל התפתחות הטכנולוגיה בשנים האחרונות שמקצרת תהליכים היא גם מייצרת עבודה נוספת. אם פעם לפני כמה שנים לפרזנטציה של קונספט, אדריכלים היו מביאים או סקיצות או הדמיות ריאליסטיות, אז היום כשאפשר לעשות את כל זה יותר בקלות ובמהירות, ואנחנו נביא גם אנימציות, VR (מציאות וירטואלית) וסרטים שיוצגו לכל פרזנטציה. כל פעם שהגיעה טכנולוגיה שמקצרת עבודה בדברים מסוימים אז אנחנו משקיעים את האנרגיה בלהיות משוכללים יותר בדברים אחרים.

משרד ישר אדריכלים צילום איתי רוקבן
משרד ישר אדריכלים - קרדיט: איתי רוקבן

יש גם חסרונות מקומות בו הוא נכשל?
כמובן. יש אי דיוקים שצריך לעשות כל הזמן עם בינה מלאכותית. הדמיות שאנחנו עושים בעצמנו הן מדויקות לפי הכוונות שלנו, אבל עם הדמיות של AI, לעין מקצועית זה קל לראות, קל שמדובר ב-AI אם לא השקיעו בה זמן. אנחנו משתדלים להשקיע זמן, זה לא שגר ושלח, גם בבינה מלאכותית צריך לעשות תיקונים ולשים לב לפרטים.

עובדים
צילום: דאלי

עובד במגזר הציבורי? אתה כנראה טיפש מהחברים שלך במגזר הפרטי - לא נעים, אבל זו עובדה

על פי מחקר של בנק ישראל - עובדים צעירים במגזר הציבורי פחות איכותיים ובעלי פחות מיומנויות מהמגזר הפרטי ומהמגזר הציבורי במקומות אחרים בעולם

עובדים דור א' במגזר הציבורי לוקחים את כל הקופה ולא משאירים לעובדים חדשים. הפער בשכר ענק, פי כמה. בעוד שוותיקים מרוויחים משכורות עתק , הרבה מעבר לשכר הממוצע במשק, התרומה שלהם לארגון הציבורי נמוכה. מי שכן סיפק עבודה הם הצעירים, אלו שמרוויחים מעט יחסית לוותיקים. הם גם מרוויחים מעט יחסים לקולגות בני גילם במקומות אחרים. המצב הזה ייצר תופעה ברורה שעכשיו משלמים את המחיר עלייה: נטישה של הצעירים מהמגזר הציבורי, ליתר דיוק: נטישה של הצעירים האיכותיים. למה לבחור-בחורה איכותיים להרוויח יחסית מעט ולראות את העובד לידם לא עושה הרבה ומרוויח פי 2-3? למה להם להגיע לשירות הציבורי ולא ללכת למגזר העסקי ולהיות מתוגמלים יותר?   

במשך שנים, אנחנו מתריעים כאן על השכר הגבוה מדי, השכר המשחית של עובדים וותיקים ועל כך שזה פוגע גם במי שעושה את העבודה - הצעירים שיעזבו, ואכן הם עוזבים. מי שנשאר אלו בינוניים מטה. מחקר של בנק ישראל על יכולות ומיומניות של עובדים צעירים במגזר הציבורי מוכיח שעובדי המגזר הציבורי נחותים באיכות שלהם מהמגזר העסקי. הם מוציאים ציונים נמוכים דרמטית במבחני מיומנות שונים גם ביחס לכאלו שבמגזר הפרטי וגם ביחס למגזר הציבורי בעולם.

משבר ההון האנושי במגזר הציבורי: ירידה חדה במיומנויות העובדים הצעירים

מחקר חדש של חטיבת המחקר בבנק ישראל, מלמד כי ההון האנושי במגזר הציבורי הישראלי פחות איכותי ומיומן מעובדי המגזר הפרטי.  המחקר, המתבסס על סקר המיומנויות הבינלאומי PIAAC בשני גליו (2014 ו-2022), מגלה כי "היחס בין מיומנויות היסוד הממוצעות של עובדים צעירים, בעיקר גברים, במגזר הציבורי לבין אלו של מקביליהם במגזר העסקי ירד בעשור האחרון".

הנתונים חושפים תמונה קשה במיוחד עבור גברים צעירים (גילאי 25-40) במגזר הציבורי. במיומנויות מתמטיקה נרשמה ירידה של 22.6 נקודות (מ-280 ל-258), ובמיומנויות קריאה ירידה של 30.8 נקודות (מ-281 ל-251). לשם השוואה, במגזר העסקי הירידה הייתה מתונה הרבה יותר - 8.5 נקודות במתמטיקה ו-13.6 נקודות בקריאה.

המחקר מדגיש כי "הירידה היחסית של 14 עד 17 נקודות אצל הגברים הצעירים במגזר הציבורי יכולה להיות שקולה לירידה של 5 עד 6 אחוזים בפריון העבודה של העובד", וזאת "דומה להשפעה הנאמדת של ירידה בשנת לימוד".