מרצדס E-Class 300e
צילום: יואב פולס

מרצדס E-Class 300e - פרימיום טהור

המרצדס E-Class 300e פלאג אין הייבריד, פרימיום ללא פשרות, והיא לא מתנצלת שבמחיר שלה ניתן לרכוש נדל"ן מניב. 

יתרונות: איכות, ביצועים, התנהגות כביש, טווח חשמלי. חסרונות: מחיר, עלול להיות מגנט לצ'אחלות. 

ציון מסכם 4.7 בסולם פולס

יואב פולס |
נושאים בכתבה E300e E-Class מרצדס

המרצדס E-Class היא אחת המכוניות החשובות בעולם, לא פחות, ובוודאי שבפורטפוליו של היצרן הגרמני. ה E-Class התוותה לאורך עשרות שנים איך צריך להיראות ולהתנהג רכב 'מנהלים' פרימיום, וגם הדגם הנוכחי שהוצג לפני כשנה וקיבל את הקוד W214 עושה בדיוק מה שעשו אבותיו, ומותח את הקטגוריה עוד כמה צעדים למעלה.

ה E-Class שהושקה בישראל לפני כחצי שנה, מגיעה למבחן מסקרן, ובעוד שאני ביקשתי לתאם דווקא את דגם הכניסה ה E200 אני יוצא מסוכנות מרצדס בהרצליה עם הדגם הבכיר ה E300e ברמת גימור פלטינום AMG Line המאובזרת עוד יותר מהרגיל. המשמעות היא שאני עם גירסת הפלאג אין הייבריד שעל המפרט הטכני שלה ארחיב בהמשך.

לא ניתן להתעלם מהעובדה שנהיגה במרצדס הזו מושכת תשומת לב, בין אם זה שכן שהוא בעלים של E350 בת כשבע שנים שהביט בפליאה ב E-Class נטענת בחניה הביתית ויכולתי לראות את גלגלי השיניים בראש עובדים לקראת עסקת טרייד אין, או מבטים חביבים שקיבלתי מעלמות חן בתחנת הדלק, וברור שזה רק אני ואין קשר לרכב ולמה שהוא מייצג בעיניהן.

עיצוב ואיבזור

העיצוב החיצוני של ה E-Class מציג אבולוציה טבעית של הדגם היוצא. גריל גדול בחזית עם סמל מרצדס גדול במרכז, יחידות תאורה ראשיות משולבות פסי לד מלמעלה ומלמטה, ומכסה מנוע ארוך וגדול. ידיות נסתרות כמקובל היום, חישוקי 19'' וחלונות אחוריים מושחרים לטובת מעט פרטיות. העניין הגול הוא דווקא מאחור לטעמי עם יחידות תאורה גדולות ובהן פסי לד אדומים עבים בצורת סמל מרצדס. התוצאה הכללית מרשימה ומאופק. לא צועקת יותר מדי, אבל כמובן גם מזוהה מאוד.

פנים הרכב הוא חגיגה עיצובית משולבת עור העוטפת את הנהג בצורה שהוא לא ירצה לצאת מהרכב. מול הנהג הגה תלת חישורי עליו לא מעט מתגים וכפתורי מגע. לוח מחוונים בגודל 12.3'' עם תצוגות משתנות. במרכז הדשבורד מוטמע מסך מולטימדיה בגודל 14.4'' וברמת גימור פלטינום מול הנוסע עוד מסך מולטימדיה בגודל 12.3'' על מנת שיבדר את עצמו וישאיר לנהג את העונג ליהנות ממלאכת הנהיגה.

בין הנהג לנוסע קונסולה רחבה ובה מקום לטעינה אלחוטית ומחזיקי כוסות / בקבוקים. לתא האיכסון הגדול מכסה שמחליק קדימה חרישית, וחוזר למקומו באותה הדממה ליצור סגירה הרמטית. נשמע כמו אביזר סטנדרטי, עם זאת בכל הזדמנות סגרתי ופתחתי את המכסה רק כדי ליהנות מאופן הפעולה החלק והמרשים. מתגי כיוון המושב נמצאים על הדלתות ואין בעיה למצוא את תנוחת הנהיגה המתאימה.

הודות לבסיס גלגלים מרשים של 2.961 מטר, גם ליושבים מאחור יש מרווח ראוי, ואני בהחלט יכול לראות את המנכ"ל מתיישב במושב האחורי ומורה לנהג לאן לנסוע.

מנוע וסוללה

אנחנו כאמור עם ה E-Class בגירסת 300e הפלאג אין הייבריד, שמצויידת במנוע טורבו בנזין בנפח 2.0 ליטר המפתח 204 כ"ס, ומנוע חשמלי בהספק של 129 כ"ס. ההספק המשולב עומד על 313 כ"ס ומומנט של 56 קג"מ המזניקים את ה E-Class הזו מעמידה ל 100 קמ"ש בתוך 6.4 שניות, בדרך למהירות סופית של 236 קמ"ש. המערכת החשמלית מסתייעת בסוללה בקיבולת של 25.4Kwh הנטענת בטעינה איטית בקצב של עד 11Kw. תיבת ההילוכים 9G-Tronic אוטומטית פלנטרית מפיתוח עצמי של מרצדס, והיא אחת מהטובות בעולם. כמה טובה? כל כך טובה עד שחברת Jatco היפנית רכשה את הזכויות לייצר את התיבה הזו בעצמה.

התנהגות וביצועים

אחרי כל ההקדמה אפשר התחיל לנהוג במרצדס, ואני מודה שכשנותנים לי ליד מפתחות של רכב שעולה כמעט 800.0 אש"ח אני מאוד מאוד נזהר. ברור לי שאת המבחן האמיתי אני אעשה כשהתנועה תהיה פחות צפופה, ובמהרה אני מוצא את עצמי על כביש 6 עומד בפקקים. חשוב לציין כי על אף העמידה בפקקים, איכשהו השהות ב E-Class עושה את הפקקים לנעימים יותר ואני בכלל לא ממהר. רק שלא יגמר לי. הכבישים נפתחים והמרצדס יכולה להפגין את איכויותיה. רכב המבחן עם מתלים אדפטיביים מגהץ את הכבישים באיכות ובנינוחות. המרצדס צוברת מהירות בקלות ובנינוחות, ומשייטת במהירויות גבוהות מאוד, גם על כבישים משובשים כשהיא שומרת על אחיזה גבוה ומרשימה, עד כדי כך שאתה מתחיל לחשוב שחוקי הפיסיקה לא חלים עליה כלל. כל זאת ללא דרמה, ללא טיפת מאמץ, פשוט מכונית משובחת מהרמות הגבוהות ביותר.

אל אף שהתנהגות הכביש שלה אינה ספורטיבית והיא לא מיועדת לכך כלל, אין ל E-Class שום בעיה לפתח קצב נהיגה שהיה משאיר כמה מכוניות עם ניחוח ספורטיבי מאחור, עם כניסה לפניות במהירויות גבוהות מאוד, ויציאה עם דוושה לחוצה עד הסוף. עכשיו זה לא שנאי כזה גיבור, זה שעומדים לרשותי עדר של עוזרים אלקטרוניים קטנים שהאינדיקציה היחידה לזה שהם עובדים היא נורה כתומה קטנה שנדלקת בלוח המחוונים. מבחינת תחושה ברכב, אין שום תחושה שקורה משהו חריג או שאיזה גלגל איבד אחיזה ונתפס מחדש. כלום.

נהיגה מתונה, בוודאי עם סוללה טוענה במלואה, ואתם תראו את מחוג הסל"ד של מנוע הבנזין משתעמם לו על קו האפס. הוא פשוט לא עובד, והמנוע החשמלי על כל 129 סוסיו מניע את הרכב ללא קושי גם המהירויות גבוהות. הטווח המוצהר לנסיעה חשמלית בלבד עומד על 100 ק"מ, וזהו נתון מציאותי לחלוטין.

צריכת הדלק של ה E-Class תהיה אפס עגול אם תקפידו להטעין את הרכב, והנעוסה שלכם לא תעבור את ה 100 ק"מ. אני ממש חיכיתי לעבור את ה100 ק"מ הראשונים כדי להתחיל לראות צריכת דלק מהמרצדס המצוינת הזו, ואני יכול לדווח כי צריכת הדלק לאורך 727 ק"מ של נהיגה עמדה על 5.9 ליטר ל 100 ק"מ. גם כשהסוללה ריקה היא לא באמת ריקה, אז נכנסת לפעולה המערכת ההיברידית שמנהלת את האנרגיה, ולעיתים מדוממת את מנוע הבנזין ומניעה את הרכב רק באמצעות חשמל.

עוד מרכיב חשוב למדי, שגם בו אתה מבין מהי מרצדס. ממשק המשתמש. אני נכנס לרכב עם נציג של מרצדס והוא יורה בי הוראות והנחיות איך להפעיל דברים. בגדול הדבר היחיד שזכרתי הוא איך לעשות את קוד הניטרול של האזעקה, אבל גם כמה מסכים ואיך הם נראו. תפעול הרכב על אף מורכבותו הטכנולוגית הגבוהה היא קל מאוד ואינטואיטיבי מאוד. ממש באפס מאמץ. איפה שאתה חושב ששם בלוגיקה של מרצדס נמצאת פונקציונליות מסויימת – שם בדיוק היא נמצאת. על גבול המושלם. לא פחות.

מחיר ותחרות

בתחום הבטיחות מקבלת ה E-Class בשתי הגירסאות שלה ציון איבזור 6. במבחן הבטיחות של ה EuroNcap קיבלה ציון מקסימלי של חמישה כוכבי בטיחות, תוך שהיא מצטיינת בהגנה על היושבים במושבים הקדמיים, על ילדים במושב האחורי ואפילו על הולכי רגל.

כל הטוב הזה עולה לא מעט כסף. ה E-Class מתחילה ב 540.0 אש"ח לדגם ה E200 ועד 670.0 אש"ח לרמת גימור פלטינום + חבילת AMG Line. דגם ה E300e מתחיל ב 640.0 אש"ח ועד 770.0 אש"ח לגירסת הפלטינום + AMG Line (זו גירסת רכב המבחן).

הסיכום הוא שאם אתם שואלים כמה זה עולה, ה E-Class לא בשבילכם. זה רכב משובח, מהונדס ובנוי ברמות הגבוהות ביותר. זה רכב למי שנכנס לסוכנות מרצדס ויודע שזה בדיוק מה שהוא רוצה.   הביקורת היחידה שאני יכול לכתוב על ה E-Class היא בגיזרת המחיר.

תחרות:

ב.מ.וו סדרה 5, גם היא רכב מנהלים משובח, שמחירו מתחיל ב 470.0 אש"ח, AUDI A6 שמחירה מתחיל ב 530 אש"ח וג'נסיס G80 שעולה החל מ 449 אש"ח. בסופו של דבר מי שרוצה מרצדס E-Class רוצה רק מרצדס E-Class.

 

ציון מסכם:

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
דיפאל S05. צילום יצרןדיפאל S05. צילום יצרן

דיפאל S05 -קרוסאובר חשמלי במחיר שובר שוויון

מכשירי תנועה יבואנית דגמי דיפאל לישראל מנערת את השוק עם הדיפאל S05, קרוסאובר חשמלי בקטגוריה C, עם בסיס גלגלים של 2.88 מטר ומחיר של החל מ- 150.0 אש"ח. 

יואב פולס |

מכשירי תנועה, יבואנית דגמי דיפאל לישראל השיקה את הדיפאל S05, קרוסאובר חשמלי מעוצב במחיר אגרסיבי.

הדיפאל S05 הוא אח קטן לדיפאל S07  המיובא על ידי 'מכשירי תנועה' מזה כשנה. הדיפאל S05 הוא כאמור קרוסאובר חשמלי בקטגוריית C-Suv הצפופה מאוד היום בשוק הישראלי והוא מגיע עם שני יתרונות משמעותיים – בסיס הגלגלים של ה S05 הוא בגודל 2.88 מטר, וחסר תקדים לקטגוריה שלו, והמחיר בו הוא משווק, החל ב- 150.0 אש"ח, נמוך בכ – 20,000 ₪ מהתחרות הישירה.

העיצוב מודרני וכולל את כל הרכיבים ההכרחיים היום כמו חזית אטומה, יחידות תאורה משולבות לד, ידיות דלתות נסתרות ועוד.


דיפאל S05 סביבת נהג. צילום יצרן

תא הנוסעים נקי מאוד ובמרכז הדשבורד מסך מולטימדיה בגודל ''15.4 עם קישוריות אלחוטית מקורית לאנדרואיד אוטו ואפל קארפליי, תצוגה עילית לנהג, עדכוני OTA, מצלמות 540°, ועוד. ל- S05 גג פנורמי הכולל וילון חשמלי הכרחי, ואבזור נדיב בכל רמות הגימור.

המימדים החיצוניים של הדיפאל S05 מספרים רק חלק מהסיפור עם אורך כולל של 4.62 מטר, רוחב של 1.9 מטר וגובה של 1.6 מטר. בסיס הגלגלים של הדיפאל S05 גדול משמעותית מכל המתחרות בקטגוריה עם נתון מרשים של 2.88 מטר, שכולו מיועד לטובת המרווח הפנימי לנוסעים.

מטרו (נת"ע)מטרו (נת"ע)

פרויקט המטרו בגוש דן יוצא לדרך: טעות היסטורית או הצלחה ענקית?

פרויקט שהתחיל ב-150 מיליארד שקל ויסתיים אולי ב-250 מיליארד; פרויקט שאמור להסתיים ב-2040 אבל כמו תמיד תהיה דחייה וכשהפרויקט יהיה מוכן סיכוי טוב שלא יהיה צריך אותו - כי יש רובוטקסי, אוטובוסים אוטונומיים ויהיו פחות רכבים ופקקים 

רן קידר |
נושאים בכתבה מטרו

המטרו יהיה מוכן עוד 15 עד 20 שנה. בינתיים הוא יעלה לנו בין 150 מיליארד שקל ל-250 מיליארד שקל. אין כמעט התנגדות למהלך הזה, יש כמעט תמימות דעים, אבל צריכה להיות ביקורת ענקית - עד שהמטרו יהיה מוכן וקחו בחשבון עיכובים כי תמיד יש עיכובים, וקחו בחשבון גם מסגרת תקציבית גדולה יותר כי תמיד יש בריחה מהמסגרת, כבר לא יצטרכו אותו במתכונת הנוכחית. יש רכבים אוטונומיים, יש רובוטקסי, יש סיכוי טוב שהיקף התעבורה דווקא יירד באזור המרכז, ויהיו פחות רכבים כי אנשים יסתמכו על רובוטקסי ופתרונות אוטנומיים - אוטובוסים אוטונומיים, וזה אומר שיהיו כאלו שיחזיקו רכב ובזמן שהם לא יצטרכו אותו הוא יהיה מונית שמייצרת להם כסף. מנגד, יהיו אחרים שיסעו במוניות האלו. זה יהיה שוק תחרותי עם עלויות נמוכות - סוג של אובר זול יותר, וזה יוביל לכך שאנשים לא יחזיקו רכבים. 

פחות 3%-5% מהרכבים זו תחזית סבירה ובמצב כזה, לא יהיו פקקים. אז למה לעשות מטרו בתקציב ענק - הפרויקט הכי גדול במדינה מאז הקמתה, כשלא יהיה צריך אותו?   למה המדינה לא מבינה שהיא נכנסת "למסיבה" כשהיא נגמרת. מטרו זה היסטוריה - רכבים אוטנומיים זה העתיד. 

אם זה היה פרויקט קטן ניחא, אבל חישבנו את העלויות שלו - אתם לא תאמינו כמה זה עולה למשפחה. תניחו שזה יהיה אפילו בעלות סבירה 200 מיליארד שקל ל-20 שנה. 10 מיליארד שקל בשנה. בישראל חיים 10 מיליון אנשים וזה אומר שכל אחד מהם משלם בממוצע על הפרויקט הזה 1,000 שקל בשנה. משפחה של 5 נפשות משלמת בממוצע 5,000 שקל וזה יימשך 20 שנה!

כששואלים איפה הכסף? זאת התשובה. פרויקטים שמפרנסים אלפי ורבבות אנשים, חברות ביצוע, קבלנים ועוד - אבל האמת שלא צריך אותם. אגב, במשרד התחבורה לא מכירים ולא יודעים על חלופות. שאלנו אותם למה לא לחכות לרובוטקסי ואם יש עבודת מטה מסודרת? אמרנו שרק בשנה האחרונה הרובוטקסי נכנס בעולם ומדובר במהפכה של ממש והמטרו הוא פרויקט שהוכרז עליו לפני מספר שנים לפני שידעו על ההתפתחויות הטכנולוגיות ואולי הוא בכלל לא ריאלי כעת. לא התייחסו לרובוטקסי ברצינות ודי נפנפו אותנו. אבל הבנו שאף אחד לא בחן את הרובוטקסי והמוניות והאוטובוסים האוטונומיים והשפעתם על התחבורה עוד 15-20 שנים. זו יכולה להיות בכייה לדורות. 



אבן דרך בהקמת המטרו

היום מדווח משרד התחבורה כי פרויקט המטרו בתל אביב, עבר לשלב ביצועי ראשוני עם פרסום מכרזי ההכשרה מוקדמת לקבלנים. חברת נת"ע, האחראית על הפיתוח, הזמינה חברות בינלאומיות ומקומיות להתמודד על 11 חבילות עבודה בשלב הראשון, בהיקף של 65 מיליארד שקלים, כ-17 מיליארד דולר. השלב כולל חפירת 78 קילומטרים של מנהרות כפולות ו-59 תחנות תת-קרקעיות, שישמשו כטבעת פנימית של הרשת.