100 מיליארד שקל - הסובסידיות של המדינה בתחבורה הציבורית
חברות התחבורה הציבורית משגשגות וזה לא רק בגלל הביקושים הקשיחים שיש לשירותים שלהן, מסתבר שזה גם בגלל סובסידיות שהחברות השונות מקבלות מהממשלה בסכום שעומד על קרוב ל-100 מיליארד שקל מאז 2011.
בשנים האחרונות נחתמו הסכמים חדשים בין הממשלה לבין המפעילות, כאשר אגד חתמה על ההסכם הגדול ביותר ב-2018 בהיקף של 20 מיליארד שקל עד לשנת 2029 והיתרה של הסכם זה נכון לסוף שנת 2023 עומדת על 18 מיליארד שקל. ב-2022 המדינה חתמה על הסכם מול דן בהיקף של 6.8 מיליארד שקל כאשר נכון לסוף 2023 היתרה שלו עומדת על 5.8 מיליארד שקל.
גם הרכבות מסובסדות - ב-2023 נחתם הסכם מול רכבת ישראל לטובת פיתוח והפעלת השירות הכולל סכום של 17.5 מיליארד שקל בגין השנים 2022-2026 כאשר יתרתו נכון לסוף 2023 עומדת על 4.1 מיליארד שקל. מול הרכבות הקלות, בירושלים והקו האדום בתל אביב, נחתם ב-2021 הסכם עד לשנת 2035 בהיקף של 6 מיליארד שקל.
ההסכמים מול שאר מפעילי התחבורה הציבורית עומדים על 35 מיליארד שקל נכון לתום 2023, כך שסך יתרת ההסכמים נכון לתום 2023 עומד על 69 מיליארד שקל.
מדובר בסכומים גדולים שלא כוללים מאות מיליונים נוספים כמו 250 מיליון השקלים שהושקעו ברפורמת המחירים "צד תחבורתי". בין היתר מציעה הרפורמה הנחות של 33% לבני 18-26 שנים על מנת לעודד אותם לנסוע דרך קבע בתחבורה הציבורית, פטור לחיילים משוחררים ומסיימי שירות לאומי בשנה הראשונה לשחרור, 50% לילדים עד גיל 18, מתן הנחה של 50% ברכישת הסדר "חופשי חודשי" עבור נכים וזכאי הביטוח הלאומי מעבר ל-50% הניתנים היום ברכישת ערך צבור בלבד.
- אגד משיקה את egg, אפליקציית תחבורה ציבורית ללא פרסומות
- קיסטון צמחה ב-19% בהכנסות; צופה הכנסות של 300 מ' השנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
- 5.מריה 08/07/2024 21:14הגב לתגובה זולטובת כלל אזרחי המדינה
- 4.יוני המעגל 07/07/2024 18:34הגב לתגובה זואם נניח 8 מליארד ש"ח סבסוד לשנה, מדובר בסבסוד של כ80 ש"ח לחודש לאזרח. השקעה מצויינת לאזרח, לסביבה, למעסיק.
- 3.יוני 07/07/2024 15:20הגב לתגובה זואין שום תמריץ לחברות לאכוף את התשלום באוטובוס ממילא מקבלים כסף
- 2.בזבוז אדיר של כספי ציבור, לא יודעים לאן הולך הכסף (ל"ת)רונן 07/07/2024 15:10הגב לתגובה זו
- 1.שאול 07/07/2024 14:29הגב לתגובה זולשתי החברות יש מאגר נדל"ן באזורים הכי מבוקשים . הן מתחרות למי יש יותר מגדלים גבוהים שראשם השמים . אם צוללים להיסטוריה הרוב בא להן מסובסידיות ע"ח כספי האזרחים הקטנים במשך עשרות שנים .
דיפאל S05. צילום יצרןדיפאל S05 -קרוסאובר חשמלי במחיר שובר שוויון
מכשירי תנועה יבואנית דגמי דיפאל לישראל מנערת את השוק עם הדיפאל S05, קרוסאובר חשמלי בקטגוריה C, עם בסיס גלגלים של 2.88 מטר ומחיר של החל מ- 150.0 אש"ח.
מכשירי תנועה, יבואנית דגמי דיפאל לישראל השיקה את הדיפאל S05, קרוסאובר חשמלי מעוצב במחיר אגרסיבי.
הדיפאל S05 הוא אח קטן לדיפאל S07 המיובא על ידי 'מכשירי תנועה' מזה כשנה. הדיפאל S05 הוא כאמור קרוסאובר חשמלי בקטגוריית C-Suv הצפופה מאוד היום בשוק הישראלי והוא מגיע עם שני יתרונות משמעותיים – בסיס הגלגלים של ה S05 הוא בגודל 2.88 מטר, וחסר תקדים לקטגוריה שלו, והמחיר בו הוא משווק, החל ב- 150.0 אש"ח, נמוך בכ – 20,000 ₪ מהתחרות הישירה.
העיצוב מודרני וכולל את כל הרכיבים ההכרחיים היום כמו חזית אטומה, יחידות תאורה משולבות לד, ידיות דלתות נסתרות ועוד.
תא הנוסעים נקי מאוד ובמרכז הדשבורד מסך מולטימדיה בגודל ''15.4 עם קישוריות אלחוטית מקורית לאנדרואיד אוטו ואפל קארפליי, תצוגה עילית לנהג, עדכוני OTA, מצלמות 540°, ועוד. ל- S05 גג פנורמי הכולל וילון חשמלי הכרחי, ואבזור נדיב בכל רמות הגימור.
- צ'נגן דיפאל S07 - עיצוב ויעילות על חשבון נוחות וממשק
- הקבוצות בענף הרכב מתארגנות מחדש - ויש מי שעדיין לא
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המימדים החיצוניים של הדיפאל S05 מספרים רק חלק מהסיפור עם אורך כולל של 4.62 מטר, רוחב של 1.9 מטר וגובה של 1.6 מטר. בסיס הגלגלים של הדיפאל S05 גדול משמעותית מכל המתחרות בקטגוריה עם נתון מרשים של 2.88 מטר, שכולו מיועד לטובת המרווח הפנימי לנוסעים.
ביטוח רכב. צילום: Shutterstockעקב העלאת מחירי ביטוחי הרכב: רשות שוק ההון קנסה חברות ביטוח
רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון הטילה קנס על שתי מהחברות הדומיננטיות בתחום הביטוח, הפניקס וביטוח ישיר, בעקבות איחורים שלהן בהגשת נתונים ובהשמטת מידע על תעריפי ביטוח רכב. הקנס הגיע ל-125 אלף שקל לכל אחת מהחברות, במסגרת בדיקה של המחירים הגבוהים שנגבו מהלקוחות
בשנתיים האחרונות עלו מחירי ביטוחי הרכב - גם הביטוח המקיף וגם צד ג' - בעשרות אחוזים. ברשות שוק ההון חשו שחברות הביטוח גבו יותר מדי ביחס לסיכון בפועל, והחליטו לפעול - והיום נודע כי אנשיה הטילו קנסות. הסיפור מתחיל בבדיקה שהחלה בספטמבר 2024, אחרי שבחודשים שבהם חלה עלייה חדה במחירי הפרמיות, דרשה הרשות מכל חברות הביטוח למסור לה מידע מפורט לגבי המחירים והתעריפים שנגבו בעבור ביטוח רכב, לאורך כמה שנים. מהבדיקה עלה כי אצל הפניקס וביטוח ישיר נרשמו עיכובים בהעברת הנתונים, ואף השמטות של מידע מהחודשים הראשונים אחרי פרוץ המלחמה, כולל פרטים על מכרזי ביטוח רכב שהעניקו לעובדים במגזר הציבורי.
בעקבות כך הטילה הרשות עיצום כספי של 125 אלף שקל על כל אחת מהחברות. בהמשך, היא דרשה לא רק הבהרות, אלא גם הוראה להוריד את התעריפים. ביקורת ציבורית רבה נמתחה על הרשות, בעיקר על כך שהתגובה שלה הגיעה באיחור, כשהמחירים כבר החלו לרדת (בממוצע בכ-10%), בין השאר בעקבות ירידה בגניבות כלי הרכב. עוד עלה מהבדיקה כי מתוך שמונה חברות ביטוח מרכזיות שנבדקו, למעט אחת בכולן נמצאו תעריפים גבוהים שבחרגו ממה שהיה "סביר" מבחינת עלות הסיכון והתביעות בפועל.
המקרה הזה מדגים שאפילו בשוק מפוקח כמו ביטוח, שבו טוענים שתחרות ושוק חופשי הם דבר מרכזי, הבקרה של הרגולטור יכולה להיות קריטית. כשהחברות לא משתפות פעולה במידע, או שמחיריהן גבוהים בלתי סבירים, הרשות מוכנה לפעול. עם זאת, העובדה שהקנסות היו קטנים יחסית, וחלו רק אחרי שירידת מחירים כבר החלה, עוררה ביקורת על היעילות והמהירות של האכיפה.
