עוזבת את השוק: פולקסווגן הפסיקה את ייצור השירוקו

גרסת הקופה של הגולף דור 5, ששווקה זמן רב אחרי שאחותה לפלטפורמה הלכה לעולמה, יצאה לפנסיה
רועי צוקרמן, אוטו |
נושאים בכתבה אוטו פולקסווגן

פולקסווגן שירוקו - הסוף. ייצור הקומפקטית הספורטיבית של פולקסווגן הופסקה לאחרונה, ושיווקה בגרמניה ובריטניה נגמר - כך על-פי דיווחים באירופה. בישראל נמסרו השנה 20 יחידות בלבד של השירוקו, מהן שתיים בחודש ספטמבר, כפי הנראה ממלאים קיימים שהיבואנית תכלה בקרוב.

השירוקו הוצגה לראשונה במרץ 2008, והחזירה לחיים שם משנות ה-70 - בין 1974 ל-1992 פולקסווגן שיווקה מכונית דומה בשני דורות, עד שזו הוחלפה בקוראדו (Corrado), שיוצרה בין 1988 ל-1995. השירוקו הנוכחית הייתה אמורה לסמל את חזרת השם וזכתה להצלחה נאה בהתחלה באירופה וישראל, אבל עם השנים דעכה ופולקסווגן לא השקיעה ביורשת מודרנית.

הבעיות התחילו כבר מוקדם יחסית, לאחר שביצרנית בחרו שלא להשיק את השירוקו בארה"ב - זאת לטענת בכירים בפולקסווגן בגלל שערי מטבע שימנעו ריווחיות. בהמשך, בשנת 2014, פולקסווגן הפתיעה כאשר בחרה להשיק מתיחת פנים קלה בלבד למכונית שהיתה אז כבר בת שש - גיל בו בדרך כלל מוצגת מחליפה. בשלב זה מכירות השירוקו כבר היו נמוכות יחסית והפלטפורמה בה השתמשה מיושנת.

 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מונית
צילום: ביזפורטל

פיצוי לנהגי מוניות בגלל כניסת אובר - כמה והאם הוא סביר?

כמה מוניות יש בארץ, מה הפיצוי שבמשרד התחבורה שוקלים לתת לנהגי המוניות, והאם אובר באמת תיכנס לשוק המקומי?

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מונית אובר

משרד התחבורה פרסם דוח ייעוץ חיצוני שמגבש לוח זמנים לכניסת אובר לשוק ההסעות הישראלי. התקנות צפויות לעבור עד יוני 2026, והשירות יושק שלושה חודשים לאחר מכן, בספטמבר 2026. שרת התחבורה מירי רגב מקדמת את המהלך בחודשים האחרונים, למרות התנגדות נהגי המוניות והיעדר מעורבות רשמית של אובר עצמה. אולי זה תרגיל בחירות ואולי כוונה אמיתית, רק שהפיצוי למוניות שמוצע כעת מלמד שאין כוונה אמיתית להכניס את אובר לישראל. זה פיצוי ענק שלא יעבור באוצר ובוועדת הכספים וכנראה יקבור בסוף הדרך את הכניסה של אובר. בינתיים השרה ואנשי המשרד מדברים, אבל כל עוד הפיצוי לא יירד דרמטית - אין לכניסת אובר היתכנות כלכלית.     

שוק המוניות כולל כ-27 אלף רישיונות "מספרים ירוקים", שמחירם נע סביב 220-250 אלף שקל. רבים מבעליהם אינם נהגים פעילים ומשכירים אותם תמורת 1,400-1,500 שקל לחודש. דוח מבקר המדינה מ-2023 הדגיש היעדר פיקוח על השכרות אלה, מה שמאפשר עקיפת דרישות בטיחות והכשרה. במקביל, פועלים 30-35 אלף נהגים לא חוקיים.

המתווה המוצע מציע שתי אפשרויות: החזרת הרישיון תוך שנה תמורת 200 אלף שקל, או תמריץ של 50 אלף שקל לשמירה עליו. העלות הכוללת מוערכת ב-4 מיליארד שקל מכספי ציבור, בהנחה שרוב בעלי הרישיונות יבחרו באופציה הראשונה.

בעולם, כניסת אובר לרוב לא לוותה בפיצויים. בארה"ב לא היה דולר אחד של פיצוי. באנגליה לא היה פיצוי, אך כעת מתנהלת תביעה בעניין. הכנסת אובר לארץ תוזיל את מחיר הנסיעה בלפחות 30% ותגדיל את האפשרויות של הציבור. נהגי המוניות נלחמו בעבר בהצלחה נגד אובר, הלובי שלהם מאוד חזק ולא נראה שהפעם מירי רגב תלך על כל הקופה. ההיפך דוח שמורה על תשלום פיצויי ענק הוא בעצם דוח למגירה. מעבר לפיצוי שדורשים נהגי המוניות הם מסבירים שהביטחון של הנוסעים לא קיים באובר לעומת נסיעה במונית. 


אובר בישראל, והפיצוי לנהגי המוניות - שאלות ותשובות

מהי העלות הכוללת של הפיצוי המוצע לנהגי מוניות?

כ-4 מיליארד שקל, כולל 200 אלף שקל למי שמחזיר רישיון ו-50 אלף שקל למי ששומר עליו.

כמה נהגים לא חוקיים פועלים כיום בשוק ההסעות?

30-35 אלף נהגים, שמגלגלים מיליארדי שקלים ללא תשלום מסים.

מתי צפוי השירות של אובר להתחיל לפעול בישראל?

קורקינטים
צילום: דאלי

רוכבי קורקינטים - מצלמים אתכם; קנסות של 500 שקלים נשלחו לעברייני תנועה

עיריית תל אביב שלחה אלפי דוחות של 250 עד 500 שקלים; הקצב יתגבר

עמית בר |

רוכבי קורקינטים פרטיים ושיתופיים בתל אביב מקבלים דוחות בדואר, ללא מפגש עם פקחים בשטח. העירייה משתמשת במצלמות אכיפה עירוניות, שמתעדות עבירות ומאפשרות זיהוי הרוכבים. במקרים של קורקינטים שיתופיים, העירייה מצליבה את הצילומים עם נתוני חברות ההשכרה כמו ליים או בירד, כדי לאתר את המשתמש שביצע את העבירה. העבירות הנפוצות כוללות רכיבה ללא קסדה, שגובה הקנס עליה נע בין 250 ל-500 שקלים, ורכיבה על מדרכות או שבילי הולכי רגל, עם קנס של 250 שקלים. רוכבים רבים מדווחים על דוחות חוזרים מאותה עבירה, שמצטברים לסכומים של אלפי שקלים.

כמות הדוחות שנשלחה עד כמה מגיעה לאלפים בודדים, כשבפועל השימוש במצלמות לקביעת עבירות של רובי קורקינט החל רק בחצי השנה האחרונה והוא מתגבר מחודש לחודש. מדובר על מצלמות נייחות וניידות שמותקנות בצמתים מרכזיים. המהלך הזה נולד מצורך קריטי להתמודד עם עלייה בתאונות. מאות רבות של רוכבי קורקינטים נפצעו בתאונות, כש-15% מהפציעות הקשות נובעות מרכיבה ללא קסדה. נתונים ממשרד התחבורה מראים כי 60% מהתאונות בכבישים עירוניים כוללים כלים חשמליים, בעיקר בגלל רכיבה מהירה על מדרכות שמסכנת הולכי רגל. 

האכיפה המוגברת כוללת גם מבצעים משותפים עם המשטרה, כאלו שבהם מחולקים עשרות דוחות בשעה-שעתיים בצומת מרכזית בתל אביב. בנוסף, החל מספטמבר 2025, עלה הקנס על אי התקנת לוחית זיהוי מ-100 ל-500 שקלים, ובעלי כלים מסתכנים גם בהחרמה, מה שמוסיף חיוב כספי נוסף של מאות שקלים לשחרור הכלי.

המגמה מתפשטת לערים נוספות. בירושלים, שבה נרשמו 2,000 דוחות מתחילת השנה , מתכננים להרחיב שימוש במצלמות דומות עד סוף השנה, בעקבות עלייה של 20% בתאונות. בחיפה ובנתניה כבר החלו מבצעי אכיפה משותפים עם המשטרה. ערים כמו כפר סבא ועכו הודיעו על החמרת קנסות ל-500 שקלים, כולל אפשרות החרמה, כדי להתמודד עם כאוס הרכיבה. בבני ברק ורמת גן, שבהן נרשמו אלפי דוחות, משלבים מצלמות עם פטרולים רגליים. המטרה הכללית היא להפחית סיכוני תאונות.


איך בעצם יודעים מי הרוכב בקורקינט?

הרוכבים שמקבלים דוחות לא מבינים מי צילם, מתי צולמה התמונה והאם זה הם. רוכב קורקינט לא בדיוק יודע באיזה רחובות הוא עבר ומתי, הוא לרוב עשוה דרך לפי וויז ונוסע. מעבר לכך, במקרים רבים העירייה שולחת את הדוח בעיכוב והרוכבים לא זוכרים איפה הם היו בתאריך המסוים ואם רכבו על קורקינט.