רני ליפשיץ מנכל טראלייט
צילום: חן וגשל

טראלייט תמכור חשמל בכ-800 מיליון שקל מהפרויקט הסולארי דאנמור

בהתאם למזכר ההבנות, תמכור חברת הפרויקט לענקית תשתיות אנרגיה קנדית, כ-70% מסך הספק החשמל אשר ייוצר במסגרת הפרויקט (סך של כ-120.98 מגה וואט AC), מה שייצר לחברה 53 מיליון שקל בשנה
עדן ספיר |

חברת האנרגיה המתחדשת טראלייט טראלייט -0.09% מעדכנת כי חתמה על מזכר הבנות, הכפוף להסכם מחייב, למכירת חשמל בהיקף של כ-800 מיליון שקל מהפרויקט הסולארי דאנמור (Dunmore) בקנדה אשר בבעלות טראלייט (75%), לתקופה של 15 שנה. להערכת החברה, סך היקף מכירת החשמל המצטבר למשך כל תקופת ההסכם נאמד בכ-800 מיליון שקל, זאת במסגרת הסכם הרכישה (PPA) המתייחס ל-70% מסך החשמל של הפרויקט. את 30% הנותרים מהיקף ייצור החשמל שומרת טראלייט למכירה בשוק החופשי בקנדה, שבו רמות המחירים צפויות להניב תמורה גבוהה יותר.

הפרויקט, שנמצא כיום לקראת הקמה וצפוי להפעלה מסחרית במהלך הרבעון השני של שנת 2025, ממוקם בחבל אלברטה שבקנדה ומתוכנן לעבוד בהספק של כ-172.8 מגה-וואט (AC). בהתאם למזכר ההבנות, תמכור חברת הפרויקט לענקית תשתיות אנרגיה קנדית, כ-70% מסך הספק החשמל אשר ייוצר במסגרת הפרויקט (סך של כ-120.98 מגה וואט AC).

רני ליפשיץ, מנכ"ל טראלייט: "טראלייט ממשיכה לפתח את פעילותה בכל הגזרות, ובהקשר זה אנו מעדכנים היום על מזכר הבנות משמעותי למכירת חשמל מפרויקט דאנמור שבבעלותנו בקנדה לענקית תשתיות אנרגיה. פרויקט דאנמור שצפוי להתחיל לפעול מסחרית במהלך הרבעון השני של 2025, הינו פרויקט אטרקטיבי מאוד שמהווה מנוע צמיחה נוסף של טראלייט, לצד הפעילות המשמעותית בישראל – הכוללת מספר פרויקטי ענק שנמצאים בהקמה או לקראת הקמה. בהקשר זה דיווחנו לאחרונה על ההסכם למכירת החשמל מפרויקט תענך 2 בהיקף כספי של מעל 2 מיליארד שקל".

לפני כשבועיים דיווחה טראלייט על הסכם למכירת חשמל לחברת דליה אנרגיה, שפועלת כמספק חשמל, בהיקף מוערך מצטבר של כ-2.2-2.3 מיליארד שקל, לתקופה של 23 שנה. במסגרת ההסכם, טראלייט תמכור את מלוא החשמל המיוצר במסגרת פרויקט תענך 2 שצפוי להתחיל בהפעלה מסחרית החל מהמחצית הראשונה של 2025, בהספק מותקן (DC) של כ-108 מגה-וואט, משולב מתקן אגירה בהספק של 433 מגה-וואט שעה.

בדוחותיה הכספיים לרבעון השני של 2023, הציגה החברה צמיחה של 55% ל-18 מיליון שקל, בהשוואה ל-12 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. עיקר השינוי נובע מגידול בפעילות קבלנית של חטיבת ה-EPC מעבודות הרחבת תחנת המשנה בפרויקט התענך, וכן ממכירת חשמל בפרויקטי מתקני מתח גבוה. 

הרווח הגולמי ברבעון השני של שנת 2023 יותר מהוכפל ל-4.3 מיליון שקל, לעומת 2.1 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. בשורה התחתונה החברה עברה לרווחיות כוללת ברבעון השני בסך של 0.85 מיליון שקל (כולל הפרשי תרגום בגין הפרוייקט בקנדה) לעומת הפסד של מיליון שקל במחצית המקבילה אשתקד.

מניית טראלייט עלתה מתחילת השנה ב-40 ונסחרת במחיר של 6.8 שקלים למניה עם שווי שוק של 495 מיליון שקל.

טראלייט - גרף מניה שנתי

קיראו עוד ב"שוק ההון"

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
איתי בן זאב. קרדיט: Xאיתי בן זאב. קרדיט: X

אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה

מנדי הניג |

קרן מניקיי  שהחזיקה בעבר כ-20% ממניות הבורסה לניירות ערך בת"א, השלימה מכירה כוללת של כל החזקותיה בתמורה מצטברת של כ-1.1 מיליארד שקל. המכירה האחרונה, בהיקף של 5.6% מהמניות תמורת כ-400 מיליון שקל, בוצעה לגופים מוסדיים מקומיים וזרים והביאה לסיום אחזקתה של הקרן בישראל.

האקזיט של מניקיי מהווה תשואה פנמנלית: הקרן רכשה את מניות הבורסה באוגוסט 2018 תמורת כ-110 מיליון שקל בלבד, לפי שווי חברה של כ-550 מיליון שקל. היא הרוויחה פי 11 על ההשקעה במניית הבורסה. השווי של הבורסה היום הוא פי 7.2 - פי 13 מהשווי ו היא השקיעה.

במהלך השנים ביצעה מניקיי מספר מכירות חלקיות. בתחילת 2025 היא מכרה 4.8% ממניות הבורסה לבורסה עצמה תמורת כ-200 מיליון שקל, מהלך בעייתי שבעצם סידר לה מחיר טוב על חשבון המשקיעים הקיימים.סוג של "חילוץ" ההשקעה על ידי הנהלת הבורסה. ביולי מכרה הקרן מניות נוספות בהיקף של כחצי מיליארד שקל וכעת היא מחסלת את ההחזקה.


הבורסה בת"א מתנהלת ללא גרעין שליטה כשלמעשה היא ביטוי לשלטון המנהלים. איתי בן זאב, המנכ"ל בעצם שולט בחברה בפועל. זה עלול לייצר חיכוך בין בעלי המניות לבין המנהלים, כשלעיתים האינטרסים לא משותפים.

הבורסה לניירות ערך סיימה את הרבעון השני של 2025 עם תוצאות מרשימות שמוכיחות שהשוק הישראלי ממשיך לשגשג למרות האתגרים. הרווח זינק ב-80% לכ-43.6 מיליון שקל, לעומת 24.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גם ההכנסות עלו בקצב של 29% ל-136.1 מיליון שקל. ה-EBITDA המתואם עלה ב-56% ל-71.6 מיליון שקל, ושולי הרווח השתפרו מ-43.6% ל-52.6%.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?