האחים חגג
צילום: שי תמיר
דוחות

חג'ג' נפלה בהשקעה בסלינה, אבל הבעיה הגדולה - מוכרת דירה אחת בשבועיים

מחקה כ-7 מיליון שקל בגלל סלינה; הדוחות מאותתים על מצוקה פיננסית - בחג'ג' טוענים שהכסף יגיע מתקבולים עתידיים ואם לא אז מהנפקות ואם לא אז ממימושים של קרקעות ונכסים - גם לכם יש תחושה שיש יותר מדי "אם"?  
רוי שיינמן | (24)
נושאים בכתבה סלינה קבוצת חג'ג'

פרק מאוד גדול מהדוחות הכספיים של האחים חג'ג'  חג'ג' נדלן 0.64% הוקדש למיזם עם סלינה. נעשה את זה קצר - חג'ג' מחקה 3.5 מיליון שקל מההשקעה, אבל יש לה סדר גודל של 130 מיליון שקל בהשקעות במיזם עם סלינה. יש סיכוי לא קטן שהמחיקות ימשכו לאור הצרות של סלינה והבקשה-דרישה לדחות את החזר החוב שלה. 

חג'ג' גם מחקה 3.7 מיליון שקל על הלוואה שניתנה לסלינה, מדובר על מחצית מההלוואה שהיתה אמורה להיות מומרת למניות לפי מחיר של 6-8 דולר - פי 12-15 מהמחיר הנוכחי של סלינה שנמצאת במצוקה פיננסית גדולה. 

סך ההפסד בגין מיזם סלינה וסלינה עצמה מגיע אם כך ל-7-8 מיליון שקל. החשש הגדול שזו רק ההתחלה, אחרי הכל, החשיפה המקסימלית כולל ההלוואה קרובה ל-135 מיליון שקל.   

כל זה מכביד, אבל מה שהכי מכביד זה קצב המכירות של החברה - 6 דירות ברבעון, דירה בשבועיים. כשזה הקצב ויש לך חובות פיננסים של 1.8 מיליארד שקל ואתה שורף מזומנים בקצב של 300 מיליון שקל בשנה, אתה בבעיה.

ההכנסות מהמכירות בשטח הסתכמו ב-36 מיליון שקל (6 מיליון שקל לדירה) וזה בעצם הסיפור הגדול - חג'ג' נהנתה בשנים האחרונות מפריחה בשוק דירות היוקרה בתל אביב היא מכרה דירות כאלו כמעט כמו לחמניות חמות. השינוי בכלכלה בשנה האחרונה, תפס אותה עם פרויקטים גדולים, והיא כבר מתקשה למכור דירות ב-7-8 מיליון וגם ב-6 מיליון שקל. הנהלת החברה מסבירה שבמקרה הצורך היא תפעיל מאמצים גדולים יותר בשיווק ותוריד מחירים, אך עדיין "היא לא שם".   

הבעיה הזו לא נעלמת מעיני הדירקטוריון שמצד אחד מודה בסימנים לבעיה, אך מסביר שבהינתן התקבולים העתידיים המצב בסדר, ואם זה לא יספיק אז יהיו גיוסי חוב והון ואם זה לא יספיק יהיו מימושים של קרקעות ונכסים ברווח גדול ובתזרים גדול. המון שימוש במילת התנאי "אם" בדוחות של חג'ג'. ועדיין - חג'ג' מדווחת על רווח ברבעון השני - הפעם "רק" 15 מיליון שקל, לעומת כ-150 מיליון ברבעון הראשון. אלא שאלו רווחים שלא מספרים את הסיפור של התזרים - מינוס בקצב שנתי של 300 מיליון שקל והם גם לא מספרים את הסיפור של השטח - המצב בשטח גרוע. 6 דירות ברבעון, זה רחוק מלהספיק לקבוצה. המספרים בדוחות מספרים את הסיפור של קצב התקדמות הפרויקטים שנמכרו בעבר ולכן הקשר שלהם למציאות - נמוך.  

תגובות לכתבה(24):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 21.
    Et vu 13/11/2023 18:53
    הגב לתגובה זו
    עכשיו זה פיצוץ של הבועה. הירידות החדות יתחילו בקרוב.
  • 20.
    לורין 12/09/2023 00:18
    הגב לתגובה זו
    2 משווקים עקומים אחד מדבר כיאלו הוא היזם השני קשיש סמנכ"ל מכירות מעפן . הרבה רעש תכלס ריק לא מוכרים
  • 19.
    ג'וני 30/08/2023 20:00
    הגב לתגובה זו
    מקווה שהם לא קפצו מעל לפופיק. הכל ואם ואם... המשקיעים לא אוהבים אם! הם רוצים תוצאות, והיה ואין תוצאות משביעות רצון החברה תקרוס. נתחיל מזה שיספקו תשובות אמיתיות.
  • 18.
    צחי 30/08/2023 18:23
    הגב לתגובה זו
    הרגשה שלי הם הראשונים שיתמוטטו מבין חברות הנדלן גם חגג אירופה במצב קשה
  • 17.
    האם לא מסוכן לקנות דירה מקבלן במצב הנוכחי? (ל"ת)
    חיים 30/08/2023 04:49
    הגב לתגובה זו
  • 16.
    הריבית הגבוהה,ניהול הממשלה המזעזע, והמיתון שבפתח מ 24/08/2023 23:08
    הגב לתגובה זו
    הריבית הגבוהה,ניהול הממשלה המזעזע, והמיתון שבפתח מרסקים באיטיות את בועת הנדלן. עדיף כסף באגרות חוב או קרנות כספיות עם 4.5-6 אחוז ולא גירה בתשואת 2-2.5 אחוז שמחירה צונח והשוכרים מתחילים להחזיר צקים
  • 15.
    דש 24/08/2023 20:01
    הגב לתגובה זו
    אז יש לי תזה מדויקת הכול עניין של תיזמון (מומנט) וחישובים .אף פעם לא נכנסים לפוזיציה בריבית עולה ובועה מוכחת .לרכוש נכס ב-3% תשואה ברוטו ? כמה טיפשי
  • 14.
    ולקחו להם את החברה בכסף קטן.איזה טמבלים בעלי הסלינ 24/08/2023 18:36
    הגב לתגובה זו
    ולקחו להם את החברה בכסף קטן.איזה טמבלים בעלי הסלינה.
  • יעקוב 12/09/2023 00:26
    הגב לתגובה זו
    כמו שעקצו לענבל אור
  • 13.
    ולקחו להם את החברה בכסף קטן.איזה טמבלים בעלי הסלינ 24/08/2023 18:36
    הגב לתגובה זו
    ולקחו להם את החברה בכסף קטן.איזה טמבלים בעלי הסלינה.
  • 12.
    ולקחו להם את החברה בכסף קטן.איזה טמבלים בעלי הסלינ 24/08/2023 18:36
    הגב לתגובה זו
    ולקחו להם את החברה בכסף קטן.איזה טמבלים בעלי הסלינה.
  • 11.
    ולקחו להם את החברה בכסף קטן.איזה טמבלים בעלי הסלינ 24/08/2023 18:36
    הגב לתגובה זו
    ולקחו להם את החברה בכסף קטן.איזה טמבלים בעלי הסלינה.
  • 10.
    נגמרו החגיגות 24/08/2023 18:36
    הגב לתגובה זו
    כל הנדלניסטים והקבלנים והקבוצות כולם הרויחו שהכסף היה באפס ריבית ןמחירי הדירות עלו בטירוף
  • 9.
    ביום הראשון מישהו שיחק עם המניה זה היה ברור שזה לא 24/08/2023 18:22
    הגב לתגובה זו
    ביום הראשון מישהו שיחק עם המניה זה היה ברור שזה לא שורט סקוויז כי זה לא יכול להיות שורט סקוויז אם זה ביום הראשון…או שחגג עבדו על היזמים או שהם שיתפו פעולה לנוכלות ענקית.הלוואי שרשות ניירות ערך אמריקאית תעצור את כולם בארהב!!
  • 8.
    ביום הראשון מישהו שיחק עם המניה זה היה ברור שזה לא 24/08/2023 18:22
    הגב לתגובה זו
    ביום הראשון מישהו שיחק עם המניה זה היה ברור שזה לא שורט סקוויז כי זה לא יכול להיות שורט סקוויז אם זה ביום הראשון…או שחגג עבדו על היזמים או שהם שיתפו פעולה לנוכלות ענקית.הלוואי שרשות ניירות ערך אמריקאית תעצור את כולם בארהב!!
  • 7.
    חיים ב 24/08/2023 16:54
    הגב לתגובה זו
    חבורה של עבריינים! בואנה! הם אשכרה קיבלו 2 מיליון דולר הלוואה באישי שלהם כחלק מהעיסקה עם חג'ג'! יא אללה! מעניין מה קיבלו ממור בית השקעות באישי... ככה הכספים שלנו מנוהלים. יפה!
  • 6.
    חנן מור ענין של כמה חודשים וכל הרוכשים מסביב , מכי 24/08/2023 15:32
    הגב לתגובה זו
    חנן מור ענין של כמה חודשים וכל הרוכשים מסביב , מכירות 35% פחות ממה שרכשו, פשוט כי ככה בנויה הכלכלה מישהו צריך להפסיד בכדאי שמישהו אחר ירויח, המשך הצלחה ויום נפלא
  • 5.
    חנן מור הזדמנות חד פעמית לפני עליות של 100 אחוז. (ל"ת)
    ליאור 24/08/2023 13:50
    הגב לתגובה זו
  • קשקשן, שומר נפשו ירחק (ל"ת)
    אלומי 24/08/2023 15:17
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    הראשון שיוציא דירות במינוס 30% (ל"ת)
    מכיר מקרוב 24/08/2023 13:32
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    (ל"ת)
    24/08/2023 13:21
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    (ל"ת)
    24/08/2023 13:20
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    מתווך בדימונה מוכר יותר מ-5 דירות בחודש 24/08/2023 13:20
    הגב לתגובה זו
    מתווך בדימונה מוכר יותר מ-5 דירות בחודש
  • מפריחון 24/08/2023 14:13
    הגב לתגובה זו
    לא שוות דירה אחת בתל אביב. ותחשבו על זה...
בנק פיקדון (דאלי)בנק פיקדון (דאלי)

כמה תקבלו בפיקדונות - והאם הם הופכים לאטרקטיביים יותר מקרנות כספיות?

התשואה על המק"מים ירדה ל-3.5%, הבנקים בקרוב יורידו את הריבית על פיקדונות. הקרנות הכספיות עשויות לספק תשואה נמוכה מפיקדונות

מנדי הניג |

סיום המלחמה והחזרת החטופים ישפיעו על ההשקעות הסולידיות. תך ימים נפלה תשואת המק"מ ל-3.5%. אגרות החוב עלו והתשואה האפקטיבית ירדה, והשאלה שמשקיעים סולידים שואלים את עצמם - מה עדיף? קרנות כספיות או פיקדונות? או אולי בכלל מק"מ. לכאורה, לא אמור להיות שינוי בטעמים בגלל סיום המלחמה, אבל התוצאה העקיפה של סיום המלחמה על השוק היא הפחתת ריבית צפויה. השוק המקומי מגלם הפחתת ריבית גדולה - לכיוון 3.5% תוך שנה. רואים את זה במחירי האג"ח והמק"מ. 

הורדת ריבית צפויה ובקצב גדול לא משפיעה על מחזיקי הפיקדונות הקיימים, אבל היא תשפיע על הפיקדונות החדשים. הבנקים צפויים להוריד את הריבית במהירות ועדיין תוכלו למצוא פיקדונות בריבית של כ-4% בשנה.

המק"מים כבר עשו התאמה מלאה ל-3.5%, והקרנות הכספיות צפויות להניב מתחת ל-4%. הן עכשיו עם נכסים שמספקים תשואה שנתית של 4.2%-4.3%, אבל כשהן יגלגלו את הנכסים כי הנכסים שלהן הן לטווח מאוד קצר - חודשים בודדים, הן ירכשו נכסים סולידים בתשואה נמוכה יותר. ככה זה בשוק של ריבית יורדת. המשמעות היא שמי שרוצה תשואה שקלית טובה לשנה כנראה יקבל אותה דווקא בפיקדונות שהן לרוב מוצר נחות מהקרנות הכספיות. 

שינוי תשואות בשוק

התהליך הזה מתחיל בשוק המק"מים, שם התשואה השנתית ירדה בימים האחרונים לכ-3.5% אחרי שהיתה לפני שבוע-שבועיים כ-4%.  הירידה משקפת כאמור את הציפיות של השוק להורדת ריבית קרובה, כנראה  כבר בהחלטת בנק ישראל ב-24 בנובמבר. במצב כזה, כל אפיק שמתבסס על השקעה לטווח קצר מאוד - כמו קרנות כספיות - חוטף ראשון את השינוי. הקרנות האלה מחזיקות נכסים קצרים, לרוב לפדיון של עד שלושה חודשים, וכשהריבית בשוק יורדת, הן צריכות לחדש את ההשקעות-החזקות בריבית יותר נמוכה. זה קורה כמעט אוטומטית, ומוביל לכך שהתשואה שלהן נשחקת בהדרגה כל חודש.

לעומתן, פיקדון בנקאי לשנה מאפשר לכם לנעול את הריבית עכשיו -  בכ-4% בשנה בממוצע, אם כי זה עניין של ימים עד שזה יירד דרמטית. עכשיו זה הדקה ה-90 ליהנות מריבית של כ-4% לאורך שנה, גם אם הריבית תרד, בפיקדון שקלי בריבית קבועה מובטחת לכם הריבית הנקובה בעת ההפקדה. 

תשתיות
צילום: תמר מצפי

התקציב שאחרי המלחמה: איזה סקטור עשוי להרוויח?

באוצר ובמערכת הביטחון כבר מתווכחים על תקציב 2026, כאשר פער של כ-25 מיליארד שקלים מפריד ביניהם; האם חלק מהכספים עשויים לעבור מהוצאות ביטחוניות להשקעות אזרחיות, ואיזה סקטור עשוי להרוויח מזה?

תמיר חכמוף |

שמחה כפולה הבוקר, אנחנו גם נמצאים בערב חג שמחת תורה, וגם אחרי שנתיים בשבי, החטופים הראשונים משוחררים ומגיעים לישראל והמערכה בעזה מתקרבת לסיום, בממשלה כבר נערכים ליום שאחרי. הפסקת אש ממושכת עשויה לשנות את סדרי העדיפויות התקציביים, מהוצאות ביטחוניות גבוהות במיוחד, אל השקעות בשיקום המשק.

המחלוקת בין משרד האוצר למערכת הביטחון כבר מתנהלת מאחורי הקלעים. בצה"ל מבקשים להוסיף כ-20 מיליארד שקלים לתקציב הקרוב ולהגדיל את מסגרת 2026 לכ-135 מיליארד שקל, בטענה שהמלחמה הרחיבה משמעותית את מפת האיומים. במערכת הביטחון מדגישים כי ההתמודדות מול איראן והצורך בחיזוק הכשירות של הצבא מחייבים תקציב ארוך טווח וגדול יותר, שיכלול גם השקעה במלאים, במערכות הגנה אווירית ובכוח האדם הסדיר והמילואים. גורמים ביטחוניים טוענים כי צמצום התקציב כעת עלול לפגוע במוכנות הצבא וביכולת לשמר את ההישגים שנצברו במהלך הלחימה.

באוצר מנגד, טוענים כי תקציב הביטחון עלה לכ-163 מיליארד שקלים ב-2025, לעומת כ-90 מיליארד בלבד לפני המלחמה, ושיש גבול ליכולת של המשק לממן תוספות נוספות. לדבריהם, חלק ניכר מהכסף הוקצה מבלי שנבנתה תוכנית רב שנתית מסודרת, והגיע הזמן לדרוש שקיפות, תיעדוף והתייעלות.

בזמן שהמחלוקת הזו מתנהלת, עולה התהייה לאן יוסטו הכספים שעד כה הופנו לתקציבי הביטחון. תשובה אפשרית היא לסקטור התשתיות. זהו אחד התחומים שנפגעו משמעותית במהלך המלחמה, כאשר אלפי עובדים לא יכלו להגיע לאתרי בנייה, פרויקטים לאומיים נדחו, ועבודות תשתיות הוקפאו. כעת, עם תחילת הרגיעה, ההערכה היא שהמדינה תבחר להפנות חלק מהתקציבים לתחומים אזרחיים, כבישים, רכבות, אנרגיה ושיקום אזורים שנפגעו, פרויקטים שיכולים להזניק את הצמיחה ולספק תעסוקה רחבה.

השפעה חיובית על המשק

בעוד הגירעון נותר גבוה, ההבחנה בין הוצאה "שוטפת" להוצאה "שמייצרת ערך" הופכת משמעותית. השקעה בתשתיות יכולה להחזיר למשק תשואה כלכלית גבוהה, בניגוד לתוספות שאינן מייצרות צמיחה ישירה. לכן, השאלה האמיתית כעת היא לא רק גודל התקציב, אלא לאן הוא יופנה. הזרמת תקציבים לפיתוח כבישים, תשתיות מים וחשמל, אזורי תעשייה וכמובן גם דיור, יוכלו לשמש כמנוע צמיחה עבור המשק.