רכב חשמלי
צילום: Waldemar Brandt on Unsplash

זוז פאוור החלה פיילוט לתשתית טעינת מכוניות חשמליות

החברה תבצע התקנה ראשונה בישראל בשיתוף פעולה עם אפקון ודור-אלון במתחם התדלוק של דור-אלון בסגולה, פתח תקווה

דור עצמון | (1)

זוז פאוור זוז פאוור , העוסקת בפיתוח, ייצור ומכירת מערכות אגירת אנרגיה, תבצע התקנה ראשונה במסגרת פיילוט לתשתית טעינה אולטרה-מהירה של מכוניות חשמליות. הצעד מגיע לאחר שהחברה קיבלה בחודש אפריל את אישור רשות החדשנות לתוכנית להתקנת והרצת פיילוט לתשתית הטעינה של החברה, המבוססת על מאיץ הטעינה (Booster Power) מתוצרת החברה.

התקציב המאושר לפיילוט הינו 37.3 מיליון שקל ושיעור ההשתתפות של רשות החדשנות הינו כ-40% (כ-35.1 מיליון שקל). הפיילוט מבוצע תוך שיתוף פעולה עם חברת אפקון אפקון החזקות 1.31% תחבורה חשמלית, אשר תהיה אחראית על הקמת והפעלת אתר הטעינה.

מטרת הפיילוט להוכיח אפשרות לפריסת עמדות טעינה אולטרה מהירות, ללא צורך בשדרוג תשתית החשמל, במקומות בהם תשתית החשמל הקיימת לא מותאמת לספק את ההספק הגבוה הנדרש. בהתאם לכך, סוכם בין הצדדים כי הפיילוט יוקם במתחם התדלוק של דור-אלון דור אלון 0.31% בסגולה, פתח תקווה, שיהיה אתר הטעינה הראשון בישראל בו תתאפשר טעינה אולטרה-מהירה באמצעות מאיץ הטעינה של החברה.

לצורך הקמתו והפעלתו של הפיילוט, אפקון תספק את עבודות הנחת התשתית ועמדת הטעינה באתר. החברה תספק את מאיץ הטעינה (Booster Power) מתוצרתה, מדגם 100-ZOOZTER, ותהיה אחראית על שילובו עם עמדת הטעינה. עם סיום הבדיקות לתקינות שילוב המערכת בעמדת הטעינה, אפקון תחל בהפעלה מסחרית של עמדת הטעינה.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    איתי 24/07/2022 13:19
    הגב לתגובה זו
    40 אחוז זה לא 35..
זהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AIזהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AI

תיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס

מחקרים מראים שבכל תקופה שבה מניות ואג"ח נשחקו ריאלית הסחורות סיפקו תשואה חיובית; אם ככה איזה משקל מומלץ להקדיש בתיק לסחורת כדי לצמצם את התנודתיות אבל לא להכביד על התשואה?
ליאור דנקנר |

מחקר שביצעו בגולדמן סאקס בחן נתונים היסטוריים רחבים וגילה תוצאה די עקבית. בכל התקופות שבהן מניות ואג"ח רשמו ירידה ריאלית, סל סחורות רחב נתן תשואה חיובית. הממצא הזה חזר על עצמו לאורך עשרות שנים, ומציב את הסחורות לא כמרכיב שולי או אקזוטי בתיק, אלא החזקה לגיטימית שמאחוריה העלות האמיתית של חומרי הגלם. בתקופות של אינפלציה גבוהה, מתחים גיאופוליטיים (כמו שחווינו בעוצמה לאורך השנה האחרונה), הסחורות תפקדו כמרכיב דפנסיבי, והם מקור לפיזור נוסף שצריכים לשקול כשבונים תיק.

אחרי שמסכימים בעניין הזה השאלה הופכת להיות גם פרקטית - כמה מקום קטגוריית ה"סחורות" צריכה לקבל. הניתוחים של מורגן סטנלי, CFA ופרמטריק נעים על אותו אזור: חשיפה של כ-10% לסחורות מפחיתה את התנודתיות של התיק ומשפרת את היציבות שלו בלי לשנות מהותית את התשואה השנתית הממוצעת.

כמובן שצריכים להתייחס גם לאילו סחורות נכנסות לתיק, מה המשקל של אנרגיה מול מתכות בסיסיות, ומה רמת הקשר בין כל אחד מהקבוצות לתנאי המאקרו ולסיכונים שאנחנו מוכנים "לסבול" כמשקיעים.

למה בכלל סחורות? איך הן מתנהגות כשמחירים עולים

סחורות משחקות לפי חוקים קצת אחרים. מניות ואג"ח תלויים ברווחיות של חברות, בציפיות צמיחה ובריבית. סחורות מסתכלות יותר "על הרצפה": כמה נפט מוציאים מהאדמה, כמה תבואה נקצרת, כמה מתכת נכרתת.

כשהאינפלציה מתגברת, חומרי הגלם בדרך כלל מתייקרים יחד איתה. לכן סחורות נתפסות כסוג של ביטוח על יוקר המחיה ועל כוח הקנייה של הכסף.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מניות הביטוח מזנקות 3.2% - מגמה חיובית מתונה במדדים

סוגת עם קבלת פנים חמה מהשוק - מזנקת ביומה הראשון ושווי השוק עוקף את 1.3 מיליארד שקל; גם אוריון שקיבלה 3 נכסים בפולין של ג׳י סיטי - מתחזקת עם פתיחת המסחר במניה; סולרום בולטת עם הזמנה קטנה מלקוח ביטחוני; ארית ממשיכה בתיקון ומתחזקת אחרי ביטול הנפקת רשף אמש - בדקנו: מי 3 המניות הכי טובות של דצמבר (בינתיים) ומה הסיבות?

מערכת ביזפורטל |

  


מגמה מעורבת במדדים אחרי פתיחה חיובית שהגיעה לכמעט אחוז, מדד ת״א 35 מוסיף 0.2%, בעוד ת״א 90 מאבד כ-0.1%.

בהסתכלות ענפית מגזר הפיננסים ברוטציה, ת״א בנקים יורד 0.1% בעוד ת״א ביטוח מזנק 2.9%. ת״א נדל״ן יורד 0.2%, ת״א נפט וגז יורד 0.1%.

מחזור המסחר עומד על כ-1.3 מיליארד שקל


הגירעון הממשלתי מתכווץ. לפי האומדן העדכני של החשב הכללי באוצר נרשמת ירידה לגירעון של 4.5% מהתוצר ב-12 החודשים האחרונים, בהשוואה ל-4.9% בסוף אוקטובר. מדובר בתזוזה מצטברת של כ-0.4 נקודות אחוז, שמשלבת בין גידול משמעותי בהכנסות המדינה לבין האטה בגידול ההוצאות, זאת בתוך שנה המאופיינת עדיין בהשפעות כבדות של המלחמה על המסגרת התקציבית - הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15% בעוד ההוצאות עלו ב-4% בלבד