"אם הציבור יאמץ את הבנק הדיגיטלי - תהיה שחיקה מהותית ברווחי הבנקים"
כיצד תשפיע כניסתו של הבנק הדיגיטלי לתחרות מול הבנקים? ליאור שילה, אנליסט בנקים, IBI בית השקעות, סבור שתהיה לכך השפעה משמעותית.
בשבוע שעבר הודיע בנק ישראל כי הבנק הדיגיטלי "One Zero" יכול להתחיל לפעול כבנק מן המניין וכניסתו של הבנק לצד רפורמת הבנקאות הפתוחה וה"מעבר בקליק" צפויה להוביל לשחיקה בעמלות הבנקים ומרווחי הריבית בטווח הבינוני.
לדברי שילה, ההודעה לכשעצמה אינה מפתיעה שכן היה ידוע שהבנק הדיגיטלי בדרך לקבלת ההיתרים הנדרשים להתחלת פעילותו העסקית. יותר מעניין היה לראות את ההיערכות של המערכת הבנקאית בנוגע להשקתו של one zero יחד עם רפורמת ה"מעבר בקליק".
אז מה היו ההשפעות עד כה?
על פי IBI, "את המהלך הבולט ביותר עד כה הציג בנק דיסקונט שביטל את ריבית האוברדרפט עד 2,000 שקל לצד הוזלת ריביות ועמלות נוספות ליתר הלקוחות שיתרות העו"ש שלהם בחובה. ההערכות גורסות כי המהלך צפוי לעלות לבנק כמה עשרות מיליוני שקלים, כלומר לא השפעה מהותית בייחוד שהמהלך עשוי להגדיל את מצבת הלקוחות בהמשך".
ומה לגבי שאר הבנקים?
שילה: "יתר הבנקים עדיין לא דיווחו על מהלכים באופן פומבי, אך סביר כי יפעלו לשימור הלקוחות לאחר שתתקבל בקשה לניוד חשבון הבנק באמצעות ה"מעבר בקליק" שהשיק בנק ישראל המחייב לנייד את חשבון הבנק תוך שבוע מקבלת הבקשה. כלומר, מתן האישור לבנק הדיגיטלי בשילוב עם רפורמת הבנקאות הפתוחה וה"מעבר בקליק" צפויים להתחיל מהלך של שחיקת העמלות והריביות הקמעונאיות שיהיו שוליות בטווח הזמן הקצר, אך במידה והציבור יאמץ את המודל הדיגיטלי וינצל את הרפורמה שהרים בנק ישראל נצפה בטווח הבינוני לשחיקה יותר מהותית.
- החל מ-2025: ביט תתחיל לגבות עמלות מהמשתמשים
- ריבוי אפליקציות תשלומים - מה היתרונות והחסרונות של כל אחת?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ומה לגבי אפליקציות התשלומים כמו ביט ופייבוקס?
שילה: "בנק ישראל פירסם את עמדתו בתחום התשלומים והודיע כי ישחרר את הרגולציה סביב הארנקים הדיגיטליים ואפליקציות התשלומים. עיקרי ההודעה התרכזו בכך שמכיוון שתשלום עבור עסקים באמצעות אפליקציות התשלום הינו נמוך, הבנק מודיע שנכון לעכשיו יסיר את הרגולציה בהיבט עסקאות אלה (לדוגמא העברת תשלום לקוסמטיקאית דרך ביט).
"כמו כן, עד 2021 הייתה מגבלה להיקף העסקאות שנעשות בדרך זו והיא הוסרה. משמע צפויה עלייה בתשלום עבור עסקים שתטיב עם חברות כרטיסי האשראי. בנוסף, הסרת הרגולציה מאפשרת לגופים להציע שירותים פיננסים ללקוחות בכפוף להסכמתם. כלומר, ביט תוכל לנצל את נתח השוק הגבוה שלה (הערכה ל-2.5 מיליון משתמשים) לטובת שיווק מוצרים בנקאיים ומימוניים. מנגד, פייבוקס שבבעלות דיסקונט ושופרסל (להם מועדון הלקוחות הגדול בארץ) יוכלו להתחיל להציע את השירותים גם כן ולהגדיל נתח שוק.
ומה סבור שילה בנוגע לרפורמת הבנקאות הפתוחה, שיתוף נתוני הלקוחות בין הגופים השונים?
"במסגרת רפורמ הכנסת נתוני ההעברות התשלום P2P ו-B2P (עמית לעמית ובנק לעמית) לתוך המאגר השיתופי של הבנקאות הפתוחה, הוחלט שהבנקים וחברות כרטיסי האשראי ישתפו את נתוני הלקוחות שלהם (עו"ש, פקדונות, רכישות בכרטיסי אשראי ועוד) אחת עם השנייה ועבור צדדים שלישיים מפוקחים. במסגרת זו, החליט בנק ישראל להכניס את נתוני ההעברות והתשלום באפליקציות התשלום לרפורמה.
- "אנחנו לא הבלם - אנחנו המנוע": המשרד להגנת הסביבה רוצה שתסתכלו עליו אחרת
- תדיראן נכנסת לתחום קירור חוות השרתים
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- ״אנחנו מחלקים כבר 20 שנה ברצף דיבידנד; נמצאים בכל מקרר בארץ״
"כמו כן, הודיע הבנק על הסרת הרגולציה סביב הארנקים הדיגיטליים שככל הנראה דומיננטיים יותר באפליקציות של GOOGLE (סימול: GOOGL) פיי ו- APPLE (סימול: AAPL) פיי. לבסוף, הודיע בנק ישראל כי הוא מעודד את פתיחת שוק אפליקציות התשלומים, כך שהאפליקציות "ידברו" אחת עם השנייה ותאפשרנה העברת תשלום בין אפליקציות שונות. כמו למשל בין פפר לפייבוקס".
- 14.איציק 09/03/2022 10:16הגב לתגובה זוכותרות נכונות יש לכם, עיתונות מנצחת
- 13.דודו 18/01/2022 21:57הגב לתגובה זוהבנק הזה יקרוס ומהר .
- קשקשן 19/01/2022 12:27הגב לתגובה זועסקאות חלוציות בהיסטוריה שלו והרבה מזל טוב, הלוואי על כולנו!
- 12.אייל 18/01/2022 13:12הגב לתגובה זוקישקוש בלבוד מה שהיה זה מה שיהיה כולם ראו מה קרה כאשר הבנקים הגדולים סגרו סניפים והחלו להעביר אנשים לדיגיטל – איזה צעקה של אנשי הפריפריה והחברה המבוגרים -בם הטוח לא יעברו תושבי תא והמרכז אשר צמאים לדירה -קראי משכנתה - כמה משכנתאות יוכל הבנק להעניק ובאיזה עלות ? האם יוכל להתחרות בבנקים הגדולים ? בספק רב עמלות מסחר שזה רוב הכסף של הציבור החצי מתוחכם כי המתוחכם כבר עבר להשקיע דרך בנקי ההשקעות הקיצר- גם חברות הביטוח הדיגיטלי חשבו שיכו את הקומבנציונלאיות ראו מה קרה ל ךימונד ושות.אז שלא יעבדו עלכם !
- 11.מוזר כלכך 18/01/2022 11:46הגב לתגובה זוגיוס משקיעים בצעד קיצוני, טנסנט, חברה קשורה לממשל הסיני, לא נראה שבמשרד האוצר יתלהבו למרות החיבוק של בנק ישראל...מוזר מאד הצעד של הכנסת הסינים לבעלות, כבר שנים רבות אף חברה סינית לא מקבלת אישורים רגולטורים לרכישת חברות אסטרטגיות בישראל, במיוחד שצריך אישורים הרשיונות, בנק זה לא הרכבת הקלה, ולא אתר בניה
- משעשע... (ל"ת)איציק 09/03/2022 10:15הגב לתגובה זו
- משעשעים איתנו (ל"ת)איציק 09/03/2022 10:14הגב לתגובה זו
- 10.בנקים עם הון עצמי של מעל כ-40 מיליארד ימצאו איפה להשקיע (ל"ת)מגיב 18/01/2022 10:04הגב לתגובה זו
- 9.שחיקה לבנקים 18/01/2022 09:44הגב לתגובה זובנקים זה חנקן רעיל שרות אפס עמלות יקרות ...
- 8.שלומיד 18/01/2022 09:30הגב לתגובה זוכל הבנקים כבר דיגיטליים. אם באמת יהיה ערך מוסף יצליחו אם הכל יהיה דיבורים וסיסמאות לא יצליחו. הם צריכים ממש לאתגר את המערכת הבנקאית על מנת למשוך לקוחות. הם צריכים לאתגר בעמלות ( כן כן .. להיות אטרקטיביים גם שם) ולא רק דיבורי בינה מלאכותית. הרבה בהצלחה מקווה שיצליחו לאתגר את המערכת הבנקאית.
- 7.ARTICK19 18/01/2022 07:58הגב לתגובה זוהיתה תקופה שבנקים זרים ניסו להיכנס לישראל.הם לא הצליחו להגיע לפרומיל מהשוק.
- 6.אודי 17/01/2022 21:41הגב לתגובה זוצלצלתי אליהם, דיבר אתי בנקאי (?!, או איש טלמרקטינג) והבטיח לחזור אלי עם תשובה. מזל שלא ציפיתי לתשובה, כי היא לא הגיעה. חבל, באמת רציתי.
- 5.שלומי 17/01/2022 19:36הגב לתגובה זותעיינו בדוחות 5 הבנקים הגדולים כמו לאומי, דיסקונט, מזרחי, בינלאומי ופועלים. הרווחיות שלהם בשמיים ועולים כל רבעון! בנק דיגיטלי יקזז להם בקושי חצי אחוז, אפילו פחות. אני זוכר את הבנק הדיגיטלי שפתח לאומי בעבר- לאומי ישיר ....כמה זמן הוא החזיק? נעלם ונמוג לתוך האופל.
- 4.בנצי 17/01/2022 18:53הגב לתגובה זוומה בתכלס?מתי תפתחו כבר?
- 3.נדב 17/01/2022 18:01הגב לתגובה זוהסוף לעידן הבנקים
- ע"ע בנק איגוד ז"ל 17/01/2022 18:31הגב לתגובה זוקשקשן
- בע"ה (ל"ת)מפ 17/01/2022 18:21הגב לתגובה זו
- 2.משקיע 17/01/2022 16:59הגב לתגובה זוומדובר בבנק ממש קטן עם הון עצמי קטן , הוא לא לעולם לא יכול להתחרות בבנקים הגדולים במתן משכנתאות , הלוואות גדולות לתאגידים וכו'. עשו את זה כבר בחו"ל עם בנקים דיגילטים חדשים והוכח שהם לא משנים את התמונה.
- 1.מייקל 17/01/2022 16:10הגב לתגובה זומהר גבוה של הבטחות נגלה שוב את הבנקאי הישראלי הגרידי . זה שלא מסוגל נפשית להתנתק מעטיני העמלות המתוקות . . בנקאים ישראלים יקרים . לא תהייה שום בשורה . אתם יכולים להירגע. בשבילם לא לקחת עמלות , כפי שנהוג בבנקאות האמריקאית זה להיות פראיירים . ובנקאים ישראלים לא אוהבים להרגיש כך . אז יש הרבה רוח וצלצולים ומילים ריקות מהסלנג ההיי- טק אבל העמלות יהיו מתחום הלואו-טק
- טנסנט בעלי מניות 18/01/2022 11:48הגב לתגובה זוממש מוזר איך הכניסו אותם לבנק החדש

קרנות ההשתלמות באוגוסט: תשואה של כ-1.1% במסלול הכללי; כ-1.3% במסלול המנייתי
המסלולים הכלליים הניבו תשואה ממוצעת של כ-1.1% באוגוסט, והמנייתיים התקרבו ל-1.3%; אנליסט ומנורה בולטות בראש, מור וילין לפידות בתחתית; מתחילת השנה: פערים של יותר מ-1.5% בין מובילים לנגררים
אוגוסט אולי נפתח באי-ודאות בשווקים עם חששות גיאו-פוליטיים אבל הסתיים כשעוד חודש טוב לחוסכים. מדדי המניות סגרו בעליות נאות בארץ ובעולם, והתשואות בקרנות ההשתלמות ממשיכות לטפס, עם ממוצע של כ-1.1% במסלולים הכלליים וכ-1.3% במסלולים המנייתיים.
מנורה ואנליסט מושכות קדימה במסלול הכללי
במסלולים הכלליים, שמיועדים לרוב הציבור ומחזיקים בתמהיל מגוון יחסית של מניות, אג"ח ונכסים אלטרנטיביים, נרשמה באוגוסט תשואה בטווח של 0.92% עד 1.24%. את הטבלה החודשית הובילה קרן ההשתלמות של אנליסט, עם 1.24%, כשאחריה מיטב עם 1.19% ומנורה עם 1.17%.
בתחתית הטבלה עומדת קרן ההשתלמות של אינפיניטי, עם תשואה של 0.56% בלבד, נמוכה משמעותית מהממוצע הענפי. מעליה נמצאת ילין לפידות עם 0.92% ומגדל עם 0.97%.
אם מסתכלים על התשואה המצטברת מתחילת השנה, גם כאן אנליסט בראש עם 9.82%, כשמור (9.62%), מגדל (9.50%) וכלל (9.74%) קרובות אליה. בתחתית נמצאות אינפינטי (0.56%) ילין לפידות (8.19%) והראל (8.15%).
- "רציתי לפדות קרן השתלמות, והציעו לי הלוואה מהקרן - כדאי?"
- כך בדיקה פשוטה תוסיף לכם מעל ל- 50 אלף שקלים לחיסכון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהסתכלות על שלוש השנים האחרונות אנליסט מובילה עם 35.29%, לפני מיטב (33.07%) ומור (33.56%). אינפיניטי משתחלת למרכז הטבלה עם תשואה של 32.41%, קצת מעל כלל וילין לפידות. מנגד, הראל נשארת מאחור עם 26.65% בלבד - פער של כמעט 9% מהמובילה.

"אנחנו לא הבלם - אנחנו המנוע": המשרד להגנת הסביבה רוצה שתסתכלו עליו אחרת
בוועידת התשתיות של ביזפורטל הבהיר מנכ"ל המשרד רמי רוזן שהם ״לא מגיעים לעכב אלא לעצב״ לגישתם הסביבה היא לא המחסום לפיתוח, אלא חלק בלתי נפרד ממנו; רפורמות ברישוי, השקעה בייעור, קידום אנרגיה מבוזרת ותחבורה נקייה הם לא מותרות אלא משהו שאנחנו צריכים לחשוב
עליו לפני הכל - בשבילנו
במשך שנים נתפס המשרד להגנת הסביבה כגורם שמצטרף בסוף התהליך זה שבעיקר אומר "לא", זה שמאט תכניות, זה שדוחף מקלות בגלגלים ומעכב פרויקטים בשם האידיאלים הירוקים. אבל על הבמה בוועידת התשתיות של ביזפורטל, מנכ"ל המשרד, רמי רוזן, ביקש שיסתכלו על המשרד מעין קצת אחרת. לא בלם, אלא אינטגרטור. הוא רוצה שנסתכל על המשרד הסביבתי כגורם שמסתכל קדימה, דורש תכנון סביבתי כבר מההתחלה ומשתדל לתת גם פתרונות, לא רק לחסום.
בין דיונים על רפורמות תחבורתיות, אסטרטגיות חשמל חדשות ותוכניות בינוי רחבות היקף, חשוב לחשוב גם על הסביבה, השאלה היא לא רק איפה בונים, אלא גם איך. רוזן התייחס לשורה של נושאים שעל הפרק: מהיחס למפרץ חיפה ותמ"א 75, דרך קידום פרויקטים סולאריים על גגות ציבוריים ועד רפורמת הרישוי הסביבתי החדשה, שתבטיח מצד אחד פחות בירוקרטיה אבל מצד שני אכיפה הרבה יותר מחמירה כלפי אלו שמזהמים.
ראייה סביבתית, בסופו של יום חשובה לכולנו. "הציבור לא רוצה לחיות באזור עם רעש, זיהום אוויר ותעשייה צפופה", הוא אומר. "אם לא מסתכלים על תכנון סביבתי מההתחלה, פשוט מפסידים פעמיים - גם פוגעים בסביבה וגם נדרשים להשקיע הרבה יותר בשיקום".
תיעוד מהכנס:
- 38% מהמזון שמיוצר בישראל הולך לאיבוד
- טראלייט, אלמור ועוד יקימו מתקנים סולאריים ביו"ש ב-750 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הראיון המלא - רמי רוזן, מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה
כמה למדיניות סביבתית יש מקום בעיצוב מפת התשתיות של ישראל?