ראיון

"ישראל קיבלה החלטה שהפכה את קנדה ליצואנית הקנאביס הגדולה בעולם"

"תקן לא קשור לאיכות, אפשר לייצר מוצר גרוע בתקן GMP", "השקיות שלנו הכי יקרות בטלגראס", "ייתכן שנבלע חברה אחרת, לא נהיה בעצמנו חלק מהתפריט", "הגיע הזמן שהקנאביס יכנס לסל" - עם הסכם חלוצי מול קופ"ח בישראל, מנכ"ל תיקון עולם אבינועם ספיר נותן ראיון דליק לביזפורטל
איתי פת-יה | (6)

"תיקון עולם המפוארת הייתה חברה עם נתח שוק של 60% לפני שהיא נעצרה על ידי הרגולטור. זה יהיה יומרני לומר לך שנחזור למספר הזה, אבל אני בהחלט חושב שנחזור למנהיגות שוק ונחזיר עטרה ליושנה עוד במהרה בימינו - ונאמר אמן": באוגוסט 2019 בית המשפט אסר על מובילת שוק הקנאביס הרפואי בישראל דאז להמשיך לעסוק בגידול תחת בעל השליטה הקודם, צחי כהן, בין היתר בשל חשש לקשר לארגוני פשיעה, ואילץ אותו למכור את השליטה בה. שנה לאחר שפעילותה בארץ התמזגה עם קנביט של ברק רוזן בתמורה ל-42 מיליון דולר, מנכ"ל תיקון עולם אבינועם ספיר נושא בראיון לביזפורטל תפילה מליצית-משהו להעלות אותה שוב על הסוס. אז מה המאסטר-פלאן? היום דיווחה החברה על שיתף פעולה ראשון מסוגו בארץ עם קופת החולים מאוחדת, וספיר מגלה עוד סעיפים שיקדמו את החברה לעבר המטרה.

אבינועם ספיר מנכ"ל תיקון עולם. צילום ראובן קפוצ'ינסקי

אמרנו קנאביס רפואי, אבל מה בעצם עושים ב תיקון עולם קנבט 0% ? החברה פעילה לאורך כל שרשרת הערך בתחום, וזה אומר שהם מנהלים פעילות מו"פ לפיתוח זנים, מבצעים ניסויים קליניים, מגדלים קנאביס בשני מתקנים בנאות ובכפר יהושוע ומייצרים במפעל בציפורית אותו חנכו לאחרונה. יתר על כן לחברה פעילות אריזה, הפצה, שינוע עד בית הלקוח, ומערך הדרכה וייעוץ למטופלים – וכן לרופאים, אותם ידריכו כעת במסגרת שיתוף הפעולה עם מאוחדת.

 

בתיקון עולם מתגאים בוותק שלהם עם 13 שנות מחקר מאחוריהם, ופרסום של מחקרים בכתבי עת מדעיים נחשבים, אולם השאלה היא איך עושים כסף מכל המוניטין הזה, הרי מסביבה של החברה קיימות מתחרות נוספות שמייצרות קנאביס תוך עמידה בתקנים בינלאומיים, חלקן גם מייצאות לחו"ל. אגב, בחצי השנה הזאת שתיקון עולם הפסיקה את פעילות הגידול, התחרות רק הפכה קשה יותר.

 

"בפירוש הקנאביס שלנו איכותי יותר משל אחרים. אותו תקן שאחרים עומדים בו, GAP לגידול או GMP לייצור, לא אומר לך כלום לגבי איכות", טוען ספיר, "אפשר לייצר מוצר גרוע בשקית בתקן GMP, אבל כמה המוצר הזה אפקטיבי, רלוונטי למחלה מסוימת? זה סיפור אחר. יש לך בארץ 100 מגדלים חדשים, אבל לא תוכל לדעת אם התוצר שלהם רק נותן אפקט פסיכו-אקטיבי למשל, או שהוא גם משפיע על הגוף".

 

ב-2020 מספר בעלי המטופלים ברישיון בקנאביס רפואי עלה ב-35%, ורק בדצמבר הוא עלה בכ-4%. בסוף שם המשחק זה שהעלייה הזאת בשימוש במוצר יגיע אליכם ולא למתחרים. איך אתם עושים את זה?

"רק בדרך אחת, וזאת האיכות. בסוף האיכות מנצחת. אנחנו מקווים שככל שהמטופלים יתנסו יותר ויבינו את היתרון בתפרחת או בשמן שלנו. אנחנו יודעים לומר לגבי ההשפעה הקלינית, שמי שייקח מוצר שלנו כדי לישון טוב יותר, ישלים את כל ארבעת שלבי השינה ויקום מספיק עירני כדי להעביר את היום. יש כמה חברות שיודעות 'להפיל' את המטופלים חזק, אבל הם לא יקומו בבוקר כמו שצריך.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

 

"מבחינת הנגישות אלינו, אנחנו פזורים בארץ בצורה יפה, אפשר למצוא אותנו בכל סופר-פארם ויש לנו הסכם גם עם Be. עד לפני חודשיים-שלושה היה קשה מאד להשיג את המוצרים שלנו כי היה חוסר גדול, וגם עכשיו כשאנחנו מדברים יש זנים שעוד לא החזרנו בהיקף מלא. בחודשים הקרובים נרגיש את ההשפעה של החזרה שלהם יותר".

 

אבל מטופל עם רישיון שמקבל מענה מספק מהמתחרים שלכם, למה שבכלל יחשוב להתנסות במוצר אחר ולגלות אתכם?

"יש הרבה אנשים שמתפשרים על איכות בינונית, אני אחלה עם זה ושיהיה להם בהצלחה. תשאל את הצרכנים, לא אותי. אני לא יודע לענות במקומם, רק להניח שהם יותר יהנו משירותים שלנו כמו הדרכה ושינוע עד הבית. אבא שלי למשל, הוא נכה משרד הביטחון, ועד היום הוא מקבל תרופות עד הבית באמצעות טלפארמה – אין הבדל לעומת מטופלי קנאביס רפואי, שרבים מהם הם מטופלים כרוניים".

 

מאוחדת היא קופה קטנה, יש להם רק 7,000 מטופלים עם מרשם לקנאביס. בכללית ובמכבי זה 20-40 אלף. למה הלכתם דווקא עליה?

"כי היא הייתה מספיק חדשנית ואמיצה כדי ללכת על זה. לאף קופה במדינת ישראל אין הסכם דומה לאספקת קנאביס. המנכ"לית סיגל רגב-רוזנברג נקטה בגישה חדשנית שרוצה להנגיש את הטיפול כמה שיותר, במקום שהמטופלים ירדפו אחריו. אנחנו מאמינים ששאר הקופות ילכו בעקבותיה, וכשזה יקרה אני לא רואה סיבה שלא יסתכלו עלינו בתור ראשונים. למה? כי בראש הקופות יושבים רופאים, והם לא רוצים לראות רק אם עולה לקופה שני שקלים פחות, אלא מה שנקרא Evidence Based Medicine. היחידה שאפשר לומר משהו על המוצרים שלה מבחינה קלינית מוכחת, היא תיקון עולם. במאוחדת התרשמו שהעומק המדעי שקיים אצלנו שונה משל אחרות".

"ביום שבו הלגליזציה תאושר יפתח שוק של מיליון וחצי איש". מתקן קנאביס של תיקון עולם

"אסור לתת עדיפות לא הגיונית לגידול המקומי"

תיקון עולם נסחרת כיום בכ-230 מיליון שקל ואת המחצית הראשונה של 2020 סגרה עם הכנסות בגובה 10.8 מיליון שקל והפסד של כ-12 מיליון שקל. מאז פרסום דוחות המחצית, נפתח מתקן הייצור של תיקון עולם, לו יכולת ייצור של 8-9 טון במשמרת. מכיוון שהחוזים על הקנאביס שתיקון עולם מגדלת בעצמה לא מילאו את המכסה כולה, פנתה החברה לייצר גם עבור חברות אחרות, בהן אינטליקה למשל.

בהמשך נחתמו הסכמים לייצוא מוצרי קנאביס רפואי מבוססי THC  ו-CBD באנגליה, גרמניה, אוסטריה ושוויץ, אולם לא מדובר בתפרחות לעישון. עקב ההסכמים הללו החברה צפויה להפעיל משמרת שניה במתקן הייצור, ובתיקון עולם מעריכים שב-2021 ייצרו יותר עבור אחרים מאשר עבור עצמם.

 

ספיר משיב כי תיקון עולם אינה נמצאת מאחור ביחס למתחרות באשר לפעילותה בחו"ל. "אנחנו לא יצואנים של תפרחות", הוא מסביר, "לא מעניין אותנו כמה תפרחות ייצאנו, אלא איזו תרופה ולאיזו בעיה – לכאב, לשינה וכו'. יש שלושה שווקים שהם מקבילים בענף הקנאביס – הקנאביס הרפואי, ה-CBD והפנאי. בתחום ה-CBD, לקנביט שאיתה התמזגנו יש הסכם עם מפעלי אהבה ים המלח לפיתוח 6 מוצרים, למשל קרם גוף לטיפול באקנה, פסוריאזיס ועוד, והסכם נוסף עם חברה בשם דונה איטליה לייצור של פיצות וגלידות עם קנאביס. יש לזה ביקוש גואה בעולם, במקום פיצה עם אנשובי נציע פיצה עם ערך תזונתי טוב יותר בזכות ה-CBD".

 

"רצינו לעשות את הפיילוט עם דונה איטליה בארץ ומכאן להתחיל להוציא את זה", מספר ספיר, "אבל האישורים ל-CBD נעצרו ונאלצנו להוציא את הפיילוט לאיטליה. השוק הראשון שאליו נפנה אחרי כן יהיה ארצות הברית. דונה איטליה מוכרת ב-18 מדינות פיצות קפואות לשוק המוסדי, כמו למסעדות, מלונות או קפיטריות. עוד שיתוף פעולה של קנביט בתחום ה-CBD הוא עם חברת הממתקים כרמית שתייצר שוקולד עם CBD. כל הסכמי ה-CBD הללו הם גלובליים, כי בסופו של דבר מבחינת גודל השוק ישראל היא כמו עיר בארצות הברית, או שכונה בקהיר".

 

שכונה צפופה למדי, לא מפחדים שהמתחרים יבלעו אתכם?

"אני לא דואג מזה, לא חושב שיש סיכוי לדבר שכזה".

 

ואתם חושבים לבלוע חברה אחרת?

"הכל יכול להיות, בהחלט. כשעבדתי בטבע אמר לי המנכ"ל דאז אלי הורביץ משפט שלא אשכח: 'בעולם מהתווה, או שאתה אוכל מהתפריט או שאתה חלק מהתפריט'. אנחנו לא נהיה בתפריט".

 

אוקיי ובחזרה לשכונה הצפופה, יש בה גם שכנים שבאו מחו"ל. מה עושה לכם ייבוא הקנאביס?

"לבי יוצא למגדלי קנאביס בארץ, חקלאים שהסתמכו על דברי משרד הבריאות והשקיעו את מיטב כספם בחוות גידול, ואחרי שמשכנו את חייהם מצאו את עצמם מול תחרות שמגיעה מחו"ל. צר לי על כך שהדרישות בארץ מבחינת רגולציה נוקשות לעומת חו"ל, החל בחומרי הדברה וכלה בבדיקות שצריך לבצע לאורך הדרך. יחד עם זאת, אסור לנו להיות במקום שבו נותנים עדיפות לא הגיונית לגידול המקומי. אני בעד תחרות, אבל היא צריכה להיות הוגנת. לגבינו, אנחנו מתחרים מול החברות הזרות גם בחו"ל ואין לנו בעיה עם שום תחרות, גואה ככל שתהיה".

 

ומה דעתך בכלל על תעשיית הקנאביס הרפואי הישראלית? יש שאומרים שיכולנו להיות מספר 1 בעולם והפסדנו את ההובלה לקנדה בגלל הרגולציה כאן.

"אני לא אומר את זה. אני חושב שהתחרות ארוכה ושוק הקנאביס הרפואי הגלובאלי רק מתפתח עכשיו. שוק התרופות הגלובלי מגלגל 900 מיליארד דולר ויש מקום להרבה שחקנים. צריך לדבר אבל על שני דברים: קודם כל נאמר שקנדה קבעה שאין אצלה יבוא של קנאביס, רק יצוא. מדינת ישראל עשתה הפוך ואמרה, עד לאחרונה לפחות, שאין יצוא ויש רק יבוא. זאת  החלטה דרמטית שמשנה תעשייה, וזה נתן לקנדה בוסט רציני שהפך אותה ליצואנית הקנאביס הגדולה בעולם. אתה יודע מי יבואנית הקנאביס הגדולה בעולם? ישראל".

 

"הסוגיה השניה היא נושא המחקר ופיתוח. לפני עשור ויותר היה בישראל די ידע שהצטבר בתחום, אבל לאורך השנים נעצרו פעולות המו"פ, והיום בחלק מהדברים לקבל אישורי מו"פ סביב THC או CBD זה קשה מאד, למרות רמת הבטיחות הגבוהה שפיתחנו בתרופות האלה. אני חושש שללא מו"פ וללא יכולת ייצוא, דינה של התעשייה בארץ למות. טבע הצליחה כמו שהצליחה כי בישראל היה מחקר ופיתוח טוב, מפעלי ייצור, וכי ישראל הייתה זירת ניסויים להרבה תרופות בעולם הודות לחוק הפטנטים הישראלי. את אותו מודל יש לנו. האם הרגולטור יתן לנו לנצל את היתרון הזה כדי לנצח את שוק התרופות הגלובלי? אנחנו עוד לא יודעים".

 

איזו חוליה בשרשרת הערך היא בעלת הרווחיות הגדולה ביותר? הגידול? הייצור? אולי בכלל תחום ההדרכות?

"זאת שאלה מאד מעניינת. לגבי הגידול יש יתרון לגודל או חסרון לקוטן: אם תגדל 10 טון, מבחינת עלות פר גרם אתה יותר יעיל. באשר לייצור, העלויות שלנו כמעט יתאפסו השנה בגלל שנייצר עבור אחרים כמו שאמרתי לך".

 

יכול להיות שבהמשך הדרך תצטרכו לצאת מחלק מהפעילויות?

"אנחנו לא מחוברים רגשית לשום דבר מלבד למטופלים. כן אגיד שבוודאות נמשיך לגדל בעצמנו כי אנחנו ממשיכים להשביח את הגנטיקה לצרכי מו"פ. אגב, גם במפעל הייצור נצבר הרבה ידע, כי מספיק ששינית את הטמפרטורה בתהליך הייצור, קיבלת מוצר אחר. אריזה בשבילנו זה שני שקל יותר או פחות, זה פחות חשוב".

 

מה עוד יכול להוות מנוע צמיחה עבורכם?

"המנוע המשמעותי ביותר יהיה שמדינת ישראל תכיר סוף סוף בטיפול מבוסס קנאביס כטיפול רפואי לכל דבר ותכניס אותו לסל התרופות או תיצור לו סל יעודי. למה על מטופל בסרטן בדרגה רביעית המדינה משלמת עשרות אלפי שקלים בחודש כדי שישאר בחיים, ובאותו זמן היא שולחת אותו לקנות במחיר מלא קנאביס רפואי? למה לקנות כדור נגד לחץ דם עולה רק 17 שקלים, אבל משפחה של ילד אוטיסט או אפילפט, שנפל עליה אסון שעולה לה אלפי שקלים מדי חודש, צריכה לשלם כמו שהיא משלמת על קנאביס?".

 

גם לגליזציה היא מנוע צמיחה?

"חד משמעית כן. ביום שזה יאושר, שוק המטופלים במרשם, שמונה 75-80 אלף איש יהפוך לשוק משתמשים של מיליון וחצי איש. אנחנו כבר מפתחים זנים לשימוש פנאי עם פחות אפקטים רפואיים".

 

אתה מכיר את המחירים שבהם קונים כיום קנאביס שלא לצרכים רפואיים?

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    דוד 30/01/2021 16:52
    הגב לתגובה זו
    מותק,אצה רוצה להתחרות במגדלים ברמה תוריד מחיר,ארז מסריח,לא שקול למוצר קנדי כשתשתמש אז תדבר,לא כשאתה מעשן גויינט על הגוך הסחי הרקטב שלך וחי בסרט שאתה בחלל... תשלח תחבורת מגדלים הליצנים שלך לטעום משהו אחר ולא ללכלך על משהו אחר.. כשתשווה באמת,אתה תבין שאתם תת רמה נקודה פעם נתתם 100 גרם לחולים ב 470 שקל היום קשה להוריד על שקית? בדיוק בגלל זה אתם תואכלו זבנג מהשוק הישראלי,נקודה לא משלם על ישראל במחיר של חול ולא רמה ישראל מול הרמה של חול מה שצחי קליין ושותפיו גידלו מאסנו ונמאס
  • 5.
    אנונימי 30/01/2021 10:27
    הגב לתגובה זו
    בין הכותרת למאמר ואם יש לא הוסבר
  • 4.
    תיקון עולם 29/01/2021 18:51
    הגב לתגובה זו
    למה לא מאשרים לאנשים לגדל בבית? כולה עשב...
  • 3.
    איתן 29/01/2021 10:37
    הגב לתגובה זו
    תכנס תבינו היטב את ההתעללות הכלכלית והצרות שוות משפחות לCANNABISKIDS-IL ,
  • 2.
    ציפורה, הילד חשישניק. (ל"ת)
    יהונתן. 29/01/2021 07:40
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    בקרוב 29/01/2021 07:14
    הגב לתגובה זו
    קוראים לעצמם תיקון עולם במקום הרס העולם. שהרי ברור שכמה מפונקים צפונבונים עם כסף יקבלו מרשם קבוע מהרופא . החברה הולכת להידרדר סופית סוף המדינה יגיע מהר ממה שחושבים אוכלוסיה זבל מנהיגות זבל וטמטום חוגג עם סגולה חחח
בצלאל מכליס
צילום: ליאת מנדל

קנו אלביט - "המניה תגיע ל-540 דולר", בנק אוף אמריקה משדרג המלצה

לאחרונה התחיל בנק אוף אמריקה לסקר את החברה עם מחיר יעד של 500 דולר וכעת הוא משדרג את מחיר היעד - פרמיה של 18% על מחיר השוק; "הצמיחה מולידה צמיחה"

רן קידר |

בנק אוף אמריקה שהתחיל ממש לאחרונה לכסות את אלביט מערכות משדרג את המלצתו. הוא העניק לפני מספר חודשים מחיר יעד של 500 דולר למניית החברה וכעת מחיר ה יעד עולה ל-540 דולר - מה שמבטא פרמייה של 18%.  בבנק ממליצים לקנות את המניה. האנליסטים  בראשם רונלד אפשטיין, מסבירים ש"החברה ממשיכה להפגין צמיחה חזקה בהכנסות, הרחבת מרווחים וביקוש מתמשך".

מגזר היבשה של אלביט צמח ב-45% בהשוואה לשנה שעברה, והאנליסטים מעלים את התחזית לכל השנה לצמיחה של 40%. "הצמיחה של מגזר היבשה ממשיכה לגמד את המגזרים האחרים", כותבים האנליסטים ועוברים להציג את העסקה בתחום האווירי עם אירבוס שלדעתם היא עסקה מאוד חשובה. אלביט זכתה בחוזה של 260 מיליון דולר מאיירבוס. המטרה להתקין מערכות הגנה עצמית במטוסי התובלה A400M של חיל האוויר הגרמני. שש שנים של עבודה מובטחת.

"אנחנו רואים בזה יתרון אסטרטגי", מסבירים האנליסטים. "חברות ביטחון עם נוכחות מקומית נוטות להרוויח יותר מההוצאות הביטחוניות הגלובליות הגוברות". לאלביט יש נוכחות מקומיות במדינות העיקריותש בהן היא פועלת. 

האנליסטים מדברים על כך שפנטגון צריך לחדש מלאי נשק בהיקף של 3.5 מיליארד דולר אחרי הסיוע הצבאי לישראל - כמה עולה התמיכה של ארה"ב בישראל - המספרים נחשפים.  ומי תרוויח מזה? "הביקוש להחזרת מלאי נשק נותר איתן", כותבים האנליסטים שסבורים שזה מעיד על ביקושים בדרך. 

האנליסטים העלו את תחזית הרווח למניה ל-2025 ל-12.10 דולר (מ-11.35 דולר) - מדובר על מכפיל רווח "פשוט" של כ-40. גם 2026 ו-2027 קיבלו עדכון כלפי מעלה. מחיר היעד של 540 דולר נלקח ממכפיל EV/EBITDA של 23 על התחזיות ל-2026. זה גבוה מחברות הענק האמריקאיות אבל בקו עם חברות ביטחון בינוניות באירופה ובארה"ב.

"אנחנו רואים את ההערכה הזו כהוגנת", הם כותבים. מבחינתם המניה לא זולה, אבל שווה את המחיר.


אתי אלישקוב, מנכ"לית ליברה; קרדיט: אבי מועלםאתי אלישקוב, מנכ"לית ליברה; קרדיט: אבי מועלם
ראיון

אתי אלישקוב: "ליברה לא חזירה", "צ'יק הוא הביט שלנו", "המימושים בענף - טבעיים"

מאחורי התוצאות הרבעוניות המעולות של ליברה "אין קסמים - יש עבודה קשה" מסבירה לנו המנכ"לית אתי אלישקוב; "השחיקה בפרמיות - יזומה" ליברה הוגנת ועדיין תחרותית; לא נבהלת מהמימושים בענף "טבעי להיפגש עם הכסף - הקונים מאמינים בענף"; היא גם מתייחסת ל'עד כמה הרבעון מייצג?' ו'איך משמרים ומשפרים את המספרים?' 

מנדי הניג |

אתי אלישקוב נכנסה לעולם הביטוח עם מטרה אחת: לשבור את התפיסה המסורתית של הענף ולהביא אותו לעידן דיגיטלי הרבה יותר שקוף ויעיל. ב־2017 היא הקימה את ליברה, חברה "רזה ודינמית" כמו שהיא אוהבת להגדיר אותה. 

בלי מערכים כבדים של גבייה ובקרה. חברה שמתבססת על אוטומציה וטכנולוגיה כדי לנהל את כל תהליכי ההצטרפות, התביעות והשירות העצמי ללקוחות. זה מאפשר לליברה להתחרות בענקיות הביטוח כשהיא ממוקדת בעיקר במגזרי ביטוחי הרכב. כשהחברות הוותיקות מנסות להתאים את עצמן לעידן הדיגיטלי, ליברה כבר "נולדה" ככה. התוצאות הרבעוניות האחרונות, עם זינוק ברווח הנקי ויחס חיתום מרשים של 76%, מוכיחות שהמודל של ליברה עובד.

אבל עדיין לא הכל וורוד, אפשר לראות שחיקה בפרמיות, יש יותר "ראשים" אבל עלות הפרמיה נשחקת. אלישקוב לא מנסה להסתיר את זה, להפך: היא מציינת כי זה מהלך יזום, חלק מאסטרטגיה שתבטיח תחרותיות ארוכת טווח ותשמור על הדרך את המיצוב של החברה ככזאת שמציעה מחירים הוגנים.

ההנפקה בבורסה בתל אביב ב-2021 סימנה את הכניסה של ליברה לליגה של החברות הציבוריות. ב-12 החודשים האחרונים המניה כמעט ושילשה את עצמה ושווי השוק של החברה מתקרב ל-700 מיליון שקל. ברבעון השני של 2025 רשמה ליברה עלייה של כ-14% בפרמיות ברוטו שהסתכמו בכ-208 מיליון שקל, והרווח הכולל קפץ ב-68% ל-35.1 מיליון שקל. גם בתשואה להון ליברה מציגה 67% במונחים שנתיים ובמקביל מכריזה על חלוקת דיבידנד של 10 מיליון שקל - לתוצאות הרבעון השני של ליברה.

בראיון לביזפורטל, אתי אלישקוב מנכ"לית ליברה פותחת את כל הקלפים. היא מסבירה על האסטרטגיה של החברה מאחורי השחיקה בפרמיות ומה הם עושים כדי לשמור על היתרון התחרותי מול הקולגות שלא יושבות בשקט וגם הן צועדות ומרחיבות את הדיגיטציה.