רכבים אוטונומיים
צילום: ISTOCK

איי.סי.בי תמזג לתוכה חברת טעינת רכבים גרמנית תמורת הקצאת 65% ממניותיה

חברת איי.סי.בי המשקיעה בחברות ביומד משנה כיוון וממזגת לתוכה את חברת מגמנט הגרמנית, העוסקת בהטענה אלחוטית של כלי רכב חשמליים; עד כה הושקעו בה כ-600 אלף יורו והיא מחזיקה במספר שיתופי פעולה בתחום המו"פ
איתן גרסטנפלד | (6)

חברת ההחזקות איי.סי.בי (ICB) המשקיעה בחברות ביומד מדווחת על מזכר הבנות לא מחייב לרכישת חברת מגמנט (GmbH Magment) הגרמנית, העוסקת בהטענה אלחוטית של כלי רכב חשמליים, בתמורה להקצאת 65% ממניותיה.

במסגרת העסקה, החברה ובעלי המניות של מגמנט יפעלו למיזוגה המלא אל תוך החברה על דרך של החלפת מניות. כך שבמועד השלמת העסקה תקצה החברה לבעלי המניות של מגמנט, כ-65% מהון המניות שלה. לצד זאת, תקצה החברה למתווך בעסקה מניות בשיעור של 3% מהחברה הממוזגת.

מגמנט נוסדה בגרמניה בשנת 2015 ע"י מאורציו אסגוארה וד"ר ראלף לוקה, וכיום היא מעסיקה כ-12 מומחים בתחומי חומרים, אלקטרוניקה, מגנטיקה ותחבורה. היא מפתחת פתרונות טעינה אלחוטיים, המבוססים על רכיבי בטון מגנטי, המיועדים לטעינה של כלי רכב חשמליים.

לחברה מספר פטנטים רשומים, שהמרכזי ביניהם בתחום רכיבי בטון בעלי תכונות מגנטיות. הפטנט, עוסק בשילוב בין בטון לסלילים אותם מפתחת החברה, במטרה לאפשר טעינה של כלי רכב כבדים דוגמת אוטובוסים חשמליים. כמו גם כלי רכב חשמליים זעירים - קורקינטים וקטנועים, טעינה של מלגזות וציוד גרירה במתקנים לוגיסטיים, טעינה של רחפנים וטעינה של כלים אוטונומיים.

כיום, היא מחזיקה מספר שיתופי פעולה בתחום המו"פ עם מוסדות מחקר לפיתוח עסקי והפצה בעולם. לחברה הכנסות בהיקף לא מהותי, עיקרן ממכירת חומרים ורכיבים שפותחו על ידיה. בשלב זה, היא עוסקת בעיבוי הצוות המקצועי בצוות המכירות והשיווק ומימון השתתפות בפרויקטים בתחום התשתיות, כשנכון להיום הושקעו בה כ-600 אלף יורו.

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    אבני 16/11/2020 10:34
    הגב לתגובה זו
    אם אלקטריאון שווה כמה מיליארדים אז אייסיבי יכולה להיות שווה 400 מליון? פי כמה זה?שער 400? 500?
  • 4.
    כל התחום של אנרגיה חשמלית וסולרית התנפח לבועה שתתפוצץ (ל"ת)
    בועה ענקית!!!! 23/09/2020 12:54
    הגב לתגובה זו
  • זאת רק ההתחלה 24/09/2020 00:34
    הגב לתגובה זו
    הפוטנציאל למערכות סולאריות ואנרגיות מתחדשות הוא ענק, ואפילו לא הגענו למינימום המינימאלי
  • 3.
    לוי 23/09/2020 12:46
    הגב לתגובה זו
    וזה עוד זולה לעומת אלקטריאון
  • 2.
    חכחכ 23/09/2020 11:58
    הגב לתגובה זו
    אני לא מסוגל לשמוע עוד על חברות כאלה איףףףףףףף
  • 1.
    איתי 23/09/2020 11:58
    הגב לתגובה זו
    אם הפטנטים איכותיים זו יכולה להיות אחלה חברה.
רשות ניירות ערך. קרדיט: רשתות חברתיותרשות ניירות ערך. קרדיט: רשתות חברתיות

חשד נגד בעלים ומנכ"לים להונאת משקיעים בעשרות מיליוני שקלים

רשות ניירות ערך ורשות המסים מנהלות חקירות גלויות נגד בעלים ומנהלים בחברות פרטיות וציבוריות, בחשד שגייסו כספים ממשקיעים בניגוד לחוק. לפי החשד, ההצעות בוצעו ללא תשקיף, תוך הצגת מצגים מטעים ושימוש בכספי משקיעים למטרות אחרות מהובטח. במקביל נבדקים גם דיווחים של חברות ציבוריות, שלפי החשד כללו פרטים לא מדויקים על עסקות והסכמים

עוזי גרסטמן |

ארבע שנים לאחר שנעצר, ולמעלה משנתיים מאז סיום החקירה, הפרקליטות הגישה לאחרונה כתב אישום נגד מוטי אברג'יל, לשעבר הבעלים והמנכ"ל של קבוצת הנדל"ן יעדים, ונגד חברות הקבוצה, בגין גיוס לא חוקי של כ־75 מיליון שקל ממאות משקיעים - ללא תשקיף ובמרמה. רצף המקרים האלו מטריד. הונאות משקיעים הפכו לרבות ומתוחכמות. יש בעלים ומנהלים רבים שמגייסים שלא על פי הכללים ונפתחות חקירות שמצליחות לתפוס ולאתר חלק מהכספים. שי הונאות לכאורה בחסות החוק שנופלות בגלל רגולציה לא קפדנית - ראו מקרה סלייס. ויש הונאות רשת - התחזויות לאנשי מקצוע, אנשי פיננסית, בתי השקעות, מתחזים גם לביזפורטל כדי לקבל מכם פרטים, להמליץ לכם לקנות ניירות או לקבל את הכסף שלכם - הסוף תמיד הוא דומה: המשקיעים נשארים בלי כלום. 

על פי כתב התביעה נגד מוטי אברג'יל, החברות שבשליטתו משכו-גייסו כספים מ-277 משקיעים, באמצעות הסכמי הלוואה שנשאו ריבית חריגה של 7% ועד 33%. בפרקליטות טוענים כי מדובר בהסכמים שנשאו מאפיינים מובהקים של ניירות ערך - ולכן חלה עליהם חובת פרסום תשקיף, חובה שלא קוימה.

קבוצת יעדים פעלה במקביל בכמה מישורים: מכירת קורסים והכשרות בתחום הנדל"ן, שיווק קרקעות חקלאיות, וגיוס כספים ממשקיעים פרטיים. לפי האישום, אברג'יל פרסם ברשתות החברתיות תוכן שיווקי על רכישת קרקעות ופעילות נדל"נית, אך בפועל פניות שהתעוררו בעקבות הפרסומים שימשו כדי להציע למתעניינים להעמיד הלוואות לקבוצה - ולא להשקיע בעסקות קרקע כפי שהוצג כלפי חוץ.

ברשות ניירות ערך זיהו את הפעילות כבר במהלך התקופה, והתריעו בפני אברג'יל כי מדובר בגיוס המחייב תשקיף וכי עליו לחדול מהפעילות לאלתר. ואולם לפי כתב האישום, הגיוסים נמשכו גם לאחר ההתראות.


כתבה מעניינת: יועץ מס זייף מסמכי מילואים כדי לחמוק מתשלום מס - יצא ל"שרת" בעזה מהבית

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מה יהיה מחר בבורסה? האם זה הזמן למניות הנדל"ן?

מניות הבנקים, נובה, אלביט, המניות הדואליות ומניות האנרגיה המתחדשת

מערכת ביזפורטל |


הבורסה צפויה לפתוח את השבוע בירוק. המניות הדואליות חוזרות עם פער חיובי של 0.25%. Elbit Systems Ltd. 2.42%   תעלה בזכות ארביטראז' חיובי כ-1.75%, Nova Lifestyle -1.82%  תוסיף כמעט 2%. הנה רשימת המניות הכבדות (הקליקו לרשימת כל המניות הדואליות ופערי הארביטראז'):



הסיפור של היום יהיה כנראה הבנקים. ביום שישי פרסם הצוות הבין משרדתי שדן במיסוי על הבנקים את ההמלצות שלו. הוא ממליץ על מיסוי יתר בשל רווחי יתר, אך מסביר שמדובר בפעולה שדורשת את הדרג המדיני. הדרך למיסוי יתר היא ארוכה. אבל בהינתן אי הוודאות נראה שהסקור יסבול מתשואת חסר יחסית. 

בינתיים הבנקים, בנק ישראל, משרד התקציבים נגד המהלך. ולכן, לא ברור איך זה ייסגר, אבל זה יכול להעיק את מניות הבנקים בתקופה הקרובה. על פי הצוות,  יש הצדקה למס על רווחי היתר. הצוות קובע כי העלייה החדה בריבית בשנים האחרונות הובילה את הבנקים לרווחיות חריגה, בין היתר בשל מאפיינים מבניים של המערכת הבנקאית בישראל: ריכוזיות, תחרות מוגבלת, חסמי כניסה גבוהים, סיכון עסקי נמוך וסביבה רגולטורית תומכת.

הצוות מדגיש כי ההחלטה בידי הדרג המדיני אם יוחלט, בהתאם להמלצות להעלות את המיסוי, אזי, המודל המועדף הוא מס רווח דיפרנציאלי על רווחים חריגים, כלומר רווחים הגבוהים ביותר מ־50% מהממוצע המתואם של השנים 2018–2022 - תקופה שאופיינה בסביבת ריבית נמוכה. המס, לפי ההצעה, יהיה בהוראת שעה למספר שנים מוגבל. לדברי הצוות, מודל זה מאפשר לאזן בין הרצון למסות רווחי יתר לבין צמצום פגיעה אפשרית בתחרות, ביציבות המערכת ובוודאות העסקית.

בנק ישראל הביע התנגדות נחרצת למסקנות הדו"ח. נציג הבנק בצוות פרסם דעת מיעוט וטען כי מיסוי סקטוריאלי של הבנקים סותר את עקרונות היסוד של מערכת המס, עלול ליצור עיוותים במשק, לפגוע בוודאות העסקית ולהרתיע שחקנים חדשים - בניגוד למטרה של הגברת התחרות. עוד נטען כי אם יוחלט בכל זאת על הטלת מס, אין להחילו לפני ינואר 2027, ויש להגדירו מראש כמס זמני ומוגבל לשנה אחת בלבד.