שמן קנאביס
צילום: depositphotos

ירוק בקנאביס - אינטליקנה ופנאקסיה עם דיווחים חיוביים

על אף הקיפאון בשוק בעקבות משבר הקורונה, אינטליקנה מדווחת על הסכם לאספקת 500 ק"ג תפרחות; פנאקסיה סיימה ייבוא של תמציות קנאביס מארה"ב מהן תייצר שמן קנאביס שישווק בארץ
איתן גרסטנפלד | (2)

בניגוד למגמה בשוק, החברות בסקטור הקנאביס לא מתרגשות ממשבר הקורונה וממשיכות לפרסם דיווחים חיובים. חברת אינטליקנה מודיעה על הסכם לאספקה של עד 1 טון תפרחות, לחברת הקנאביס הרפואי פוקוס, במסגרתו תקבל מקדמה של 430 אלף שקל. חברת פנאקסיה ישראל מודיעה על הגעת משלוח ראשון של תמצית קנאביס מארצות הברית, לאחר שקיבלה היתר לייצוא שמן קנאביס, מארצות הברית לישראל.

על פי הודעת אינטליקנה, היא התקשרה בהסכם מחייב, לפיו תספק החברה תפרחות קנאביס לפוקוס צמחי מרפא. ההסכם הינו לשנה, ובמסגרתו תספק החברה כמות מינימלית של 500 ק"ג, כשלפוקס תינתן הזכות להגדיל את הכמות ב-500 ק"ג נוספים. בנוסף, תעביר פוקוס לחברה מקדמה של כ-430 אלף שקל. 

אורי וייס, מנכ"ל אינטליקנה: "המתקן שלנו במרכז הארץ זוכה לעניין רב בקרב גורמים מקצועיים בתעשייה לאור הטכנולוגיה הייחודית שלו. אנו פועלים למכירה מראש של כל תוצרת הקנאביס הרפואי מהמתקן וזוכים להבעת אמון מצד גורמים מקצועיים וותיקים בענף."

פנאקסיה השלימה יבוא של תמציות קנאביס מארה"ב

על פי הודעת פנאקסיה, היום שוחרר מנתב"ג משלוח ראשון של תמצית קנאביס מארצות הברית, לאחר שקיבלה היתר ראשון מסוגו לייצוא של שמן קנאביס, מארצות הברית לישראל.

ההיתר לפנאקסיה מממשלת ארה"ב לייצוא החומר והעברתו לישראל, ניתן לאור הרישיון שקיבלה פנאקסיה ארה"ב, חברה-אחות לפנאקסיה ישראל, לייצר ולהפיץ מוצרים הכוללים מיצוי קנאביס בעלי ריכוז THC נמוך במיוחד (0.3%) המכונה בארצות הברית Hemp. ההיתר ניתן לייצוא של 100 ליטר שמן (10,000 בקבוקים). מיצוי התפרחות מבוצע במתקן המשותף לפנאקסיה ול-Ultra Health בברנליאו, ניו מקסיקו, כאשר התמציות שהובאו ארצה במשלוח הראשון ישמשו לייצור שמני קנאביס רפואי עתירי CBD תחת מותג הפרימיום "אקסיבן".

פנאקסיה תייצר בתוך זמן קצר מלאי מוצרים, אשר יספק את כל הדרישה בישראל עבור המטופלים הזקוקים להם למשך מספר חודשים. המוצרים מיועדים לשיווק בישראל בלבד ולא ניתן יהיה לייצאם אל מחוץ לישראל. השמן עתיר ה-CBD, מיועד לקבוצות מטופלים ספציפיות הזקוקים לתרופה עם כמות מזערית של THC (מקטגוריית C24  ו C20), הכוללת קבוצה גדולה של ילדים הסובלים מאפילפסיה או ילדים הנמצאים על הספקטרום האוטיסטי.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    מטופל 31/03/2020 01:31
    הגב לתגובה זו
    תקרסו כולם שיהיה להם אדום כל השנה מניות על חשבון מטופלים
  • 1.
    הקנאביס יתן תשואה עודפת על השוק. (ל"ת)
    מיקי 24/03/2020 00:32
    הגב לתגובה זו
רשף טכנולוגיות מרעומים
צילום: רשף

הבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת

מחצית שנייה נהדרת לארית, אבל מה יהיה בהמשך? ניתוח ביזפורטל על צבר ההזמנות מראה שלא התקבל אפילו הזמנה אחרת במשך מספר חודשים

מנדי הניג |

ארית מנסה להנפיק את החברה הבת רשף לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל. השוק לא מסכים - המניה של ארית נפלה ביום חמישי ב-20% וסימנה להנהלת ארית שאין לה ברירה, אלא להוריד את השווי או לבטל את ההנפקה. הסיפור די פשוט - ארית מחזיקה ברשף, רשף היא 98% מפעילותה. ארית בעצם מוכרת מניות של עצמה ומנסה להיות חברת החזקות. השוק לא אוהב חברות החזקה, הוא מתמחר אותן בדיסקאונט על הערך הנכסי של החברות בת התפעוליות. ארית כעת ב-4 מיליארד שקל ואחרי העסקה בה היא תמכור 11% מרשף ותנפיק 10% לציבור היא תחזיק כ-80% מרשף.

רשף תהיה חברה עם כמה מאות מיליונים בקופה (תלוי בגיוס) וגם ארית שנוסף על המזומנים ממכירת מניות ברשף היא צפויה להעלות את רווחי רשף למעלה - אליה. הסכום משמעותי מאוד, זה יכול להגיע  ל-800 מיליון שקל ויותר, צריך לזכור שהמחצית השנייה של השנה מצוינת בתוצאות העסקיות. הערכה היא שהרווח מגיע ל-200 מיליון שקל. התזרים אפילו יותר. 

נניח באופטימיות שלארית יהיה 1 מיליארד שקל בקופה אחרי הנפקה והיא תחזיק ב-80% מחברה שנניח לשם הדוגמה תהיה שווה 4 מיליארד שקל אחרי הכסף (כלומר כ-3.6 מיליארד לפני הכסף). היא בעצם תהיה עם נכסים של 4.2 מיליארד שקל - קחו דיסקאונט סביר והגעתם לפחות מהשווי שלה בשוק אחרי ירידה של 20% ל-4 מיליארד שקל.

הכל תלוי כמובן בשווי של רשף. אם השווי יקבע על 4.3 מיליארד שקל, אז יש הצדקה מסוימת לשווי שוק הנוכחי של ארית, גם לא בטוח. אבל כאמור הסיכוי לכך נמוך. 

בכל מקרה, הדבר החשוב ביותר בארית וברשף לקביעת השווי הוא הצבר הזמנות לביצוע. הוא קובע את היקף המכירות בהמשך.

נתחיל בחצי הכוס המלאה. המחצית השנייה של 2025 פנומנלית והנהלת החברה מסרה שהרווחיות תהיה דומה לרווחיות במחצית הראשונה. המכירות בכל השנה יתקרבו ל-500 מיליון שקל, - כ-350 מיליון שקל במחצית השנייה. זה אומר סדר גודל של 200 מיליון שקל בשורה התחתונה, וזה גם יכול להיות יותר. זה יביא את הרווח ל-300 מיליון שקל בשנה, קצב רווחים אם המחצית השנייה משקפת של 400 מיליון שקל.

אלא שיש גם חצי כוס ריקה והיא חשובה יותר. הצבר בירידה, החברה לא קיבלה הזמנות בחודשים האחרונים. 


הצבר נפל

בדיווח לבורסה במסגרת הדוח הכספי למחצית הראשונה החברה מעדכנת כי הצבר שלה נכון לסוף יוני 2025 מסתכם ב-1.3 מיליארד שקל: 


השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות

השקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים

הדיון על "קריסת" השוק האלטרנטיבי מפספס את העיקר - אין דבר כזה שוק אחד או מודל אחד; בין פלטפורמות אחראיות עם מנגנוני חיתום וביטחונות לבין גופים שנשענו על הון חדש בלבד, עובר קו דק שמפריד בין ניהול סיכון מושכל לבין הימור מסוכן - טור תגובה של אייל אלחיאני  מייסד ומנכ"ל טריא
אייל אלחיאני |

גם כשכספים הושבו למשקיעים באיחור, הם הגיעו בתשואה ממוצעת של 9%. אפשר לומר בזהירות שהמודל האלטרנטיבי - כשהוא מנוהל באחריות - הוכיח את עצמו.

בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.

מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.

אפשר וצריך לבקר מקרים שבהם הובטחו תשואות לא ריאליות או ששווקו מוצרים בלי גילוי נאות, אבל חשוב לא פחות לזהות ולהבחין את החברות שהובילו שינוי, למדו, ושיפרו את המודל.

אם נמשיך לדבר על “השוק האלטרנטיבי” כמקשה אחת, נרחיק דווקא את אותם שחקנים אחראיים שמנסים לבנות אמון ושקיפות.

השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.

הלקח האמיתי מהשנים האחרונות הוא לא “תיזהרו מהאלטרנטיבי”, אלא “תבדקו את הניהול, את הביטחונות, את תנאי ההשקעה ואת השקיפות”.

הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.

אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.

ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.

כי השקעה אלטרנטיבית טובה, כמו כל השקעה טובה, לא נמדדת בסיסמה. היא נמדדת ביכולת לעמוד בהתחייבויות גם כשקשה, ולחזור לצמוח כשהשוק מתייצב.


כותב הטור הינו אייל אלחיאני, מייסד ומנכ"ל טריא



מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).