יגאל דמרי מתמודד על רכישת אפריקה ישראל
יגאל דמרי, בעל השליטה בי.ח דמרי שוקל להתמודד על רכישת השליטה באפריקה ישראל. אם יחליט דמרי להצטרף להתמודדות הרי שהוא יפגוש את מאיר שמיר וגד זאבי.
עיקרי הצעתו של מאיר שמיר כוללים תשלום במזומן לבעלי האגח של 335 מיליון שקל וליתרת המזומנים שבקופת החברה שעומדת נכון לתום הרבעון הראשון של השנה על 719 מיליון שקל, אך מקופת מזומנים זו יש לנכון תשלומים לרשות המסים על פי הסדרי המס ותשלום הוצאות בשל הסדר החוב.
בנוסף מציע שמיר 14% ממניות אפריקה מגורים ומחצית מהרווח הנקי של דניה סיבוס למשך 6 שנים. לשני סעיפים אלה יש התניות שונות. בנוסף מציע שמיר 70 מיליון שקל בגין קרקעות החברה בסביון ומחצית מהאפסייד שמעל 70 מיליון שקל שינבעו ממימוש הקרקעות בסביון.
גד זאבי מציע לבעלי האגח של אפריקה שתי חלופות. החלופה הראשונה כוללת תשלום במזומן של 280 מיליון שקל ואגרות חוב בהיקף של 270 מיליון שקל בריבית של 4% עם מחמ של 5.4 שנים.
בנוסף מציע זאבי השתתפות ברווחים של 25% ברווחי דניה סיבוס למשך 6 שנים עד לרמה של 100 מיליון שקל ו-70% מהתמורה בגין מימוש קרקעות החברה בסביון בסכום שלא יפחת מ-70 מיליון שקל ולא יעלה על 100 מיליון שקל.
- אפריקה ישראל מגורים: ההכנסות יורדות, הרווח קופץ בזכות שערוכי נדל"ן והדיור להשכרה מתחזק
- אפריקה מגורים: ההכנסות ירדו ב-10% הרווח נותר יציב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ההערכות בשוק ההון הן כי שתי ההצעות של שמיר וזאבי הן הרלוונטיות ביותר עבור מחזיקי האגח כשאם תתווסף הצעה של דמרי הרי שהיא לא תפחת מהצעות השניים. לצמרי יש צליין, יש יתרות מזומנים פנויות שיכולות לשמש לרכישת אפריקה ונראה כי אם דמרי יפשט את הצעתו, ככל שתוצע ויהיה בה מרכיב מזומנים גדול יותר, הרי שדרכו סלולה לקו הסיום ולרכישת אפריקה השקעות.
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?
מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון
משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות.
בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע, ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.
מדד הפחד כמנבא תשואות
במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.
הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.
- הבנק מול בית ההשקעות, מי מנצח בקרב על הסוחר הישראלי?
- העמלה מתייקרת - זו הפקודה שהבורסה משנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.
זהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AIתיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס
מחקר שביצעו בגולדמן סאקס בחן נתונים היסטוריים רחבים וגילה תוצאה די עקבית. בכל התקופות שבהן מניות ואג"ח רשמו ירידה ריאלית, סל סחורות רחב נתן תשואה חיובית. הממצא הזה חזר על עצמו לאורך עשרות שנים, ומציב את הסחורות לא כמרכיב שולי או אקזוטי בתיק, אלא החזקה לגיטימית שמאחוריה העלות האמיתית של חומרי הגלם. בתקופות של אינפלציה גבוהה, מתחים גיאופוליטיים (כמו שחווינו בעוצמה לאורך השנה האחרונה), הסחורות תפקדו כמרכיב דפנסיבי, והם מקור לפיזור נוסף שצריכים לשקול כשבונים תיק.
אחרי שמסכימים בעניין הזה השאלה הופכת להיות גם פרקטית - כמה מקום קטגוריית ה"סחורות" צריכה לקבל. הניתוחים של מורגן סטנלי, CFA ופרמטריק נעים על אותו אזור: חשיפה של כ-10% לסחורות מפחיתה את התנודתיות של התיק ומשפרת את היציבות שלו בלי לשנות מהותית את התשואה השנתית הממוצעת.
כמובן שצריכים להתייחס גם לאילו סחורות נכנסות לתיק, מה המשקל של אנרגיה מול מתכות בסיסיות, ומה רמת הקשר בין כל אחד מהקבוצות לתנאי המאקרו ולסיכונים שאנחנו מוכנים "לסבול" כמשקיעים.
למה בכלל סחורות? איך הן מתנהגות כשמחירים עולים
סחורות משחקות לפי חוקים קצת אחרים. מניות ואג"ח תלויים ברווחיות של חברות, בציפיות צמיחה ובריבית. סחורות מסתכלות יותר "על הרצפה": כמה נפט מוציאים מהאדמה, כמה תבואה נקצרת, כמה מתכת נכרתת.
- מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות
- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כשהאינפלציה מתגברת, חומרי הגלם בדרך כלל מתייקרים יחד איתה. לכן סחורות נתפסות כסוג של ביטוח על יוקר המחיה ועל כוח הקנייה של הכסף.
