שרי אריסון
צילום: יח"צ

פרשת השוחד בשיכון ובינוי: החברה ושורת בכירים צפויים לעמוד לדין

התגבשה תשתית ראייתית נגד החברה והחברות הבנות, וכנגד שורה של בכירים, לרבות רואה החשבון, בעבירות שוחד, רישום כוזב, קשר לפשע, שיבוש מהלכי משפט, איסור הלבנת הון ועבירות דיווח מטעה
ערן סוקול |

בהודעה משותפת של הרשות לני"ע ומשטרת ישראל שפורסמה היום (א') דווח כי הסתיימה החקירה של פרשת השוחד באפריקה של חברת שיכון ובינוי -2.81% . על פי ההודעה, עם סיום החקירה, עמדת משטרת ישראל ורשות ניירות ערך היא כי התגבשה תשתית ראייתית מספקת לכאורה לביסוס החשדות נגד החברה והחברות הבנות, וכנגד שורה של בכירים בחברות, לרבות רואה החשבון המבקר, בעבירות שעניינן מתן שוחד לעובד ציבור זר, רישום כוזב במסמכי תאגיד, קשר לפשע, שיבוש מהלכי משפט, איסור הלבנת הון ועבירות דיווח מטעה במטרה להטעות. תיק החקירה יועבר בימים הקרובים לפרקליטות מיסוי וכלכלה לעיון והחלטה.

הפרשה המכונה "תיק 1445", עוסקת בחשד להעברת תשלומי שוחד לעובדי ציבור זרים במדינות אפריקה השונות, ובקניה בפרט, על ידי חברת שיכון ובינוי, בין במישרין ובין אם באמצעות חברות בנות או נכדות, ביניהן חברת SBI International חברה שוויצרית פרטית הנמצאת בבעלותה המלאה של שיכון ובינוי.

 

עיקרי החשדות נסובו ביחס לתקופה שבין השנים 2008-2016. על פי החשד, בתקופה זו העבירה חברת שיכון ובינוי באופן מאורגן תשלומי שוחד לעובדי ציבור זרים ביבשת אפריקה במטרה להגדיל את רווחיה של החברה.

 

החקירה הגלויה החלה ביום 20/02/2018, עת עוכבו לחקירה עובדיה הבכירים של שיכון ובינוי בעבר ובהווה, ובמקביל בוצעו חיפושים במספר זירות, נתפסו מסמכים רבים וחומרי מחשב.

 

על פי הדיווח, מדובר בחקירה מסועפת, מורכבת ומאומצת אשר במהלכה בוצעו מאות פעולות חקירה בארץ ובעולם. נחקרו כ-50 חשודים ונגבו עדויותיהם של כ-34 עדים. במקביל למעבר לחקירה גלויה, בוצעו 2 חיקורי דין בשיתוף היחידה למלחמה בשחיתות בקניה (EACC), ובוצעו חיפושים ומעצרים בניירובי במהלכם נחקרו 19 עובדי ציבור קנייתים.

 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
עופר ינאי נופר אנרגיה
צילום: ראובן קופצ'ינסקי

המוסדיים אמרו "עד כאן": חבילת השכר של עמי לנדאו לא אושרה

בעלי המניות של נופר אנרג'י דחו את הצעת הדירקטוריון לאשר חבילת שכר למנכ"ל המיועד עמי לנדאו, הכוללת שכר חודשי של כ-208 אלף שקל, מענק חתימה, בונוסים ומניות חסומות בשווי של כ-12 מיליון שקל בשנה

תמיר חכמוף |

נופר אנרג'י נופר אנרג'י -2.65%   מדווחת כי הצעת הדירקטוריון לאשר את תנאי העסקתו של המנכ"ל המיועד עמי לנדאו, לא עברה באסיפה המיוחדת של בעלי המניות שהתקיימה היום.

לתזכורת על חבילת השכר המוצעת - 30 אלף שקל ביום - האם השכר של עמי לנדאו מוצדק ולמה המוסדיים צריכים להגיד לעופר ינאי - עד כאן!

לפי הדוח המיידי, כ-63% מבעלי המניות שהצביעו תמכו בהצעה, אך בקרב בעלי המניות שאינם בעלי עניין אישי (קרי בנטרול עופר ינאי) נרשם רוב למתנגדים, עם 52.1% לעומת 47.9% בעד. מאחר שנדרש רוב מבין בעלי המניות ללא עניין אישי, ההצעה נדחתה.

הצעת השכר כללה שכר חודשי של כ-208 אלף שקל, מענק חתימה של 2 מיליון שקל, בונוס שנתי של עד שבע משכורות והקצאת מניות חסומות בשווי של כ-10.5 מיליון שקל, חבילה שמוערכת בכ-12 מיליון שקל בשנה, או כ-30 אלף שקל לכל יום עבודה. מדובר בתגמול חריג בהיקפו גם ביחס לחברות רווחיות ומבוססות בהרבה. מעבר להיקף החריג, הביקורת התמקדו גם בכך שחלק ניכר מהתגמול אינו מותנה כלל בעמידה ביעדים כמותיים מדידים, לא פיננסיים, לא תפעוליים ולא אסטרטגיים, בניגוד למקובל בחברות ציבוריות, ובמיוחד בתקופה של חוסר ודאות ניהולית.

על פי טבלת ההצבעות שצורפה לדוח, בין התומכים נמנו הפניקס (קסם), איביאי ומנורה, בעוד שמגדל, מיטב, ילין לפידות, מור ואיילון היו מבין אלו הצביעו נגד, והכריעו את הכף.

גדעון תדמור
צילום: דניאל קמינסקי

גדעון תדמור מבקש 9 מיליון שקל בשנה

אחרי הגיוס המשמעותי לפיתוח בפוקלנד של 1.2 מיליארד שקל ועם שווי שוק שזינק לכ-13 מיליארד יו"ר נאוויטס מבקש תגמול גבוה פי 4 מהשנים האחרונות

מנדי הניג |

אחרי הקפיצה במניית נאוויטס וגיוס ההון המוצלח, שותפות נאוויטס פטר יהש -2.52%   מבקשת לאשר חבילת תגמול חדשה ליו"ר גדעון תדמור, שתגיע עד ל־8.8 מיליון שקל בשנה במקום תגמול שנתי של פחות מ־2 מיליון שקל שקיבל עד כשיו. השינוי מגיע כשלשותפות יש תוכניות להאיץ את הפיתוח באיי פוקלנד, אחרי תחילת ההפקה בפרויקט שננדואה.

לפי ההצעה שתעלה באסיפה הקרובה, שכר הבסיס של תדמור יעלה בכמעט 50% ל־170 אלף שקל בחודש, יוצמד למדד, ויוגדל גם מענק ההסתגלות (ל־9 חודשי שכר) ומענק הפרישה (ל־12 חודשי שכר). בנוסף, יוענק תגמול הוני שיכול להגיע לתקרה שנתית של 8.8 מיליון שקל שיהיה גם המקסימום שתוכל החברה לשלם לו.

בהסברים שמצורפים לזימון האסיפה, מציינת נאוויטס כי מאז 2022 צמחו נכסי השותפות פי 2.5, וכי שוויה של החברה זינק בלמעלה מ־9 מיליארד שקל, לשווי של כ־11-13 מיליארד שקל, עם כניסה למדד ת"א־35. השותפות גם מדגישה במסמך כי תדמור ושותפיו פעלו לאיתור, רכישה ופיתוח של נכסים, והיו מנוע הצמיחה המרכזי של החברה.

לפי נאוויטס זה מהלך חשוב שנועד כדי לשמר את הנהגת החברה ואת המוטיבציה. "התגמול מביא בחשבון את היקף הפעילות, האתגרים הגלובליים ואת הצורך להבטיח המשך העסקתם של נושאי משרה בכירים" נכתב עוד.

במקביל לתגמול השנתי, צפוי תדמור ליהנות גם מתמלוג משמעותי במסגרת השותף הכללי, שבו מחזיקים הוא ושותפיו. לפי הערכת החברה, החל מ־2026 תזכה נאוויטס להכנסות שנתיות של כ-1.1 מיליארד דולר, שמתוכם ייגזר תמלוג-על בגובה 5% כלומר כ־200 מיליון שקל בשנה, שמתוכם יגיעו לידי תדמור כ־125 מיליון שקל בשנה.