הראל ביטוח: רווח כולל של כ-5 מיליון שקל ברבעון הרביעי של 2018
חברת הראל השקעות 4.19% דיווחה היום (א') על תוצאותיה לרבעון הרביעי של 2018 עם צניחה של 75% בהכנסות על רקע החולשה בשווקים בסוף שנת 2018 אשר הובילה להפסד מהשקעות של כ-2.35 מיליארד שקל וצניחה ברווח הכולל שהסתכם בכ-5 מיליון שקל בלבד. התשואה על ההון הסתכמה בשנת 2018 בכ-9.44%, הגבוהה ביותר מבין חברות הביטוח הגדולות (לפרטים המלאים) והמניה נסחרת כעת במכפיל הון של כ-0.9.
הכנסות חברת הביטוח הסתכמו בכ-1.3 מיליארד שקל ברבעון הרביעי, צניחה של כ-75% לעומת הכנסות של כ-5.1 מיליארד שקל ברבעון המקביל אשתקד. עיקר הירידה בהכנסות מיוחסת להפסד של כ-2.35 מיליארד שקל מהשקעות ברבעון, על רקע החולשה בשווקים בסוף שנת 2018. זאת לעומת רווח מהשקעות של כ-1.68 מיליארד שקל ברבעון המקביל אשתקד. הפרמיות שהורווחו בשייר הסתכמו בכ-3.33 מיליארד שקל, צמיחה של כ-11.6% לעומת כ-2.98 מיליארד שקל ברבעון המקביל.
הרווח הכולל הסתכם ברבעון הרביעי של 2018, בסך של כ-5 מיליון שקל, לעומת רווח כולל בסך של כ-244 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, צניחה של כ-98%.
הוצאות התפעול הסתכמו בכ-1.23 מיליארד שקל ברבעון הרביעי, ירידה של כ-75% ביחס להוצאות תפעול של כ-4.9 מיליארד שקל ברבעון המקביל אשתקד.
מישל סיבוני, מנכ"ל קבוצת הראל ביטוח ופיננסים: "אנו מסכמים שנה של עשייה רבה וצמיחה בכל תחומי הפעילות של החברה וממשיכים להטמיע במרץ שלל כלים ואמצעים טכנולוגיים לטובת שיפור וייעול השירות לסוכני ולקוחות החברה. אין ספק כי המיקוד באימוץ טכנולוגיות חדשות מאפשר המשך צמיחה בסביבת שוק מאתגרת ושיפור בתוצאות העסקיות. הראל מציגה צמיחה בהיקף הפרמיות ודמי הגמולים השנתיים לרמה של למעלה מ-30 מיליארד שקל, עם עלייה בהיקפי הפעילות בכל המגזרים העסקיים, זאת לצד רווח כולל של 542 מיליון שקל. נתונים אלו מצביעים על חוסנה של החברה, הבולטת במיוחד על רקע העובדה, כי תוצאות אלו הושגו כאשר שוק ההון סבל מתשואות שליליות ולא תרם תרומה משמעותית לתוצאות".
איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאלקטרה תקים ותפעיל את מערך מס הגודש בגוש דן בהיקף של כ-1.25 מיליארד שקל
אלקטרה הודיעה היום כי זכתה במכרז המדינה להקמה, הפעלה ותחזוקה של מערך מס הגודש סביב גוש דן. לאחר סיום ההקמה החברה צפויה להפעיל את המערך במשך כ-20 שנה
קבוצת אלקטרה אלקטרה 4.29% , בניהולו של איתמר דויטשר, עדכנה כי חברה בת תשמש כזכיין בפרויקט מס הגודש באזור גוש דן. הזכיין יהיה אחראי על כל התהליך: תכנון, הקמה, תפעול ותחזוקה. תחילת העבודות צפויה לאחר החתימה על הסכם הזיכיון עם המדינה, ומאותו שלב תתחיל תקופה ארוכה של הפעלה שוטפת.
לפי הערכת אלקטרה, סך ההכנסות הצפויות מהפרויקט לאורך תקופת הזיכיון עומד על כ-1.25 מיליארד שקל. בתוך זה החברה מעריכה כי תקבל מענק הקמה של כ-400 מיליון שקל בשנים הראשונות, ועוד כ-850 מיליון שקל בפריסה על פני שנות התפעול. המודל המתגבש דומה לפרויקטי זכיינות אחרים: השקעה משמעותית בשלב ההקמה, ולאחר מכן זרם תשלומים רב-שנתי על שירות ותפעול.
220 שערים בשלוש טבעות
הפרויקט נשען על פריסה פיזית וטכנולוגית נרחבת. אלקטרה תתכנן ותקים כ-220 שערי אגרה, שמהווים כ-140 אתרי חיוב. השערים יתפרסו בשלוש טבעות סביב גוש דן: טבעת חיצונית, טבעת אמצעית וטבעת פנימית. כך אפשר יהיה לתמחר נסיעות לרכב פרטי לפי מיקום ועומס, עם הבחנה בין כניסה מבחוץ לבין תנועה בתוך הליבה העירונית.
מעבר לשערים עצמם, הזכיין אחראי על הקמת מערכת זיהוי רכבים, מערכת גבייה, מערכות תקשורת, מערכות תומכות, מרכז בקרה ומערך שירות לקוחות. בפועל מדובר במערכת אחת שצריכה לזהות רכב בזמן אמת, להצמיד לו חיוב מתאים ולתת לו מענה במקרה של בירור או ערעור. הכנסות מס הגודש עצמו יישארו בידי המדינה, בעוד שאלקטרה מקבלת תשלומים עבור הקמה ותפעול.
- בשורה ירוקה: יוזמה להקמת מתקן ראשון בישראל לייצור אנרגיה מפסולת
- רמ"י משיקה מכרז בלהבים: 254 מגרשים לחיילי מילואים ולנכי צה"ל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מה זו אגרת גודש ולמה בכלל הולכים לשם
אגרת גודש היא מס תחבורתי שנגבה מנהגים שנכנסים עם רכב פרטי לאזורים עמוסים, בדרך כלל בשעות השיא. הרעיון פשוט: מי שנכנס למרכז המטרופולין בתקופות העומס משלם יותר, ומי שנוסע בשעות אחרות או בוחר בתחבורה ציבורית משלם פחות או לא משלם כלל.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגזינוקים בביטוח - הראל כבר גדולה מהבנק הבינלאומי; קמהדע נפלה 5%
בדקנו: מי 3 המניות הכי טובות של דצמבר (בינתיים) ומה הסיבות? אוריון זינקה ב-18% ביומה הראשון בבורסה, סוגת עלתה 2%
מניות הביטוח ממשיכות לזנק. מדד הביטוח טס - מדד ת"א-ביטוח
הראל כבר עולה בשווי על השווי של הבנק הבינלאומי - תראו כאן את השווי של חברות הביטוח הגדולות מודגש בצהוב, ואת המיקום שלהן בטבלת החברות הגדולות בבורסה:
דו"ח חדש של אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר מציג תמונת מצב חיובית של ההשקעות הזרות בישראל. בעוד שנת 2024 הסתיימה בירידה מתונה, הנתונים לחציון הראשון של 2025 מצביעים על התאוששות משמעותית בזרימת ההון הזר למשק. על פי הדו"ח, בחציון הראשון של שנת 2025 נרשמו בישראל השקעות זרות ישירות בהיקף של כ-10.2 מיליארד דולר. מדובר בחציון החזק ביותר מאז שנת 2021, שבה נרשמו השקעות בהיקף של כ-14 מיליארד דולר באותה תקופה. נתון זה מייצג עלייה של 35% לעומת החציון המקביל בשנת 2024, שבו הסתכמו זרמי ההשקעות הנכנסות בכ-7.5 מיליארד דולר בלבד. ד"ר שמואל אברמזון, הכלכלן הראשי במשרד האוצר, מציין בדבריו הפותחים את הדו"ח: "ההתאוששות נתמכת בהתפתחויות אזוריות חיוביות ובהסרת איומים ביטחוניים, אשר תרמו להפחתת פרמיית הסיכון של ישראל, לירידה בתשואות האג"ח לטווח ארוך, לחזרת חברות תעופה זרות ולעלייה במדדי המניות המקומיים." - השקעות זרות בישראל: המחצית הראשונה של 2025 החזקה ביותר מזה ארבע שנים
- ארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב
- ארית נפלה 20%, טבע זינקה 3%, המדדים שברו שיאים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
