הירשמו
  1. ראשי
  2. שוק ההון
בורסת ת"א תל אביב אחוזת בית בנין בניין עליות ירידות מעורבת בורסה
צילום: Istock

סקטור באלאנס - המדד החדש שכדאי לכם להכיר

עם שווי שוק של 530 מיליארד שקל, המדד מאיים על מדדי הדגל של הבורסה – ת"א 35 ות"א 125. מה מאפיין אותו?
עמית בר, הון | (7)
נושאים בכתבה אינטר בורסה מדד ת"א 35 משקיעים

מדד ת"א 35 ומדד ת"א 125 הם המדדים המובילים בבורסה בת"א אבל מדד חדש שהשיקה הבורסה - מדד סקטור באלאנס עשוי לאיים על מעמדם. המדדים המסורתיים - ת"א 35 שהחליף את ת"א 25 ות"א 125 שהחליף את ת"א 100 לא הצליחו בשנים האחרונות לספק תשואה קרובה לזו של הניהול האקטיבי. כלומר, למרות שלאורך זמן, המדדים מספקים תשואה טובה יותר ממכשירים מנוהלים, הרי שזה לא קרה בשנים האחרונות, בגלל עיוות במדד.

בפועל, בפני משקיעים קיימות שתי אפשרויות מרכזיות להשקעה בשווקים – באופן מנוהל (הם או מישהו מומחה מנהל את ההשקעות), או בשיטה פסיבית, עוקבת מדדים. במחקרים רבים נמצא שהאחרונה נכונה יותר למשקיעים ומספקת תשואה גבוהה יותר. אחרי הכל, לא ניתן להכות את המדדים על פני זמן ממושך, במיוחד בהינתן שהניהול האקטיבי גובה דמי ניהול גבוהים משמעותית ביחס לניהול הפסיבי. זו הסיבה שתעשיית תעודות הסל וקרנות הסל פורחת בעולם, ומתחזקת גם אצלנו, אם כי שנת 2017 לא היתה מדהימה.

אלא שהבעיה במדדים היא שלפעמים הם גוררים עיוות שגורם לתשואת חסר ביחס לכספים המנוהלים, ואת זה באה הבורסה לתקן דרך מדד סקטור-באלאנס. המדדים המובילים בבורסה סיפקו כאמור תשואות פורות בשנים האחרונות ביחס לניהול אקטיבי, בעיקר בגלל ריכוז השקעה (משקל גבוה במדדים) של חברות הפארמה - טבע, מיילן ופריגו שסבלו מרידה משמעותית בערכן בשנתיים האחרונות, ובמיוחד בחצי השנה האחרונה (להרחבה על מניית טבע).

התוצאה – מעבר כספים מהמכשירים הפסיביים למנהלי ההשקעות האקטיביים. על רקע זה, השיקה הבורסה מדד מפוזר יותר, מגוון יותר ומאוזן יותר - סקטור-באלאנס שעשוי  להחליף את מדדי הדגל של הבורסה – מדד ת"א 35 ומדד ת"א 125.

הפרמטרים למדד החדש הם פרמטרים כמותיים. המדד כולל 100 מניות גדולות בפיזור ענפי רחב (להבדיל מהמדדים המובילים כיום שמוטים כאמור למניות הפארמה, וגם למניות הבנקים). המטרה של המדד היא לבטא את הכלכלה הישראלית על מגוון תחומי הפעילות גם הפעילות הריאלית וגם הפעילות הפיננסית, כאשר ההערכה היא שהמדד הזה יהווה אלטרנטיבה ראויה למדדי הבורסה המסורתיים.

במדד סקטור באלאנס יש 100 מניות שיבחרו באופן פשוט על ידי עמידה בשני תנאים – הראשון והמשמעותי, המניה תהיה מ-100 המניות בעלות שווי השוק הגבוה ביותר מבין אלה הנכללות במדדים ת"א־125 ות"א־SME60 (מדד מניות היתר הגדולות) ותנאי נוסף -  שמחזור המסחר היומי הוא לפחות 300 אלף שקל (בממוצע).

משקל כל מניה – עד 2%

תקרת המשקל של מניה במדד סקטור באלאנס תהיה 2%, וייכללו במדד הזה לכל היותר 15 מניות מאותו ענף. בדרך הזו בעצם מגבילים (מאוד) את ההטיה של המדד לכיוון מסוים, ומפזרים אותו על פני מספר גדול של מניות, ומתגברים על משקל יתר לענף ולמניות מסוימים. האם זה נכון?

קיראו עוד ב"שוק ההון"

ובכן, עכשיו אחרי שהמדד "פישל" לעומת הניהול האקטיבי, אומרים לנו שיש עם המדדים בעיה, אבל מה היה קורה אם במצב ההפוך? אם מניות הפארמה היו מספקות תשואה עודפת, ומכים את הניהול האקטיבי - האם גם אז היו מחפשים מדד אחר? נכון, מדד סקטור באלאנס הרבה יותר מאוזן מהמדדים הקיימים, הרבה יותר מגוון, אבל זה עוד לא אומר בהכרח שהוא יספק תשואה טובה יותר מהמדדים המסורתיים.

על כל פנים, במדד הסקטור באלאנס יש גם תקרת משקל נמוכה למניות בענף שיש בו ייצוג מרבי ופרקטית מדובר על ענף הנדל"ן - 15 מניות ממנו כלולות במדד ומשקלן יוגבל ל־1% לכל מניה מהענף (במקום 2% ביתר הענפים).

על פי נתוני הבורסה שווי השוק של המדד הוא 530 מיליארד שקל. הענף בעל המשקל הגדול ביותר במדד הוא הנדל"ן – 14%,  הבנקים עם 11%; הביטוח עם קרוב ל-9%, מזון כ-6.8%, חיפושי נפט וגז 6.7%, תקשורת ומדיה 6.3%, מסחר – 6%, תוכנה ואינטרנט – 5.4%, אנרגיה 5%, מוליכים למחצה – 4%, פארמה 4%, וחברות ביטחוניות – 2.3%. המדד לא יכלול מניות ביומד ומניות השקעה ואחזקות, הנחשבות תנודתיות.

המדד יכלול 31 מניות הנכללות גם במדד ת"א־35 ו־96 מניות ממניות ת"א־125, ועוד 4 מניות ממדד ת"א־SME 60, כלומר סה"כ 100 מניות, במשקל שונה לחלוטין מהמדדים המסורתיים.

מדריכים נוספים מאתר הון:

השקעה במניות או בדירה - מה עדיף?

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    מגיב 12/02/2018 17:41
    הגב לתגובה זו
    בהתחלה רשמת שהמדד יכלול 100 ואז בסוף אתה רושם שהוא כולל 131? מדד ת"א 125 כולל בתוכו כבר את מדד ת"א 35 לכן המדד החדש יכלול 96 מניות מת"א 125 ועוד 4 מSME 60. תקן את עצמך בכתבה.
  • 6.
    מתי יתחיל המדד החדש יש תאריך ? (ל"ת)
    משקיע סביר 12/02/2018 15:32
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    אלכס 11/02/2018 22:13
    הגב לתגובה זו
    עמית , כתבה מאוד תמציתית וברורה , אך לא הגעת לפיסגה. אני הייתי מוסיף ביצוע של המדד הזה כאילו הוא היה קיים ב 2017 ומציג השוואה לאומת מדדים מסורתיים.
  • 4.
    אמיר 11/02/2018 21:06
    הגב לתגובה זו
    מדד תא 25 35 כבר לא רלבנטי כי אין פיזור טוב, בעולם כבר מזמן מפזרים ומגבילים את המניות ב-2% ולא 10% כמו אצלנו. הסקטור באלאנס יותר טוב ממד תא 25 35 בזכות הפיזור וההגבלה
  • 3.
    דמי הניהול יהיו 2.9% ועוד 25% מס הון (ל"ת)
    טובי 11/02/2018 20:38
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    עוד שנה סה המדד המוביל בתל אביב (ל"ת)
    דניאל 11/02/2018 19:59
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אבי 11/02/2018 18:45
    הגב לתגובה זו
    יכניסו לכם את הוירוס מאחור
מוטי גוטמן
צילום: עידן גרוס

"מטריקס תיכנס לת"א 35 ותהפוך לאחת מעשר חברות ה-IT הגדולות בעולם"

המיזוג הענק בין שתי ענקיות ה-IT עליו הודיעו במרץ כבר הקפיץ את השווי המצרפי של 2 החברות מהמקום ה-10 ל-8 בארה"ב ומהמקום ה-4 ל-3 באירופה; בלידר סוקרים את ההשפעות של המיזוג ההיסטורי, את הסינרגיה וגם אחרי קפיצה של 62% במטריקס מאז ההודעה הפונטציאל עדיין גדול

מנדי הניג |
נושאים בכתבה מטריקס מג'יק

בתחילת נובמבר מטריקס מטריקס -0.07%   ומג'יק מג'יק -1.71%   נכנסו לשלב המכריע של המיזוג כשמסגרת ההבנות שסוכמה במרץ נסגרה בין השתיים. אם הכל יתקדם כמתוכנן, ב-10 לחודש תיערך אסיפת בעלי המניות של שתי החברות כשהשלמת העסקה צפויה במהלך ינואר 2026. 

על פי תנאי העסקה, מג'יק תימחק מהמסחר ותהפוך לחברה פרטית בבעלות מלאה של מטריקס, כשבעלי מניותיה יקבלו 0.5883 מניות מטריקס לכל מניה שזה יחס שמעמיד את בעלי המניות על כ-31% מהחברה המאוחדת. בסקירה שפרסמה דינה קורשונוב, אנליסטית בלידר שוקי הון היא אומרת "להערכתנו, יחס ההחלפה בין המניות אינו צפוי להשתנות עד להשלמת המיזוג לאור המורכבות המשפטית הכרוכה בהשלמת העסקה".

השוק כבר מבין לאן העסק הזה צועד והוא כבר החל לתמחר את המיזוג חודשים לפני החתימה הרשמית אבל עוד ובעיקר מאז פרסום מזכר ההבנות במרץ. מאז ועד היום זינקה מניית מג'יק בכ-79% לשווי של כ-4 מיליארד שקל בעוד מטריקס הוסיפה כ-62% והיא נסחרת בשווי של 9 מיליארד שקל. כמו השוק, גם בלידר סבורים שהמיזוג ייצור גוף משמעותי בהיקף הפעילות שלו. ביחד הקבוצה הממוזגת תגיע לשווי שוק מצרפי של כ-3.3 מיליארד דולר כ-10.5 מיליארד שקל. למטריקס צפויות הכנסות שנתיות של כ-2 מיליארד דולר ומצבת העובדים תסתכם על 15 אלף. הנתונים האלה מציבים את החברה המאוחדת בין עשר חברות ה-IT הציבוריות הגדולות בארה"ב ובאירופה.

סינרגיה בעיקר בתחום הענן

בלידר מתעכבים גם על הסינרגיות שיהיו במיזוג, ומסבירים כי החיבור בין שתי החברות לא מסתכם רק בהיקף פעילות גדול יותר אלא יוצר יתרון תחרותי ממשי בשווקים שבהם הביקוש הולך וגובר, כמו ענן, דיגיטל, סייבר, דאטה ו-ERP. מטריקס מגיעה לתהליך עם פעילות ענן רחבה ומוכרת בישראל ועם התרחבות פעילה באירופה, בעוד מג'יק מוסיפה יכולת משלימה בשוק האמריקאי שבו היא מחזיקה נוכחות משמעותית וכ-1,500 אנשי מקצוע מקומיים. שילוב כזה, לפי לידר, מאפשר לבנות קו עסקים בינלאומי מגובש יותר, כזה שמגדיל את עומק ההיצע של החברה המאוחדת ומספק לה רגל יציבה בכל אחד מהשווקים המרכזיים בעולם.

החיבור בין שתי הפעילויות משפיע לא רק על פריסה גיאוגרפית אלא גם על האופן שבו החברה המאוחדת יכולה להציע פתרונות מקצה לקצה. בלידר מציינים כי פעילויות ה-ERP של שתי החברות כולל הפתרונות שמג'יק מביאה עמה, מרחיבות את סל השירותים שמטריקס יכולה להציע ללקוחותיה, מחזקות את נאמנות הלקוחות ומאפשרות להיכנס למכרזים גדולים ומורכבים יותר, במיוחד בארגוני אנטרפרייז גדולים. במקביל, העובדה שגם מטריקס וגם מג'יק מחזיקות בקשר אסטרטגי עם AWS יוצרת יתרון כפול, הן נהנות מגישה טובה יותר לטכנולוגיות ולכלי ענן מתקדמים, והן יכולות לגשת יחד לשיתופי פעולה שדורשים היקף פעילות גדול יותר.

להמשך הכתבה לחץ כאן
חיים שטפלר מנכל ארית
צילום: באדיבות המצולם

מה יודע צבי לוי שאנחנו לא? ארית מנצלת אופוריה במניה כדי להנפיק מהציבור

המוסדיים יקנו, אבל האם הם היו קונים אם זה היה הכסף האישי שלהם? ארית בתקופה נהדרת ואחרי שהיתה על סף פשיטת רגל והמדינה הצילה אותה, היא מרוויחה מהמדינה מאות מיליונים ברווחיות של חברת אנבידיה - גאות בשוק הביטחוני היא סיבה נהדרת לצבי לוי למכור-להנפיק לפי 5 מיליארד שקל, אבל האם הרווחים האלו יימשכו? ממש לא בטוח

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה ארית תעשיות רשף טכנולוגיות

אם המוכר רוצה למכור במחיר מסוים, אז ברור שהמחיר מתאים לו, המחיר טוב מבחינתו. אם הקונה רוצה לקנות במחיר הזה - אז יש עסקה. האם יכול להיות שהמחיר טוב לשני הצדדים. כן, אם שניהם "מקריבים" בדרך ומתכנסים לעסקה. בהנפקות זה לא קורה, כי לרוב יש א-סימטריה של מידע. המוכר יודע יותר מהקונה, וגם כי הקונים הם לא באמת שמים את הכסף שלהם, אלא "כסף של אחרים".   

במצב המתואר, האם זו עסקה במחיר ראוי-נכון? האם כשגופים מוסדיים יקפצו עכשיו על ההנפקה של ארית-רשף זו עסקה ראויה? אי אפשר לדעת מה  יהיה והמניה בהחלט יכולה להמשיך לעלות, אבל אפשר לדעת דבר אחד ברור - ארית שהיתה חברה של 100-150 מיליון שקל, קפצה לשווי של 5 מיליארד שקל בזכות המלחמה. ההצטיידות היתה גדולה, המחירים היו בשמיים - משרד הביטחון קנה כנראה בלי לחשוב יותר מדי - המספר בדוח של ארית שמוכיח - משרד הביטחון מפזר כספים

זה לא יכול להימשך. נכון שיש שינוי תפיסתי עולמי ונכון שההצטיידות הצבאית עלתה, אבל זה גם יביא תחרות ויוביל לשחיקה ברווחיות. כמו כמעט כל דבר שעולה מהר, יש גם ירידות, טלטלות וגלים בדרך. ארית לא מפתחת שבבי AI שהיא יכולה להרוויח עליהם 75% , היא לא אינבידיה, היא חברה של לואו טק שעושה עבודה טובה, מייצרת מערכות וכלים טובים מאוד, אבל יש גאות בעסקיה,  בשל ניצול הזדמנות של ההנהלה והבעלים. אגב, כשהחברה קרסה והגיעה לפשיטת רגל, המדינה הצילה אותה מספר פעמים. עכשיו כשצריך אותה, היא - ואין לנו טענות על כך, זו המטרה של עסק - ממקסמת רווחים ומוכרת במחירים גבוהים.

הטענות שלנו הן כלפי המוסדיים שאם יעשו שיעורי בית יפנימו שהתוצאות של ארית ימשיכו להיות טובות עוד שנה, אולי שנתיים, אבל מה אחר כך? לקנות חברה במכפיל רווח של 8 זה לא תמיד נכון, השאלה אם זה יימשך לאורך זמן. וכל זה כשהטכנולוגיה משתנה - התותחים החדשים שייכנסו לצבא מתוצרת אלביט לא יעבדו כנראה רק עם סוגי המרעומים של ארית. 

וכמובן שדגל האזהרה הגדול הוא המכירה - ארית מנפיקה את רשף שהיא כאמור כל הפעילות של ארית, היא בעצם מוכרת את עצמה. אם המצב כל כך טוב, והצמיחה ברורה והרווחים הגדולים ימשיכו, אז למה להנפיק? מה יודע המוכר, צבי לוי, הבעלים ויו"ר החברה שהקונים לא יודעים? ולמה הוא כנראה יצליח לסדר אותם?   

 

להמשך הכתבה לחץ כאן