מדד ת"א 35 ומדד ת"א 125 הם המדדים המובילים בבורסה בת"א אבל מדד חדש שהשיקה הבורסה - מדד סקטור באלאנס עשוי לאיים על מעמדם. המדדים המסורתיים - ת"א 35 שהחליף את ת"א 25 ות"א 125 שהחליף את ת"א 100 לא הצליחו בשנים האחרונות לספק תשואה קרובה לזו של הניהול האקטיבי. כלומר, למרות שלאורך זמן, המדדים מספקים תשואה טובה יותר ממכשירים מנוהלים, הרי שזה לא קרה בשנים האחרונות, בגלל עיוות במדד.

בפועל, בפני משקיעים קיימות שתי אפשרויות מרכזיות להשקעה בשווקים – באופן מנוהל (הם או מישהו מומחה מנהל את ההשקעות), או בשיטה פסיבית, עוקבת מדדים. במחקרים רבים נמצא שהאחרונה נכונה יותר למשקיעים ומספקת תשואה גבוהה יותר. אחרי הכל, לא ניתן להכות את המדדים על פני זמן ממושך, במיוחד בהינתן שהניהול האקטיבי גובה דמי ניהול גבוהים משמעותית ביחס לניהול הפסיבי. זו הסיבה שתעשיית תעודות הסל וקרנות הסל פורחת בעולם, ומתחזקת גם אצלנו, אם כי שנת 2017 לא היתה מדהימה.

אלא שהבעיה במדדים היא שלפעמים הם גוררים עיוות שגורם לתשואת חסר ביחס לכספים המנוהלים, ואת זה באה הבורסה לתקן דרך מדד סקטור-באלאנס. המדדים המובילים בבורסה סיפקו כאמור תשואות פורות בשנים האחרונות ביחס לניהול אקטיבי, בעיקר בגלל ריכוז השקעה (משקל גבוה במדדים) של חברות הפארמה - טבע, מיילן ופריגו שסבלו מרידה משמעותית בערכן בשנתיים האחרונות, ובמיוחד בחצי השנה האחרונה (להרחבה על מניית טבע).

התוצאה – מעבר כספים מהמכשירים הפסיביים למנהלי ההשקעות האקטיביים. על רקע זה, השיקה הבורסה מדד מפוזר יותר, מגוון יותר ומאוזן יותר - סקטור-באלאנס שעשוי  להחליף את מדדי הדגל של הבורסה – מדד ת"א 35 ומדד ת"א 125.

• חובות של 800 מיליון אירו והפסדי ענק: האם אינטר בדרך לפשיטת רגל?
• אינטר מזנקת ב-24% אחרי שהודיעה שתגייס 38 מיליון שקל
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

הפרמטרים למדד החדש הם פרמטרים כמותיים. המדד כולל 100 מניות גדולות בפיזור ענפי רחב (להבדיל מהמדדים המובילים כיום שמוטים כאמור למניות הפארמה, וגם למניות הבנקים). המטרה של המדד היא לבטא את הכלכלה הישראלית על מגוון תחומי הפעילות גם הפעילות הריאלית וגם הפעילות הפיננסית, כאשר ההערכה היא שהמדד הזה יהווה אלטרנטיבה ראויה למדדי הבורסה המסורתיים.

במדד סקטור באלאנס יש 100 מניות שיבחרו באופן פשוט על ידי עמידה בשני תנאים – הראשון והמשמעותי, המניה תהיה מ-100 המניות בעלות שווי השוק הגבוה ביותר מבין אלה הנכללות במדדים ת"א־125 ות"א־SME60 (מדד מניות היתר הגדולות) ותנאי נוסף -  שמחזור המסחר היומי הוא לפחות 300 אלף שקל (בממוצע).

משקל כל מניה – עד 2%

תקרת המשקל של מניה במדד סקטור באלאנס תהיה 2%, וייכללו במדד הזה לכל היותר 15 מניות מאותו ענף. בדרך הזו בעצם מגבילים (מאוד) את ההטיה של המדד לכיוון מסוים, ומפזרים אותו על פני מספר גדול של מניות, ומתגברים על משקל יתר לענף ולמניות מסוימים. האם זה נכון?

• גילת טלקום: עליה של 4% בהכנסות, הרווח הנקי הוכפל - הצבר עוקף את ה-50 מיליון דולר
• “המכירות נחתכו, הריבית חונקת - אבל יש מניות נדל״ן שעדיין מתומחרות בחסר”
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• טאואר תיפול - נייס תזנק; המניות הבולטות מחר בבורסה

ובכן, עכשיו אחרי שהמדד "פישל" לעומת הניהול האקטיבי, אומרים לנו שיש עם המדדים בעיה, אבל מה היה קורה אם במצב ההפוך? אם מניות הפארמה היו מספקות תשואה עודפת, ומכים את הניהול האקטיבי - האם גם אז היו מחפשים מדד אחר? נכון, מדד סקטור באלאנס הרבה יותר מאוזן מהמדדים הקיימים, הרבה יותר מגוון, אבל זה עוד לא אומר בהכרח שהוא יספק תשואה טובה יותר מהמדדים המסורתיים.

על כל פנים, במדד הסקטור באלאנס יש גם תקרת משקל נמוכה למניות בענף שיש בו ייצוג מרבי ופרקטית מדובר על ענף הנדל"ן - 15 מניות ממנו כלולות במדד ומשקלן יוגבל ל־1% לכל מניה מהענף (במקום 2% ביתר הענפים).

על פי נתוני הבורסה שווי השוק של המדד הוא 530 מיליארד שקל. הענף בעל המשקל הגדול ביותר במדד הוא הנדל"ן – 14%,  הבנקים עם 11%; הביטוח עם קרוב ל-9%, מזון כ-6.8%, חיפושי נפט וגז 6.7%, תקשורת ומדיה 6.3%, מסחר – 6%, תוכנה ואינטרנט – 5.4%, אנרגיה 5%, מוליכים למחצה – 4%, פארמה 4%, וחברות ביטחוניות – 2.3%. המדד לא יכלול מניות ביומד ומניות השקעה ואחזקות, הנחשבות תנודתיות.

המדד יכלול 31 מניות הנכללות גם במדד ת"א־35 ו־96 מניות ממניות ת"א־125, ועוד 4 מניות ממדד ת"א־SME 60, כלומר סה"כ 100 מניות, במשקל שונה לחלוטין מהמדדים המסורתיים.

מדריכים נוספים מאתר הון:

השקעה במניות או בדירה - מה עדיף?