סקטור באלאנס - המדד החדש שכדאי לכם להכיר
מדד ת"א 35 ומדד ת"א 125 הם המדדים המובילים בבורסה בת"א אבל מדד חדש שהשיקה הבורסה - מדד סקטור באלאנס עשוי לאיים על מעמדם. המדדים המסורתיים - ת"א 35 שהחליף את ת"א 25 ות"א 125 שהחליף את ת"א 100 לא הצליחו בשנים האחרונות לספק תשואה קרובה לזו של הניהול האקטיבי. כלומר, למרות שלאורך זמן, המדדים מספקים תשואה טובה יותר ממכשירים מנוהלים, הרי שזה לא קרה בשנים האחרונות, בגלל עיוות במדד.
בפועל, בפני משקיעים קיימות שתי אפשרויות מרכזיות להשקעה בשווקים – באופן מנוהל (הם או מישהו מומחה מנהל את ההשקעות), או בשיטה פסיבית, עוקבת מדדים. במחקרים רבים נמצא שהאחרונה נכונה יותר למשקיעים ומספקת תשואה גבוהה יותר. אחרי הכל, לא ניתן להכות את המדדים על פני זמן ממושך, במיוחד בהינתן שהניהול האקטיבי גובה דמי ניהול גבוהים משמעותית ביחס לניהול הפסיבי. זו הסיבה שתעשיית תעודות הסל וקרנות הסל פורחת בעולם, ומתחזקת גם אצלנו, אם כי שנת 2017 לא היתה מדהימה.
אלא שהבעיה במדדים היא שלפעמים הם גוררים עיוות שגורם לתשואת חסר ביחס לכספים המנוהלים, ואת זה באה הבורסה לתקן דרך מדד סקטור-באלאנס. המדדים המובילים בבורסה סיפקו כאמור תשואות פורות בשנים האחרונות ביחס לניהול אקטיבי, בעיקר בגלל ריכוז השקעה (משקל גבוה במדדים) של חברות הפארמה - טבע, מיילן ופריגו שסבלו מרידה משמעותית בערכן בשנתיים האחרונות, ובמיוחד בחצי השנה האחרונה (להרחבה על מניית טבע).
התוצאה – מעבר כספים מהמכשירים הפסיביים למנהלי ההשקעות האקטיביים. על רקע זה, השיקה הבורסה מדד מפוזר יותר, מגוון יותר ומאוזן יותר - סקטור-באלאנס שעשוי להחליף את מדדי הדגל של הבורסה – מדד ת"א 35 ומדד ת"א 125.
- חובות של 800 מיליון אירו והפסדי ענק: האם אינטר בדרך לפשיטת רגל?
- אינטר מזנקת ב-24% אחרי שהודיעה שתגייס 38 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפרמטרים למדד החדש הם פרמטרים כמותיים. המדד כולל 100 מניות גדולות בפיזור ענפי רחב (להבדיל מהמדדים המובילים כיום שמוטים כאמור למניות הפארמה, וגם למניות הבנקים). המטרה של המדד היא לבטא את הכלכלה הישראלית על מגוון תחומי הפעילות גם הפעילות הריאלית וגם הפעילות הפיננסית, כאשר ההערכה היא שהמדד הזה יהווה אלטרנטיבה ראויה למדדי הבורסה המסורתיים.
במדד סקטור באלאנס יש 100 מניות שיבחרו באופן פשוט על ידי עמידה בשני תנאים – הראשון והמשמעותי, המניה תהיה מ-100 המניות בעלות שווי השוק הגבוה ביותר מבין אלה הנכללות במדדים ת"א־125 ות"א־SME60 (מדד מניות היתר הגדולות) ותנאי נוסף - שמחזור המסחר היומי הוא לפחות 300 אלף שקל (בממוצע).
משקל כל מניה – עד 2%
תקרת המשקל של מניה במדד סקטור באלאנס תהיה 2%, וייכללו במדד הזה לכל היותר 15 מניות מאותו ענף. בדרך הזו בעצם מגבילים (מאוד) את ההטיה של המדד לכיוון מסוים, ומפזרים אותו על פני מספר גדול של מניות, ומתגברים על משקל יתר לענף ולמניות מסוימים. האם זה נכון?
- ״בחברות הנדל״ן היזמי המספרים נראים טוב, אבל העודפים עלולים להיות מנופחים״
- טבע מגישה בקשה ל‑FDA לזריקה חודשית לסכיזופרניה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל...
ובכן, עכשיו אחרי שהמדד "פישל" לעומת הניהול האקטיבי, אומרים לנו שיש עם המדדים בעיה, אבל מה היה קורה אם במצב ההפוך? אם מניות הפארמה היו מספקות תשואה עודפת, ומכים את הניהול האקטיבי - האם גם אז היו מחפשים מדד אחר? נכון, מדד סקטור באלאנס הרבה יותר מאוזן מהמדדים הקיימים, הרבה יותר מגוון, אבל זה עוד לא אומר בהכרח שהוא יספק תשואה טובה יותר מהמדדים המסורתיים.
על כל פנים, במדד הסקטור באלאנס יש גם תקרת משקל נמוכה למניות בענף שיש בו ייצוג מרבי ופרקטית מדובר על ענף הנדל"ן - 15 מניות ממנו כלולות במדד ומשקלן יוגבל ל־1% לכל מניה מהענף (במקום 2% ביתר הענפים).
על פי נתוני הבורסה שווי השוק של המדד הוא 530 מיליארד שקל. הענף בעל המשקל הגדול ביותר במדד הוא הנדל"ן – 14%, הבנקים עם 11%; הביטוח עם קרוב ל-9%, מזון כ-6.8%, חיפושי נפט וגז 6.7%, תקשורת ומדיה 6.3%, מסחר – 6%, תוכנה ואינטרנט – 5.4%, אנרגיה 5%, מוליכים למחצה – 4%, פארמה 4%, וחברות ביטחוניות – 2.3%. המדד לא יכלול מניות ביומד ומניות השקעה ואחזקות, הנחשבות תנודתיות.
המדד יכלול 31 מניות הנכללות גם במדד ת"א־35 ו־96 מניות ממניות ת"א־125, ועוד 4 מניות ממדד ת"א־SME 60, כלומר סה"כ 100 מניות, במשקל שונה לחלוטין מהמדדים המסורתיים.
מדריכים נוספים מאתר הון:
- 7.מגיב 12/02/2018 17:41הגב לתגובה זובהתחלה רשמת שהמדד יכלול 100 ואז בסוף אתה רושם שהוא כולל 131? מדד ת"א 125 כולל בתוכו כבר את מדד ת"א 35 לכן המדד החדש יכלול 96 מניות מת"א 125 ועוד 4 מSME 60. תקן את עצמך בכתבה.
- 6.מתי יתחיל המדד החדש יש תאריך ? (ל"ת)משקיע סביר 12/02/2018 15:32הגב לתגובה זו
- 5.אלכס 11/02/2018 22:13הגב לתגובה זועמית , כתבה מאוד תמציתית וברורה , אך לא הגעת לפיסגה. אני הייתי מוסיף ביצוע של המדד הזה כאילו הוא היה קיים ב 2017 ומציג השוואה לאומת מדדים מסורתיים.
- 4.אמיר 11/02/2018 21:06הגב לתגובה זומדד תא 25 35 כבר לא רלבנטי כי אין פיזור טוב, בעולם כבר מזמן מפזרים ומגבילים את המניות ב-2% ולא 10% כמו אצלנו. הסקטור באלאנס יותר טוב ממד תא 25 35 בזכות הפיזור וההגבלה
- 3.דמי הניהול יהיו 2.9% ועוד 25% מס הון (ל"ת)טובי 11/02/2018 20:38הגב לתגובה זו
- 2.עוד שנה סה המדד המוביל בתל אביב (ל"ת)דניאל 11/02/2018 19:59הגב לתגובה זו
- 1.אבי 11/02/2018 18:45הגב לתגובה זויכניסו לכם את הוירוס מאחור
איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאלקטרה תקים ותפעיל את מערך מס הגודש בגוש דן בהיקף של כ-1.25 מיליארד שקל
אלקטרה הודיעה היום כי זכתה במכרז המדינה להקמה, הפעלה ותחזוקה של מערך מס הגודש סביב גוש דן. לאחר סיום ההקמה החברה צפויה להפעיל את המערך במשך כ-20 שנה
קבוצת אלקטרה אלקטרה 1.18% , בניהולו של איתמר דויטשר, עדכנה כי חברה בת תשמש כזכיין בפרויקט מס הגודש באזור גוש דן. הזכיין יהיה אחראי על כל התהליך: תכנון, הקמה, תפעול ותחזוקה. תחילת העבודות צפויה לאחר החתימה על הסכם הזיכיון עם המדינה, ומאותו שלב תתחיל תקופה ארוכה של הפעלה שוטפת.
לפי הערכת אלקטרה, סך ההכנסות הצפויות מהפרויקט לאורך תקופת הזיכיון עומד על כ-1.25 מיליארד שקל. בתוך זה החברה מעריכה כי תקבל מענק הקמה של כ-400 מיליון שקל בשנים הראשונות, ועוד כ-850 מיליון שקל בפריסה על פני שנות התפעול. המודל המתגבש דומה לפרויקטי זכיינות אחרים: השקעה משמעותית בשלב ההקמה, ולאחר מכן זרם תשלומים רב-שנתי על שירות ותפעול.
220 שערים בשלוש טבעות
הפרויקט נשען על פריסה פיזית וטכנולוגית נרחבת. אלקטרה תתכנן ותקים כ-220 שערי אגרה, שמהווים כ-140 אתרי חיוב. השערים יתפרסו בשלוש טבעות סביב גוש דן: טבעת חיצונית, טבעת אמצעית וטבעת פנימית. כך אפשר יהיה לתמחר נסיעות לרכב פרטי לפי מיקום ועומס, עם הבחנה בין כניסה מבחוץ לבין תנועה בתוך הליבה העירונית.
מעבר לשערים עצמם, הזכיין אחראי על הקמת מערכת זיהוי רכבים, מערכת גבייה, מערכות תקשורת, מערכות תומכות, מרכז בקרה ומערך שירות לקוחות. בפועל מדובר במערכת אחת שצריכה לזהות רכב בזמן אמת, להצמיד לו חיוב מתאים ולתת לו מענה במקרה של בירור או ערעור. הכנסות מס הגודש עצמו יישארו בידי המדינה, בעוד שאלקטרה מקבלת תשלומים עבור הקמה ותפעול.
- בשורה ירוקה: יוזמה להקמת מתקן ראשון בישראל לייצור אנרגיה מפסולת
- רמ"י משיקה מכרז בלהבים: 254 מגרשים לחיילי מילואים ולנכי צה"ל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במסגרת פעילות הזכיין, קבלן האגרה הטכנולוגי בפרויקט יהיה TransCore LP מארה"ב. החברה אחראית על הקמת המערכת הטכנולוגית לזיהוי הרכבים, לרבות תוכנת האגרה, המצלמות, התאורה ושאר הרכיבים הרלוונטיים. TransCore היא זו שמיישמת
גם את מערכת מס הגודש במנהטן שבניו יורק, מה שמוסיף לפרויקט הישראלי ניסיון שנצבר באזור עירוני צפוף ומורכב אחר.
טבע מגישה בקשה ל‑FDA לזריקה חודשית לסכיזופרניה
החברה מבקשת אישור לשיווק אולנזאפין בהזרקה תת עורית ארוכת טווח, על בסיס ניסוי שלב 3
טבע מדווחת כי הגישה לרשות המזון והתרופות האמריקאית, ה-FDA בקשה לאישור תרופה לאולנזאפין בהזרקה ארוכת טווח, תחת שם הקוד TEV‑749. מדובר בפורמולציה תת עורית שניתנת פעם בחודש למבוגרים עם סכיזופרניה. הבקשה נשענת על תוצאות ניסוי שלב 3 בשם SOLARIS, שכלל מעקב יעילות ובטיחות לאורך שנה, תוך השוואה לטיפול פלצבו בתקופה הראשונית ובהמשך המשך טיפול בקבוצות מינון שונות. לפי החברה, הנתונים הראו שמירה על יעילות קלינית ופרופיל בטיחות דומה לטבליות אולנזאפין הקיימות, וגם סבילות טיפולית שמאפשרת מתן מתמשך.
מדובר בניסיון ממוקד של טבע לבנות לעצמה מעמד יציב בתחום ה‑LAI זריקות ארוכות טווח, שנחשב לאחד המקומות שבהם יש ערך מוסף אמיתי לחברת תרופות: מוצרים מורכבים יותר, חסמי כניסה גבוהים, ותמחור טוב יותר מגנריקה רגילה. זה גם משתלב עם המסר שטבע מנסה להעביר בשנים האחרונות: חיזוק הצינור החדשני, גיוון ההכנסות, ופחות תלות במחזוריות של תחרות על מחירים.
אולנזאפין הוא טיפול ותיק ומרכזי בסכיזופרניה, עם שימוש רחב בעולם בגלל יעילות גבוהה ויכולת לייצב סימפטומים. אבל הטיפול היומי סובל מחיסרון בסיסי: בעיית היענות. סכיזופרניה היא מחלה כרונית עם תקופות רגיעה ונסיגה, ובפועל רבים מהמטופלים מפסיקים טיפול חלקית או לגמרי, מה שמוביל להחמרה ולחזרה לאשפוז. כאן נכנסת הזריקה החודשית, רעיון שמכוון להפחית את הצורך בנטילה יומיומית ולהקטין את הסיכון ל”חורים” בטיפול. אם כי חשוב לזכור שגם זריקה אחת לחודש דורשת מסגרת רפואית יציבה ומעקב, ולכן היא לא פתרון קסם לכל מטופל, אבל עבור אוכלוסייה רחבה היא יכולה לשנות את התמונה.
בטבע מדגישים שהמוצר מיועד לתת מענה לפער מוכר בשוק: חולים שמגיבים טוב לאולנזאפין אבל מתקשים להתמיד בכדורים.
לאחרונה ה-FDA רשות המזון והתרופות האמריקאית אישרה להרחיב את השימוש בתרופה יוזדי (Uzedy) של טבע גם לטיפול בחולי הפרעה דו-קוטבית בגילאי 18 ומעלה. התרופה, שהושקה במאי 2023 ואושרה עד כה רק לטיפול בסכיזופרניה, מציגה כעת פוטנציאל מסחרי רחב בהרבה. יוזדי היא זריקה תת-עורית המבוססת על ריספרידון בתצורת שחרור מושהה, שפותחה בטכנולוגיית SteadyTeq של חברת מדינסל הצרפתית. הטכנולוגיה מאפשרת שחרור מבוקר ואחיד של החומר הפעיל, כך שהשפעתו מתחילה תוך 6-24 שעות מההזרקה ונמשכת כחודש שלם.
- אופנהיימר: אפסייד של 30% בטבע
- האם טבע היא הזדמנות? סמנכ"ל הכספים של טבע: “הוכחנו שהאסטרטגיה שלנו עובדת"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
האישור החדש מאפשר שימוש ביוזדי כטיפול בודד או בשילוב עם ליתיום או Dyzantil, ופותח בפני טבע שוק של כ-3.4 מיליון אמריקאים הסובלים מהפרעה דו-קוטבית. המחלה, הידועה גם כמאניה-דיפרסיה, מהווה אתגר טיפולי מורכב בשל התנודתיות הקיצונית במצבים הנפשיים ושיעור ההיענות הנמוך לטיפול מתמשך. הזרקה חודשית כמו יוזדי מפחיתה משמעותית את שיעור ההפסקות בטיפול ובכך מצמצמת את הסיכון להחמרות במצב הנפשי, התקפים, אשפוזים ואף ניסיונות אובדניים. על פי נתוני טבע, 80% מהחולים שעוברים מטיפול אוראלי ליוזדי ממשיכים בטיפול בהצלחה.
