אפקט ברננקי: הדולר צלל 0.85% מול השקל, ומאבד גובה גם מול האירו
נאומו של ברננקי אמש (ד') לאחר פירסום הפרוטוקולים של ישיבת ה-FOMC מטלטל את שוק המט"ח העולמי, וגם המקומי. ברננקי הבהיר כי הריבית על הדולר תישאר ברמתה האפסית עוד זמן רב, ותמיכת חברי הפד' בהמשך תוכנית התמריצים לעת עתה - עושים את שלהם ומביאים להיחלשות הדולר מסביב לעולם.
בכך חלה תפנית במגמה ששלטה בשוק המט"ח המקומי בימים האחרונים. הדולר שהצליח לפרוץ בימים האחרונים את רמת ההתנגדות 3.65 שקלים ונראה היה כאילו מוכן לנסיקה - הפך כיוון והתרסק.
שערו היציג את הדולר נקבע בירידה של 0.85% לרמה של 3.615 שקלים. מנגד, האירו היציג זינק בשיעור חד עוד יותר של 1.1% ונקבע ברמה של 4.7237 שקלים לאחר שמוקדם יותר ביקר גם ברמות של 4.743 שקלים. בעולם האירו התחזק מוקדם יותר ב-0.75% לרמה של 1.312 דולר, אולם כעת הוא שוב נסוג לרמה של 1.303 דולר.
תגובה דרמטית נרשמה אתמול גם בשוק האג"ח של ממשלת ארה"ב, שהגיבו בעליות חדות, כשמחירה של אג"ח ל-10 שנים עלה בשיעור החד ביותר מזה 15 חודשים, מה שהפיל את התשואה לרמה של שחלק נכבד מירידתן בתקופה האחרונה נישא על גבי הערכות כי הרכישות בדרכן לרדת, תוך המתנה למסר ברור כי הדבר יקרה כבר הקיץ, הגיבו מן הסתם בעליות ניכרות. החוזים העתידיים על אג"ח ל-10 שנים עלו ב-1.1% הזינוק החד ביותר מזה 15 חודשים והתשואה חזרה לרמות של 2.579% לעומת 2.674% יום קודם לכן.
כאמור, אתמול פורסמו הפרוטוקולים של ישיבתה האחרונה של ועדת השוק הפתוח לפיהם רוב חברי ה'פד' היו נגד הפסקת תכנית הרכישות באופן מיידי,
אולם כמחצית מחברי ה'פד' תמכו בהפסקת תכנית הרכישות עוד השנה. התומכים בתכנית הרכישות, שעומדת נכון להיום על 85 מיליארד דולר בכל חודש, מבססים את עמדתם על מצב התעסוקה בארה"ב כאשר הם מעוניינים לראות רמת אבטלה נמוכה ויציבה טרם הפסקת התכנית.
לאחר פירסום הפרוטוקולים עלה יו"ר הפדרל ריזרב לפודיום במסיבת העיתונאים שכינס ואמר: "אני עדיין מודאג, נחכה לצמיחה חיובית ויציבה".
מה חושבים הכלכלנים?
רונן מנחם , מנהל מחלקת השקעות ואסטרטגיה בבנק מזרחי טפחות, "ההודעה לא הניחה אקדח מעשן מבחינת אלו החוששים מצמצום קרוב/משמעותי בתכנית הרכישות. המסר החשוב הוא כי ה-Fed ימשיך בתקופה הנראית לעין לנקוט מדיניות החותרת לעלויות אשראי נמוכות. הדבר יצריך הן ריבית נמוכה, שתרסן את החלק הקצר של העקום, והן המשך רכישות, שתגבלנה את החלק הבינוני-ארוך. אולם, המסרים הסותרים והלא חד משמעיים יימשכו והתקופה הקרובה תהייה תנודתית מאוד".
רואי קוזין , האנליסט הראשי של בית ההשקעות Utrade צופה התחזקות מהותית של הדולר בטווח הארוך. לדבריו "נתוני המאקרו שמתפרסמים בארה ב בעת האחרונה מעידים על צמיחה מתונה במשק האמריקני ועל שיפור קל בשוק העבודה. אלו אומנם לא נתונים יוצאים מן הכלל כפי שמקבלי ההחלטות האמריקניים היו רוצים לראות, אך מספיק טובים על מנת לרמוז לשווקים כי ייתכן שתכנית התמריצים האמריקנית תגיע לסיומה מוקדם מן הצפוי. סיום תוכנית התמריצים תספק תמיכה למחיר הדולר בטווח הארוך".
- 2.טל 16/07/2013 13:57הגב לתגובה זושער הזוי . שגורם נזק כבד לכלכלה . המרווחים הגדולים אלה שנוסעים לחו"ל על שער דולר הנושק לרצפה
- 1.מיכאל 11/07/2013 11:38הגב לתגובה זואני חושב שאובמה צריך לזרז ולשלוח את ברנקי להרצהות ולא להיות בתפקיד .הוא לא מודע לנזק שהוא עושה ומוטב כמה שיותר מהר כי הצד הראשון כבר עשה.יחד עם זאת לא צריך לקחת ברצינות דברי יור שעומד לסיים את התפקיד ולא יודעים מה מדיניות הבא אחריו

האם תיקי השקעות של עשירים מניבים יותר מהשקעות הציבור הרחב?
מי מרוויח יותר בהשקעות - עשירים או הציבור הרחב? השנתיים של אחרי היציאה מהקורונה היו טובות יותר באפיקים שסף הכניסה אליהם גבוה מאד, אלו המיועדים לעשירים בלבד. אך בהמשך האפיקים הסחירים כמו S&P 500 או מדד ת"א 125 היו עדיפים. נוצר מצב בו בשלוש השנים האחרונות השקעות הציבור הרחב ניצחו את השקעות העשירים. כשבוחנים את חמש השנים האחרונות - התמונה מתהפכת, העשירים עשו טוב יותר וזאת בהנחה שהם פעלו באפיקים הספציפיים אליהם - קרנות מיוחדות שמשקיעות גם בנכסים לא סחירים.
מה שהכי מעניין, בבדיקת התשואות בשנים האחרונות הוא שבשלוש השנים האחרונות השקעה באפיקים כמעט חסרי סיכון הניבה תשואה גבוהה יותר מאשר רוב האפיקים המסוכנים.
לפעמים מבט בתוצאות של אפיקי השקעה בלתי סחירים שאינם חשופים לציבור הרחב, נותן הבנה יוצאת דופן הנוגעת לכדאיות השקעה. מידע כזה, היכן כדאי להשקיע לטווחי זמן ארוכים, חשוב ביותר, כי הוא מספק תובנות האם למשל השקעה בנדל"ן עדיפה על הבורסה? האם קרנות הון סיכון עדיפות על השקעה ישירה בנאסד"ק? האם עדיף להשקיע בקרנות של קרנות הנותנות פיזור רחב יותר או שעדיף להתמקד בענפים ספציפיים?
יתכן והמידע המעניין ביותר הוא האם באמת העשירים מצליחים להשיג תשואה גבוהה יותר על כספם לעומת הציבור הרחב? האם עצם העובדה שפתוחים בפניהם אפיקי השקעה שרף הכניסה אליהם גבוה מאד (השקעת מינימום של מיליון שקל או לרוב מיליון דולר), אכן מניב להם תשואה עודפת?
- איפה משקיעים העשירים?
- טראמפ יורד ממס העשירים: "זה רעיון רע, המיליונרים יעזבו"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשלוש השנים האחרונות השקעה באפיק חסר סיכון הניבה תשואה גבוהה יותר מאשר רוב האפיקים המסוכנים

השקעה במניות תשתית - מה היה ומה צפוי?
תשתיות נשמע תחום אפור ומשעמם. השקעות בתשתיות נשמע לא מעניין, במיוחד כשיש השקעות בטכנולוגיה, והשקעות ב-AI. אלו הדברים האמיתיים, מי צריך תשתיות, ומה זה בכלל?
תשתיות זה עולם ענק. עולם מענק עם תדמית משעממת. תשתיות זה כבישים, קבלני ביצוע, נדל"ן, תחבורה, תקשורת, מים. אנרגיה. תשתיות זה הבסיס שעליו בונים את כל התפעול. התשתית היא האדמה ובה נוטעים את העץ שמניב פירות. הסיבים האופטיים הם התשתית שעליה מייצרים תקשורת מהירה בין אנשים ובין עסקים. הכבישים הם התשתית שעלייה מייצרים תנועה כדי להיפגש, כדי להעביר דברים. אי אפשר בלי זה.
התחום הזה זינק בשנה האחרונה בבורסה בכ-55%, בדומה למדד ת"א 125, ובחמש השנים האחרונות זינק בכ-110% בדומה למדד. תשואות לא משעממת שהושגו בסיכון נמוך יותר כי יש הערכה-הנחה שהשקעה בתשתית היא השקעה בסיכון נמוך. אלו הרי תחומים בסיסיים עם ביקוש קבוע, ברור; ולרוב גם מדובר בלקוחות ממשלתיים או פרויקטים במעורבות ממשלתית.
לא בטוח שהסיכון הנמוך תקף למכלול החברות בתחום, אבל מה שבטוח שהתשואות אכן טובות. ומי שעדיין לא השתכנע שהתחום הזה לא משעמם כמו שנשמע. כדאי להזכיר לו שאורקל הענקית שזינקה שבוע שעבר ביום אחד ב-36%, היא בסופו של דבר חברה שהפעילות העיקרית שלה היא תשתיות. תשתיות לטכנולוגיה. היא משכפלת בעולם את חוות השרתים הענקיות שלה, מעדכנת אותם בפיצ'רים של אבטחת מידע, ניתוח נתונים, שליפת נתונים, עמידה בעומסי נתונים, ועוד, ומוכרת את זה כשירות בענן. הביקוש מטורף בגלל ה-AI. ההשקעה בתשתיות ל-AI הולכות ומזנקות. כן, התשתיות הן חלק ממהפכת ה-AI.
- המגעים בין טראמפ לפוטין מורידים את מחירי הגז והנפט
- הושקה תכנית לאומית של 300 מיליון שקל להתייעלות אנרגטית ולהפחתת פליטות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לנו אין תשתיות טכנולוגיה, לפחות לא בבורסה המקומית. כאן, החברות הן בתחומי האנרגיה, נדל"ן במובן הרחב, תחבורה ותקשורת. המניות כאמור סיפקו תשואה דומה למדד המרכזי, והשאלה מה הלאה? המפתח כאן הוא תקציבים של הממשלה, לצד צפי להורדת הריבית. מדובר בתחום ממונף והורדת הריבית תעזור להגדיל רווחים. מדובר גם בתחום שחלקו מושתת על תקציבים ממשלתיים (תשתיות במובן הביסיס - בנייה, סלילה וכו').