הנפקות הן מצב שבו יש מוכר שיש לו מידע עודף על הקונה. המוכר שמנפיק חלק מהחברה בבורסה או מוכר במסגרת הצעת מכר, מכיר את העסק שלו בצורה הכי עמוקה שאפשר. מנגד, הקונים מכירים פחות ויותר מכך - לרוב הם גופים מוסדיים שמחפשים לקנות "בכל מחיר" כי יש להם ערמות של מזומנים שמגיעות מהציבור  מדי חודש (דרך ההפרשות) והם מחפשים השקעות. בפועל, רוב ההנפקות נכשלות על פני זמן. כשחוזרים היסטורית ובודקים גלי הנפקות, מקבלים תשובה ניצחת - לא כדאי להשתתף בהנפקות. עם זאת, תמיד יש גם הנפקות מוצלחות, כאלו שיצרו חברות שהלכו וגדלו ושווין בהתאמה עלה.

בחודשים האחרונים יש בבורסה הנפקות מסוג אחר שמזכירות את ההנפקות בוול סטריט. התהליך הוא כזה שמשאיר את השוק צמא למניות - מוכרים-מציעים רק לגופים מוסדיים ואז ביום ראשון של ההנפקה הציבור ועוד מוסדיים שקיבלו בהקצאה נמוכה, נכנסים ומעלים את המחיר. זו תופעה ידועה בוול סטריט והיא מחממת את שוק ההנפקות - שוק ההנפקות מתחמם: אחרי הצלחת סירקל, צ'יים וויאג'ר נערכות להנפקה. אצלנו שוק הנפקות גם חוזר, אך עם התופעה המדאיגה: המשקיעים הפרטיים מודרים מהשתתפות בהנפקות אלו.

תחילו של קאמבק?

בשנת 2021 נרשם שיא היסטורי של הנפקות בבורסה בתל אביב, עם 97 חברות שגייסו סכום שיא של 26 מיליארד שקל. אולם, בשנת 2022 חלה ירידה חדה, כאשר רק 13 חברות הונפקו וגייסו כ-2.3 מיליארד שקל, כאשר ההנפקות בשנתיים שלפני רשמו ירידות חדות. בשנת 2023, המצב החמיר עוד יותר עם הנפקה אחת בלבד. בשנת 2024 נרשמה התאוששות קלה, עם חמש הנפקות שגייסו כ-832 מיליון שקל, אך המספרים עדיין רחוקים מהשיא של 2021.

ההתעוררות המחודשת בשוק ההנפקות בשנת 2025 מעוררת תקווה, אך גם מדגישה את הפערים הקיימים. הנפקות האחרונות של אלדן תחבורה ו-אר פי אופטיקל בוצעו למוסדיים בלבד, ללא הצעה ישירה לציבור הרחב. המשקיעים הפרטיים נאלצים לרכוש את המניות בשוק, במחירים גבוהים משמעותית מהמחיר בהנפקה.

• האם עדיף להיות משקיע פאסיבי או אקטיבי? הנתונים מפתיעים
• עמלות מסחר: איפה הכי זול לסחור בבורסה?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

אלדן תחבורה: הצעת מכר למוסדיים בלבד

חברת הליסינג והשכרת הרכב הוותיקה אלדן השלימה במאי 2025 מהלך של הצעת מכר בלבד, במסגרתו מכר המייסד יוסי דהן כ-21% ממניותיו לגופים מוסדיים תמורת כ-160 מיליון שקל. המהלך שיקף שווי חברה של כ-760 מיליון שקל, נמוך מההון העצמי של החברה שעמד על כ-850 מיליון שקל .

דהן, בן 84, פרש מתפקידו כיו"ר החברה והעביר את ניהול החברה לשלושת ילדיו המחזיקים כל אחד ב-18.3% מהמניות. הצעת המכר לא כללה גיוס הון לחברה עצמה, אלא נועדה לאפשר לדהן לממש חלק מהחזקותיו ולהעביר את השליטה לדור הבא. אלדן מצטרפת לבורסה, אבל הכסף נשאר במשפחה

המניות הוצעו לגופים מוסדיים בלבד, ללא אפשרות לציבור הרחב להשתתף בהנפקה. ביום המסחר הראשון, מניית אלדן זינקה ביותר מ-12%, מה שנתן למוסדיים שרכשו רווח מהיר על חשבונם של המשקיעים הפרטיים שרכשו במסחר.

• להשקיע בבורסה במקום לקנות דירה - הצעירים משנים גישה
• היום בבורסה: שבבים, בנקים והשקעות של צעירים
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• הציבור מטומטם, אז הציבור משלם - 0.8% על פוליסת חיסכון שקלית...

אר פי אופטיקל: הנפקה ראשונית למוסדיים בלבד

אר פי אופטיקל המתמחה בפיתוח וייצור מערכות אלקטרו-אופטיות ליישומים צבאיים, השלימה השבוע הנפקה ראשונית לציבור (IPO) בבורסה בתל אביב, אך היא לא ממש הייתה לציבור.  החברה גייסה כ-150 מיליון שקל לפי שווי של 575 מיליון שקל לפני הכסף. ההנפקה כללה גם הצעת מכר של בעלי מניות קיימים, ביניהם קרן מנור אוורגרין, שרכשה 40% מהחברה בינואר 2024 לפי שווי של 175 מיליון שקל .

גם במקרה הזה ההנפקה בוצעה לגופים מוסדיים בלבד, ללא הצעה ישירה לציבור הרחב. ביום המסחר הראשון, מניית אר פי אופטיקל זינקה בכ-29%, שוב משאירה את המשקיעים הפרטיים מאחור ונותנת למוסדיים רווח נאה.

הציבור נשאר מאחור

העובדה ששתי ההנפקות האחרונות בוצעו למוסדיים בלבד מדגישה את הפער בין השוק המוסדי לציבור הרחב. המשקיעים הפרטיים, שאינם יכולים להשתתף בהנפקות אלו, "רודפים" אחרי המחיר ומקפיצים אותו ביום המסחר הראשון, ונותנים רווח נאה למוסדיים שהצליחו להשתתף בהנפקה.

לא חסרות דוגמאות של חברות שהגיעו לבורסה, גייסו לפי שווי גבוה, זינקו בימי ההייפ הראשוניים, ומאז איבדו את מרבית ערכן והותירו את הציבור עם הפסדים משמעותיים.

הציבור שרואה את הזינוק וקונה מתוך תחושת החמצה (FOMO) עלול לגלות כעבור חודשים ספורים שמי שהרוויח באמת הם אלה שקיבלו הקצאות בשלב המוסדי, שלעיתים גם מקבלים אופציות או הטבות אחרות.

האחריות גם של הבורסה

מצד אחד הבורסה לניירות ערך בתל אביב מצהירה על רצונה להרחיב את מעגל המשקיעים ולהנגיש את שוק ההון לציבור הרחב  היא עושה צעדים כמו הקטנת גודל הפקודה המינימלית והרחבת פעילות עושי השוק כדי לנסות וליצור יותר נזילות, אך בפועל, ההנפקות שנותנות רווח משמעותי מתבצעות למוסדיים בלבד, מה שמעלה שאלות לגבי מחויבותה של הבורסה להצהרות אלו.

כדי להבטיח שוק הון הוגן ונגיש לכולם, יש לבחון מחדש את מדיניות ההנפקות ולפעול לשילוב כולל. הבורסה לניירות ערך בתל אביב צריכה לשקול צעדים שיבטיחו השתתפות רחבה יותר של הציבור בהנפקות, כמו
הקצאת חלק מהמניות בהנפקה לציבור הרחב או קביעת מנגנונים שיאפשרו גישה שוויונית יותר להזדמנויות השקעה אם היא רוצה שהציבור ירגיש שהוא גם שותף להזדמנויות בבורסה. רק כך ניתן יהיה לבנות שוק
הון הוגן ונגיש לכלל המשקיעים.