הירשמו
  1. ראשי
  2. שוק ההון
שי דהן צילום מתוך אתר החברהשי דהן צילום מתוך אתר החברה

אלדן מצטרפת לבורסה, אבל הכסף נשאר במשפחה

ההנפקה הושלמה לפי שווי של כ-760 מיליון שקל, אך התבצעה כהצעת מכר בלבד. עם רווחים נאים ומכפיל נמוך, המוסדיים קפצו על ההזדמנות, אולי בגלל עודף כסף וחוסר בחברות חדשות בבורסה

תמיר חכמוף | (2)
נושאים בכתבה אלדן הנפקה

אלדן תחבורה השלימה אתמול את הצעד האחרון שלה בדרך לבורסת תל אביב, ומצטרפת לרשימת החברות הציבוריות, אבל לא בהנפקה רגילה. לא מדובר בגיוס הון לחיזוק הפעילות, אלא במכירה חלקית של בעל השליטה, מר יוסף דהן, שמכר כ-21.25 מיליון מניות לגופים וגייס לעצמו כ-159.6 מיליון שקל.


ההנפקה, שהתבצעה בדרך של הצעת מכר בלבד, בוצעה לפי מחיר של 7.509 שקל למניה, ולפיו נקבע לחברה שווי שוק של כ-760 מיליון שקל (בדילול מלא), מעט מתחת להון החברה שעמד על כ-850 מיליון שקל בסוף הרבעון הראשון של 2025. לאחר העסקה, אחזקת הציבור עומדת על 21%, בעוד הבעלות המרכזית נותרה בידי משפחת דהן.


בתמצית הדוחות שפרסמה החברה, החברה הציגה הכנסות של 1.6 מיליארד שקל ורווח נקי של 128 מיליון שקל, מרווח נקי של כ-8%. עם זאת בדוחות הרבעון הראשון ניתן לראות ירידה בהכנסות לעומת הרבעון המקביל לרמה של 396 מיליון לעומת 414 מיליון, ושחיקה במרווח הנקי לרמה של 7.3% לרמה של 29 מיליון שקל לעומת 36 מיליון שקל אשתקד.

בעוד מכפיל הרווח לשנת 2024 עמד על 5.9 צנוע, המכפיל לרבעון הראשון (שנראה חזק מבחינה עונתית) עולה כבר ל-6.5.


במכפיל רווח שנתי של כ־5.9, אלדן מתומחרת באופן שמרני יחסית. לשם השוואה, קרסו מוטורס, שחקנית ותיקה בענף שמחזיקה פעילות ליסינג והשכרת רכב לצד יבוא ומכירת רכבים, נסחרת כיום במכפיל של כ-10.3. אמנם קרסו נהנית מפעילויות נוספות וחוסן פיננסי יציב, אך הפער בין החברות עשוי להעיד גם על חשש מסוים של השוק מהמודל הפיננסי של אלדן, מהרמה הגבוהה של ההתחייבויות, או מהעובדה שההנפקה בוצעה כהצעת מכר בלבד, מבלי לחזק את מאזנה של החברה.


באופן מעניין, אם כי לא כזה מפתיע, ההנפקה עוררה ביקושים מצד הגופים המוסדיים, שקלטו את כל ההיצע. מעל 59% מהמניות נרכשו על ידי תאגידים גדולים, וכ-36% נוספים על ידי קופות גמל וקרנות השקעה בנאמנות, דבר שיותר תחושה שבתקופה הנוכחית יש יותר מדי כסף מוסדי בשוק, ופחות מדי חברות חדשות שמגיעות לבורסה.


אלדן עוסקת בעיקר בליסינג תפעולי והשכרת רכב, ונהנתה בשנים האחרונות מסביבה תומכת. המחסור ברכבים חדשים ועליית המס הובילו לעלייה בערך הרכב המשומש, וחסכה מהחברה ירידות ערך מהותיות יותר.


ייתכן כי משפחת דהן בחרה להגיע לבורסה בעיתוי ובצורה הנוכחית כדי להיפגש עם הכסף בתקופה שבה התוצאות נראות חיוביות. עליית המע"מ, שינויי מיסוי על רכבים חשמליים, וצורך במימון הביאו רבים להשתמש בחברות כמו אלדן להשכרה ורכישה של רכב, והדבר ניכר בתוצאות.

קיראו עוד ב"שוק ההון"


ייתכן גם שהחברה מכינה את הקרקע להנפקה נוספת שתחזק גם את המאזן של החברה. אם המניה תתקבל באהדה על ידי המשקיעים הפרטיים שלא השתתפו בהנקפה, החברה תוכל להנפיק מניות נוספות בשער גבוה יותר ולחזק את המאזן שלה, בו סך ההתחייבויות עומד על 2.7 מיליארד שקל, כאשר רק ההתחייבויות לטווח הקצר עומדות מעל מיליארד שקל.


עם כל ההצלחה בדוחות, חשוב לזכור שהרווחיות של אלדן מעט בעייתית לתחזית, במיוחד בצד מכירות הרכבים המשומשים. ככל שהרפורמות יתייצבו וההיצע יגדל, ייתכן שנראה ירידת ערך חדה יותר של צי הרכב, שתשפיע על שורת הרווח ועל שווי הנכסים במאזן. לחברות בענף הליסינג יש יתרון לגודל, אך גם רגישות גבוהה למיסוי ובמיוחד למימון, כאשר הריבית נשארת ברמה גבוהה והצרכנים מתנהלים בזהירות.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    הגולש 20/05/2025 13:46
    הגב לתגובה זו
    רוי ציין שיתכן והנדלן יוצא מההנפקה ובמקרה כזה החברה המונפקות תשכור ית הנדון מה שיכביד על הדוחות שיהיו נמוכים בהתאםלאור הפער הגדול בין ההנפקה לבין הכוונה המקורית עולה תהיה האם הנדלן אכן הוצא מהחברהבמקרה כזה כמובן שהמכפיל של שנה קודמת אינו מייצג את הפעילות הבורסאית
  • 1.
    משפחה מלח הארץ! (ל"ת)
    עמית 19/05/2025 22:24
    הגב לתגובה זו
בנק פיקדון (דאלי)בנק פיקדון (דאלי)

כמה תקבלו בפיקדונות - והאם הם הופכים לאטרקטיביים יותר מקרנות כספיות?

התשואה על המק"מים ירדה ל-3.5%, הבנקים בקרוב יורידו את הריבית על פיקדונות. הקרנות הכספיות עשויות לספק תשואה נמוכה מפיקדונות

מנדי הניג |
נושאים בכתבה פקדונות קרנות כספיות

סיום המלחמה והחזרת החטופים ישפיעו על ההשקעות הסולידיות. תך ימים נפלה תשואת המק"מ ל-3.5%. אגרות החוב עלו והתשואה האפקטיבית ירדה, והשאלה שמשקיעים סולידים שואלים את עצמם - מה עדיף? קרנות כספיות או פיקדונות? או אולי בכלל מק"מ. לכאורה, לא אמור להיות שינוי בטעמים בגלל סיום המלחמה, אבל התוצאה העקיפה של סיום המלחמה על השוק היא הפחתת ריבית צפויה. השוק המקומי מגלם הפחתת ריבית גדולה - לכיוון 3.5% תוך שנה. רואים את זה במחירי האג"ח והמק"מ. 

הורדת ריבית צפויה ובקצב גדול לא משפיעה על מחזיקי הפיקדונות הקיימים, אבל היא תשפיע על הפיקדונות החדשים. הבנקים צפויים להוריד את הריבית במהירות ועדיין תוכלו למצוא פיקדונות בריבית של כ-4% בשנה.

המק"מים כבר עשו התאמה מלאה ל-3.5%, והקרנות הכספיות צפויות להניב מתחת ל-4%. הן עכשיו עם נכסים שמספקים תשואה שנתית של 4.2%-4.3%, אבל כשהן יגלגלו את הנכסים כי הנכסים שלהן הן לטווח מאוד קצר - חודשים בודדים, הן ירכשו נכסים סולידים בתשואה נמוכה יותר. ככה זה בשוק של ריבית יורדת. המשמעות היא שמי שרוצה תשואה שקלית טובה לשנה כנראה יקבל אותה דווקא בפיקדונות שהן לרוב מוצר נחות מהקרנות הכספיות. 

שינוי תשואות בשוק

התהליך הזה מתחיל בשוק המק"מים, שם התשואה השנתית ירדה בימים האחרונים לכ-3.5% אחרי שהיתה לפני שבוע-שבועיים כ-4%.  הירידה משקפת כאמור את הציפיות של השוק להורדת ריבית קרובה, כנראה  כבר בהחלטת בנק ישראל ב-24 בנובמבר. במצב כזה, כל אפיק שמתבסס על השקעה לטווח קצר מאוד - כמו קרנות כספיות - חוטף ראשון את השינוי. הקרנות האלה מחזיקות נכסים קצרים, לרוב לפדיון של עד שלושה חודשים, וכשהריבית בשוק יורדת, הן צריכות לחדש את ההשקעות-החזקות בריבית יותר נמוכה. זה קורה כמעט אוטומטית, ומוביל לכך שהתשואה שלהן נשחקת בהדרגה כל חודש.

לעומתן, פיקדון בנקאי לשנה מאפשר לכם לנעול את הריבית עכשיו -  בכ-4% בשנה בממוצע, אם כי זה עניין של ימים עד שזה יירד דרמטית. עכשיו זה הדקה ה-90 ליהנות מריבית של כ-4% לאורך שנה, גם אם הריבית תרד, בפיקדון שקלי בריבית קבועה מובטחת לכם הריבית הנקובה בעת ההפקדה. 

להמשך הכתבה לחץ כאן
תשתיות
צילום: תמר מצפי

התקציב שאחרי המלחמה: איזה סקטור עשוי להרוויח?

באוצר ובמערכת הביטחון כבר מתווכחים על תקציב 2026, כאשר פער של כ-25 מיליארד שקלים מפריד ביניהם; האם חלק מהכספים עשויים לעבור מהוצאות ביטחוניות להשקעות אזרחיות, ואיזה סקטור עשוי להרוויח מזה?

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה תשתיות ביטחון תקציב

שמחה כפולה הבוקר, אנחנו גם נמצאים בערב חג שמחת תורה, וגם אחרי שנתיים בשבי, החטופים הראשונים משוחררים ומגיעים לישראל והמערכה בעזה מתקרבת לסיום, בממשלה כבר נערכים ליום שאחרי. הפסקת אש ממושכת עשויה לשנות את סדרי העדיפויות התקציביים, מהוצאות ביטחוניות גבוהות במיוחד, אל השקעות בשיקום המשק.

המחלוקת בין משרד האוצר למערכת הביטחון כבר מתנהלת מאחורי הקלעים. בצה"ל מבקשים להוסיף כ-20 מיליארד שקלים לתקציב הקרוב ולהגדיל את מסגרת 2026 לכ-135 מיליארד שקל, בטענה שהמלחמה הרחיבה משמעותית את מפת האיומים. במערכת הביטחון מדגישים כי ההתמודדות מול איראן והצורך בחיזוק הכשירות של הצבא מחייבים תקציב ארוך טווח וגדול יותר, שיכלול גם השקעה במלאים, במערכות הגנה אווירית ובכוח האדם הסדיר והמילואים. גורמים ביטחוניים טוענים כי צמצום התקציב כעת עלול לפגוע במוכנות הצבא וביכולת לשמר את ההישגים שנצברו במהלך הלחימה.

באוצר מנגד, טוענים כי תקציב הביטחון עלה לכ-163 מיליארד שקלים ב-2025, לעומת כ-90 מיליארד בלבד לפני המלחמה, ושיש גבול ליכולת של המשק לממן תוספות נוספות. לדבריהם, חלק ניכר מהכסף הוקצה מבלי שנבנתה תוכנית רב שנתית מסודרת, והגיע הזמן לדרוש שקיפות, תיעדוף והתייעלות.

בזמן שהמחלוקת הזו מתנהלת, עולה התהייה לאן יוסטו הכספים שעד כה הופנו לתקציבי הביטחון. תשובה אפשרית היא לסקטור התשתיות. זהו אחד התחומים שנפגעו משמעותית במהלך המלחמה, כאשר אלפי עובדים לא יכלו להגיע לאתרי בנייה, פרויקטים לאומיים נדחו, ועבודות תשתיות הוקפאו. כעת, עם תחילת הרגיעה, ההערכה היא שהמדינה תבחר להפנות חלק מהתקציבים לתחומים אזרחיים, כבישים, רכבות, אנרגיה ושיקום אזורים שנפגעו, פרויקטים שיכולים להזניק את הצמיחה ולספק תעסוקה רחבה.

השפעה חיובית על המשק

בעוד הגירעון נותר גבוה, ההבחנה בין הוצאה "שוטפת" להוצאה "שמייצרת ערך" הופכת משמעותית. השקעה בתשתיות יכולה להחזיר למשק תשואה כלכלית גבוהה, בניגוד לתוספות שאינן מייצרות צמיחה ישירה. לכן, השאלה האמיתית כעת היא לא רק גודל התקציב, אלא לאן הוא יופנה. הזרמת תקציבים לפיתוח כבישים, תשתיות מים וחשמל, אזורי תעשייה וכמובן גם דיור, יוכלו לשמש כמנוע צמיחה עבור המשק. 

להמשך הכתבה לחץ כאן