התקופה בה קרפור הכבידה על אלקטרה צריכה אלקטרה צריכה 0.18%   נראית עכשיו כמו זיכרון רחוק - אלקטרה צריכה השקיעה כ-450 מיליון שקל ברשת יינות ביתן מאז שנכנסה אליה ב-2021, אבל בשנים הראשונות היה נראה שהמהלך לא מניב פירות, הרשת הייתה עמוסה בחובות והתקשתה להתרומם. רק בסוף 2023 החלו להופיע סימני שינוי, כשאלקטרה צריכה דיווחה על רווח מגזרי ראשון מפעילות קרפור, ואנחנו כתבנו אז שקרפור הופכת מנטל לנכס. מאז החברה ציינה כי קרפור צופה רווח של בין 150-180 מיליון שקל ב-2025, ולפי הדוחות של הרבעון הראשון - היא בכיוון.

הרווח של קרפור ברבעון הראשון הסתכם ב-42 מיליון שקל לעומת 3 מיליון שקל ברבעון המקביל. קצב רווחים של 168 מיליון שקל בשנה שיזוז לכאן או לכאן בגלל עונתיות, אבל ברור שקרפור הפכה לנכס הגדול של אמ"צ (אלקטרה מוצרי צריכה), כשהיא גם הפכה לתורמת הגדולב היותר לרווח ולהכנסות של הקבוצה, כשההכנסות שלה הסתכמו ב-799 מיליון שקל ברבעון לעומת 790 מיליון שקל ברבעון המקביל. המכירות בחנויות זהות במגזר גדלו בשיעור של כ-1.9% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. המכירות למ"ר בתקופת הדוח הסתכמו ב-29,364 שקל למ"ר בממוצע לעומת 28,468 שקל למ"ר בממוצע בתקופה המקבילה אשתקד, גידול של כ-3.15%.

בסך הכל, ההכנסות של אמ"צ ברבעון הסתכמו ב-1.756 מיליארד שקל לעומת 1.71 מיליארד שקל ברבעון המקביל והרווח ב-25 מיליון שקל, כשבשורה התחתונה לא נכלל רווח של 34 מיליון שקל מפעילות מופסקת כתוצאה מצמצום קווי ייצור משאבות חום. בצד ההכנסות התורם הגדול לעלייה ברבעון הוא דווקא מגזר קמעונאות החשמל, הכולל את מחסני חשמל ושקם אלקטריק, שהציג עלייה של 6% בהכנסות ל-604 מיליון שקל לעומת 570 מיליון שקל ברבעון המקביל. הרווח במגזר החשמל עם זאת דווקא ירד ל-27 מיליון שקל לעומת 30 מיליון שקל ברבעון המקביל.

המכירות בחנויות זהות במגזר קמעונאות החשמל קטנו ביחס לתקופה המקבילה אשתקד בשיעור של כ-1.2%, והמכירות למ"ר בחנויות זהות הסתכמו ב-5,324 שקל למ"ר בממוצע חודשי לעומת 5,440 שקל למ"ר בתקופה המקבילה אשתקד.

• אלקטרה צריכה: השיפור בקרפור ממשיך להוביל את החברה
• קרפור נערכת להנפקה בתחילת שנה הבאה לפי שווי של כ-3 מיליארד שקל
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

במגזר הספורט והפנאי שכולל את אדידס, קולומביה, שבילים, אאוטסיידרס, ריפ קרל ובורדרליין הסתכמו ההכנסות ב-134 מיליון שקל לעומת 124 מיליון שקל ברבעון המקביל, כשהרווח המגזרי הסתכם ב-18 מיליון שקל לעומת 13 מיליון שקל ברבעון המקביל. המכירות בחנויות זהות גדלו בשיעור של כ-10% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. מכירות למ"ר בחנויות זהות הסתכמו בתקופת הדוח ל-1,579 שקל למ"ר בממוצע חודשי לעומת 1,423 שקל למ"ר בתקופה המקבילה אשתקד.

נכון לסוף הרבעון לאמ"צ עדיין גירעון בהון חוזר בסך של 1.23 מיליארד שקל . בנטרול מגזר המזון לחברה הון חוזר (נטו) שלילי בסך של 159 מיליון שקל, והון חוזר (נטו) תפעולי חיובי בסך של 346 מיליון שקל.

המהפך של קרפור

במשך זמן רב נחשבה למשקולת של אלקטרה צריכה. כשהניסיונות להוביל מהפכת מחירים לא צלחו, עלויות ההסבה היו גבוהות, התשתיות היו מיושנות והצרכנים שלא מיהרו לנטוש את הרגלי הצריכה שלהם. החברה השקיעה מאות מיליוני שקלים, כ-450 מיליון שקל במצטבר כאמור, אך לאורך זמן נראה היה שההימור נכשל. קרפור צברה הפסדים, גררה את הדוחות של אמ"צ למטה והובילה לפגיעה תדמיתית לא פשוטה.

• ח"כ רון כץ: “בעוד זמן לא רב נפתח את הדלת ל-7-8 בנקים חדשים”
• הראל הופכת לבעלת עניין בדוניץ-אלעד: המוסדיים רכשו מניות ב-191 מיליון שקל מקרן JTLV
• תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
• המחקרים שחושפים איך אפליקציות המסחר הורסות את תיק ההשקעות...

אבל אז, לקראת סוף 2023, התרחש המפנה. מהלך אסטרטגי מקיף הוביל להחלפת הנהלה, הצטרפות של שותף אסטרטגי חדש - סימון פינטו מצרפת - ולשינוי עמוק בגישה: אמ"צ הבינה שהיא לא יכולה לנצח את השוק במחיר בלבד, ושצריך לעצור את הדימום. ההשקעה האגרסיבית בסניפים חדשים נעצרה, ההנחות הלא רווחיות צומצמו, והמאמץ הועבר להסבת סניפי מגה למודל קרפור באופן מואץ - אבל הפעם תוך שמירה על עלות הסבה נמוכה הרבה יותר מבעבר. תהליך ההסבה, שנמשך למעלה משנתיים, נכנס להילוך גבוה, ובסוף 2023 כבר 85% מהסניפים היו מוסבים. הסניפים המוסבים הפגינו שיפור במכירות למ"ר ובשיעורי הרווח.

השיפור נתמך גם ברוח גבית מהשוק כולו. שנת 2024 הייתה מהחזקות ביותר שידע תחום רשתות המזון בישראל. הירידה בהיקף הטיסות לחו"ל, לצד עלייה בהוצאה הפרטית המקומית, תרמו לצמיחה במכירות. בעוד שבעבר רבעון טוב בקמעונאות מזון היה מתאפיין בעלייה של 1%-2% בהכנסות, הרי שבמהלך השנה האחרונה דווחו שיפורים רבעוניים של 6%-10% ואף יותר, בדגש על רשתות כמו ויקטורי. קרפור לא נותרה מאחור - ההכנסות נשארו יציבות, והבעיה המרכזית, שעד אז הייתה בהוצאות הגבוהות, החלה להיפתר בזכות ההתייעלות.

ברבעון השלישי של 2024 דיווחה קרפור על רווח מגזרי ראשון של 817 אלף שקל - רווח קטן אך סמלי. ברבעון הראשון של 2025 כבר מדובר ברווח של 42 מיליון שקל, מה שמעמיד אותה בקצב שנתי של כ-168 מיליון שקל - בטווח היעד שפרסמה החברה למצגת שלה: רווח של 150-180 מיליון שקל לשנה. זהו לא רק סימן לשיפור - זהו אישוש למהפך, שהפך את קרפור לזרוע הרווחית והמשמעותית ביותר של אמ"צ.

בנוסף, לחברה הפסדים צבורים של כ-2 מיליארד שקל לצורכי מס, מהם ניתן לגזור נכס מס בהיקף של כחצי מיליארד שקל - נכס מס שיהיה משמעותי במיוחד אם וכאשר יוחלט על מהלך של הנפקה או פיצול פעילות. ואכן, האפשרות הזו בכלל לא תיאורטית. מנכ"ל אלקטרה צריכה, צביקה שווימר, לא שולל הנפקה של קרפור ומבהיר שהחברה קרובה לרגע שבו היא בשלה לכך. "אני מקווה שעד הרבעון הראשון של 2025 נגיע לקצב של מיליארד שקל הכנסות ברבעון. היעד שלנו הוא יותר ברווח - להגיע ל-EBITDA של 180 מיליון שקל", אמר בראיון לביזפורטל לפני מספר חודשים.

שווימר גם ציין כי השבחת הפעילות לא תתמקד ברכישות חיצוניות אלא בהתמקדות בליבה - קמעונאות המזון, הספורט והחשמל - ובפעולות הוניות כמו מימוש נכסי נדל"ן והפחתת החוב, שמגביר את אפקט המינוף הפיננסי ויוצר השבחה על ההון. עם הצמיחה, הרווחיות והשיפור בפרמטרים התפעוליים והפיננסיים, אלקטרה צריכה התרוממה לשווי של 2.47 מיליארד שקל - עלייה של כ-42% בשנה האחרונה.

מהלך ההתייעלות לווה בצעדים כואבים. בסוף 2023 פורסם כי קרפור תפטר כ-230 עובדים, רבים מהם ותיקים ובגיל פנסיה. המהלך עורר ביקורת רבה, אך החברה הסבירה שהוא נועד לייעול תפעולי ושיפור השירות. מעברו של יו"ר ועד העובדים לשעבר, אייל אלי, לתפקיד סמנכ"ל משאבי אנוש, סייע להוציא את המהלך לפועל - והוא סימן את סיום עידן מגה ותחילתו של עידן חדש.