צביקה שווימר אלקטרה צריכה
צילום: יח"צ
דוח רווח והסבר

האם קרפור תהפוך מנטל לנכס - ואיך יראו דוחות האם, אלקטרה צריכה?

מה אפשר ללמוד מדוחות שופרסל על הדוחות הצפויים של קרפור, בכמה צפויה לצמוח קרפור ולמה צביקה שווימר יכול להתחיל לחייך? 
אבישי עובדיה | (6)

ההגעה של רשת הקמעונאות קרפור לפני יותר משנתיים לוותה בקול תרועה רמה, אך לחברה הצרפתית לקח זמן רב להתאקלם בארץ. בזמן שההנהלה שלה דיברה על מחירים נוחים לצרכן וחוויה אירופאית, בסוף זה היה "עוד סניף של סופר". החברה סבלה מהפסדים גדולים ושרפה מזומנים. עם זאת, ברבעון הראשון של שנת 2024 חל שינוי מסויים וקרפור הראתה סימנים שהיא מסוגלת להגיע לרווח. 

התאקלמות קשה

קרפור לא הביאה מהפכת מחירים, קרפור ייצרה הפסדי ענק ולקחה את האמא - אלקטרה צריכה אלקטרה צריכה -3.74% , שמנוהלת על ידי צביקה שווימר להפסדים. האמא אומנם מפוזרת על תחומים נוספים - חשמל, מזגנים, ספורט, אבל היא השקיעה משאבים גדולים בקמעונאות המזון ושרפה כסף לצד פגיעה תדמיתית קשה. קרפור היתה נטל.

  צביקה שווימר, מנכ"ל אלקטרה צריכה - הביא את קרפור לארץ

 

קרפור - מנטל לנכס

ואז השתנתה האסטרטגיה. בשביל מה להילחם עם כולם, להקים ולשפץ את סניפי מגה במיליונים כדי להעביר אותם לסניף של קרפור אם אפשר בזול וביעילות. בסוף - הצרכן רוצה שירות סביר ומוצרים טובים.

השינוי החל בסוף השנה שעברה, והוא לווה ברה ארגון, החלפת הנהלה והשקעה נוספת של אלקטרה צריכה והפניקס לצד משקיע חדש - סימון פינטו מצרפת. החברה הבינה שכדי להרוויח, צריך להפחית את ההשקעות בסניפים החדשים, להעביר את סניפי מגה במהירות למודל סניפי קרפור ולא להתפרע בהנחות ובמלחמה מול הרשתות האחרות. תחרות לא בריאה לשורה התחתונה.

ואכן, התוצאות שופרו בהדרגה, כשברבעון הראשון רשמה אלקטרה עלייה של 31% בהכנסות מגזר הקמעונאות ל-795 מיליון שקל, כאשר ההפסד המגזרי (לפני הוצאות חד פעמיות בגלל הפסי רשת 7ELEVEN ) התאפס:

  קרפור משתפרת

המכירות בסניפים שהוסבו לקרפור ופעלו באופן מלא ברבעון הראשון גדלו ברבעון ב-53.4%. ומכאן שככל שיוסבו יותר סניפים כך המכירות יעלו והקצב של הסבת סניפים גבוה. 

מה אפשר ללמוד מדוחות שופרסל על דוחות קרפור? 

כשמסתכלים על דוחות שופרסל רואים צמיחה מרשימה בהכנסות ברבעון השני לעומת הרבעון הקודם בתחום הקמעונאות - כ-7.7%. בקרפור הצמיחה תהיה כנראה גדולה יותר (בשל הזינוק במכירות אחרי הסבת סניפים). כשבוחנים את הרווחיות הגולמית של שופרסל רואים שיפור של 2% במרווח הגולמי. המרווח התפעולי עלה ביותר. 

קיראו עוד ב"שוק ההון"

הדוחות של שופרסל יכולים ללמד מה צפוי בקרפור. הסביבה היתה טובה לתחום רשתות המזון - אנשים טסו פחות לחו"ל, הצריכה עלתה, אנשים אוכלים יותר בתקופות של אי וודאות, ולבסוף אנשים פחות בוחנים ומשווים מחירים בתקופה כזו. 

קרפור עשויה לעבור לרווח תפעולי משמעותי. זה יכול לעלות על 10 מיליון שקל, אפילו 20 מיליון שקל. אולי יותר. זה לא יגיע לרווחיות התפעולית של שופרסל - כ-6%, אבל זה דווקא מעיד על הפוטנציאל להמשך.  

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    עוד רשת סתמית (ל"ת)
    MAX 21/08/2024 06:23
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    פספוס רציני 20/08/2024 23:12
    הגב לתגובה זו
    המחירים בקארפור לא הגיונים, אי אפשר שפסטה תעלה 10 שח המחירים ככ גבוהים שזה משתלם כלכלית לקנות ברמי לוי את המוצרים היבשים. ראפור ליד הבית קונים בעיקר מוצרי יסוד
  • 4.
    צרכן נבון 20/08/2024 20:01
    הגב לתגובה זו
    כשהיו מבצעים היו לקוחות, אבל כעת נכנסים רק להשלמות ולא לקניות גדולות
  • 3.
    קלמן 20/08/2024 18:08
    הגב לתגובה זו
    שתשרוד כך.
  • 2.
    חושב שאתה צודק (ל"ת)
    חזי 20/08/2024 17:38
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    יקרה בעשרות אחוזים מהמתחרים, אני הפסקתי לקנות שם (ל"ת)
    איתן 20/08/2024 17:16
    הגב לתגובה זו
רובי ריבלין יצחק נבון נשיא בגובה העיניים
צילום: מתוך הסרט

הנשיא ממשיך לעשות בושות...

אחרי אלקטריאון ופרסומת ליכין, הנשיא לשעבר רובי ריבלין מצטרף לחברה חדשה, הפעם בתחום הקריפטו

תמיר חכמוף |

רובי ריבלין, הנשיא לשעבר של מדינת ישראל, שוב נושא את התואר נשיא והפעם כנשיא ייצוגי ויועץ לדירקטוריון של החברה הממוזגת BitCore Capital - פליינג ספארק פליינג ספארק 118.36%  , שתפעל להשקעה מוסדית בביטקוין ובפיתוח השקל הדיגיטלי.

זו אינה הפעם הראשונה שבה ריבלין משאיל את שמו לחברה עסקית לאחר סיום כהונתו, אך בכל פעם עולה התהייה, איפה עובר הגבול בין מוניטין ציבורי לשירות אינטרסים פרטיים? ריביין הוא לא כלכלן מזהיר, הוא גם לא מנהל מוכר וגם לא משקיע טוב. הבחירות שלו עד עכשיו מלמדות שעדיף שהיה משאיר את הטייטל המכובד שלו שלא בשימוש. אלקטריאון איבדה את רוב ערכה מאז שהוא נכנס אליה. אולי הוא קיבל ערמה של כסף - אבל למה למכור את השם הכל כל כך מכובד - "נשיא לשעבר". העסק החדש שאליו הוא נכנס זה עסק קריפטו. קריפטו בהגדרה זה עסק מפוקפק כי אף אחד לא יודע להסביר אם יש לזה ערך כלכלי אמיתי. רבים משתכנעים להשקיע שם כי זה עולה, אבל היו בהיסטוריה בועות ארוכות וענקיות שבסוף. התפוצצו. הביטקוין אולי יישאר, הטכנולוגיה שמניעה אותו חשובה, אבל השיטה, והערך ישתנו בהמשך. זה יכול להיות עוד שנה או עוד 5 או 10 שנים, אבל אי אפשר להחזיק ערך מנופח על פני אינסוף.   

במקרה הנוכחי, החברה שבה ישמש ריבלין נשיא ייצוגי מציגה מודל של שילוב בין השקעות בביטקוין לבין פיתוח שקל דיגיטלי תחת רגולציה שווייצרית. היא מצפה לגייס עשרות מיליוני שקלים בהנפקה בתל אביב, ומתהדרת בשמות בכירים נוספים כמו יוחנן דנינו ויזהר שי. בינתיים היאט בעצם שלד בורסאי. זהו. נשיא המדינה לשעבר בוחר להיות יו"ר של שלד בורסאי. 

שוק הקריפטו בישראל עדיין סובל מחוסר ודאות רגולטורית ומחשדנות ציבורית, והצטרפותו של נשיא לשעבר עלולה להעניק למהלך מעטפת אמון ציבורית. השאלה במקרה הזה, עד כמה ריבלין, שדרכו הציבורית והערכית מוכרת היטב, באמת מבין את המורכבות הטכנולוגית והרגולטורית של עולם המטבעות הדיגיטליים, והאם תפקידו כאן הוא מהותי או בעיקר תדמיתי?

לא הפעם הראשונה

מעט לאחר סיום כהונתו כנשיא, בקיץ 2021, מונה ריבלין ל-"נשיא החברה" באלקטריאון אלקטריאון -3.65%   אז חברה צעירה בבורסה בתחום הכבישים החכמים. על פי הודעת החברה אז, תפקידו היה "לקדם שיתופי פעולה עם ממשלות וחברות גלובליות". הצעד עורר ביקורת ציבורית נרחבת, במיוחד מצד מי שטענו כי מדובר במינוי סמלי שמטרתו העיקרית פתיחת דלתות וגיוס אמון ציבורי. בעת המינוי, מניית אלקטריאון איבדה כ-50% מהשיא שרשמה באותה השנה, ורבים תהו האם ריבלין בחר נכון כשהצטרף למיזם עתיר הפסדים. מאז המינוי ועד היום למי שתהה, המניה איבדה עוד כ-60% ונעשו גיוסים ודילולים בדרך.

יגאל דמרי. קרדיט: עוזי אברהםיגאל דמרי. קרדיט: עוזי אברהם

עדכון המדדים - נקסט ויז'ן נכנסת ודמרי נשארת במדד ת"א 35; והשינויים הנוספים

המניות שייכנסו למדד 90 והמניות שינשרו 

תמיר חכמוף |

יגאל דמרי עשה כמעט הכל כדי להישאר במדד ת"א 35 - מכר מניות בהנפקה פרטית כדי להגדיל את הכמות הצפה. "הכריח"  את המוסדיים לממש אופציות שברשותם (מהנפקות פרטיות קודמות) דרך הורדת מחיר המימוש לימים בודדים. אם הם לא יממשו - הם פראיירים. נותנים מתנה (מחיר נמוך של המניות בהנפקה פרטית, מחיר מימוש של אופציה נמוך) - המוסדיים לוקחים ונהנים. אחר כך, הם מוכרים את המניות בשוק והמניה יורדת ועדיין - דמרי עלתה מאז הרמזים הראשונים על עסקת חטופים והסכם סיום המלחמה ב-25%. 

העליות והתרגילים הלגיטימיים של יגאל דמרי עזרו לו להשאיר במדד המכובד, אבל צריך לזכור שלדברים האלו יש מחיר. דמרי מכר בזול. יכול משקיע מהציבור לטעון ובמידה רבה של צדק - למה לא אני? גם אני רוצה? ואז תעלה השאלה - האם זו טובת החברה והאם היא גוברת על טובת בעלי המניות. כלומר, חברת דמרי לא צריכה מזומנים, היא לא צריכה הנפקות. ברור שהמהלך הזה נועד רק כדי להשאיר אותה במדד - האם העלות של המהלך - פגיעה בבעלי המניות הקיימים, נמוכה מהתועלת של הישארות במדד? לא ברור. יגאל דמרי כנראה משוכנע שכן. צריך גם לזכור שהוא עצמו בעל המניות הגדול ביותר, כך שדילול שהוא עושה הוא גם על חשבונו. מנגד, הוא להבדיל ממשקיע קטן מתוגמל אחרת לחלוטין - הוא המנכ"ל, הבוס הגדול, והוא השולט. הוא מתוגמל בכמה צורות - שכר, הטבות ותגמול לא חומרי - כבוד, כוח. אלו לא נפגעים כלל. 

בקיצור, סוגייה מעניינת. אבל בשורה התחתונה, דמרי הצליח להשאיר את החברה  שלו בטופ, במדד המוביל - ריספקט. מי שלא הצליחו להישאר במדד הן אנרג'יאן, והחברה לישראל, האמא של איי.סי.אל. במקומן ייכנסו למדד נקסט ויז'ן הלהיט של הבורסה בשנתיים האחרונות ומגדל שגם היא להיט גדול, כמו כל תחום הביטוח בשנה האחרונה.  

ממדד ת"א 90 ינשרו טלסיס, תדיראן, מימון ישיר ופלסאון. למדד ייכנסו מור השקעות וגילת שעשו מהלך מרשים בשנה האחרונה. מור אולי הפתיעה יחד עם כל תחם בתי ההשקעות, גילת היתה תמיד עם ערך חבוי, ומה שמעניין שאחרי הניתוח כאן - למה אנחנו חושבים שמניית גילת מעניינת? התשובה הקצרה והתשובה הארוכה, היא דווקא ירדה 20%, לפני שזינקה פי 3.5!

כמו כן, תצטרף אמפא שהנפיקה לאחרונה במחיר מלא, אבל השוק משווא לסחורה וקנה. ותיכנס גם רימון, קבוצת תשתיות שבצמיחה אורגנית וחיצונית מגדילה באופן שוטף את המחזורים והרווחים שלה.